[שיר השירים]

רסג

בס"ד.

שיר השירים, וארז"ל במד"ר בסוף פסוק שה"ש, המעולה שבשירים והמשובח שבשירים כו', נאמר שירים למי שעשאנו שיורים לעולם הה"ד ה' בדד ינחנו, והיינו לפי שקודם פסוק ה' בדד נא' כנשר כו' ישאהו על אברתו, ודרש שע"י שישאהו על אברתו עי"ז יבוא לבחי' ה' בדד כו', שז"ע שיורים שישתארו לע"ל, וכמו ביעקב שאמרו במד"ר וישלח פע"ז ר' ברכי' בשם ר' סימון אומר אין כאל ומי כאל ישורון ישראל סבא (וי"ל ישורון הוא ג"כ ל' שיר ושז"ע שיורים לעולם), מה הקב"ה כתיב בי' ונשגב ה' לבדו (ישעי' ב') אף יעקב ויותר יעקב לבדו, ויותר הוא בחי' שיורים שנשאר בבחי' לבדו, וכמו"כ אנו נאמר שירים למי שעשאנו שיורים לעולם

רסד

וקאי על הצדיקי' כמארז"ל בסנהדרין דצ"ב ע"ב ואותם אלף שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהם את עולמו, צדיקים מה הם עושים הקב"ה עושה להם כנפיים כנשרים ושטים ע"פ המים שנא' ע"כ לא נירא בהמיר ארץ (תלים מ"ו) ופי' רש"י לחדש בהם עולמו ויהי' עולם זה חרב, והיינו כרב קטינא בחלק דצ"ז שאמר חד חרוב (ולא כאביי דס"ל תרי חרוב ממ"ש יחיינו מיומים), וכמו שאמרו במשנה סוף תמיד מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, ופי' הרע"ו האי תנא ס"ל כמ"ד וחד חרוב (וכמו התני כוותי' דרב קטינא בדף צ"ז הנ"ל שהביא פסוק מזמור שיר ליום השבת).

[המשך המאמר נמצא בד"ה שיר השירים דלקמן פיסקא: ולכאורה אינו מובן].