ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע > תורת שמואל > תרל"ח > מונה מספר כו'

מונה מספר כו'

ענין השם כו' ספר ד' שרשים כו' גויל ואותיות - (ד-וא"ו) (ד-ח)

ד) ולהבין96 בתוס' ביאור ענין בחי' השם, אם97 היות כי השם98 אשר יקראו לאדם עד"מ אברהם אין ערוך כלל לגבי עצמותו ומהותו של האדם ולכאורה אינו נוגע לו כלל, שהרי בפ"ע א"צ להשם כלל, עכ"ז מתלבש החיות באותיות השם, וכמ"ש בכלליות ענין השמות גבי אדה"ר, ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חי' הוא שמו, ויקרא האדם שמות כו', (בראשית ב' י"ט ך') הרי יש שייכות להשם עם עצם הדבר ואינו הסכמה בעלמא, וכמארז"ל במד"ר בראשית פי"ז99, אני הוי' הוא שמי100 הוא שמי שקרא לי אדם הראשון, וכמשנ"ת מזה בכ"ד באורך101. והוא ע"ד מ"ש בסש"ב שער היחוד והאמונה ספ"א, וזה שמו אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות כו', ע"ש. ועד"ז בשם האדם הנה הנשמה עצמה קודם בואה בגוף אינה נקראת בשם כלל וכמ"ש מזה בלק"ת פ' בלק102 בד"ה מי מנה בפי'

ולאדם לא מצא עזר, והוא מהרמב"ן104 שם, פי' עזר הוא בחי' שם והיינו שהנשמה קודם בואה לעולם לגוף אינה נקראת בשם כלל, לפי שמקור חוצבה הוא בבחי' מחשבה עלמין סתימין דלא אתגליין, ומה שנק' אברהם יצחק הוא אחרי התלבשות הנשמה בגוף, וזהו אחד הי' אברהם (יחזקאל ל"ג ך"ד) פי' שקודם ביאת הנשמה לגופו הי' בבחי' אחד דהיינו בבחי' המחשבה שמתאחד עם הנפש והן הם בחי' עלמין סתימין שהם מתייחדים באוא"ס ב"ה103 כו', ונמצא שהשם אינה לבחי' הנשמה עצמה, והרי גם להגוף עצמו אין השם מועיל, אך השם מקשר הנשמה בגוף והחיות הנמשך מהנשמה ומחי' הגוף הוא נרשם בהשם, דהיינו ראובן החיות שלו באותיות ריש אלף כו' כי הוא מבחי' ראי', וכמשנת"ל בענין השמות ראובן שמעון כו'. והענין הוא דהנה כל דבר הגדול הצריך לצמצם א"ע להחיות שלמטה הימנו הוא רק בבחי' שמו שלעצמו א"צ שום שם רק בכדי להתגלות לאחרים צריך להשם, שכשמתגלה לאחרים אינו מתגלה לו בבחי' העצמיות כמו השכל רק בבחי' השם לבד, והנה נראה שהאותיות השם הם חומרים ואינם כלום רק שבו יש חיות מעט שמחי' את הגוף, והיינו כנודע שהאור והחיות המתפשט מהנשמה בגוף דהיינו החיות המתפשט בכל רמ"ח איברים105 שבגוף אין זה מהות ועצמיות שבנשמה ממש, אלא רק בחי' גילוי והארה ממנו, וכמ"ש בסש"ב פנ"א, והמשכת הארה זו נשרש באותיות השם, לכן השם שייך דוקא בהתלבשות הנשמה בגוף שאז נמשך הארה מהנשמה להתפשט בגוף, וזהו ע"י בחי' השם, משא"כ קודם ירידתה בגוף הי' הארה זו כלולה במהותה ועצמותה בבחי' ביטול ממש ע"כ אינה נקראת בשם כי השם הוא רק בחי' הארה כו', משא"כ מהותה ועצמותה כו'106.

קיצור. אם היות שהשם אינו נוגע עכ"ז מתלבש החיות באותיות השם וכמ"ש בסש"ב, והנשמה קודם בואה לגוף אין לה שם כמ"ש הרמב"ן, והגוף ג"כ אינו שייך לשם כ"א התקשרות הארת הנשמה עם הגוף ז"ע השם שבו נשרש הארה זו כו'.

