[פדה בשלום]

נט

בס"ד. (י"ט כסלו). תרכ"ז.

[י"ט כסלו]

פדה בשלום נפשי, וארז"ל ברכות ח' א' אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין שנא' בעת רצון עניתיך, רב אחא אמר מהכא הן אל כביר לא ימאס וכתי' פדה כו' כי ברבים. ובדף נ"ה לענין חלום ארז"ל שלש פדויות פדה בשלום כו'. ובירושלמי שאמרו האנשים שהיו עם אבשלום נפלה נא ביד דוד ואל יפול דוד בידינו, שאם אנו נופלים ביד דוד הוא מרחם עלינו, ואם ח"ו יפול דוד בידינו אין אנו מרחמים עליו, הוא שדוד אמר פדה בשלום נפשי. ופי' היפ"מ כי ברבים היו עמדי שהרבים בקשו שיפלו בידו ואל יפול הוא בידם.

והענין הוא כי הנה התפילה הוא יהי רצון פי' לעשות רצון חדש להיות רופא חולים ומתיר אסורים, כי מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל, כי אותיות התפלה נק' בשם אבנים, וכשהתפילה היא באהוי"ר כדבעי אזי הם אבנים טובות, וע"י המלאכים שמעלים התפלה כמ"ש בזהר דגפיף להון ומנשק להון אזי מעלים התפילה להיות מזה כתרים לקונו, כי האותיות נתגשמו בדבור האדם לכן צריכי' המלאכים להעלותם, ומדי עברם דרך המלאכים ע"י הגפופין והנשיקין שלהם מזדככים מגשמיותם להיות יכולים להעלותם להיות בעטרה וכתר של הקב"ה וכמו שעושין כתר מאבנים טובות כו', ולהיות כן הנה ע"י התפילה יכול לשנות הדבר להיות רופא חולים ולהציל האדם מיד שונאו, כי מצד בחי' הכתר אינו תופס מקום כלל, ולכן דוד ע"י תפלתו הפך לבב שונאיו שהלכו עם אבשלום עד שבקשו שהם יפלו ביד דוד, ושלא יפול ח"ו דוד בידם.

והנה דוד הי' מלך ישראל והיינו כי הי' בחי' מל' כנס"י מקור נש"י, לכן תפילתו שהיתה ביחיד פעלה ג"כ, אבל בשאר כל אדם אינו דומה תפילתו ביחיד