ספריית חב"ד ליובאוויטש
וידבר כו' ויצוום כו'
בס"ד פ' וארא ל"ח
מספר למעלה כו' שיטות אם אצילות הוא בלי מספר - (פרק: א-ג)
[וארא]
וידבר ה' אל משה ואל אהרן, ויצוום1 אל בני ישראל ואל פרעה כו' להוציא2 כו'. וצ"ל מה"ע הציוי לבנ"י שיצאו מאמ"צ, הלא סבלו כובד השעבוד, ובוודאי רצונם הי' לצאת וכמ"ש וישמעו כי פקד ה'3, וכי4 בלשון הזה הי' שמור אצלם מפי יוסף שיגאלו5 ממצרי' ולמה היו צריכים לציוי. וגם לא בדידם תלי' מילתא כלל, ומה יועיל הציוי להם. והאיך יועיל הציוי להמשועבד שיצא משעבודו, שלכאו' אינו שייך כלל כ"א להמשעבד אותם, ושנתנו לו להשתעבד, ומה גם כי הקדים הציוי להם מכמו לפרעה שהיו משעבדים6 תח"י, שכ"ז אינו מובן כלל. וגם מה שהשיב משה ק"ו הן בנ"י לא שמעו אלי7 ואיך ישמעני פרעה, הלא מה שלא שמעו בנ"י זהו מטעם שאומר שם מקוצר רוח ועבודה קשה שכ"ז אינו שייך כלל אצל פרעה מלך מצרים, ובאמת זהו מיו"ד ק"ו שבתורה8. וגם מנושא התירוץ שלא שמעו זהו מחמת הקוצר רוח ועבודה קשה הא בלתי זה היו שומעי' ושמיעתם הי'
פעולה להענין אשר לכאו' זהו נגד השכל כלל שמה יועיל המשועבד ברצונו לצאת בלתי הסכם ורצון מי שנשתעבדו לו. וגם צ"ל תשובת הקב"ה על טענו זו9 דמשה במה שצירף את אהרן אתו, שהרי לא נתחדש מאומה כ"א מה שדיבר ה' אל משה ואל אהרן יחד, ומה יועיל חיבור אהרן עמו שעי"ז ישמע גם פרעה לציויהם וכ"ש בנ"י שג"ז אינו מובן כלל. ואם נא' שזהו תשובה על מה שאמר ואני ערל שפתים10, הלא כבר אמר לו תשובה זו בפ' שמות (ד' י"ד) הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא כו'. ובכדי להבין כ"ז צ"ל מ"ש לעיל מיני' בתחילת הפרשה, וארא אל אברהם ואל יצחק11 כו' באל שדי, ושמי הוי' לא נודעתי להם12. אשר לכאו' א"מ כלל, הלא כמה פעמי' נא' ש' הוי' אצל אבות העולם13 כמ"ש באברהם, וה' אמר המכסה אני מאברהם14, וכתי' וירא אליו הוי'15, וכן ביצחק כתי' וירא ה' אליו (בראשית ך"ו ב, ך"ד)16 וביעקב נא' ג"כ (ך"ח י"ג) והנה ה' נצב עליו ויאמר אליו17 אני הוי', ויובן בהקדם ענין מ"ש ועלמות אין מספר א"ת ועלמות18 אלא ועולמות אין מספר, שצ"ל מאחר שהם עולמות ה"ה בע"ג והאיך יתכן שיהי' בלי מספר כלל, ומקרא מלא כתי' המוציא במספר צבאם19 שהם בבחי' מספר וגבול, ועד"ז מצינו שהקשו בגמ'20 כתי' אלף אלפים ישמשוני'21 כו' וכתי' היש מספר לגדודיו22, ולגדודיו אין מספר23, וכן ארז"ל ביומא24 כתי' והי' מספר בנ"י אשר לא יספר25 שהקשו איך יתכן שיהי' במספר אשר לא יספר, והנה יש ב' תירוצי' ע"ז הא' תירצו בגמ' שבגדוד אחד יש מספר, והיינו מ"ש אלף אלפי' זהו מספר גדוד א' שכל גדוד הוא מספר אלף אלפי', אבל לגדודיו אין מספר, והב' תירצו שם26 שבזמן שישראל ערש"מ אזי אשר לא יספר, וכשאין עושי' רש"מ אזי והי' מספר כו'.*
קיצור. למה הוצרכו ישראל לציוי ומה יועיל להם הציוי, וגם מהו התועלת מחיבור אהרן, ואיך א' ושמי הוי' לא נודעתי להם ובאמת נא' כמ"פ ש' הוי' אצל האבות, וענין איך שייך עולמות בלי מספר ובענין מספר ובלי מספר הגדודי' ב' תירוצי' שבגמ' ע"ז.
