ואברהם זקן כו'

כב

בס"ד (ש"פ חיי שרה, רכ"ז).

עד אברהם לא הוי זקנה - (פרק: א-ה) - קיצורים

[חיי שרה]

ואברהם זקן בא בימים וגו', הקשה מהרמ"א מה ענין הקדמה זו אשר הקדים לבקשת אשה לבנו, וגם אומרו בא בימים מיותר. ובכלי יקר הוסיף להקשות על לשון בא בימים דהל"ל יצא מן הימים. והנה בגמ' פ"ז דב"מ פ"ז ע"א עד אברהם לא הוה זקנה אתא אברהם ובעי רחמי והוה זקנה שנאמר ואברהם זקן. והקשה מהרש"א מפסוק מנער ועד זקן וממ"ש באברהם גופי' ואדוני זקן, ותירץ שחתימת זקן הי' גם מקודם ושיצחק הי' אז ג"כ בחתימת זקן, אלא שביקש רחמים שיהי' הזקנה בליבון שער כו' בכדי שיהי' ניכר כו'. והנה ברבות תולדות פס"ה ג"כ

כג

איתא כן ושם הקשה היפ"ת ג"כ כקושיית מהרש"א מפסוק ואברהם ושרה זקנים הנאמר מקודם, ותירוצו הוא שהזקנה הי' ניכר מהפנים והגוף אבל חתימת זקן לא הי' עד אברהם. וקצת ראי' לדבריו מזקנה דשרה שבודאי בנשים אינו מחתימת זקן וכך הי' מקודם גם באנשים עד שנאמר ואברהם זקן כו'.

קיצור. ענין עד אברהם לא הוה זקנה, פי' היפ"ת דמ"ש תחלה מנער ועד זקן הזקנה היה ניכר מהפנים והגוף, אבל חתימת זקן לא הי', ומהרש"א פי' שהי' חתימת זקן אבל לא הי' ליבון שער.

ב) הנה אברהם נק' אברהם אוהבי (ד"ה בהעלותך את) כי באברהם אבינו הוא אומר הלוך ונסוע הנגבה, פי' שהלך ממדריגה למדריגה מלמטה למעלה עד שנתדבק בבחי' הנגבה שהוא בחי' אהבת ה' לדבקה בו בדביקה וחשיקה וצמאון כו', והנה כל זה מעלת ומדריגת אברהם שאהבה זו נק' אהבת עולם כו' ע"ש. ועמ"ש ע"פ מאמר הזח"ג פ' במדבר דק"ך ע"א בענין ובא לו לקרן דרומית מזרחית, דרום הוא בחי' אהבה, ומזרח הוא אבא כי השמש יסוד אבא והשמש זורח ממזרח הוא כחב"ד דאבא כו', והוא ענין ח"ע שהוא בחי' ביטול שלמעלה מבחי' אהבה ובחכ' אתברירו היינו לברר בירורים שיהי' הגילוי גם למטה, והוא ענין עסק התורה שהיא למעלה מבחי' אהבה, וכמ"ש סד"ה וארא אל אברהם שהאהבה הוא עדיין בבחי' יש מי שאוהב. והנה ארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן ופי' הרמ"ז בראשית ח' ע"א בד"ה אזדמנת למהוי שהוא עליות ז"א עד א"א ולכן נדמה להם כזקן בחי' עתיק יומין (בד"ה בהעלותך הנ"ל), כי הנה ארז"ל ע"פ קווצותיו תלתלים תלי תלים של הלכות שהן הן המשכות מבחי' ח"ע (בד"ה כי ביום הזה) ע"י צמצומים רבים כמו בחי' השערות וכמ"ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך כו' (ואפ"ל פי' מחשבותיך הוא ח"ע כמ"ש בזהר פ' חיי דקכג"א מחשבה ויובלא דלא אתפריש לעלמין). וזה"ע סלסלה ותרוממך לסלסל ולהפריד השערות שלא יהי' עירוב ובלבול בין הלכה להלכה, ועי"ז ותרוממך שנפש האדם מתרוממת עי"ז לבחי' עתיק יומין

כד

ושער רישי' כעמר נקי. (בד"ה בהעלותך הנ"ל) והנה כתי' כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן כו' עד שיורד ע"פ מדותיו, מדותיו דוקא, להיות הגילוי למטה כמו למעלה כו', וזהו ענין שמן משחת קדש שמושח את הקדש בחי' משיחו דקדש עילאה, ושמן ימינו יקרא כו' פי' ע"י השמן בחי' ח"ע דאצי' שנק' ג"כ שמן עי"ז נקרא ונמשך בחי' ימינו היינו בחי' חסד דא"א שמלובש בחכ' דאצי' יעו"ש באורך.

