במד"ר מעשה בגוי כו'

תעח

בס"ד, שמחת תורה ך"ח.

במד"ר פ' תבא, מעשה בגוי אחד ששאל את ריב"ז, א"ל אנו יש לנו מועדות ואתם יש לכם מועדות, אנו יש לנו קלאנדא סטרנליא וקרטיסים ואתם יש לכם פסח עצרת וסוכות, איזה יום שאנו ואתם שמחים, א"ל ריב"ז זה יום ירידת הגשמים מנין שנא' לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו מה כתיב אחריו מזמור הריעו לאלקים כל הארץ. ולכאו' צ"ל מהו חכמת ריב"ז שהשיב לו שביום הגשמים כולם שמחים. וגם צ"ל הלא אנו מזכירים הגשמים בשמע"צ שזהו מה שמתחילין בשמע"צ לומר משיב הרוח ומוריד הגשם, ובשמע"צ נאמר עצרת תהי' לכם שמשמע לכם דהיינו שהגשם שייך לכם דוקא, וא"כ איך אמר שכולם שמחים. וגם צ"ל מה הי' המס"נ של יעקב על הברכות שבירכו יצחק שהם מטל השמים ומשמני הארץ, הלא לעשו בירך ג"כ בברכות אלו דוקא כמ"ש הנה משמני הארץ יהי' מושבך ומטל השמים מעל.

הנה ידוע משארז"ל כנס"י שאלו שלא כהוגן ויבא כגשם לנו והקב"ה השיבם כהוגן אהי' כטל לישראל, אשר גם בזה צ"ל מפני מה שאלו כנס"י שלא כהוגן במה ששאלו ויבוא כגשם לנו הלא גם אנו שואלים ומבקשים הגשם שהוא מה שאומרים משיב הרוח ומוריד הגשם. אך הענין הוא דהנה נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה ואתה נפחת בי שבכדי שתבוא הנשמה בי דהיינו למטה בגוף צריכה לירד בד' מדרגות שכמו שהיא למעלה היא בחי' טהורה היא שזהו נשמה שנתת בי כמו שהיא באצי' טהורה היא, ואח"כ ירדה בבחי' בראת שהוא בחי' הבריאה ואח"כ יצרת בחי' היצירה ואח"כ נפחת בי הוא כמו שירדה בעשי' ונתלבשה בגוף, וזהו ההפרש שבין עשי' לנתינה, נתינה היא כמו שהיא באצי' נשמה שנתת בי טהורה היא, וכשירדה בעשי' היא בבחי' נפחת. ועיקר הירידה הוא להיות בחי' התשובה, ועיקר ענין התשובה הוא כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה דהיינו להחזיר בחי' הנשמה לבחי' טהורה כמו שהיא בבחי' נתת וזהו והרוח תשוב כו' אשר נתנה דהיינו בחי' נתת בי, והתשובה היא להיות