ה) ושרש הענין הוא כי107 הנה השמות הם המחברים האורות עם הכלים פי' עד"מ שם האדם שבו ועל ידו הוא פונה לקוראיו בשמו, אבל כשהוא בפ"ע א"צ לשמו כלל, נמצא ענין בחי' השם הוא שבו וע"י ממשיכים אותו שיהי' נמשך ומתגלה, כמ"כ יובן למעלה ענין השמות שהם מחברים האורות עם הכלים, וזהו בבחי' ע"ס, והגם שבת"א פ' בא108 נת' דשאר השמות מלבד ש' הוי' הם בהכלים דע"ס, אך מבואר במ"א בשם הבעש"ט נ"ע109 דאין ר"ל שהשמות הם הכלים עצמן

דהא הכלים הם המדות והשם קאי על הבורא עצמו שהוא עצמו כביכול נק' אל, אלא מ"ש שהשמות הם בכלים פי' שהם בחי' החיות וההארה מאוא"ס המלובש בהכלי ומחי' את הכלי כי הכלים יש להם חיות מאוא"ס לבד האור המלובש בהם, וז"ע שאר השמות שאינם נמחקים, אמנם ש' הוי' הוא המשכת האור בהכלי שמחבר וממשיך האור בהכלי110, וזהו בע"ס, ועד"ז נבין בענין שמות המלאכים שהוא בחי' התחברות בחי' הנפש המחי' הגוף שלהם, כי גם המלאכים יש להם גוף111 רק שהם מב' יסודות אש ורוח לבד כמ"ש עושה מלאכיו רוחות112 משרתיו אש לוהט כו', והתחברות החיות שלהם עם הגוף זהו ע"ד אור וכלי שהחיבור הוא ע"י בחי' השם שז"ע השליחות שלפי השליחות משתנה השם כנ"ל, וז"ע לכולם שמות יקרא כו'.

קיצור. שהשם הוא המחבר האור עם הכלי, ובע"ס חיות המחי' את הכלים זהו שאר השמות לבד ש' הוי', וש' הוי' הוא המחבר האור עם הכלי, ועד"ז הוא במלאכים בחי' התחברות הנפש והגוף זהו ע"י השם שהוא לפ"ע השליחות כו'.

וא"ו) ומעתה יובן ענין מונה מספר לכוכבים, דהנה במאו"א113 אות מם סעי' מם מספר הדעת כו' וכל מספר במל' כו', ויש להעיר מענין ספירות שהם ג"כ ל' מספר*114, ואמנם אם הריבוי הוא למעלה יותר או למטה יותר יש בזה הפרש בין ריבוי האורות לריבוי הכלים, שהאורות הם למעלה בריבוי יותר114 ולמטה מתמעטים, ולכן רבבות קדש הם בכתר115, ואלפים בחו"ב116 אאלפך חכ'117 כו',

והכלים הוא להיפך118 שכל שלמטה מתרבים יותר, וז"ע ריבוי צירופי אותיות במל' ונק' עיר אלקינו119, ובפרדס ערך מספר120 כי המל' נק' מספר, והטעם כי הוא121 חשבון ומספר כו' והיא המגלה אותם כו', וזהו ג"כ מ"ש בס"י בשלשה ספרים122 ברא הקב"ה עולמו כו', ופי' הפרדס בשער י"ב הוא שער הנתיבות פ"א שהם חב"ד*123 כו'.