קיצור. הנה אברהם, אברהם אוהבי, שנתדבק בבחי' הנגבה דרומית מזרחית, מזרח למעלה מבחי' הנגבה חכמה תורה ביטול שלמעלה מאהבה, סד"ה וארא אל אברהם, והנה ארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן, עליית ז"א בא"א, קווצותיו תלתלים, סלסלה ותרוממך, כשמן הטוב, ע"פ מדותיו להיות למטה כמו למעלה, שמן משחת קדש שמושח כו', ושמן ימינו, חסד דא"א שמלובש בחכ' כי גם ח"ע נק' ג"כ שמן, עיין בלק"ת בהג"ה.

ג) וזהו ענין ואברהם זקן, ופי' ברבות פנ"ט ע"ד זקן שקנה חכ' דהיינו תורה (וי"ל כי עד אברהם הי' ב' אלפים תהו ומאברהם התחיל שני אלפים תורה, ולכן קיים אברהם כל התורה כולה כו' כמשי"ת לקמן אי"ה בענין הגדלת ז"א ברמ"ח אברים שזה הי' ע"י אברהם. ולכאו' צ"ל איך קיים כל התורה כו' הלא עדיין לא הי' שעבוד ויצ"מ כו' ואיך קיים מצות התפילין עד"מ. אך הענין הוא) דהנה כתי' בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה שיש ב' בחי' תורה, היינו תורת ה' ותורתו, ולמטה היינו תושב"כ ותושבע"פ, אך באמת הנה יש ב' תורות והוא מ"ש במעיין החכ' או בספר הבהיר דוד המלך הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, פי' תורה שלמעלה הוא ג"כ המשכות אלא שהם באופן אחר לגמרי ולא נתגלה אלא להאבות, אברהם ויצחק חפרו בארות, ויעקב הי' עובדא שלו במקלות והוא ענין א' עם תפילין שלנו, ואם א' מישראל עתה יעשה זאת לא יפעל כלום, וכן חנוך הי' תופר מנעלים ועל כל תפירה כו' וע' מזה בפרדס שער אבי"ע, היינו מפני שהמשכתם הי' כמו בתורה שלמעלה, משא"כ תורת משה שהיא מורשה קהלת יעקב היא איך ומה שימשיך כל אדם. וזהו ענין תורת ה' ובתורתו ב' בחי' תורה והיא ח"ע שלמעלה מהכתר (ע' בת"א בביאור ע"פ כי אתה נרי ובלק"ת) וחכמה תתאה. והיינו שתורת ה' היא חכמה שלמעלה, ותורה שהמשיך משה נק' נובלות חכמה שלמעלה תורה, וגם נק' תורת הבריאה כמ"ש בלק"ת ר"פ בראשית, וזהו על תורתך שלמדתנו כו', ומ"מ מבואר בת"א בד"ה לך לך

כה

מארצך שכדי להיות המשכת תורה שלמטה הנק' נובלות זהו דוקא ע"י כח עליון שלמעלה מן החכמה כו' ע"ש. וזהו ענין זקן שקנה חכמה היינו בחי' תורה שלמעלה, ואפשר כי אברהם עצמו היינו חסד דז"א, ושקנה חכמה היינו שהמשיך בו בחי' או"א שהן אלפים שנה שקדמה התורה לעולם ז"א אאלפך חכ' אאלפך בינה. גם פי' קנה ע"ד קנה חכ' קנה בינה ב"פ קנה הם יש מחצה מתר"ך אורות דכתר שהם מתלבשים בחו"ב כמ"ש הרמ"ז פ' בשלח בדף מ"ה, וע' עוד בפי' הרמ"ז פ' תשא דקפ"ט סע"ב גבי מאן ראש ההרים דא אברהם סבא שכ' הכוונה על חכמה דהיינו שנתעלה על מקום הזקנה דהיינו חב"ד הנק' סבין כו', גם הנה או"א הן מחופים ומכוסים בדיקנא דא"א, ולכן יש י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן שהם כנגד י"ג ת"ד דא"א שהם מלבישים גם לאו"א תושב"כ ותושבע"פ כו', ועמ"ש מזה בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר בפי' לבושי' כתלג חיור כו', וזשארז"ל בפ"ב דיומא דך"ח ע"ב אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הוה שנאמר ואברהם זקן כו', והוא ע"ד הנז"ל בענין סלסלה ותרוממך כו' מרבה ישיבה מרבה חכמה כו'.

