ביאור על סיום המאמר שלפנ"ז כו'

תסב

בס"ד. ביאור על סיום מאמר אוא"ס למעלה עד אין קץ.

ר"ח ובניו כו' רגיש עלמא

להבין בתוס' ביאור מארז"ל בב"מ דפ"ה ע"ב, אליהו הוי שכיח במתיבתא דרבי יומא חד נגי לי' א"ל מ"ט כו' א"ל עד דאוקימנא לאברהם כו' סברי תקפי' ברחמי ומייתא לי' למשיח בלא זמניא, וא"ל איכא דוגמתין בעוה"ז א"ל ר"ח ובניו, גזר רבי תעניתא ואוקמי לר"ח ובניו לפני התיבה כיון שאמר משיב הרוח נשיב זיקא, מוריד הגשם ואתא מיטרא, כשהגיע למחי' המתים רגש עלמא כו'. ולכאו' צ"ל היתכן שר"ח ובניו לא התפללו ביחיד והלא היו מתפללים בכ"י, ומדוע בכל יום כשהתפללו לא פעלו שירד המטר ויחיו המתים, ואם זהו מצד מעלת הצבור, הלא גם הצבור מתפללי' בכ"י ומדוע אינם נענים מיד, ע"כ צ"ל שזהו מצד מעלת ר"ח ובניו וכמו שאמר אלי' שהם דוגמת האבות, ועכ"ז הם בעצמם לא היו ממשיכים א"ל ע"י כח הצבור שהיו שלוחי' מהצבור כו'.

ולהבין כ"ז צ"ל מ"ש יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי, שיש ב' בחי' בתורה הא' היא בבחי' מטר והב' הוא בחי' טל, וענין ההפרש בין מטר לטל, כי המטר הוא ע"י ואד יעלה מן הארץ והשקה כו', והיינו שזהו כמו באתעדל"ת אתעדל"ע, שע"י שהאידי' עולים מן הארץ ומתקבצים לעננים ואח"כ יורד מהם הגשם, אבל ענין הטל הוא בחי' אתעדל"ע שלא ע"י אתעדל"ת, והיינו שהוא בחי'