והבריח התיכון כו'

קמה

נטיעה זו דכי האדם עץ השדה. והנה במד"ר שם אמרו לפי ב' הדיעות דפונדק ופרדס שאשל הוא ג"כ לשון שאל, שאל מה תשאל, והיינו שאמר לכאו"א שאל מה מבוקשך ומילא חסרון של כאו"א.

ב) ולהבין כ"ז, יש להבין מקודם פי' הא' שאשל הוא פונדק, ולהבין זה למעלה, הנה ארז"ל רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים. ולכאורה אינו מובן זה איך שייך לומר ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים אך הענין הוא דהנה ארז"ל (ברכות ך"ו) ריב"ל אומר תפלות כנגד תמידים תקנום, והנה אנו רואים שענין הקרבת הקרבן הוא שעי"ז היו מעוררים למעלה את המרכבה העליונה דהנה הקרבן עצמו הי' מבחי' פני שור, כי שרש נפש הבהמה הוא מבחי' פני שור שבמרכבה, והאש שלמעלה שהי' יורד בדמות ארי' הוא בחי' פני ארי' שבמרכבה דאכיל קורבנין, שהוא בחי' לאכללא שמאלא בימינא ע' בלק"ת בד"ה וארי' כבקר, ובזח"א בהקדמה ד"ו ע"ב, והאדם המקריב את הקרבן הוא מבחי' פני אדם שבמרכבה, ואם היו מקריבין קרבן עוף שרשו מבחי' פני נשר כו', נמצא שבהקרבת הקרבן הי' מתעורר למעלה כל המרכבה העליונה.

וזהו מ"ש בזהר פ' פנחס דרמ"א ע"א ואתהניין מיסודא ועיקרא דילהון, ולכאו' אינו מובן זה כלל מה אתהניין כ"כ עי"ז שמקריבין נפש הבהמה ועולה לשרשו כיון ששרש הבהמה נמשך מבחי' המרכבה, וגם זה ע"י ריבוי רבבות מדרגות השתלשלות עד שנמשך נפש הבהמה, והוא ע"ד שארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל שבודאי אין ערך העשב לגבי המזל המכה בו רק שע"י רבוי השתלשלו' נמשך מבחי' המזל שיצמח העשב הגשמי, וכמו"כ אין ערך נפש הבהמה גשמי' לגבי בחי' פני שור שבמרכבה רק שע"י רבוא רבבות מדרגות נמשך ונשתלשל נפש הבהמה מבחי' פני שור, וע' בד"ה אם כסף תלוה (ך"ז), וא"כ מהו ענין ואתהניין שאמרו בזהר מהו ההנאה כ"כ מהעלאת נפש הבהמה לשרשו כו'. אך הענין הוא דהנה מה שנפש הבהמה נשתלשל מבחי' פני שור זהו רק הנפש שלה שנמשך ע"י רבוי השתלשלות שיהי' מחי' את הבהמה ג"כ, משא"כ גוף הבהמה גשמי' א"א להיות נמשך ע"י השתלשלות כי גם ע"י כמה רבוא רבבות השתל' מדרגות א"א להיות נמשך שיתהוה גוף הבהמה גשמי' כי מרוחני' א"א להיות