[והי' כי תבוא]

תז

בס"ד.

והי' כי תבוא כו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה כו'. הנה בענין ביכורי' יש בה שני פרטי' הבאת הביכורי' אל הכהן, ואח"כ מקרא הבכורי' כמ"ש וענית ואמרת כו'. ובפ' משפטים מבואר ג"כ ענין הביכורי' בקצרה ראשית ביכורי אדמתך כו' ומסיים לא תבשל גדי בחלב אמו. ובזהר שם הקשה ע"ז מאי ענין רישי' לסיפא ענין הביכורי' ללא תבשל גדי כו'. ובתנחומא פ' תבא זהו שאמר הכתוב באו נשתחווה ונכרעה כו' צפה משה ברוה"ק שבהמ"ק עתיד ליחרב והביכורי' עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין ג' פעמים בכל יום. והקשה ע"ז במ"ע מהו שייכות הביכורי' לענין התפילה.

הנה כתי' כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם, נמצא נמשלו האבות לבכורי' שהם ראשית לכל, וזהו ע"ד האמור ברבות בראשית האבות וישראל קדמו לבריה"ע כו', והנה ענין שהאבות קדמו לעולם הוא ע"ד מ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם דהפי' הוא ע"ד ישראל עלו במחשבה, דהכוונה ששרשם נמשך מבחי' מחשבה סתימאה דא"א שהוא למעל' מעלה מבחי' סתם מחשבה עילאה ותתאה, דהנה אפי' מחשבה עילאה הוא בחי' בינה והוא הנק' נהר היוצא מעדן כי המחשבה אינה נחה כמו שהנהר נמשך תמיד, ונמשכת מעדן הוא בחי' ח"ע, אמנם ענין עלו במחשבה הוא בחי' ח"ס דא"א שלמעלה מעלה מח"ע דאצי'. והנה ידוע דאבות הם בחי' חג"ת, אמנם שרשם הוא בחי' חג"ת דא"א, והו"ע טורי נהורא וטורי חשוכא הנז' בזהר, דהיינו חג"ת דאצי' נק' טורי נהורא והם בחי' המדות הנמשכי' מן השכל וההתבוננות, שע"י השכל וההתבוננות נולד האה' או היראה, אך יש בחי' אה"ר שלמעלה מהשכל ונק' טורי חשוכא שהם המדות שכלולי' בהרצון שלמעלה מהשכל כו'. והנה ישראל ג"כ קדמו לעולם וכדאי' בתד"א שני דברים קדמו לעולם תורה וישראל, והעולם רגילים