קלח

הסיבה ועישון

[א]

מנהגנו: אוכלין שלא בהסיבה (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע).

אף שבשו"ע אדמו"ר (תעב, יד) נאמר, שהמיסב בכל הסעודה הרי זה משובח ועושה מצוה מן המובחר (בשיחתו בש"פ שמיני תשכ"ט הגדיר הרבי כ"דבר פלא" את הנהגתם זו של רבותינו, שלא כדברי אדמו"ר בשו"ע). וראה בס' ויגד-משה (עמ' רל) כמה פרטים בזה, ואשר בזמננו אין נוהגין לאכול את כל הסעודה בהסיבה. וכן בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' רסט), נטעי-גבריאל (ב, עמ' שנב). בסקווירא נהוגה הסיבה ממש, או קצת הסיבה (מנהגים, עמ' יט; הגדה, עמ' כא), ובהגדת צאנז (עמ' רט) והגדת זידיטשוב (עמ' פב), שכל הסעודה בהסיבה.

[ב]

גם הרה"ח ר' לוי יצחק ע"ה - אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע - לא היה מיסב במשך הסעודה (המלך-במסיבו, ב, עמ' קכג)

[ג]

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לא היה מיסב בשעה שעישן. הרה"ח ר' לוי יצחק - אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע - היסב בשעת העישון, אע"פ שלא היה מיסב בכל משך האכילה. ולא היה מיסב בכל פעם שהיה מעשן, אלא רק פעם אחת, כדי להראות שגם בענין זה שייך (צריך?) הסיבה (המלך-במסיבו, ב, עמ' צח. קכג)

גם הרה"ק ר"ח מצאנז היה מעשן את מקטרתו באמצע הסדר (אוצר-החיים אות שמט. הגדת צאנז עמ' רט). וראה לעיל (עמ' סה אות כג) בענין העישון בימי הפסח, וכן במנהגי יום-טוב.