נא

בפ"ע, א"כ מה שאומר אנא סימנא זהו רוממות אלקות שבו, וכמו שאמר משה בפ' והא"ש תשמעו ונתתי עשב, שזהו מפני כי שכינה מדברת מתוך גרונו של משה והוא הי' בבחי' מ"ה שהי' בטל לגמרי לאוא"ס ב"ה המדבר בו, וזה הביטול האמיתי הוא רק בנשמות דאצי', להיות כי אצי' הוא חכמה, וכמ"ש בת"ז אבא מקננא באצי', וחכמה הוא בחי' כח מ"ה ביטול אמיתי. ועד"ז יובן מ"ש בזח"ב בא דל"ח ע"א הנ"ל מאן פני האדון ה' דא רשב"י, שכיון שהי' נשמה דאצי' ממש א"כ לא הי' הנשמה שלו מסתיר כלל על אור האלקי, אלא הי' בבחי' ביטול גמור, לכן הי' יכולי' לאמר עליו מאן פני האדון כו' דא רשב"י, שהשכינה מלובשת בנשמתו, ונשמתו אינה דבר המסתיר כו' כ"א ע"ד נשמת משה שאמר על עצמו ונתתי כו'. ואמנם בחי' זו הוא רק בנשמות היותר גבוהי' וגדולי' כמו רשב"י (וע' במד"ר נח פל"ה מה שאמרו עליו). עכת"ד הנאמרים.

וע"פ הקדמה זו נבין ג"כ ענין מה שהקב"ה קראו ליעקב אל, להיות כי הי' נשמה דאצי' העליון ממש אשר גם בהתלבשותו בגוף לא נשתנית כלל להיות דבר נפרד כ"א בחי' אלקות ממש לכן שייך ויתכן ענין קריאת שם אל, והיינו על בחי' האלקות שבנפשו ורוחו ונשמתו, אשר הנר"נ שלו אינם מסתירים כלל כו'.

ואמנם עדיין צ"ל הלא נת' שגם הע"ס דאצי' שמתייחד בהן בחי' איהו לברוא בהן יש מאין, מ"מ אינם נקראי' בשם מז' שמות שאינם נמחקי' רק מצד אורות המלובשי' בהע"ס שהם הם לבד הנקראים בז' שמות שאינם נמחקים, ונשמות דאצי' אם שהם מאצי' העליון ממש מ"מ ה"ה כבר נפרדו גם מכלי' דע"ס וכ"ש מהאורות והארת הק"ו, וא"כ הדרא קושי' לדוכתי' איך יכולי' לאמר על נשמה דאצי' שם מז' שמות שאינם נמחקי' שזה לא שייך רק על בחי' האורות שהאור הוא כעין המאור. דהן אמת שהנשמה דאצי' היא אלקות ואינה מסתרת על אור האלקי שבה, אמנם גם על בחי' האלקות שבה, וגם מה שגבוה ממנה היינו בחי' כלים דע"ס דאצי' (שבפרט אחד הם גבוהים שהרי בחי' איהו מתייחד עם גרמוהי הם הכלים לברוא בהם וע"י יש מאין, משא"כ בנשמות אם שהם ג"כ אלקות מ"מ אינו מתייחד בחי' איהו עמהם לברוא בהם וע"י יש מאין כמ"ש באגה"ק סי' ך' הנ"ל, וה"ה גבוהים בבחי' זו מנשמות דאצי'), ומ"מ גם על הע"ס אינו שייך לקרותן בשם מז' שמות כ"א מצד האור כו' והאיך יקראו הנשמות דאצי' בשם אל ושם הוי' כו'. וגם צ"ל האיך אמר במד"ר פצ"ח הנ"ל בפירוש אף אביכם בורא עולמות כו', הלא עם הנשמות אינו מתייחד בחי' איהו לברוא בהן וע"י יש מאין כו'.