ה'סדר' בישיבה בליובאוויטש

ו

[א]

עד שנת תרס"ו היו מסדרים את בחורי הישיבה [בליובאוויטש]

בחג-הפסח על אכסניא בעיר, ומשנת תרס"ו ואילך התחילו לסדר חג-הפסח כולם כאחד בישיבה.. ולא היה חדר גדול שיחזיק את כולם..

כי-אם הזאל הגדול שבו היו לומדים כל השנה. בליל ראשון דחגה"פ לאחר תפילת ערבית נכנס כ"ק הרבי [מוהרש"ב] זצ"ל עם כ"ק בנו הרבי [מוהריי"צ] זצ"ל לראות איך מסודר ומוכן.. ואמרו שכ"ק הרבי זצ"ל אמר שהוא תענוג רוחני (לקוטי-ספורים, עמ' קצ-קצא)

[ב]

[בישיבה, בליובאוויטש] עריכת הסדר, וסעודות של כל ימי הפסח, לא העריכו בבית-האוכל של כל השנה. באולם מיוחד, בהחומה של השיעור (שבנתה הרבנית הצדקנית שטערנא שרה על-ידי חברות "עזרת נשים"), באולם הזה החזיקו כל ימות השנה ספרים שבאו מבית הדפוס, ולימי הפסח פינו את הספרים למקום אחר, והכינו אותו לבית אוכל עבור התלמידים.

כ"ק אדמו"ר הריי"צ, שהיה סדרן מופלא, הסדיר שעריכת הסדרים וכל ימי הפסח תסתדר בסדר גמור. ההנהלה תמנה ממונה ראשי וסגנו, והם העומדים בראש, להשגיח שיהיה הכל מוכן מדבר גדול ועד דבר קטן..

מובן שבסדר כזה, באשר היו נוכחים יותר ממאה וחמישים תלמידים, עם ריקודים באמצע הסעודה, גמרו הסעודה וסדר ראשון שעה שניה אחר חצות הלילה, ובלילה השני סדר השני ארבע שעות אחר חצות.

באמצע האולם עמד שולחן ועליו מנורה, מעשיית ידו הקדושה של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, עשויה מתרי"ג חלקים של עצים, ולה שלושה עשר קנים, צבועה בשלושה צבעים, חום, ירוק הנקרא געל [=צהוב], וצבע הנוטה לשחור. כל הריקודים היו סביב לשולחן אשר עמדה עליו המנורה (רשימות-דברים, א, עמ' שלא-שלב. עוד על מעשה המנורה ראה גם בעמ' קמג שם: נצבעה בשלושה צבעים: אדום, כתום (ברוין [=חום]), ירוק (געל [=צהוב]). בימי חג הפסח, זכורני, עמדה באולם של פסח שבו אכלו תלמידי הישיבה בחג הפסח, ורקדו סביב השולחן אשר עליו עמדה המנורה.. עוד אחת היתה של ארבעה קנים, ובשמחת-תורה אחרי ההקפות קידמו בה את פני כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בצאתו מהאולם הקטן שבו נערכו ההקפות, ללכת הביתה בחצר).

[ג]

בלילה הראשון של פסח אחרי תפילת ערבית בבית-הכנסת, לפני שהרבי [מוהרש"ב] הלך לביתו, הלך לבית החומה של פסח, ששם היו התלמידים אוכלים כל ימי הפסח, לראות איך ומה סידרו והכינו את השולחנות והמאכלים ושאר הדברים [והיה מביט כל דבר איך ומה, והיה מתעניין בכל פרט].. כל אחד [מהת' היה] תולה את חבילת השמורה שלו למעלה (מפני העכברים) ורושם עליו שמו, כשהרבי נכנס לשם היה קורא את השמות.. על השולחן הגדול עמדה, כל ימי הפסח, מנורה גדולה ויפה עשויה מעץ, מעשה ידיו של כ"ק מהר"ש נ"ע.. גם באולם הישיבה היתה תלויה מנורה שהוא עשה ('ליובאוויטש וחייליה', עמ' 55-54 [ותוספת משמועות-וסיפורים, א, עמ' עד])

[ד]

עד שנת תשמ"א נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע להכנס אחר תפילת ערבית לחדר האוכל הערוך של הישיבה - ולעוד מוסדות חינוך סמוכים - מתבונן סביב, ומברך את התלמידים. כמה פעמים אירע שהיה מעיר אודות אופן סידור השולחן או הקערה, וזהירויות שונות.