הללוי' הללו כו' מן השמים

קסט

בס"ד.

הללוי' הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים, הנה ארז"ל שבת דקי"ח ע"ב אמר ר' יוסי יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום איני והאמר מר הקורא הלל בכל יום ה"ז מחרף כו', כי קאמרינן בפסוקי דזמרה, ופי' רש"י שמזמור הללוי' הללו את ה' מן השמים ומזמור הללוי' הללו אל בקדשו הם עיקר פסוד"ז [וכן משמע בזח"ב פקודי דרל"ב א' ת"ח תושבחתא דא אמר דוד לקבל רזא דשמא קדישא דאיהו כללא דתושבחתא דכולא ואינן דא (היינו הללו את ה' מן השמים) ותושבחתא בתראה דכתי' הללו אל בקדשו, אבל דא הוה על עשר מינים (פי' המק"מ הם ע"ס הנרמזי' בהללו אל בקדשו) ודא הוה על שבעה מינים (פי' המק"מ ז"ק הנרמזי' בהללו את ה' מן השמים)], והיינו מפני כי במזמור הללוי' הללו את ה' מן השמים נחשב כל בחי' שמים וארץ כו', וכמ"ש בסידור האריז"ל הללוי' הללו את הוי' מן השמים אצי', הללוהו במרומים בריאה, מלאכיו יצירה, צבאיו עשי', הללוהו שמש וירח בחי' התכללות עשי' ביצי', כוכבי אור התכללות יצי' בבריאה, שמי השמים בריאה באצי', והמים אשר מעל השמים אצי' בעצמיות המאציל כו', ואח"כ קחשיב הללו את ה' מן הארץ תנינים כו' אש יסוד האש, ברד שלג וקיטור יסוד המים, רוח סערה עושה דברו יסוד הרוח, ההרים וכל גבעות בחי' דומם, עץ פרי כו' בחי' צומח, החי' וכל בהמה בחי' חי הבלתי מדבר, מלכי ארץ כו' בחי' מדבר, ומסיים הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' לבנ"י עם קרובו.

ולהבין פי' וענין וירם קרן, וגם להבין פרטיות הנ"ל, הנה נודע כי פסוד"ז הוא הקדמה לבוא לבחי' הביטול דק"ש ובק"ש אומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ונאמר שמע ישראל דוקא לפי שישראל עם קרובו, וכמשארז"ל במד"ר