ויהי אומן את הדסה

קפט

בס"ד. (פורים, רכ"ז).

ויהי אומן את הדסה היא אסתר, וארז"ל מגילה די"ג א', קרי לה הדסה וקרי לה אסתר, תניא ר"מ אומר אסתר שמה ולמה נק' שמה הדסה ע"ש הצדיקי' שנקראו הדסים שנא' והוא עומד בין ההדסים (זכרי' א'), ר' נחמי' אומר הדסה שמה ונק' אסתר שהיו עכו"ם קורי' אותה אסתהר ופי' רש"י ירח יפה כלבנה, ר"י בן קרחה אומר אסתר ירקרוקת היתה, ופי' רש"י כהדסה, וחוט של חסד משוך עלי' ופי' רש"י מאת הקב"ה ולכן נראית יפה לאומות ולאחשורוש.

והענין הוא דהנה ארז"ל בסנהדרין פ"ב ד"ך ע"א ובילקוט בש"א רמז קל"ו ע"פ שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל (משלי ל"א) שקר החן זה דורו של משה והבל היופי דורו של יהושע, אשה יראת ה' זה דורו של חזקי' שהיו יושבין ועוסקי' בתורה, איכא דאמרי שקר החן זה דורו של משה ויהושע, והבל היופי זה דורו של חזקי', אשה יראת ה' זה דורו של ר' יהודה ב"ר אלעאי שהיו ששה מתכסין בטלית א' ויושבין ועוסקי' בתורה, ופי' רש"י עניים היו. ולהבין זה הנה כתי' אם לא תדעי לך היפה בנשים, פי' ענין היפה בנשים גימ' ארור המן, וגם גימ' ברוך מרדכי.

ויובן כ"ז בהקדם מה שפעם נק' כנס"י בשם רחל ופעם בשם אסתר, ושרש ההפרש הוא כמו ההפרש שבין צדיקי' לבע"ת, ע' בד"ה ויהיו כל הפקודי' (בס' ך"ו), דהנה כתי' ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה, פי' תואר הוא בציור תמונת האברים שהם לפי ערך שכל אבר הי' לפי ערכו ותמונתו וזהו הנק' תואר, ומראה הוא בחי' הזיו וקלסתר פנים שה"ע שופרי' וזיוו, ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה שהיו לה ב'