ויאמר כו' מי שם פה כו'

פד

בס"ד. (ש"פ שמות, רכ"ז).

ענין גלות מצרים - ה"פ

[שמות]

ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם, או מי ישום אלם או חרש או פקח גו' הלא אנכי ה', ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר. והנה אעפ"כ מזה לא נתרפא הדבור אצל משה כ"א הי' כבד פה כמקדם, ואעפ"כ כשהי' מדבר עם פרעה הי' מדבר דברים נכונים מחמת שאמר לו הקב"ה אנכי אהי' עם פיך, וכמשרז"ל במד"ר שמ"ש אנכי אהי' עם פיך אין הפי' שנתרפא אלא שהי' כבד פה וכבד לשון כמקדם רק שאנכי אהי' עם פיך אף שהוא כבד פה כו', ואימתי נתרפא בשעת מ"ת וכמ"ש משה ידבר והאלקים יעננו בקול, אלה הדברים אשר דבר משה, לפי שמרפא לשון עץ חיים, עץ חיים קאי על התורה, והתורה מרפא לשון, ומה שלא נתרפא מקודם היינו לפי שחפץ שיהי' בזה נס אף שהוא כבד פה וכבד לשון מ"מ יהיו דבריו נכונים לפי שאנכי אהי' עם פיך כו' כמ"ש במד"ר שמות פ"ג.