והנה בשרש ספר יש ד' שרשים דרך פרט, הא' לשון מספר, וספרתם לכם ממחרת השבת123 כו', איה סופר124 כו', הב' לשון ספר זה ספר תולדות אדם125, הג' לשון ספור והגדה ולמען תספר באזני בנך126, ואספר מעשי יה127, הד' שם אבן טוב כמ"ש כמראה אבן ספיר128, וז"ע ע"ס שנקראים כן ע"ש שיש בהם כל בחי' הנ"ל הא' מלשון אבן ספיר129 שהוא לשון בהירות שאינם מסתירים על האור המלובש בהן, רק שהם כלים שבהם ועל ידם מתגלה האור כו', הב' לפמ"ש בפרדס שער מהות והנהגה פ"ב נק' ספירות ע"ש ענין סיפור והגדה כענין השמים מספרים130, ור"ל כמו שהדבור מגלה העלם המחשבה, כן ע"י ע"ס נמשך גילוי ההעלם של א"ס ב"ה בחי' ישת חשך סתרו כו', ועפ"ז יובן מה שאמרו מצוה לספר ביציאת מצרים131, להיות כי ע"י סיפור זה ממשיכים אור א"ס בע"ס, ודבור העליון נעשה מחשבה לתחתון132 כמ"ש במ"א בפי' כאשר דברת לאמר133, וזהו רבות עשית134 כו' עצמו מספר, שבעצמיות אור א"ס לו דומי' תהלה135, נורא תהילות136, ומה שע"ס מגלות אין ערוך אליך137, הג' נק' ספירות לשון מספר כמש"ש בפרדס138, וכמ"ש בס"י עשר ספירות כו' במספר עשר אצבעות139 כו', והגם דכתיב ולתבונתו

אין מספר140, הנה מזה עצמו מובן מאחר שכ' אין מספר מוכרח שהוא בגדר מספר, אלא שמ"מ לא יספר מרוב כל*141, משא"כ עצמיות אוא"ס הוא חד ולא בחושבן141, לפני אחד מה אתה סופר142 כמ"ש בביאור ע"פ מי מנה143 עפר יעקב.

ועוי"ל שהם נק' מספר שהם שרש הגבול כמ"ש בענין שיעור קומה של יוצר144 כו' רל"ו אלפים רבבות פרסאות, ע' מזה בבה"ז פ' פנחס145 ובאגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, ועמ"ש מזה בתוס' לק"ת146 ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח, וזהו המוציא במספר צבאם147 כמשי"ת לקמן אי"ה.

הד' לשון ספרים שייך ג"כ על הע"ס כנ"ל בענין בשלשה ספרים שפי' הפרדס148 חב"ד, וכמו בספר צ"ל גויל מקיף כו' כמ"כ בע"ס יש ג"כ בחי' אלו, דהנה ארז"ל149 כל אות שאין גויל מוקף לה150 מארבע רוחותי' פסולה, כי ענין האותיות הוא לשון אתא151 שבא דבר חדש והתהוות חדשה דהיינו שיתהוה מבחי' חסד דאצי' יהי רקיע152 או שיתהוה מחכ' מדות נק' אותיות, וכמ"כ שיתהוה מלמעלה מהדעת בחי' חכ' נק' ג"כ אותיות אך שם הוא רק בחי' שערות שאין ערוך לעצמותו כלל, כמו שאם חותך השער אינו נוגע לעצמותו כלל ולא איכפת לי' כלל, רק שאעפ"כ השערות הוא המשכה כל שהוא ממהותו, וזהו אבא יונק ממזלא153 מזל הח' בחי' שערות כו', ומקור שרשן הוא בחי' גלגלתא154 לבנוניות חסד דעתיק ומשם נמשך

הארת שערות שיתהוה מזה בחי' חכ' דאצי' ראשית ומקור ההשתלשלות, וכמו באדם הגולגלת בעצם היא לבונה ומקפת על המוחין ומשם צומח שערות155, וז"ע156 האותיות שבתפילין והגויל כי ד' פרשיות הם ד' מוחין157 קדש לי כל בכור חכ'158 להיות נמשך ומתגלה למטה בחי' חכ' כדכתי' למען תהי' תורת ה' בפיך159 עוסק בתורה לשמה להמשיך אורות בכלים, והי' כי יביאך מוח בינה160 כו' והגויל הלבן המקיף את האותיות הוא בחי' גלגלתא לבנוניות אשר הוא מקיף ומקור למוחין כו', ועד"ז הוא בבחי' ההמשכה ממוחין למדות כו'.

קיצור. ענין ע"ס יש בהם ד' בחי' סופר ספור מספר ספר, וגויל ואותיות שבספר.

