[פדה בשלום]

נט

בס"ד. (י"ט כסלו). תרכ"ז.

[י"ט כסלו]

פדה בשלום נפשי, וארז"ל ברכות ח' א' אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין שנא' בעת רצון עניתיך, רב אחא אמר מהכא הן אל כביר לא ימאס וכתי' פדה כו' כי ברבים. ובדף נ"ה לענין חלום ארז"ל שלש פדויות פדה בשלום כו'. ובירושלמי שאמרו האנשים שהיו עם אבשלום נפלה נא ביד דוד ואל יפול דוד בידינו, שאם אנו נופלים ביד דוד הוא מרחם עלינו, ואם ח"ו יפול דוד בידינו אין אנו מרחמים עליו, הוא שדוד אמר פדה בשלום נפשי. ופי' היפ"מ כי ברבים היו עמדי שהרבים בקשו שיפלו בידו ואל יפול הוא בידם.

והענין הוא כי הנה התפילה הוא יהי רצון פי' לעשות רצון חדש להיות רופא חולים ומתיר אסורים, כי מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל, כי אותיות התפלה נק' בשם אבנים, וכשהתפילה היא באהוי"ר כדבעי אזי הם אבנים טובות, וע"י המלאכים שמעלים התפלה כמ"ש בזהר דגפיף להון ומנשק להון אזי מעלים התפילה להיות מזה כתרים לקונו, כי האותיות נתגשמו בדבור האדם לכן צריכי' המלאכים להעלותם, ומדי עברם דרך המלאכים ע"י הגפופין והנשיקין שלהם מזדככים מגשמיותם להיות יכולים להעלותם להיות בעטרה וכתר של הקב"ה וכמו שעושין כתר מאבנים טובות כו', ולהיות כן הנה ע"י התפילה יכול לשנות הדבר להיות רופא חולים ולהציל האדם מיד שונאו, כי מצד בחי' הכתר אינו תופס מקום כלל, ולכן דוד ע"י תפלתו הפך לבב שונאיו שהלכו עם אבשלום עד שבקשו שהם יפלו ביד דוד, ושלא יפול ח"ו דוד בידם.

והנה דוד הי' מלך ישראל והיינו כי הי' בחי' מל' כנס"י מקור נש"י, לכן תפילתו שהיתה ביחיד פעלה ג"כ, אבל בשאר כל אדם אינו דומה תפילתו ביחיד

ס

לתפילת הציבור, וכמשארז"ל כאן אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין, שזהו כמ"ש ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלקים ברב חסדך, שלכאו' אלקים הוא מדת הדין ומהו ברב חסדך. אך הענין הוא שלהיות בעת תפלת הציבור הוא עת רצון, לכן אפי' אלקים מדת הדין מתמתקת להיות ברב חסדך, ופי' ברב חסדך הוא מבחי' ורב חסד כי אית חסד ואית חסד, אית חסד שעפ"י טו"ד והיינו בחי' חסד שבסדר השתל' חג"ת, ואית חסד שהוא למעלה מן הטו"ד שהוא בחי' ורב חסד, וזהו ההפרש בין אברהם שהי' בחי' חסד לאהרן שהי' ג"כ חסד, שזה הי' בחי' חסד עולם חסד לאברהם, וזה הי' בחי' רב חסד, ובחי' חסד זה יכול להמתיק גם בחי' שם אלקים להיות אלקים ברב חסדך. וכ"ז הוא ע"י התפילה ברבים או לכה"פ בשעה שהציבור מתפללין שאז הוא העת רצון, ולכן אומרים פסוק ואני תפלתי בשבת במנחה להיות כי אז הוא בחי' רעוא דכל רעוין כידוע כו'.

וזהו שארז"ל ברבות ויצא פע"ג כי ברבים היו עמדי זה יעקב שלא יאמר זו שילדה יטלנה וזו שלא ילדה לא יטלנה, והיינו כי יעקב התפלל שתלד רחל כדי שלא יאמר לבן או עשו מאחר שלא ילדה נקח אותה. והנה ידוע כי בני חיי ומזוני במזלא תליא כמ"ש בזהר לאו בזכותא תליא אלא במזלא, וכדי לעורר מבחי' המזלות שהם בחי' י"ג מדות הרחמים זהו ע"י התפילה, וזהו שארז"ל למה היו האמהות עקרות כי נתאווה הקב"ה לתפילתם של צדיקים, כי הצדיקים ע"י תפילתם ממשיכי' בחי' י"ג מדות הרחמים.

וכמו"כ ע"י תפילת הרבים כו' וכמארז"ל ע"פ דרשו ה' בהמצאו כו' אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, שאז גם ליחיד הוא נמצא, והיינו כי אז הוא התגלות י"ג מדות הרחמים לכן גם ליחיד הוא נמצא, וממילא מובן שבציבור נמשך

סא

י"ג מדות הרחמים בכל עת, וכמו"כ יובן בענין הטבת חלום שהוא ג"כ בכדי להפוך הגזר דין כו' צ"ל ההמשכה ממקום גבוה, ולכן אומרים שלש הפוכות ושלש פדויות, וכמו שההפיכה הוא ממקום גבוה מאד כנודע בענין ויהפוך הוי' אלקיך לך כו' שזהו מבחי' שם הוי' דלעילא, כמו"כ שלש פדויות הוא ג"כ ממקום גבוה, והיינו מבחי' יגמה"ר ולכן אומרים שלש הפוכות קודם לשלש פדויות, כי קודם יגמה"ר כתי' ב' שמות הוי' ואח"כ יגמה"ר, לכן אומרים תחלה הג' הפוכות שנמשכים משם הוי' דלעילא ואח"כ השלש פדויות הנמשכי' מיגמה"ר כו'.

וזהו שע"י שאמר דוד פדה בשלום נפשי עי"ז הפך לבב אנשי אבשלום שיבקשו שהם יפלו ביד דוד כי ירחם עליהם, כי ע"י הפדויות ממשיכים יגמה"ר ולכן ידעו כי בוודאי ירחם עליהם. ועוי"ל כי ידעו שדוד ירחם עליהם, להיות ידוע כי דוד הוא בחי' מל' ובבחי' המל' יש י"ג עלין דסחרין לשושנה שזהו ג"כ י"ג מדות הרחמים דבריאה, ע' בזהר הרקיע פ' בראשית בענין י"ג עלין דסחרין לשושנה ע"פ מאמר הזהר כשושנה בין החוחים כן רעייתי כו', וגם בחי' מל' הוא תפילה כמ"ש ואני תפילה וע"י התפילה מעוררים רחמים רבים כנ"ל בענין אלקים ברב חסדך כו'.