לא תחרוש בשור ובחמור כו'

שצח

בס"ד. (ש"פ תצא, רכ"ז).

חו"ג דקליפה

תצא

לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, והביא ביר"ק בערך נשיאות בשם מדרש תנחומא, שכשבא חמור לבקש את דינה מיעקב אמר לו יודע אני שזקנך אברהם הי' נשיא ואני ג"כ נשיא, א"ל לא נשיא נקרא אלא שור שנא' ואל הבקר רץ אברהם וכתיב ורב תבואות בכח שור, ואתה חמור, וא"א לחרוש בשור ובחמור יחדיו. ובערך ג"ע ובערך קליפות הביא בשם הפרד"ס דפי' לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו זהו שלא תתייחד ב' קליפות אלו יחד, כי קיום המצות ישנן בג"ע, שזהו שנצטווה אדה"ר לקיום המצות בג"ע, וכמארז"ל לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה מל"ת, והאיך יתכן קיום מצות אלו בג"ע אלא הכוונה שלא תחרוש בשור ובחמור פי' שלא תתייחד ב' קליפות אלו, וזהו שרצה שכם ליקח את דינה כי כמו שיש שור בקליפות כמו"כ יש שור בקדושה, וכמ"ש במאו"א אות שי"ן סי' י"ט שור הוא בחי' חסד שבגבורה, וחמור הוא קליפה מנגדת לימין כמ"ש במאו"א ח' ספ"ח בחי' סוספיתא דכספא, ולכן רצה שכם בן חמור לידבק בדינה, שהרי הוא מפסולת החסדי', וזהו שאמרו לו בני יעקב שימולו א"ע להיות כי ע"י המילה יעבור הערלה היא הקליפה, לכן אז יוכל לידבק בבחי' החסדי'.

והענין הוא דהנה ארז"ל פט"ז דשבת דקי"ח ע"ב מימי לא קראתי לשורי שורי אלא לשורי שדה, ופי' רש"י שהוא עיקר של שדה שנא' ורב תבואות בכח שור, וכ"ה בגיטין פ' הניזקין דנ"ב ע"א. והענין דחרישה בעבודה כי הנשמה נק' אור זרוע לצדיק ונזרעה בנה"ב כדי להצמיח האור, וכענין ואהבת ב"פ אור, וצ"ל חרישה בנה"ב ע"ד לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, וזהו שהחרישה הוא ע"י שור בחי' פני שור מהשמאל שמשם נמשך שמאל דוחה להשפיל א"ע וכמ"ש בסידור שער התפלה בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו בענין מ"ש ב"פ שמאלו תחת לראשי, הא' מ"ש שמאלו תחת לראשי, והב' מ"ש שמאלו תחת ראשי.