"קדש"

נג

מזיגת היין לכוס

[א]

מנהג בית הרב: מוזגין הכוס, ואין מדקדקין שימזוג אחר (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע)

וכן הוא בכל ארבע הכוסות.

[ב]

פעם מזגו לאדמו"ר מוהריי"צ, וכן מזג פעם מוהריי"צ לאביו אדמו"ר מוהרש"ב (והיה זה מחמת בריאותו), אך מכך שלא נהג כך תמיד, משמע שלא הניחוהו למזוג. 1 ואמר כ"ק אדמו"ר זי"ע, שהוא עצמו לא יניח שימזגו לו. ומה שכתב בהגש"פ שלו רק ש"אין מדקדקין שימזוג אחר", הוא בגלל שאצל חותנו [מוהריי"צ] מזגו פעם אחת (ראה: המלך-במסיבו, א, עמ' ר; רג)

[ג]

בשו"ע (סי' תעג) השמיט אדמו"ר תיבת לו ["מוזגין לו"] וכתב: מוזג כוס ראשון.. מוזג כוס שני, דמשמע בעצמו. ובסידור השמיט לגמרי את התיבות "מוזגין כוס ראשון", כי אין חילוק בין קידוש של ליל פסח לשארי יו"ט או שבתות השנה, שבעל-הבית ממלא כוסו.

ומה שבאיזה סידורים כתוב אצל כוס שני "מוזגין לו כוס שני" הוא טעות הדפוס, ובסידור הראשון דקאפוסט שהגיה אדמו"ר הזקן לא נמצא תיבת לו. [ראה עוד להלן בכוס שני].

ומה שזה מקרוב הדפיסו סידורים והגדות בנוסח אדמו"ר "מוזגין לו כוס ראשון איש אחר דרך חירות ולא בעצמו ומקדש עליו" - הוא שיבוש גמור, כי לא נמצא זה בנוסח אדמו"ר. ועוד, כי מחמת זה נהגו ההמון שכשאין להם מי שימלא את הכוסות אזי זה ממלא כוסו של זה וזה ממלא כוסו של זה כמו מחלפי סעודתייהו בפורים, ואין זה שייך לחירות של פסח.

ועוד וכו' (שער-הכולל מח, יג. ודבריו אלו נתקבלו להלכה גם בהגדת מהר"ז, עמ' נב. ולהעיר שגם בסידורי סלאוויטא הגירסא היא: "מוזגין כוס ראשון לקידוש").

[ד]

ואף שבשו"ע שלו (ריש סי' תעג) העתיק [אדמו"ר הזקן] מ"ש ברמ"א (שם), וכתב "ואם אפשר טוב שלא ימזוג הבעל-הבית בעצמו, אלא אחר ימזוג לו, שיהא לו כמשרתו, כלומר דרך חירות ושררות זכר ליציאת מצרים", יש לומר דכיון שאין זה אלא אם אפשר לא העתיקו בסידורו.

ומה שתירץ בשער-הכולל דדין "אחר מוזג לו" הוא דוקא ביינות חזקים..

משא"כ ביינות שלנו כו' - צ"ע... (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע)

וראה עוד בס' ויגד-משה (עמ' מז-מט), מנהג-ישראל-תורה (עמ' רפ), נטעי-גבריאל (ב, עמ' רמו). ובס' ערכי-יהושע (אות קיט), שהוא היה מוזג את הכוסות של כל המסובים!


1) פעם מזג אחד למהר"ש נ"ע את הכוס ויאמר: לקיים מה שנאמר "מוזגין" וכו'. ויענה מהר"ש נ"ע: פארשטייסט ניט דעם פשט [=& 27;1A& 28;11אין אתה מבין את הפשט]. מוזגין את ה"כוס", "כוס" בגימטריא "הטבע", מוזגין מזיגת המדות, למעלה מן הטבע בטבע. מוחין ומדות - למעלה מן הטבע וטבע. וזהו המשכת המוחין במדות ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ממה ששמע מאדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בימי הפסח תרצ"ה בווארשא).

1) פעם מזג אחד למהר"ש נ"ע את הכוס ויאמר: לקיים מה שנאמר "מוזגין" וכו'. ויענה מהר"ש נ"ע: פארשטייסט ניט דעם פשט [=& 27;1A& 28;11אין אתה מבין את הפשט]. מוזגין את ה"כוס", "כוס" בגימטריא "הטבע", מוזגין מזיגת המדות, למעלה מן הטבע בטבע. מוחין ומדות - למעלה מן הטבע וטבע. וזהו המשכת המוחין במדות ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ממה ששמע מאדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בימי הפסח תרצ"ה בווארשא).