קיצור. וזהו ענין ואברהם זקן, זקן שקנה חכ' דהיינו עסק התורה ענין כ"א בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה, אלפים שנה קדמה תורה לבחי' עולם חסד יבנה, ענין קנה חכ' קנה בינה ב"פ קנה מחצה מתר"ך, לכן יג"מ שהתורה נדרשת בהן.

ד) וזהו ענין עד אברהם לא הוה זקנה, דקודם אברהם הי' ב' אלפים תהו אח"כ מימי אברהם התחיל ב' אלפים תורה שאברהם נתגלה לו התורה שלמעלה, והנה גילוי התורה זהו"ע שערות דתקוני דיקנא כנ"ל בענין כשמן הטוב כו' יורד על הזקן כו'. ובאוה"מ בדרוש ר"ה ד"ל ע"א כ' ששמע מהמגיד נ"ע להיות מדתו של אברהם אבינו ע"ה מדת החסד הכינוי בשם אל ראשית התקונים מי"ג ת"ד עילאה וכשבא אברהם בבחי' מדת החסד נתגלה בחי' אל, וזהו עד אברהם לא הוה זקנה כו', ועד"ז כ' בס' מאור עינים ס"פ חיי שרה בד"ה ואברהם זקן כו'. ואפ"ל הענין שאברהם הי' ממשיך התגלות י"ג ת"ד בז"א, דהנה מבואר בפע"ח שער העמידה פי"ב בכוונת האל הגדול שבברכת מגן אברהם שאחר שנמשך מוחי' דאימא בז"א וג' תחתונות דאבא אז מתחיל להיות בו המשכות י"ג ת"ד, וזהו האל הוא תקונא קדמאה דדיקנא, ובשער חזרת העמידה פ"ו כ' סוד מילוי הזקן כי ז"א אין לו תחלה

כו

רק ט' ת"ד ואח"כ כשנמשך בו מא"א להיות י"ג ת"ד זה"ע שנתמלא זקנו כו', וזה"ע שלפעמים נק' ז"א כי נער ישראל כמ"ש בזהר ס"פ בא ונק' ג"כ ישראל זוטא, ולפעמים נק' ישראל סבא, והיינו כשאין בו מוחין דגדלות נק' ישראל זוטא וע"י המשכת מוחין דגדלות מחו"ב אזי נק' ישראל סבא, וזה"ע ואברהם זקן כי אברהם נק' ישראל כמ"ש ברבות ר"פ תולדות ע"פ עטרת זקנים בני בנים, שאברהם נק' ישראל ר' נתן אומר מילתא עמיקתא היא ומושב בני ישראל כו', ונק' זקן בבחי' ומדרגת ישראל סבא, ואז נמשך בו י"ג ת"ד.

