ראשית עריסותיכם כו'

שלג

שארז"ל בחלה שמשעה שהאשה מקשקשת עיסתה והיינו קמחה במים מגבהת את חלתה, כן הוא באדה"ר שכתיב ואד יעלה מן הארץ והשקה ואח"כ וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, כי אדה"ר הי' מן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן, וגיבל את העפר במים כמ"ש ואד יעלה והשקה כו' ואח"כ וייצר כו', ומפני כי חוה קלקלה אותו וכבתה נרו כו' לכן ניתנה מצות חלה לנשים דוקא כו'.

ובת"ז תקון ט"ז אמרו כי חלה הוא חל ה', פי' כי עה"ד חטה היתה כו' ואין התינוק יודע כו', והנה בשבטים לא היו אותיות ח"ט לפי שרחוקים היו מן החטא, ולכאו' צ"ל הלא חטה היא בחי' מל' ב"ך אתוון דאורייתא, והאיך יתכן בה לומר בחי' חטא, אך הענין הוא דהנה איתא בזהר על בחי' המל' שנק' ברתא דמתחטא לקמי' אבוה, והיינו מפני כי החטא סמוך לה וכמ"ש לפתח חטאת רובץ, פי' פתח הוא בחי' מל' בחי' דלת וכמ"ש דוד ארוממך כי דליתני, וכתי' פתחי לי, ופסח ה' על הפתח, שכמו הפתח משמש כניסה ויציאה כמו"כ כל ההמשכות והעליות הוא ע"י המל' כו', והנה סמוך לפתח זה חטאת רובץ כו', משא"כ השבטים הם י"ב גבולי אלכסון הם רחוקים מבחי' החטא. וזהו חלה חל ה', שז"ע כמו ההפרש בין חמץ למצה, שהוא בין ח' לה' שהחמץ רומז על היצה"ר כמ"ש מכף מעול וחומץ, אבל מצה הוא בה"א בחי' מצה זו כו' על שום מ"ה, וענין חלה הוא שבלחם חמץ יהי' ג"כ בחי' ה' כו'.

ויובן בהקדם ענין הקמח שארז"ל אם אין קמח אין תורה כו', דפי' הפשוט הוא כמ"ש רז"ל יפה ת"ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם כו' וכל ת"ת שאין עמה מלאכה כו', שצ"ל ב' בחי' קמח ותורה קמח הוא בחי' גשמי' כו', וז"ע פלוגתא דרשב"י ור' ישמעאל בפ"ה דברכות דל"ה ע"ב שרשב"י אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה כו' ור"י אומר הנהג בה מנהג דרך ארץ, אך אפ"ל פי' אם אין קמח כו' ע"ד שארז"ל רבא חזיא לרב המנונא דקא מאריך בצלותא א"ל מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה א"ל זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד. והנה צ"ל ענין שתורתן אומנתן פטורי' מן התפלה וחייבים בק"ש, נמצא שיש בבחי' התורה לפטור מתפלה ולמה דוקא מי שתורתו אומנתו ומפני מה גם מי שאינו תורתו אומנתו [לא] יפטור ג"כ מתפלה מאחר שיש בתורה לפטור מתפלה כו'.

ב) ויובן בהקדם ענין הק"ש ותפלה ותורה, הנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עומ"ש תחלה ואח"כ יקבלו עומ"צ שהם בחי' רצו"ש, קבעומ"ש הוא בחי' רצוא וקבעומ"צ הוא בחי' שוב, והנה בפ' ראשונה יש בה מ"ב תיבין מן ואהבת עד ובשעריך שרומז לבחי' הגבורה, ובוהא"ש יש ע"ב תיבין עד ושמתם שע"ב בגימ' חסד, וצ"ל הלא נת' בזהר בענין הד' פרשיות ששמע והא"ש הם חו"ג, וא"כ שמע הוא בחי' חסד והא"ש גבורה וכאן נהפוך הוא. אך הענין הוא דהנה השמות מ"ב וע"ב הוא בחי' הכלים, וכמ"ש בת"ז וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא, והנה מה שהמדות הם בהתחלקות חו"ג היינו כשהם בבחי' המדות עצמן, אבל כשמאיר בהם מבחי' אוא"ס שלאו מכל אינון מדות אזי נעשה בחי' התכללות המדות ואחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה כו', ולכן בפ' שמע שהאור הוא בחי' החסד בחי' אהבה מ"מ הכלי הוא בחי' גבורה כו'.