ב) אמנם הענין הוא דהנה בבחי' זיו והארה המאיר מאתו ית' להוות ולהחיות בחי' עולמות, והנבראי' בע"ג ותכלית הנה בבחי' הארה זו וזיו זה שייך בחי' מספר, משא"כ בבחי' אוא"ס שלמעלה מבחי' הזיו וההארה המצמצמת וכן המתפשטת להוות ולהחיות העולמות בי"ע הוא בלי מספר, כ"ה דברי רבינו ז"ל27 וצ"ל שמפרש שבחי' בי"ע, ובחי' שרש ומקור המצמצם להוות בי"ע הוא בבחי' מספר, משא"כ בחי' האצי' מה שלמעלה משרש התהוות בי"ע הוא בבחי' בלי מספר כו', ובאמת צ"ל זה הלא לכאו' האיך אפשר להשוות המהוה עם המתהוה, ואם שניהם הם בע"ג האיך יתהוה זה מזה ע"ד בריאה חדשה, וכנודע שענין בחי' בריאה יש מאין אינו כמו סדר השתלשלות עד"מ שכל ומדות שהגם שהמדות הם מובדלי' מהשכל עכ"ז הרי הי' תחילה בשכל שהרי יש בחי' מדות שבשכל, אלא ששם הם בלתי מורגשי' כ"כ שהשכל הוא העיקר, והמדות שבו נעלמי' הם בהשכל, וכשיוצאי' מהעלם אל הגילוי למדות שבלב אז הם נרגשי' לעיקר, והשכל המחייבם הוא בהעלם, והרי באמת נק' רק בחי' יציאה מהעלם אל הגילוי ולא דבר חדש כלל משא"כ הבריאה א"א לומר כלל כן האם נא' שהשמי' והארץ וכל תולדותיהן היו תחילה בהעלם ויצאו מהעלם אל הגילוי, אלא שנבראו יש מאין, שענין שם זה מוכיח עליו שלא הי' תחילה שהרי קורא אותו אין ע"ש ההעדר כו', ואם נא' שגם האין המהוה ה"ה ג"כ מוגבל ה"ז יש שכל הגבלה ליש יחשב, וגם הלא ארז"ל אם מתכנשין כל באי עולם28 אינם יכולי' לברוא יתוש א' ולהטיל בו נשמה, אלא שענין הבריאה הוא רק בכח האלקה הכל יכול, ואיך נא' על בחי' זו המהוה שזהו ג"כ כח מוגבל, וכמו"כ צ"ל בהיפך שלפי משנת' לעיל שבאצי' שלמעלה מהארת האצי' המהוה בי"ע הוא בלי מספר, ואיך הם במספר עשר ספירות שהוא מספר מוגבל, שכל מספר הוא מוגבל, וכ"ש עשר דוקא, וכמ"ש בס"י ע"ס בלי מה29, עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר, וא"כ גם באצי' בכללו ה"ה בבחי' מספר קצוב שזהו כפל ההגבלה. אך הענין יובן ע"פ מה שכ' העבוה"ק, שאוא"ס הוא שלימותא דכולא30, וא"ת שאוא"ס הוא בלתי בע"ג ואין לו