וביאור הענין הנה בפסוק היורד על הזקן זקן אהרן הפי' שהם ב' בחי' ת"ד, היינו דיקנא דא"א ודיקנא דז"א, ונלאו המקובלים הראשונים למה אין דיקנא באבא שהוא חכמה דאצי' דאיך יתכן עד"מ להזקן ולנכדו יהיו דיקנא, והאב אין לו דיקנא. ואמר רבינו ז"ל כי דיקנא דז"א הוא נמשך מאבא רק אעפ"כ הוא בז"א דוקא, והטעם כי הנה השערות הוא השפעת חיצוני' שהרי אם יחתוך השערות לא יכאב לו, ונק' מותרי מוחין, והוא מה שנמשך שלא כדרך השתלשלו' עו"ע שזהו ההשפעה הנמשך באברים, כי מן הראש נמשך וורידים אל כל האברים כולם ביד וברגל ועי"ז כולם מקבלים שפעם וחיותם מן המוח, והאברים מחוברים עם הראש ומתאחדים עמו עד שאם יחתוך מעט ביד או ברגל ירגיש הכאב במוח כאב גדול, והיינו לפי שחיותם נמשך מן המוח בדרך השתלשלות. ודוגמא לזה ברוחניות כמו התלבשות השכל במדות שלפי שכלו יהולל איש, שעצמיות השכל נמשך ומתלבש במדות, ונק' חסד דרועא ימינא שהחסד לגבי חב"ד כמו היד לגבי הראש. אבל השערות יכולים להפרידם מן המוח ולא איכפת לי' כלל, שהם רק מהארה חיצוניות מהמוח (ע' בד"ה ר' בנאה הוה מציין מערתא, ובביאור ע"פ כי תצא כו'). ודוגמא לזה ברוחני' כמו ענין התלבשות הארת השכל בדיבור של שיחת חולין שאינן דברי חכמה, שאין בזה מעצמיות השכל כ"א מבחי' מותרי מוחין, אלא שאעפ"כ ארז"ל שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד, שלפי שהוא ת"ח ע"כ גם המותרי מוחין שלו יש בהם לימוד כו', משא"כ באיש פשוט השיחת חולין שלו הם דברי הבאי. ועד"ז מצינו שער באשה ערוה, ובלוים כתי' והעבירו תער כו', ולפעמים השערות בחי' גבוה כמ"ש בנזיר קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו, והיינו לפי שהנזיר וכה"ג שרשם בא"א שהוא למעלה מהשתל' שלכן אף ההשפעה הבאה מחיצוני' תלוי בה קדושה נפלאה.

כז

וזהו שבא"א דוקא יש דיקנא, כי והחכ' מאין תמצא אבא יונק ממזלא מבחי' חיצוני' הכתר, משא"כ באבא אין שייך השפעה זו כי החכ' היא מאירה באצי' כדרך וסדר ההשתל' כמו התלבשות המוח באברים כו'. אך בז"א שייך דיקנא, כי הז"א הוא מקור לההשפעה בבי"ע ובריאה אין ערוך לאצי', ולכן ההשפעה מז"א לגעה"ע להיות תענוג הנשמות וכש"כ השפעת בני חיי ומזונא נמשך ג"כ שלא כסדר ההשתל' עו"ע כ"א ע"י שערות עד"מ, וזהו ענין דיקנא דז"א. ומ"מ ההשפעה זו באה מאבא, כי להיות השפעת ת"ד מז"א זהו ע"י שנמשכין בו מוחין דאבא, ולכן הדיקנא באדם באה אחר עשרים שנה שאז נמשכין בו מוחין דאבא כמ"ש בע"ח על מארז"ל פ"ט דב"ב ולמכור בנכסי אביו עד שיהי' בן עשרים שנה, ומ"מ כיון שנמשך הדיקנא בז"א ע"ז נאמר עטרת זקנים בני בנים שכמו בא"א יש דיקנא כמו"כ בז"א כו', ואעפ"כ ותפארת בנים אבותם כי דיקנא זו דז"א באה מכח מוחי' דאבא כנ"ל.

והנה מבואר במ"א שצ"ל דלפעמים איתא דאו"א מלבישי' לזרועות דא"א, ולפעמים איתא שיונקים ממזלות שהם רק שערות ומותרי מוחין כנ"ל. והענין הוא כי מחו"ג דא"א שהם ז"ת דא"א שרש הנאצלים יוכל לבא ההשפעה באו"א בבחי' התלבשות ממש מעצמיות חו"ג שהוא דרך סדר ההשתל' עילה ועלול, אמנם ממו"ס דא"א שבו מלובש בחי' עתיק שהוא בחי' התחתונה שבמאציל, ע"כ לא יוכל לבוא ההמשכה משם לאו"א דרך השתל' מעצמות מו"ס אלא ע"י שערות, וכמ"ש בס' מבוא שערים ש"ג ח"ב ספ"ה וז"ל דוגמת רישא תניינא דא"א שמתלבש בי"ג ת"ד ולא באברים לרוב העלמו עכ"ל, ורישא תניינא נק' אין, שעז"נ והחכ' מאין תמצא כמו שמוצא מציאה שאינו יודע ממי באה לו כך נמשך משם בבחי' חכ' רק ע"י שערות כו', ועמ"ש מזה בביאור דשתי הלחם ע"ג שני כבשים ובד"ה עבדים היינו ובדרוש ג' בחי' אדם. ומ"מ אף שהמשכה זו ממו"ס בחי' אין באה רק דרך מזלות ושערות הוא גבוה יותר מהמשכה שבאה מז"ת, אף שבאה דרך אברים כו' כיון שבאה מבחי' תחתונה שבמאציל, חד ולא בחושבן כו'.

