שבת חול-המועד

קפט

שיר-השירים

[א]

נוהגין לקרות מגילת שיר-השירים בשבת שחל בחול-המועד של פסח, לפי שיש בה מעניין יציאת מצרים (שו"ע אדמו"ר תצ, יז)

ועל-פי נוסח אדמו"ר [בסידורו] אין קוראין שיר-השירים בציבור כלל, וכן הוא מנהג הספרדים (פסקי-הסידור, אות קסה)

[ב]

יש נוהגין לומר ולקרות שיר-השירים.. בזמנים מסויימים במשך השנה.

לפי מנהג חב"ד אין אומרים זה, אפילו בלא ברכה (על-פי ס' השיחות תש"נ, ב, עמ' 664)

והוא דבר פשוט שאין מנהגנו בכך (ראה המלך-במסיבו, א, עמ' רצו-רצז; ב, עמ' קלא. ואף דמשמע שם דעיקר הפשיטות הוא שאין קוראים מתוך מגילת קלף, אך גם בקריאה מתוך חומשים אין נוהגין, כנ"ל).

[ג]

בקהל חסידים יש רבים שקוראים שיר-השירים, אך לא כקורא בתורה בציבור, אלא כל אחד לעצמו (כמפורש במנהגי-קומרנא אות שא: שיר-השירים קרא כל אחד בפני עצמו מהחומש לפני הוצאת ספר-תורה). אך מנהגנו - וכן הוא המנהג בקרב חסידי פולין כבית גור - שאין קביעות כלל לקריאת שיר-השירים.

בשפתי-צדיק לפסח (אותיות לא-לב): שיר השירים שנקבע ללמוד בימי הפסח...

קבעו חז"ל לעסוק במגילה זו בחג הפסח. למנהג ויז'ניץ קריאת שיר-השירים היא באחרון-של-פסח (מחזור ויז'ניץ).