כח בגבול אתה מחסר שלימותו, והגבול הנמצא ממנו תחילה זהו בחי' הכלי' דע"ס31, שזהו שא' בס"י עשר דוקא ולא תשע ולא אחד עשר, שבאמת בהאור לא יש שום הבדל והפרש בין אור החכ' לאור החסד עד"מ, שהאור שוה בכולם כמ"ש בסש"ב32, וההבדלה שבניהם זהו מצד הכלים שבהם וע"י הוא המספר עשר דוקא, וא"כ יתכן לומר גם על בחי' הזיו המהוה בי"ע שהוא כח מוגבל מאחר ששרשו מהכלי' דמל' דאצי', אך איך יתהוה הגבול הנברא מכח הגבול, ואיך קורא אותו אין שפי' העדר, וה"ה מציאות מוגבל עשר דוקא, אמנם באמת אין בכח הכלי' דאצי' כלל להוות בי"ע כ"א ע"י שבחי' איהו מתייחד עם גרמוהי33 להוות בהם וע"י בחי' עולמות בי"ע כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי חד, ולכן יתכן לקרות הבריאה יש מאין מב' טעמי' הא' אין שאינו מושג שה"ז מבחי' איהו, וגם אין ע"ש ההעדר שהרי הגבול הנמצא ממנו תחילה זהו הכלי' דע"ס, וההתהוות הוא מבחי' איהו שמתייחד עם בחי' גרמוהי אשר בבחי' איהו אינו שייך שום הגבלה כלל, רק שמתייחד עם גרמוהי בכדי שיתהוה מבחי' יש הנאצל היינו הגבלה הנאצלת בחי' יש הנברא ועיקר התהוות היש הוא מבחי' איהו שהוא כח הא"ס הכל יכול יכול34, רק שזהו ע"י אמצעית יחודו ית' עם בחי' הכלים דע"ס דמ' דאצי', וזהו דכתי' רבות עשית35 אתה ה' אלקי שבחי' ריבוי הנבראי' שנבראו מאוא"ס בחי' אח"פ זהו ע"י התייחדותו עם בחי' הכלים דע"ס דמ' דאצי' שמתייחדי' ומתכללים יחד שעי"ז נמשך ריבוי התהוות נבראי' שונים זמ"ז כמ"ש במ"א, ונמצא מה שפי' שהכח המהוה בי"ע זהו ג"כ מוגבל הכוונה על בחי' הכלי', ובחי' האצי' שלמעלה מהתהוות בי"ע הכוונה על בחי' אורות דאצי' שהם בלי מה כו'. ועוי"ל שגם בהארה המאיר מבחי' היחוד דאיהו וגרמוהי ג"כ שייך בה בחי' מספר מאחר שהארה זו נמשכת מבחי' היחוד עם גרמוהי כו' אבל בחי' איהו בעצם שהוא עיקר המהוה, והוא כל יכול שממנו נמשך להוות היש הגשמי זהו בלי מספר, וכ"מ לשון רבינו ז"ל שהארה הנמשכת מאתו ית' להוות בי"ע הוא ג"כ בבחי' מספר, פי' שהגם שההארה זו נמשכת מאתו ית' היינו בחי' איהו מ"מ מאחר שנמשך ע"י בחי' היחוד עם גרמוהי שייך בה בחי' מספר, וי"ל שההארה זו היא בחי' כח הפועל בנפעל36 שזהו בחי' מספר, אבל הפועל עצמו הוא בלי מספר כו'.
קיצור. שעולמות בי"ע והארת האצי' המהוה בי"ע זהו בחי' גבול, אבל מה שלמעלה מהתהוות בי"ע ה"ז בלי גבול, והגם כי עיקר ההתהוות זהו ממה שבחי' איהו מתייחד עם בחי' גרמוהי מ"מ זהו ע"י אמצעית בחי' גרמוהי כלי' שהם בחי' גבול, והאור הוא בבע"ג בלי מ"ה בלי מהות, ועוי"ל שכח הפועל בנפעל זהו בבחי' מספר אבל הפועל הוא בלי מספר.