והנה עד"ז יובן ג"כ בענין ההמשכה מזו"נ לבי"ע, דהנה יש ג"כ המשכה הבאה מזו"נ לע"ס דבי"ע דרך התלבשות ממש כמו התלבשות גידי המוח באברים, שחסד דאצי' נמשך ומתלבש בחסד דבי"ע ומזה נמשך השפעה למיכאל להיות לו אהבה כו', וז"ש בע"ח ששלשים כלים דזו"נ דאצי' נעשים נשמה לע"ס דזו"נ דבי"ע כו'. וא"כ צ"ל מהו הענין שנתבאר שז"א יש לו דיקנא משום שההמשכה וההשפעה

כח

ממנו למקור דבי"ע א"א להיות נמשך כ"א ע"י שערות כו', ולכן ע"כ צ"ל ג"כ כעין תירוץ הנ"ל בענין או"א דאצי' שמלבישים לחו"ג דא"א ויונקים ממזלות, והיינו כי מה שנמשך מזו"נ לבי"ע דרך התלבשות זהו רק מהכלים דזו"נ, אבל לא מהאור המלובש בהם ואף גם לא הכלים עצמן ממש כ"א רק בחי' המתנוצץ מן הכלים, והנה בחי' זו באה דרך בחי' השתלשלו' והתלבשות, משא"כ ההמשכות הנמשכי' ע"י דיקנא דז"א בא ונמשך ממוחין דאבא המלובשים בו, ומוחין דאבא באים מבחי' מו"ס, וזהו כשמן הטוב דע"ק היורד על הזקן זקן נזכר ב"פ זקן היינו אותה ההשפעה הנמשך ע"י י"ג ת"ד דא"א באה ונמשכה אח"כ ע"י י"ג ת"ד דז"א כמ"ש הרמ"ז פ' אמור דפ"ח, וכיון שכן לכן המשכה זו באה רק ע"י ת"ד בחי' שערות כו'. ועמ"ש מזה בביאור ע"פ ויקח קרח בענין הציצית שהציצית הוא מלשון ויקחני בציצית ראשי שהוא קוצי דשערי דז"א המתפשט ונתגלה עד רישי' דנוק', והרי נה"י דז"א נעשה מוחין לנוק' שעצמיות נה"י מתלבשי' בנוק', וא"כ מהו ענין שמקבלת משערות, אלא לפי שזהו ההמשכה הבאה ממוחין דאו"א ומא"א, לכך א"א להיות נמשך דרך אברים שהם בחי' נה"י, כ"א דוקא ע"י קוצי דשערי וזה"ע הציצית כו' ע"ש. וזהו ענין המשכת טעמי תורה הנמשכים לנשמות בגעה"ע, גם ענין המשכת התורה מתושב"כ היינו מוחי' דאבא [שבז"א] לתושבע"פ שהוא מוחין דנוק' מקור דבי"ע באה ע"י י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן שהם י"ג ת"ד דז"א כמ"ש באו"ת מהמגיד ברמזי אגדות בד"ה לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה.

