"כרפס"

סז

כרפס . נוטל פחות מכזית כרפס ויטבול במי מלח או חומץ, ויברך.. בורא פרי האדמה. יכוין להוציא גם המרור בברכה זו (סידור אדמו"ר).

ובהגש"פ לאדמו"ר זי"ע: תוס' ד"ה מטבל (פסחים קיד, א) כתב בחומץ או במים ומלח. אבל בסידור של"ה ויעב"ץ: במי מלח או בחומץ . אבל לא בחרוסת, דכיון דבטיבול שני חרוסת מצוה - לאחר שמילא כריסו ממנו יביאנה למצוה אתמהה (רא"ש שם). עכ"ל.

בשו"ע (תעג, יד) כתב אדמו"ר: שיטבלנו בחומץ או במי מלח או בשאר מיני טיבולים, ואם אין לו יטבלנו בחרוסת. וראה דיעות שונות מה מהם עדיף וחילוקי מנהגים, בס' ויגד-משה (עמ' לד-לו), נטעי-גבריאל (ב, עמ' רפא).

אכילה פחות מכזית היא המנהג הפשוט, אך במנהגי-קומרנא (אות שלא) איתא, שאכלו כזית כרפס וברכו "בורא נפשות".