וירא ישראל את היד כו'

רמז

בס"ד.

וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את הוי' ויאמינו בה', הנה איתא ברבות פ' שמות תוך פ' ה' לפי שאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לכך לקה על הים שהוא אותיות מי, דהיינו חמשים מכות, וזהו וירא ישראל את היד הגדולה שהיא חמשים מכות שלקו המצרים על הים כי כמה לקו באצבע עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות. וצ"ל שהרי היד הגדולה הוא בחי' חסד ואיך מיד הגדולה שהוא בחי' חסד נמשך דוקא המכות שהוא בחי' דין וגבורה. ועוד צ"ל מה שנא' מתחלה וירא ישראל ואח"כ ויאמינו, מאחר שראו מה שייך להאמין אח"כ וכמ"ש רז"ל במדרש שה"ש בפסוק אתי מלבנון דך"ו ע"ב אית מאן דחזי ולא מהימן בתמי'.

אך הענין הוא דהנה צ"ל מ"ש (תהלים סי' ל"ד) יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליריאיו, שהרי נאמר מתחלה (במזמור ל"ג) יראו מה' כל הארץ, ולמה נאמר כאן יראו את ה' קדושיו דוקא, וגם מהו נתינת הטעם ע"ז כי אין מחסור ליריאיו. אך הענין הוא דהנה יש ב' בחי' יראה, יראה תתאה ויראה עילאה, והנה מ"ש יראו מה' כל הארץ היינו בחי' יראה תתאה דהיינו בחי' יראה הנמשכת מהתבוננו' התהוות העולמות וכמ"ש שם יראו מה' כל הארץ כו' כי הוא אמר ויהי, דהיינו כשיתבונן איך שבאמירה אחת דוקא נברא העולם וכמשארז"ל בעשרה מאמרות נבה"ע ומה ת"ל והלא במאמר א' יכול להבראות, וכן נאמר ברוך שאמר והי' העולם דהיינו שבאמירה אחת נבה"ע, וכשיתבונן בזה אזי תפול עליו יראה ופחד, אך עכ"ז נק' בחי' יראה תתאה לפי שיראה זו נמשך מהתבוננו' העולמות שהוא רק בחי' זיו והארה בעלמא, ששרש העולמות נמשך רק מבחי' מאמר ודבור לבד בהבראם בה' בראם שהוא בחי' אתא קלילא דלית בי' מששא, ולזה נק' בחי' יראה תתאה, והנה בבחי' יראה כולם שוים ולזה נאמר כאן יראו מה' כל הארץ, והיינו בחי' יראה מרחוק שהוא רחוק מה',