קיצור. וזהו ענין עד אברהם לא הוה זקנה, דקודם אברהם הי' שני אלפים תהו ולא נמשך בחי' זקנה שהיא חו"ב דתורה רק המדות לבד ז"ת, גם אברהם המשיך התגלות י"ג ת"ד בז"א. הקושיא למה בא"א וז"א יש דיקנא ובאבא אין דיקנא, אך כי השערות זהו מורה על המשכה הנמשך מלמעלה מסדר ההשתל' שלכן א"א להיות נמשך רק ע"י שערות דוקא, וכענין שיחת חולין של ת"ח, ולכן דוקא בא"א שייך דיקנא כי מהכתר מל' דא"ס נמשך לחכ' שלא כסדר ההשתל', וכן השפעת החו"ב מז"א לבי"ע, אבל מהחכ' באצי' עצמו הוא כסדר ההשתל'. ובזה יובן מה דלפעמים איתא דאו"א יונקים ממזלות דא"א שהם שערות ולפעמים איתא שמלבישים חו"ג דא"א, היינו שמבחי' ז"ת דא"א שהם מדות יוכל לבא ההשפעה דרך התלבשות בקירוב, אבל ממו"ס לא יוכל לבא רק דרך שערות, ומ"מ זו ההשפעה שלמעלה מהשתל' גבוה יותר מההמשכה מז"ת אף שבאה דרך קירוב. (ויש לומר עד"ז יש מעלה בהעסק בפנימי' התורה על עסק הנגלה אף שבנגלה מושג המהות ממש, משא"כ בהפנימי' אין מושג רק המציאות ולא המהות ה"ז כערך השערות לגבי האברים, אך כמו שא"א שאו"א ינקו ממזלות אלא אחר שתחלה הלבישו לזרועות

כט

דא"א כן לא ימצא מעלה העסק בפנימיות אלא אחר שיודע ולמד היטב הנגלות). והנה כמו"כ מז"א בבי"ע יש ב' בחי' הא' שלמ"ד כלים דזו"נ מתלבשים בבי"ע ממש, הב' מה שמאיר מבחי' י"ג ת"ד דז"א (ועד"ז י"ל דעת הירושלמי דכל מצותיה של תורה אינן כדאי נגד הלכה אחת מן התורה).

(והיינו כי זה לעו"ז עשה נגד חכ' דקדושה יש לעו"ז חכמת מצרים כו', ועד"ז אדם יש לו מנה דוקא אזי מבקש מאתים כו', והנה כל שער החמשים שיתגלה לע"ל ונמשך ע"י בירור נש"ט ע' של"ה ר"ו ב' בענין שני נוני"ן ובפנ"י בהעלותך, וזהו שברכו בכל שהשליטו ביצרו כו' והטעימו מעין לע"ל שער החמשים, עמ"ש בד"ה בכ"ה בכסלו מענין תפארת שיבה ומעלת השיבה על הזקנה).

ה) וזהו עד אברהם לא הוי זקנה, כי הנה ארז"ל קיים אברהם אע"ה כל התורה כולה, ופי' בת"א פ' יתרו ע"פ משה ידבר דאברהם המשיך להיות גדלות ז"א שהוא ענין רמ"ח אברים דמלכא ט' ספירות ט' פעמים ט' כו' וה' חסדים המגדילי' שהם שרש רמ"ח מ"ע ע"ש, והנה ע"י גדלות ז"א שנמשך בו מוחין דאבא אזי מתגלים י"ג ת"ד כמש"ל בשם הפע"ח בכוונת האל הגדול כו', ולכן עד אברהם לא הוי זקנה שלא הי' נמשך התגלות י"ג ת"ד בז"א שהוא מה שמאיר למקור דבי"ע הארה שלמעלה מהשתלשלות. והנה לפי' היפ"ת לא הי' חתימת זקן כלל א"כ הענין למעלה בז"א לא הי' התגלות הדיקנא, ועד"ז ארז"ל בים נדמה להם כבחור. ולפי' מהרש"א הי' חתימת זקן רק שלא הי' שערות לבנות גם בזקן, והענין בז"א נאמר קווצותיו תלתלים שחורות ונק' אש שחורה ע"ג אש לבנה כמ"ש בזח"ג נשא קל"א, אך ע"י הארת יסוד אבא בז"א מתלבנים השערות דז"א כמ"ש בפע"ח בכוונת הציצית, והיינו ע"י שמאיר בו מבחי' דיקנא עילאה ושער רישי' כעמר נקי, והארה זו לא הי' עד אברהם שהוא המשיך בחי' זו כו'. וברבות ר"פ נ"ט כתיב עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא ממי אתה למד מאברהם שכתוב בו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט זכה לזקנה, כי הנה תיקון הראשון מי"ג ת"ד הוא אל שהוא חסד, כי חסד גדול הוא להמשיך האור מבחי' שלמעלה מהשתלשלות לירד ולהשתלשל משם למטה, כמ"ש במ"א ע"פ מי אל כמוך היינו מי בעל חסד גדול כמוך לירד כ"כ למטה בעולם שפל ואפל כו', ולכן ע"י אברהם שהרבה בחסד לעשות צדקה עי"ז זכה להמשיך בחי' שיבה כו'. ולכן נסמך פסוק זה להחסד שעשה עם שרה, אלא שהחסד ההוא נק' חסד של אמת כמ"ש רש"י בפי' החומש ע"פ ועשית עמדי חסד ואמת, וחסד של אמת הוא חסד דעתיק כמ"ש באד"ר דקל"ג ע"ב ע"פ וחסדי מאתך לא