ג) והנה קוטב דרוש זה הוא לפי מה שאמר רבינו ז"ל בדרוש זה ע"פ דיעה זו והוא כפי מה שאמר בדרוש מה יפו פעמייך בנעלי' הנדפס בלק"ת37, וז"ל שם בפ"ב והנה ענין בחי' כו' צ"ל תחלה ענין ההשתלשלות38 כו' הוא ע"י מדותיו39 ית' כו' עכ"ז מהשתלשלות חסד עליון לא הי' יכול להתהוות בחי' יש ובע"ג בבחי' נפרד, רק אדרבה ביטול לגמרי כמשל זיו השמש בשמש, אך עיקר ההתהוות הוא40 ע"פ מדת המל'41 כי אין מלך בלי42 עם כו' אך עכ"ז הי' העולם מתפשט בלי43 גבול וקץ, ושיהי' התהוות בבחי' גבול מהלך ת"ק שנה44 הוא ע"י המלאך סנד"ל החופה45 כו' את בחי' מל'46 להיות בבחי' גבול מוגבל כמו47 מהלך ת"ק שנה כו' יעו"ש. וזהו ע"ד מ"ש בזח"א פ' ויצא דקנ"ו בענין הדודאים, וע' בפרדס שער השמות48 ובשער י"ז הוא שער אבי"ע49 פ"ד ופ"ה שמפרש מאמר הזח"א הנ"ל בדוחק, ובמק"מ פי' בשם האריז"ל כפשוטו וכמ"ש כאן וכמשי"ת.
ויובן ד"ז גם לפי מ"ש לעיל בשם העה"ק שהגבול הנמצא ממנו תחילה זהו בחי' הכלי' דע"ס, וא"כ למה צריכי' למלאך סנד"ל החופה כו', אך הענין הוא דאם50 היות שהגבול הנמצא ממנו תחילה הם בחי' הכלי' מ"מ ה"ה אצי' שבכללה אצי' הוא בחי' אלקות וכמ"ש בד"ה וככה תאכלו באריכות51 רק שאינם בחי' אלקה כ"א אלקות בל"א*52 געטליך ואינו בערך הנבראי' כלל, כי זהו בחי'
כח הגבול שבא"ס שאינו בערך כלל בחי' גבול הנברא, רק מפני שמ"מ ה"ז בערך הא"ס לגבול יחשב לכן מועיל כיסוי בחי' נעל שהוא המלאך סנד"ל, דאל"כ למה צריכי' שבחי' איהו יתייחד עם גרמוהי בכדי לברוא בהם וע"י בחי' יש מאין התהוות הנבראי' ולמה לא די בכיסוי הנ"ל לבד אלא שכיסוי הנ"ל אינו פועל שיוכל להיות בחי' גבול ממש מהלך ת"ק שנה כ"א שבבחי' מדותיו שנק' בשם מדה ע"ש שבערך הא"ס הם בחי' גבול לכן שייך שבחי' כיסוי הנעל יפעול שיהי' נמשך בחי' הגבול דשמי' הגשמי' שעובים מהלך ת"ק שנה52 וכן בין כל רקיע ורקיע כו'.
