שולחן ה"סדר"

ז

כלי זהב וכסף

[א]

אצל אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הצמח-צדק ואדמו"ר מוהר"ש נהגו להניח על שולחן ה"סדר" את כל כלי הכסף. פעם, בעת שיצא רבינו הזקן לסדר סדר פסח, חשב איזה זמן ואמר כי חסר לו כלי כסף. חיפשו ומצאו כי חסרים כף קטנה של כסף, והקופסא מהטאבאק. אצל אדמו"ר הצמח-צדק נהגו להניח על שולחן ה"סדר" כלי כסף, ואצלו היה יותר.

ואצל אדמו"ר מוהר"ש היה בריבוי גדול. על שולחן מיוחד הניחו את כל כלי הכסף וכלי הזהב, וגם מורי-השעות. והיו שם 50-40 פמוטות, ובכולם דלקו נרות. גם היתה מנורה של כסף בת י"ג נרות, וכזאת היתה של עץ גם-כן שעשאה [מוהר"ש] בעצמו, ועמדה על ספסלים והי' כגובה קומת איש (על-פי ס' השיחות תרצ"ו, עמ' 130)

[ב]

אדמו"ר הצמח-צדק אמר לזקנתי (היא כלתו, הרבנית הצדקנית מרת רבקה, זוגתו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה) שבליל הסדר יש להעמיד על השלחן - גלוי לכל - את כל כלי הכסף והזהב, זכר ל"רכוש גדול" שהיה ביציאת-מצרים. ושיהיו גלויים לכל - כי הוא ליל שימורים (לקוטי-דיבורים, עמ' 268)

[ג]

אצל הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש היו מעמידים על שולחן ה"סדר" את כל כלי הכסף והזהב. אחר פתיחת הדלתות ל"שפוך חמתך" לא סגרון, לפעמים היו סוגרים אך לא נועלים (ס' השיחות תש"ה, עמ' 83. ס' התולדות מוהר"ש [ברוקלין תש"ז], עמ' 79)

[ד]

[אצל אדמו"ר מוהריי"צ] על השולחן עמדה קערת [כסף] של רבינו הזקן. והנהוג, אשר בקערה זו מביאים מרק הסעודה על השולחן, וכ"ק אדמו"ר וכל המסובים לוקחים איזה כפות מרק מזו הקערה לתוך קערותיהם (ס' השיחות תרצ"ו, עמ' 140. ושם מדובר מסעודת אחש"פ, אך נוהג זה היה קיים גם בליל-הסדר, כדלהלן)

[ה]

..הביאו הקערת כסף של כ"ק רבינו הזקן עם מרק.. גם היה אצלנו בירושה גביע יין מכ"ק רבינו הזקן, והיו בו שאריות יין קרוש. גביע זה היו מניחים תמיד על השולחן בעת הסדרים.. אחר-כך, על-פי סיבה, אבד הגביע (ס' השיחות תש"ב, עמ' 90-89. מובא - בשינויים קלים - בהגש"פ של אדמו"ר זי"ע, ונוסף שם - על-פי שיחת י' אייר תרצ"א: כוס קידוש הנ"ל ושיורי היין שבו - הם שקידש רבינו הזקן בשבת האחרונה בכפר פיענא. והוא מ'רשימות' אדמו"ר זי"ע, ראה בקטע הבא).

[ו]

אצל הצמח-צדק היה הגביע שעליו קידש אדמו"ר הזקן בשבת האחרונה בכפר פיענא, ובו גם שיורי היין מהקידוש (כמובן נקרש ונתייבש), והיה מעמידו על השולחן בשעת הסדר בפסח. כן היה עושה גם מהר"ש נ"ע, ואחר-כך גם אשתו הרבנית רבקה נ"ע... ('רשימות' כ"ק אדמו"ר זי"ע, ח, עמ' 8)

[ז]

בשנים שהיה כ"ק אדמו"ר זי"ע עורך את הסדר עם מנין מאנ"ש בביתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, עמדה על השולחן קערת הכסף של אדמו"ר הזקן, הגישו בה מרק, והרבי היה נוטל ממנה שלוש כפות אל צלחתו. גם היין היה בתוך קנקני כסף. אך לא היו על השולחן כלי כסף לנוי, וגם לא סתם "כלים נאים" שאינם לצורך הסעודה.

[ח]

אודות המנהג להניח על השולחן כלי כסף לנוי - ראה בס' ויגד-משה (עמ' ב ובהוספות עמ' רפד), והביא כן ממנהגי החת"ס, בויאן וגור. במנהגי-בעלז (עמ' מא) ובאהל-יוסף אמשינוב (עמ' ק), שהיו על השולחן הרבה כלי כסף וזהב, ובמנהגי-ספינקא (עמ' ל) שהניחו את כל כלי הכסף והזהב. במנהגי הבית-אהרן מקרלין (עמ' 6): שולחנו היה מעוטר בכל כלי כסף של פסח. בס' מאיר-החיים (עמ' קפד), מבחר כלי הכסף. בהגדת זידיטשוב (עמ' מז), כלי כסף וכלים נאים.

בס' דרכי-חיים-ושלום (אות תקפד), שהיו בשולחן כלים מכלים שונים, גם שלא השתמשו בכולם, רק היו לנוי והידור. וכך בשו"ע אדמו"ר (תעב, ו): בליל פסח טוב להרבות בכלים נאים כפי כחו, אפילו הכלים שאין צריך לסעודה יסדרם יפה על השולחן לנוי, זכר לחירות.