ל

ימוש כו', וי"ל שמשם שרש תחה"מ והוא החסד שיעשה הקב"ה עם המתים וזהו ענין טל תחיה. והנה חסד ואמת זהו ענין דיקנא דא"א, והוא ענין תפארת שיבה יאר ה' פניו ולכן עי"ז זכה אברהם להמשיך בחי' זו, ועמ"ש מענין אמת בביאור ע"פ אלה מסעי. וגם ע"י ויקרא בשם ה' אל עולם שהמשיך גילוי אלקות בעולם, לכן זכה לבחי' גילוי שלמעלה מהשתלשלו' כו', וע' בת"א בד"ה כי אתה נרי בענין והוי' יגיה חשכי. וז"ש ברבות שם ס"פ נ"ח תפשת אומנתי בא לבוש לבושי, היינו כמו למעלה בחי' י"ג ת"ד נק' לבושו לבושי' כתלג חיור והם לבושי' לבחי' חפץ חסד הוא, שכדי שיומשך למטה הי"ג ת"ד זהו ע"י י"ג מכילין דרחמי כמ"ש במ"א בענין ויאכילך את המן, כמ"כ תפסת אומנתי בחי' חסד לבוש לבושי היינו שיומשך ג"כ י"ג ת"ד בז"א הנק' חסד עולם כו'.

קיצור. וזהו עד אברהם לא הוה זקנה, כי איתא במשנה סוף קדושין קיים אאע"ה את כל התורה כולה דהיינו שהמשיך להיות גדלות ז"א שהוא ענין רמ"ח אברים דמלכא ט"ס טפ"ט כו', כמ"ש בת"א פ' יתרו בביאור ע"פ משה ידבר כו' עד וזהו ענין המצות שקיים אברהם, ועיין מזה עוד פ' ויחי בד"ה חכלילי עינים גבי ולבן שינים מחלב, והנה ע"י גדלות ז"א שנמשך בו מוחין דאבא אזי מתגלים בו י"ג ת"ד וכמש"ל בשם הפע"ח שאחר שנמשך בו ג"ת דאבא מתחיל להיות בו המשכת י"ג ת"ד, ולכן עד אברהם לא הוה זקנה שלא הי' נמשך להיות י"ג ת"ד בז"א שהוא מה שמאיר למקור דבי"ע ההארה שלמעלה מהשתלשלות, והנה לפי' היפ"ת עד אברהם לא הי' חתימת זקן א"כ הענין למעלה בז"א לא הי' התגלות הדיקנא, ולפי' מהרש"א שהי' חתימת זקן רק לא היו השערות לבנים היינו כמו שבז"א בעצם נאמר קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, עד אברהם שהמשיך בו מבחי' דיקנא עילאה ושער רישי' כעמר נקי, ובמד"ר פ' חיי ר"פ נ"ט כתי' עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה ממי אתה למד מאברהם שכתוב בו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט זכה לזקנה, כי הנה תיקון הראשון מי"ג ת"ד הוא אל שהוא חסד, ולכן ע"י שאברהם הרבה בחסד לעשות צדקה עי"ז זכה להמשיך בחי' שיבה, כי איתא במא"א אות שי"ן סכ"ו שיבה באריך, ועיין מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה ביאור הדברים ע"פ שחורה אני ונאוה ושם פרק שביעי, והחסד שעשה אברהם עם שרה נק' חסד של אמת, וחסד דעתיק נק' כן.