ויאמר אלקים יקוו המים

א

בס"ד.

ויאמר אלקים יקוו המים אל מקום אחד. רבות בראשית רפ"ה משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים, והיו משכימים ושואלין בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין (ע' הפי' במ"כ), אמר המלך אילו היו פקחין עאכו"כ, אתמהא, הושיב בתוכה דיורי פקחין, עמדו והחזיקו בפלטין אמרו אין זה פלטין של מלך, שלנו היא, אמר המלך תחזור הפלטין לכמו שהיתה, כך מתחלת ברייתו של עולם לא הי' קילוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים הה"ד מקולות מים רבים אדירים משברי ים, ומה היו אומרים אדיר במרום ה', אמר הקב"ה מה אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ודבור והן מקלסין אותי, כשאברא האדם עאכו"כ, עמד דור המבול ומרדו בו, עמד דור הפלגה ומרדו בו, אמר הקב"ה יפנו אלו ויבואו אותן שישבו בו מקודם הה"ד ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום. עכ"ל. ומזה יובן קצת מ"ש בתו"א פ' נח ע"פ מים רבים שהמבול בא לטהר את הארץ, והיינו כי אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי והם מרדו בו ע"כ יבואו אותן שישבו בו תחלה שהם המים ויטהרו את הארץ.