ז) ועפי"ז*161 יובן ענין המוציא במספר צבאם, כי ע"י בחי' ע"ס נמשך שיהיו בבחי' מספר וגבול ותכלית, דהנה אנת הוא חד ולא בחושבן162 כו' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירין, דהנה ע"ס הם ג"כ רק בחי' כלים רק שהם בבחי' בהירות, וכנ"ל בפי' ספירה ל' אבן ספיר, אבל אין ערוך כלל לבחי' אור א"ס ב"ה, וזהו ענין נפלאותיך ומחשבותיך אלינו163, אין ערוך אליך161, ופי'* רבינו ז"ל164 רבות165 כל דבר שהוא רב ועצום דהיינו עולמות העליוני' הגדולות והנוראות עשית בבחי' עשיי' גשמיות שנשתלשלו מעילה לעלול במדריגות רבות ושונות כמ"ש בפסוק אגידה ואדברה עצמו מספר עד שנתהוה בחי' עשייה גשמיות, וכמ"ש (תילים קל"ה)166 למה יאמרו איה אלקיכם167 שהוא בבחי' איה, שהוא מובדל ומכוסה ורחוק מהם כמ"ש רם על168 כו', ולא ידעו ולא יבינו כי כל אשר

חפץ ה'169 עשה שנשתלשל בחי' חפץ ה' כ"כ עד שהוא בעשייה גשמיות, וכ"כ למה כדי שיהי' ה' אלקי פי' אלקה שלי ע"י כי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כי אורייתא מחכמה נפקת170 פי' עיקר התגלותה הוא מחכמה, אבל באמת הוא רצונו171 של מקום והוא ורצונו אחד172, וזהו נפלאותיך מה שהוא מופלא ומובדל ומכוסה שאין בו השגה כלל בחי' פלא עליון, ומחשבותיך שהוא בחי' חכ' עילאה נמשך אלינו על ידי התורה, אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר כי להיות השתלשלות וירידה גדולה כ"כ מבחי' גבוה ונעלה מאד, עד בחי' מטה מטה מאד הוצרך להיות כמה מיני עולמות אין מספר מינים ממינים שונים, וכמ"ש היש מספר לגדודיו173 וכתי' אלף אלפים ישמשוני'174 וריבוי רבבין קדמוהי כו' והוא מספר גדוד והיכל אחד, והיכלות אין מספר, ואעפ"כ כולם אין ערוך אליך שאפי' בחי' הגבוה מאד שהוא שרש התחלות ההתהוות מ"מ לגבי מהותו ועצמותו ית' אין ערוך לו כלל שאינו מערכו ולא ממהותו כלל מאחר שהוא בבחי' נברא או נאצל ויש לו התחלת גבול, משא"כ בבורא ית' דכולא קמי' כלא ממש חשיבא175, ואצלו נחשב הכל כאין בחי' הראשונה ובחי' האחרונה שבמדריגה התחתונה הכל שוה אצלו, ואעפ"כ להיות השתלשלות העולמות וירידות המדריגות הוצרך להיות מדריגות עצמו מספר, שלא יבטלו ממציאותן, וכ"ז הוא בשביל שיהי' ה' אלקי, ונפלאותיך ומחשבותיך אלינו כו'.

ובמ"א176 פי'* לענין שהבריאה אינו עו"ע ח"ו שע"ז177 אמר דהע"ה רבות עשית כו' אין ערוך אליך, כי כל העולמות אינם פועלים שום שינוי בו ית', וכמאמר אתה הוא קודם שנה"ע178 ואתה הוא משנברא כו', ר"ל בשוה בלי שינוי כמ"ש אני הוי' לא שניתי179, והיינו משום שהעולמות אין ערוך כלל להבורא ית',

