ויתן אל משה ככלותו כו'

קס

בס"ד. (ש"פ תשא, כ"ז).

אבות ומ"ת

[תשא]

ויתן אל משה ככלותו לדבר כו', ברבות כי תשא פמ"א ג' דברים מתנה לעולם הגשמים והמאורות והתורה כו', התורה מנין שנאמר ויתן אל משה כו', וכ"ה ברבות בראשית פ"ו. כי הנה יש להבין מה שמצינו בדברי רז"ל שדורות הראשונים מאדה"ר עד מ"ת לא זכו לתורה אע"פ שהיו צדיקים גמורים כמו מתושלח נח ואברהם כו' דמשמע שעבודתינו ע"י תומ"צ הוא גבוה למעלה ממדרגת עבודתם, וכדמשמע ברבות בראשית פכ"ד ע"פ זה ספר תולדות אדם ראוי הי' אדה"ר שתנתן תורה על ידו מ"ט זה ספר כו' חזר ואמר לא לאדם כו' שש מצות כו' שנא' ויאמר לאדם, לא לאדם אני נותנה כ"א לבניו מ"ט זה כו' תולדות אדם ע"ש. וכן משמע ג"כ ממ"ש ברבות בשה"ש ע"פ לריח שמניך כל המצות שעשו לפניך האבות ריחות היו כו' משמע רק כמו ריח שאינו עצם הדבר כ"א ריח והארה בעלמא ממנו. ובמ"א מצינו שקיים אברהם כל התורה כו' במשנה סוף קדושין, והיינו שהשיגו ברוחניות כל המצות, וא"כ מדרגתם גבוה כו'.

אך הענין דשניהם אמת שיש יתרון גדול במ"ת יותר ממה שהי' קודם שלא זכו לתורה, ומ"מ יש ג"כ יתרון בצד א' במה שקיים אברהם כו' יותר מאתנו, ועיקר ההפרש הוא שהם השיגו התורה ע"י עבודתם מלמטה למעלה, ולנו ניתנה התורה במתנה מלמעלה למטה, דהיינו שהם המשיכו ע"ד שע"י אתעדל"ת נמשך אתעדל"ע