כוסו של אליהו

קעה

מזיגתו לבקבוק

[א]

מנהג בית הרב: אחר אמירת לשנה הבאה בירושלים, האדמו"ר מחזיר ושופך היין מכוסו של אליהו להבקבוק, וכל המסובין מנגנים בשעה זו הניגון שעל הפסוק "א-לי אתה ואודך" - מעשרת הניגונים של רבינו הזקן (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע)

[ב]

החזרתו לבקבוק - ההמשכה ב"כלים" - שייכת בעיקר לאחרי הגאולה, שלכן זמנה ב"סדר" הוא אחר אמירת "לשנה הבאה בירושלים" (ס' השיחות תשמ"ט, א, עמ' 391, הע' 78)

ההמשכה ב"כלים" גופא היא באופן של "רינתי", ניגון ושיר, היינו מתוך שמחה שפורצת גדר. והניגון הוא על הפסוק "א-לי אתה", שבחינת "אתה" נעשה "א-לי" - א-ל שלי (שם, עמ' 396, הע' 126)

[ג]

אחרי גמר הסדר, כשהיה [מוהרש"ב] מרוקן את היין מכוסו של אליהו חזרה לבקבוק, היה מוסיף בו תחילה מעט יין כדין "פגום", ואמר מפורש: עס איז זיכער "פגום" [=ודאי שהוא "פגום"] (מרשימות הגר"י לנדא ע"ה)

[ד]

אחר אמירת ההגדה אמר כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] "לשנה הבאה בירושלים", החזיר את היין מכוסו של אליהו אל הבקבוק, עם הניגון הידוע של אדמו"ר הזקן "א-לי אתה ואודך, אלקי ארוממך" (ס' השיחות תש"ה, עמ' 84)

[ה]

כמדומה שאין אתנו יודע עד מה בסדר השפיכות שנהג כ"ק אדמו"ר זי"ע, וכן במנין השפיכות; אפשר שבלילה השני של חגה"פ תשכ"ז שפך בסדר זה: מבקבוק היין לכוסו של אליהו, מהכוס אל הגביע שלו, ומהגביע לבקבוק (כך גם ברשימה מליל א' דפסח תשי"א). מפעם לפעם שפך מצלחת הגביע אל הגביע, ומצלחת הכוס אל הכוס. וכך חוזר חלילה פעמים רבות מאוד. אפשר ובלילה הראשון היה הסדר: מהבקבוק לגביע, מן הגביע לכוס, ומן הכוס אל הבקבוק. (וברשימה אחרת, כנראה משנה אחרת, השפיכות כנ"ל, אלא שבסדר לילות הפוך).

ברשימה מהנהגות ליל הסדר בשנת תשי"ח (המלך במסיבו, א, עמ' נ) נאמר: סדר השפיכה חזרה הוא באופן נפלא.. שפך מהבקבוק לכוסו, ומכוסו של אליהו לכוסו, ומכוסו לבקבוק, וחוזר כך כמה פעמים. גם שופך מהקערה לכוס - וקשה לדעת את מספר השפיכות. יש-אומרים כי בלילה הראשון היו שבע שפיכות ובלילה השני תשע שפיכות. (וראה עוד שם, ב, עמ' שה).

ופעם אמר כ"ק אדמו"ר זי"ע, שאין לו חשבון כלשהו בשפיכות אלו (המלך-במסיבו, א, עמ' רפה)