וביאור הענין דהנה מ"ש העה"ק שגבול הנמצא ממנו תחילה זהו בחי' הכלים הוא לפי שהם מגבילי' שזה חכ' וזה חסד, אמנם עצם בחי' החסד יכול להתפשט בלי גבול ממש, כי בחי' גבול הזה הוא בחי' הגבול שבא"ס שבהכרח שיש בבחי' גבול זה גם כח הא"ס ג"כ, והיינו שא"ס להתפשטותו, ולא הונח עליו שם גבול אלא מה שהוא מגביל שזה חסד ולא גבורה, וזה גבורה ולא חסד, אמנם התפשטות בחי' החסד הי' יכול להתפשט בלי גבול. וכן משמע מל' רבינו ז"ל בד"ה מה יפו פעמייך הנ"ל וז"ל אך עכ"ז הי' יכול העולם להתפשט53 בלי גבול וקץ, והיינו שגם מבחי' המל' הי' יכול להתפשט בלי גבול וקץ, לפי שבחי' המל' היא ממדותיו ית' שאין קץ להתפשטותן, ולא הונח עליהם ש' הגבלה כ"א במה שמגבילי' להיות זה חסד וזה גבורה, עד שגם בענין בחי' אחליפו דוכתי'54 אור החסד בכלי הגבורה, ואור הגבורה בכלי החסד, ועכ"ז לא זזו ממקומן להיות זה חסד וזה גבורה כו', אלא שלפ"ז צ"ל שגם באור יש הגבלה זה חסד וזה גבורה, וכאן נת' שהאור שוה בכולן כנ"ל. ואמנם בענין הגבלת בחי' הכלים זהו הגבלתן לבד, אמנם התפשטותן יכול להיות בלי גבול ממש, ולכן צריכי' לנעל הוא המלאך סנד"ל כו'. ומ"ש במ"א בענין ההפרש בין אהבה דאברהם שהיא בחי' אהבת עולם לאהבה דאהרן55, שאהבה דאהרן היא בחי' אה"ר שלמעלה מבחי' מקום וזמן, משא"כ אהבה דאברהם היא בחי' אהבת עולם, ואברהם הי' מרכבה למדת החסד56 דאצי', מזה אין שום סתירה למ"ש כאן, ששם הכוונה שאהבה זו נלקחת מהתבוננות העולמות שבהם שייך בחי' אחד כמ"ש בלק"ת בד"ה בהעלותך
דרוש הראשון57, אמנם עצם התפשטות בחי' החסד דאצי' יכול להתפשט בלי גבול, ולכן בכדי שיתהוה בחי' הגבול דמדה ת"ק שנה ולא יותר זהו ע"י שהנעל חופה כו'.
קיצור. שזהו לפי מ"ש רבינו בדרוש זה וכן בד"ה מה יפו פעמי' בלק"ת, וענין הגבלת המדות הוא שזה חסד וזה גבורה, ומ"מ א"ס להתפשטותן לכן צריכי' לנעל החופה כו'.
1) וידבר. . ויצוום: מכאן מתחיל ההמשך הכולל ד מאמרים (י"ג פרקים), והם: א) ד"ה זה הכולל פרקים א — ג. ב) ד"ה גדול אדונינו הכולל פרקים ד — ו. ג) אז ישיר הכולל פרקים ז — י. ד) ועמדו רגליו הכולל פרקים יא — יג.
דרוש זה [הכולל פרקים א-ג] מיוסד על מאמר ד"ה זה מכ"ק אדמו"ר הזקן משנת תקס"ח שנדפס באוה"ת וארא ע' קצו בתוס' הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ, והערות נוספות שם ע' ריז ואילך, וקיצור מהדרוש באוה"ת פרשתינו כרך ח ע' ב'תתצד. וביאור על הדרוש (משנת תקס"ח) ע' קמו ואילך. (וראה) ע' רי ואילך. ראה סה"מ תרכ"ז ע' צה ואילך. וש"נ. תרכ"ח ס"ע קמד ואילך. וראה גם ספר המאמרים תרס"ד ע' ריא. תרס"ח ע' סג ואילך. תרפ"ד ע' רסה ואילך. פלח הרמון שמות ע' נג ואילך.
הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן בחלק ההנחות [ומשם נעתקה הכותרת שבריש המאמר פרט לתיבת בס"ד].
דרוש זה נזכר בסה"מ תר"ן ע' שז. ע' רפג. ע' שעח. ע' שעט. הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח ע' לו. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תעא.
ההמשך נדפס מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש הנמצא בבוך 1089 בתחילתו. ונמצא גם בכת"י מעתיק הר"ש סופר בבוך 2083 בתחילתו ונרשם לקמן: ב.
11) וארא. . ואל יצחק: וארא ו, ג [ושם: אל. אבל כ"ה גם לקמן (בחלק הנחות) ד"ה ואהי' אצלו אמון על יד הערה 37. תו"ח וארא ח"א מט, ג. סה"מ תרכ"ט ע' מא].
