יח

שתיית יי"ש

[א]

בפסח הראשון בשנת תרס"ו, בשעת הסעודה בזאל הגדול, נזדמן לדבר על יי"ש של פסח, שהיה בקבלה מכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק זצ"ל להחמיר בזה שלא להשתמש כלל בפסח, וכן היה שלא השתמשו כלל.

ואמר כ"ק הרבי [מוהרש"ב] זצ"ל, כי אירע שאאמו"ר [מוהר"ש] השתמש באחרון דחגה"פ ביי"ש של פסח אחר חצות היום (לקוטי-ספורים עמ' קצב, מאשר שמע אז מהרש"ג ז"ל שהיה גם-כן מהמסובים לשולחן עם מוהרש"ב. אודות אי-שתיית יי"ש דפסח, ראה לעיל עמ' נד ואילך באריכות).

[ב]

הרה"ח ר' אליעזר קרסיק אב"ד שצעדרין, הביא פעם יי"ש-של-פסח לאחש"פ [דשנת תרפ"ה?] והעמידו על שולחן אדמו"ר מוהריי"צ. כשהרבי זצ"ל הבחין בכך, ציוה לסלק תיכף ומיד את היי"ש מן השלחן (שמעתי מנכדו הרה"ח ר' מרדכי שמואל אשכנזי שי', מ"ץ דכפר-חב"ד. וחזינן שלא התייחסו ליי"ש-של-פסח כאל חמץ ח"ו. וראה בס' ערכי-יהושע אות קלד, שלא היה שותה יי"ש בפסח, אלא רק באחש"פ).