יחץ

עה

הפריסה

[א]

יחץ . ויקח מצה האמצעית ופורסה לשנים, חלק אחד גדול מחבירו, וחלק הגדול יניח לאפיקומן והקטן מניח בין הב' מצות (סידור אדמו"ר)

[ב]

ופורסין המצה כשהיא בתוך המפה, מכוסה (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע)

[ג]

ל"יחץ" הוצאתי את האמצעית כדי לפורסה, ואמר לי [מוהריי"צ]

שצריך לפורסה בלי ראות ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ה, עמ' 19, מימי הפסח תרצ"א בריגא).

פריסת המצה כשהיא מכוסה בתוך המפה, רשומה גם בהגדת זידיטשוב (עמ' מז), בהגדת סקווירא (עמ' כב) ובהגדת רוז'ין (עמ' מג - כמנהג בויאן). וכן הוא מנהג גור. אך מנהג העולם הוא שמגלין ופורסין המצה לעיני המסובין (נטעי-גבריאל, ב, עמ' רפז).