תד

השתל', וכל מה שנזכר בספרים השתל' עילה ועלול אינו על הנבראים מהבורא, ולכן כל המשכות צ"ל מהמקור שהוא האין. וזהו אני ראשון פי' שלהיות התהוות ראשית ההתהוות היינו חכמה עילאה הוא שלא ע"י השתל' אלא והחכמה מאין תמצא, וזהו אני ראשון אני אותיות אין, ועד"ז ג"כ אני אחרון היינו להיות התהוות שמים וארץ גשמיים מן המאמר הרוחני אינו דרך השתל' כ"א יש מאין והוא מבחי' סוכ"ע, ועמ"ש מזה ע"פ יביאו לבוש מלכות. ולכן כדי להמשיך הארה והמשכה זו, ומה גם בר"ה שאזי נמשך חיות כללי לכל השנה, לכן צ"ל העבודה ג"כ בבחי' סובב שבנפש, וזהו דוקא ע"י תשובה שכאשר האדם הוא באהבה דבכל מאדך ע"ד כמו ר' אליעזר בן דורדייא שהוא בחי' מסירת הרצון, ועד"ז עכ"פ מסירת הרצון לה' בכל עניני רצונות הנפש להיות בטל רצונך להיות עוצם עיניו מראות ברע, וכן בשמיעה ודבור, וכן לא תתורו אחרי לבבכם ביטול רצון, וכן בעשיית טוב בעל כרחך דוקא לעשות הכל בהיפך רצונו, וזהו ג"כ בחי' מס"נ באחד, כי מה לי קטלא כולה כו', שהיא אתכפייא סט"א ע"י לב נשבר ונדכה אדם ובהמה תושיע שיעשה עצמו כבהמה, וכמארז"ל בחולין בנ"א שהם ערומים בדעת כאדם ומשימים עצמם כבהמה שהיא למטה מן הדעת ושרשה למעלה מן הדעת, ולכן לא יחפוץ ברצון ותאוות גשמיות כ"א כמ"ש ועמך לא חפצתי דהיינו אפי' מה שעמך הוא היודע הוא המדע איהו וגרמוהי חד ג"כ לא חפצתי, כ"א כלה שארי ולבבי אליו ית' ממש, וכמאמר בכל קראינו אליו אליו ולא למדותיו מכ"ש וק"ו רצונות גשמיים כו', ועי"ז יוכל לבוא לבחי' ובכל מאדך להמשיך מבחי' סובב, כי ע"י ביטול הרצון הוא מגיע להמקור שהוא האין בחי' א"ס רדל"א שמשם שרש מחצב כנס"י כנ"ל וד"ל.

ועל ידי זה זוכה בגורל, להיות כי עובד בבחי' גורל שבנפשו שהוא בחי' העבודה בבחי' סובב בחי' אהבה דבכל מאדך, לכן ה"ה כלי לקבל חלוקת הארצות החיים מחיי החיים ששרשם ג"כ מבחי' רדל"א, כמובן מכתבי האריז"ל מענין רוחא דשדי בגוה וכמ"ש לא ידעתי נפשי שזהו מאמר כנס"י דלעילא, וגם בחי' אימא כשנק' ארץ היא ג"כ בחי' זו. ומה שנוטל חלקו וחלק חבירו זהו כ"ז שחבירו לא זכה עדיין, אבל באמת כתי' כי לא ידח וכמ"ש הרמב"ן ע"ז א"כ יקויים כמארז"ל שכל ישראל יש להם חלק. אמנם כ"ז הוא בגורל דוקא וכמ"ש בדניאל ותעמוד לגורלך, פי' הגורל הוא כשהעבודה בכל כוחות הנפש עד שמגיע למסירת הרצון להיות בבחי' רצון פשוט דבכל מאדך.

וזהו לכל אשר יקראוהו באמת דוקא, הכוונה על הרצון פשוט שהוא בחי' ולבי ער תמיד ואינה משתנה כלל, משא"כ כוחות הנפש שמשכל ולמטה עשויים להשתנות ע"י שהוא ישן כמ"ש אני ישינה שהוא בט"ס שבכנס"י כנ"ל. ובזה יתורץ איך הוא הקריאה שאינה של אמת, היינו כשקורא בלא רעו"ד שהוא בלא לב ולב כ"א בדרך מצות אנשים מלומדה ובקרירות, והגם שמבין בשכלו מ"מ אינו מתפעל מזה ע"י בחי' הטמטום שהוא אטום מלקבל בפנימיותו דבר חכ' כ"א בבחי' חיצוניות לבד כמו