ואפי' לגבי החיות הנמשך להן ממחשבתו ית' והתהוותם ע"י בחי' דילוג וצמצום ולא בבחי' עו"ע ח"ו, ולכן כלא ממש חשובים קמי' ית' וכמו קודם שנה"ע ממש, וזהו נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, פי' שע"י מחשבתו ית' נעשה התהוות והשתלשלות העולמות, וז"ש רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו ר"ל שריבוי העולמות והברואים כולם נתהוו ע"י מחשבתו ית', אך אעפ"כ אין ערוך אליך ממש היינו שהתהוות העולמות ממחשבתו ית' אינו בבחי' עו"ע רק שהם אין ערוך ממש לגבי מחשבתו ית' המהוה ומחי' אותם מאין ליש, אגידה ואדברה עצמו מספר פי' כי מאחר שהוא ית' אין סוף א"כ אם הי' התהוות העולמות ממחשבתו ית' ע"י השתלשלות עו"ע לא הי' כלל העולמות בבחי' גבול ותכלית כמו שהן עתה אלא הי' הכל א"ס בלי גבול, וזהו נפלאותיך ומח' אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה כו' שההמשכה ממחשבתו ית' אלינו הוא ע"ד שאין ערוך ממש ולא בבחי' עו"ע ח"ו.

ובמ"א180 פי' על התו' שכל פרטי ההלכות שבתורה הם181 המשכות מבחי' שערות בלבד שהם הארה מצומצמת ומועטת מעט מזעיר ע"י צמצומים רבים כמ"ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר שלהיות המשכת נפלאותיך ומחשבותיך אלינו בעסק התורה שלפנינו המלובשת בגשמיות עצמו מספר הצמצומים רבים ריבוא רבבות מדריגות עד אין מספר, כי אין ערוך אליו ית' כלל, וכמו שנודע פי' ערך במספר שאפילו אחד לגבי אלף אלפים וריבוא רבבות נק' בשם ערך שהם מסוג אחד שהכל נופל תחת סוג המספר, משא"כ לגבי אוא"ס ב"ה שכשמו כן הוא אין לו סוף כו' לא שייך ערך כלל.

ובמ"א182 פי' נפלאותיך המה המשכות חו"ב שמופלאים הם ונמשכים מפלא עליון בחי' כתר כמ"ש אאלפך חכ'183, ומחשבותיך הם המשכות חו"ב למדות דאצי' כו' הכל הוא רק בשביל צמצום הנבראים בגין דישתמודעין לי'184, וזהו נפלאותיך ומחשבותיך אלינו שלגבי ערכינו השפל נקראים נפלאותיך ומחשבותיך, אבל לגבי בחי' העצמיות אוא"ס ה"ה אין ערוך כלל, וזהו אין ערוך אליך לפי**

שבאמת הוא מובדל בערך מבחי' חו"ב כו' דהא לית מח' תפיסא בי' כלל185, וכידוע דבראשית נמי מאמר הוא186, וע' בלק"ת בד"ה האזינו דרוש הראשון187, וזהו משארז"ל בגמ' רפ"ב דחגיגה188 בעשרה דברים נבה"ע בחכמה ובתבונה כו' שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ189 כונן שמים כו' פי' ביו"ד ספירות העליונות דאצי' חכ' ותבונה נבראו העולמות דבי"ע, וע' בפרדס שער השני פ"ד וספ"ה מענין ע"מ, אך גם יו"ד מאמרות אלו נאצלו מעצמיות בחי' אוא"ס ב"ה בריבוי צמצומי' מפני שאין ערוך להם אליך כו', ולהיות כן ניתנו יו"ד הדברות כללות המצות להיות מחמתם סיבה לבוא לידי צמצומים להאציל אורות הי"ס הנ"ל הנק' יו"ד מאמרות בכלים שונים כו' תמיד וכולם להיות נפלאותיך ומח' אלינו כו', וז"ע עשרה עשרה הכף שעשה"ד מכוון כנגד ע"מ190 כמ"ש במ"א, וע' בזח"ג ויקרא די"א סע"ב.

קיצור. ע"ס כדי שיהי' בחי' מספר, כלים רק שהם בהירות אבל אין ערוך, וזהו נפלאותיך כו' אלינו רבות עשית קאי על כל העולמות עליונים ותחתונים שאין ערוך אליך ועצמו מספר הצמצומים וכ"כ למה בכדי שיהי' נפלאו' ומח' אלינו ע"י התורה, וכל ריבוי העולמות אינם פועלים שום שינוי ח"ו שאינם בחי' עו"ע כ"א ע"י מח' לבד ולכן אין ערוך אליך, ובמ"א פי' גם על הלכות שבתו' שלהיות המשכת נפלאו' כו' אלינו עצמו מספר הצמצומי', וגם מה שהם נפלאותיך כו' זהו רק אלינו ר"ל לגבינו אבל אין ערוך אליך כו'.

