[ע' בלק"ת מהאריז"ל]

קצו

ע' בלק"ת מהאריז"ל פ' חיי ד"מ ע"א בד"ה ענין שני חיי אברהם, שיפה תואר ויפה מראה דיוסף זהו מבחי' ש"ע נהורין דפנים, ע"י שמתפשטים ה"ח ביסוד ז"א, וע"ש בדף מ' ע"ב בד"ה ענין ש"ע נהורין בסופו כ' שיו"ד פעמים המילוי דשם ס"ג הם ש"ע, וא"כ מ"ש והבל היופי שהיופי הוא מבחי' הבל היינו המילוי דשם ס"ג שעולה מספר ל"ז כמספר הבל, אבל ע"י אשה יראת ה' מס"נ כמו דורו של ריב"א ובימי אסתר זכו לבחי' גילוי שם ס"ג עצמו, בחי' ואמת, ז"פ ס"ג גימ' ואמת כמ"ש בלק"ת הנ"ל, וע"י המס"נ בכל הז' מדות זכו לבחי' ואמת.

קצז

לכאו' צ"ל הלא נת"ל בהג"ה על ענין יפ"מ שענין חכמת אדם זהו הארת תיקון ואמת, וא"כ איך נא' והבל היופי.

וי"ל ב' תירוצי', הא' שהיופי זהו מבחי' ש"ע נהורין, שזהו מבחי' הבל כי י"פ הבל זהו ש"ע, וכמ"ש לעיל בשם הלק"ת מהאריז"ל, וא"כ זהו שפת אמת, משא"כ ש' ס"ג ז"פ ס"ג בגימ' אמת (אך אפ"ל שזהו יופי דיוסף, שאפשר שזהו קודם מ"ת, והי' הכנה למ"ת כי מעשה אבות סימן לבנים, ורחל נק' כנס"י בזמן בהמ"ק, מ"מ זה אינו דהלא מי יתנך כאח לי שקאי על בהמ"ק, וארז"ל כיוסף לבנימין).

והתירוץ הב', שבהג"ה מדבר כמו קיום המצות עשה ול"ת לאחר נס דאסתר שקיבלו מה שכבר קיימו ונמצא כי מה שאמרו והבל היופי היינו בחי' דורו של יהושע עד שקיבלו ישראל התורה ברצון גמור מעצמם, אך לפ"ז יקשה האיכא דאמרי זהו דורו של חזקי', אך חזקי' הי' בשנת ג"א קצ"ט עד שנת רך"ח והיינו שמלך ך"ט שנים, וא"כ הוא הרבה קודם אסתר, כי יהויכין מלך בשנת ג"א שך"ז, וכתי' עם הגולה אשר הגלתה עם יכני' מלך יהודה, לכן גם להאיכא דאמרי שקאי על חזקי' שייך לומר הבל, שכ"ז הוא מבחי' ההבל היינו המילוי דס"ג, ועז"נ הבלים דקהלת. אך ע"י נס דאסתר שקיבלו מה שכבר קיימו עי"ז המשיכו בחי' אמת ע"י המס"נ שלהם ולכן לע"ל שיתגלה בחי' העבודה ע"י מצות ל"ת דעכשיו כמ"ש בביאור שחורה אני פ"ב הנ"ל יתגלה בחי' אמת הוי' לעולם.