"צפון"

קמו

[א]

צפון. ואחר-כך יקח האפיקומן ויחלקו לכל בני ביתו, לכל אחד כזית.

ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן.

ויאכל בהסיבה.

וצריך לאכלו קודם חצות (סידור אדמו"ר)

[ב]

"לכל אחד כזית" - ישנן שתי דיעות: שכזית האפיקומן הוא זכר לפסח, או שהוא זכר למצה שנאכלת עם הפסח. ולצאת ידי שתיהן, כתב אדמו"ר בשו"ע (תעז, ג): ולכתחילה טוב לאכול שני זיתים, אחד זכר לפסח ואחד זכר למצה הנאכלת עם הפסח. וכן הוא מנהג בית הרב.

ויש לומר, שאם קשה עליו, שאז אוכל רק כזית אחד [שו"ע אדמו"ר, שם], עליו להתנות שהוא זכר על-פי הדיעה שהלכה כמותה (על-פי הגש"פ לאדמו"ר זי"ע וס' המנהגים)

[ג]

"ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן" - מדסתם דבריו משמע: א) שמכל שתייה יזהר, ואפילו מים. ב) שגם בלילה השני צריך ליזהר. וכן נוהגין (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע. ובהגדה שם, שלא לשתות אפילו מים: ר"ש מאוירא במרדכי סוף פ' ערבי פסחים; ליזהר גם בלילה השני: שבלי-הלקט)..

חילוק מים ושאר משקין וחילוק בין הלילות, ראה בשו"ע אדמו"ר (תעח, א. תפא, א). נטעי-גבריאל (ב, עמ' שסה. שפו - והביא שם מהגדת לעלוב להחמיר במים, אך לא כן מפורש שם בעמ' פט: יש אוסרים אפילו שתיה, ואך מים בלבד יש להתיר). להחמיר גם במים נמצא במנהגי-סקווירא (עמ' יט).

[ד]

פירוש ויזהר שלא ישתה, היינו על-ידי שישתדל שלא יהיה צמא; הנהגות הסדר קמ"ל, שישתה, באופן שלא יצמא אחר-כך (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע, עיי"ש)

[ה]

"וצריך לאכלו קודם חצות" - ראה לעיל (עמ' קיט& 247;קכג), בדבר חילוק המנהגים שבזה בין הלילה הראשון ללילה השני.