אד' שפתי תפתח כו'

תסט

בס"ד.

אד' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתיך, וצ"ל מפני מה תיקנו לומר פסוק זה קודם התפלה, וכמשארז"ל דלאחר שתיקנו כתפלה אריכתא דמיא לכן אינו הפסק בין גאולה לתפלה. אך צ"ל מהו ענינו שתיקנו לאומרו קודם כל תפלה כו', ותירץ האלשיך שתיקנו לומר פסוק זה שאנו מבקשים שיהי' תפלתינו ע"ד תפלת ר"ח ובניו כמשארז"ל בהפועלים אלי' הוי שכיח במתיבתא דרבי יומא ריש ירחא הוי נגה לי' ולא אתי, א"ל מ"ט נגה לי' למר, א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשי ידי' ומצלי ומגננא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב, ולוקמינהו בהדי הדדי, סברי תקפי ברחמי ומייתי לי' למשיח בלא זמניה, א"ל ויש דוגמתן בעוה"ז, א"ל איכא ר"ח ובניו, גזר רבי תעניתא אחתינהו לר' חייא ובניו אמר משיב הרוח ונשיב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא, כי מטא למימר מחי' המתים רגש עלמא אמרי ברקיע מאן גלי רזיא בעלמא, אמרי אלי', אייתוהו לאלי' מחיוהו שתין פולסין דנורא אתא אדמו להו כדובא דנורא על בינייהו וטרדינהו. וצ"ל איך שייך לומר שיהי' תפלתו כמו תפלת ר"ח ובניו, וגם בעיקר הענין תפלת ר"ח ובניו צ"ל מפני מה דוקא כשהעמיד רבי את ר"ח ובניו לפני התיבה אז כשאמר משיב הרוח נשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא הלא מסתמא היו ר"ח ובניו מתפללים בכל יום ומהו ההתחדשות במה שירדו לפני התיבה כו'. וגם צ"ל משארז"ל שלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה הלא ארז"ל כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וא"כ ממילא כל היום הקב"ה קורא בתורה דבכל היום זה לומד בשעה זו וזה לומד בשעה זו, וא"כ ממילא הקב"ה קורא ושונה כנגדו כל היום ומהו ענין הג' שעות שהקב"ה יושב ועוסק בתורה שמשמע שג' שעות אלו שיושב ועוסק בתורה אינו תלוי באדם אם קורא בתורה א"ל.