כי תשא כו'

נו

בס"ד

ענין המספר כו' ג' בחי' בכוכבים כו' שם ושמן (פרק א-ג)

כי תשא1 את ראש בנ"י לפקודיהם, ונתנו איש כפר2 כו' זה יתנו3 כו'. ולכאורה צ"ל מהו ענין המספר שציוה לפקוד אותם, רק לא אותם ממש, כ"א שקליהם אשר יתנו, והא ארז"ל פ"ק דתענית ד"ח סע"ב ובפ"ג דב"מ דמ"ב ע"א שאין הברכה מצוי' אלא בדבר הסמוי מן העין ולא בדבר המדוד והמנוי, וכמ"ש בש"ע או"ח סי' ר"ל ס"ב4, והגם כי לא ספרו אותם בעצמם עכ"ז ידעו מספרם ע"י שקליהם כו'. אך הענין הוא דצ"ל שרש ענין המספר והמנין, דהנה ארז"ל במד"ר שה"ש ע"פ שררך אגן הסהר5 בענין בטנך ערימת חיטים, מה החיטים הללו כשיוצאין6 לזרע אין יוצאין אלא במנין, וכשנכנסין מהגורן נכנסין במנין, כך כשירדו ישראל למצרים ירדו במנין שנאמר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה7, וכשעלו עלו במנין שנאמר כשש מאות


1) כי תשא: מכאן מתחיל המשך ה' מאמרים (הכולל ט"ו פרקים), והם: א) ד"ה זה (הכולל פרקים א—ג). ב) ד"ה מונה מספר לכוכבי' (ד—ו (או) ד—ח). ג) ד"ה שאו מרום עיניכם (ז—יא (או) ט—יא). ד) ד"ה והי' מספר בנ"י (פי"ב (או) יב—יד). ה) ד"ה כל העובר על הפקודי' (יג—טו (או) פט"ו).

למאמר זה ראה אוה"ת תשא ע' א'תתכג וע' א'תתכט. שמות ע' לג — לה. לקו"ת ויקרא (א, ד. ב, רע"א) פ"ד. כמצויין בפרטיות לקמן.

מאמר ד"ה זה מתחיל ”כי תשא", וכן נרשם בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש בהמפתח שבריש בוך זה, ששם נרשמו התחלת ההמשכים. אמנם בצדו השני של העמוד ששם נרשמו המאמרים (ולע"ע לא נתברר מי רשמם אם זהו גוכתי"ק או בכת"י ר"ש סופר או מעתיק אחר ), הנה תחלה נרשם מאמר ד"ה: כי תשא את ראש בנ"י ועליו הועבר קו וממעל לשורה רשם: לריח שמניך טובים. וכן הוא הפתיחא לקמן (בחלק ההנחות) בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.

ההמשך נדפס מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש הנמצא בבוך 1089. ונמצא גם בכת"י מעתיק הר"ש סופר בבוך 2083 ונרשם לקמן: ב.

2) כי תשא. . איש כפר: תשא ל, יב.

3) זה יתנו: תשא שם, יג.

4) ארז"ל. . סי' ר"ל ס"ב: בשינוי לשון. לשון אוה"ת תשא ע' א'תתכט. לקמן פי"ג.

5) במד"ר שה"ש ע"פ שררך אגן הסהר: שה"ש ז, ג (ג). ראה אוה"ת שם ע' א'תתכג.

6) כשיוצאין: שם כשהן יוצאין.

7) בשבעים נפש. . מצרימה: עקב י, כב.