וידבר כו' ויצוום אל בנ"י כו'

צה

בס"ד. (ש"פ וארא, רכ"ז).

שיטות אם אצי' הוא בלי מספר - ז"פ.

[וארא]

וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצוום אל בנ"י ואל פרעה כו' להוציא. וצ"ל מהו ענין הציווי לבנ"י שיצאו מאמ"צ הלא הם היו בשעבוד וגלות ובודאי הי' רצונם לצאת משם, ומהו ענין הציווי לבנ"י (גם לא בדידם תליא מלתא כו'), וגם טענת משה בק"ו הן בנ"י לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה אינו מובן כלל, הלא בנ"י לא שמעו מחמת קוצר רוח והעבודה קשה משא"כ פרעה, ומהו הק"ו איך ישמעני פרעה, ובאמת זהו א' מיו"ד ק"ו שבתורה כמו שפי' רש"י ז"ל. גם צ"ל מה שהשיב לו הקב"ה ע"ז שחיבר אליו את אהרן כמ"ש וידבר כו' משה כו' אהרן ויצוום מה התועלת להענין במה שילך בצוותא עם אהרן. ובכדי להבין כ"ז צ"ל מ"ש לעיל מיני' בתחלת הפרשה וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם, אשר גם בזה צ"ל שנא' כ"פ ש' הוי' אצל האבות כמ"ש וה' אמר המכסה אני מאברהם, וירא אליו הוי' (וכמו"כ ביצחק כתי' וירא אליו ה' (בראשית כ"ו ב', ופסוק כ"ד) וביעקב נא' ג"כ (כ"ח י"ג) והנה ה' נצב עליו ויאמר אני הוי').

ויובן בהקדים ענין מ"ש ועלמות אין מספר א"ת ועלמות אלא ועולמות אין מספר, שצ"ל מאחר שהם עולמות בע"ג האיך יתכן שיהי' בלי מספר כלל, ופעם כתיב המוציא במספר צבאם שהם בבחי' מספר וגבול, וכן עד"ז מצינו שהקשו בגמ' כתיב אלף אלפים ישמשוני' כו' וכתי' היש מספר לגדודיו ולגדודיו אין מספר, וכן ביומא ארז"ל כתיב והי' מספר בנ"י אשר לא יספר שהקשו איך יתכן שיהיו במספר אשר לא יספר וכנ"ל בענין ועלמות כו', ותירצו בגמ' שבזמן שישראל ערש"מ הוא אשר לא יספר וכשאין עושין רש"מ והי' מספר כו'. אמנם הענין הוא דהנה בבחי' זיו והארה המאיר מאתו להחיות ולהוות בחי' העולמות והנבראים בע"ג הנה בבחי' זיו והארה זו שייך בחי' מספר. משא"כ בבחי' אוא"ס שלמעלה מבחי' הזיו וההארה המצמצמת ומתפשטת להוות ולהחיות העולמות בי"ע הוא בלי מספר. ונמצא מפרש שבחי' בי"ע ובחי' שורש ומקור המצמצם להוות בחי' בי"ע הוא בבחי' מספר, משא"כ באצי' היינו מה שלמעלה משרש התהוות בי"ע הוא בלי מספר כו'.