12) ושמי הוי' לא נודעתי להם: ראה גם תו"ח בא ח"א קיג, ב והערה 102. וראה גם לקמן המשך חייב אדם לברך פל"ו על יד הערה 1454.
13) אבות העולם: ירושלמי סנהדרין פ"י, ה"א. תנחומא מקץ ט. ויחי ו. ועוד. שמו"ר פל"ב, ב. ועוד. ראה גם תו"ח לך פה, א. תולדות קמב, ב. ויצא קעו, א.
16) ביצחק כתי' וירא ה' אליו. . ך"ד): ושם: וירא אליו ה'. אבל כ"ה גם לקמן בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה בחלק ההנחות.
18) ועלמות. . א"ת ועלמות: שה"ש ו, ח. ת"ז בהקדמה (יד, ב). ראה זהר אחרי עא, ב. ע"ז לה, ב. סה"מ תרל"ה ח"א ע' נג.
26) תירצו שם: יומא כב, ב.
*) בשולי היריעה נרשם בגוכתי"ק: צ"ל שע"י תומ"צ מתוסף בחי' בלי מספר.
27) זיו. . מספר. . אוא"ס. . בלי מספר כ"ה דברי רבינו ז"ל: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קסד. אוה"ת כאן ע' ריז־ סה"מ תרכ"ז־ תרכ"ח שבהערה 1. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בהנחה כאן על יד הערה 35.
28) אם מתכנשין כל באי עולם: ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
30) שאוא"ס הוא שלימותא דכולא: ראה עבודת הקודש ח"א רפ"ח. דרך אמונה להנ"ל מהדורת קה"ת ע' יג ובהנסמן שם. לקו"ת עקב טז סע"א ובהנסמן במ"מ לשם. לקמן בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב — נדפסה בחלק ההנחות — על יד הערה 32 עבוה"ק בשם הזהר. לקמן המשך חייב אדם לברך על יד הערה 1160. הלשון שלימותא דכולא — ראה ת"ז בהקדמה (יז, ב).
32) שהאור שוה בכולם כמ"ש בסש"ב: ראה שם בהגהה בפ"ב ובשער היחוה"א ספ"ט. פנ"א (בנפש). אגה"ק ס"כ. לקו"ת שה"ש ח, ג. לקמן — בחלק ההנחות — הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על יד הערה 33.
35) רבות עשית: תהלים מ, ו. ראה גם אוה"ת פ' ראה ע' תשפו. שה"ש כרך ב ע' תקמט וע' תקנד. סה"מ תרכ"ו ס"ע רכא ואילך. תר"ל ע' רסו.
42) אין מלך בלי עם: ראה שער היחוה"א פ"ז ובמ"מ הגהות והע"ק שם. בחיי וישב לח, ל. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרלא.
48) שער השמות: בסה"מ תרכ"ז כאן ע' צו מציין: פי"ג (ובתרכ"ח ע' קמה ניתוסף תיבת: פ' ולא צויין מקומו). ושם (השם התשיעי בסופו) צויין: בשער אבי"ע פד"ה (המובא בסמוך בפנים).
*52) בל"א: בלשון אידיש. ראה שיחת ליל הושע"ר תשנ"ב אות ג (שיחות קודש ע' 165 ואילך). ליל שמח"ת קודם הקפות תשנ"ב — סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 38 בשולי הגליון להערה 20. לקו"ש משפטים כרך כא ע' 448 הערה 15.
54) אחליפו דוכתי': מובא בשם ע"ח שער מטול"ט. ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשח ובהנסמן במ"מ לשם. ע' תשכג. תקס"ה ח"א ע' ח. תקס"ו ע' יב. ענינים ע' סב ובהנסמן במ"מ לשם. נזכר באג"ק מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' קא.
55) ההפרש בין אהבה דאברהם. . דאהרן: ראה ד"ה ועשית בגדי קודש בתו"א תצוה פב, א ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' דש ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ס"ע שלח ואילך.
56) ואברהם. . החסד: ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.