תקעו בחודש כו'

תכח

בס"ד. (ר"ה, תרכ"ח).

זה עני קרא כו' תרעומות העני כו' תפלת עני קודמת לתפלת משה, תש"י קודמת לתש"ר כו' יעטף ל' הטפה כו' רשה בתחלתה כו' יחוד הוי' ואלקים - י"פ

[ראש השנה]

תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגינו, וי"ל למה נאמר בחדש סתם ולא נאמר באיזה חדש, ורז"ל למדו שזה בר"ה לפי שנא' בכסה ליום חגינו, איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה, לפי שכל המועדים הם באמצע החדש ויו"ט של ר"ה בתחלת החדש שאז הלבנה מתכסה כו'. אך מ"מ אינו מובן למה לא נאמר בפירוש בחדש השביעי, כמו שנאמר בתורה ובחדש השביעי באחד לחדש יום תרועה יהי' לכם, ולמה תלה כאן הכתוב תקעו בחדש בכסה כו' במה שהחדש מתכסה דוקא, ומה שייך תקיעת שופר למה שהחדש מתכסה דוקא כו'. אך הענין הוא דהנה כתיב ארץ אשר הוי' אלקיך דורש אותה תמיד כו' מרשית השנה ועד אחרית שנה, מרשית חסר כתיב, ולמדו רז"ל מזה בגמ' ר"ה דט"ז ע"ב א"ר יצחק כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה שנאמר מרשית השנה ועד אחרית, סופה שיש לה אחרית ע"ד מ"ש ואחריתך ישגא מאד כו' וע"ד ויש תקוה לאחריתך כו', כי אחרית ע"ה גימ' כתר, ופרש"י שרשה מתחלתה שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה כענין שנאמר תחנונים ידבר רש, היוצא מזה שבר"ה צריך להיות בחי' רש כו'.