ח) והנה מה191 שנמשכו בחי' עשר ספירות דוקא זהו מפני שכך עלה ברצונו, אבל בעצמותו ית' לפני אחד מה אתה סופר כו', והכתר הוא הממוצע המחבר א"ס ב"ה לע"ס, ויש בו שני בחי' היינו בחי' תחתונה שבמאציל ושרש הנאצלים192, שמצד פנימיותו שהוא הבחי' תחתונה שבמאציל אומר חד ולא בחושבן כו' ופשוט בתכלית, ולכן זה שיומשך ריבוי הנבראים זהו לפי שנמשכו ע"י ע"ס, וכמ"ש מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית193 והיינו כי מחכמה נמשך ע"י המדות חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא194 שהן בחי' מחולקות ושונות, ות"ת מכריע195 בינתיים,

ולכן נק' ספירות לשון מספר שהרי הן בחי' שונות שיפול עליהם המספר חסד בחי' אחת גבורה בחי' שנית כו', ומהתכללות הו"ק נעשה י"ב גבולי אלכסון196 כו', ולכן מזה נמשך ריבוי ההתחלקות הנבראים כי מן החסד נמשך אור197 מים198 כו' ומבחי' גבורה נמשך יהי רקיע199 כו', וכן שרש ז' כוכבי לכת שרשן משבעה מדות200 כו', וכן שרש י"ב מזלות שרשן מי"ב גבולי אלכסון כמ"ש בפרדס שך"א פ"ז201 בענין י"ב גבולי אלכסון שכנגדן י"ב מזלות בעולם וי"ב חדשים בשנה וכן י"ב כוחות בנפש202 והם עולם שנה נפש וסימנך עש"ן כמ"ש בס"י עכ"ל203. וזהו כי אראה שמיך204 מעשה אצבעותיך כמו המחלק דבר או כותב אותיות שונות זמ"ז שהוא ע"י האצבעות והן ע"ס במספר עשר אצבעות205 כו', ועמ"ש מזה בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקים וארא206 כו', ובמ"א בביאור ע"פ ואלה שמות בנ"י207.

והנה בזח"א בהקדמה דף ב' סע"א במספר ס"ר אינון דקיימין כחדא ואפיקו חילין לזינייהו דלית לון חושבנא כו', ופי' בסה"מ סי' ס"ח דששים רבוא הם ו"ק דז"א והחיילים הם כל שאר הנמצאים שלמטה הימנו כו' והוא ע"ד מ"ש במ"א ע"פ גדול אדונינו208 ורב כח ולתבונתו אין מספר, אלף אלפים מספר גדוד אחד ולגדודיו אין מספר209, שכל גדוד יניקתו ממדה א' פרטית מו"ק דז"א מה שמתכללים זע"ז כמו חסד שבחסד שבגבורה כו', ומגדוד ומדה זו כשנמשכה ע"י הדבור שהוא מל'210 נעשה בבי"ע אלף אלפים מלאכים כו', ופי' ולגדודיו אין מספר היינו ע"ד

ולתבונתו אין מספר שבאצילות יוכל להיות התכללות המדות לאין קץ כו', כי באצי' איהו וגרמוהי חד211 כו', ועוי"ל אין מספר ע"ד ילכו מחיל אל חיל212 שיש עליות לאין קץ בבחי' המדות כו', וע' בשל"ה דשמ"ז ע"ב, וזהו מונה מספר לכוכבים ופי' בזח"ב משפטים213 שבחי' מספר שהוא ז"א הוא המונה את הכוכבים כו', אשר ז"א נק' מספר מטעם הנ"ל שהם המדות שהם בחי' התחלקות חו"ג כו', ומתכללים זע"ז ונעשה מספר ס"ר, ואזי נמשך מזה השפעה למטה בכוכבים שהם צבא השמים, ומה שנז' לכוכבים דוקא י"ל ע"פ המד"ר במדבר פ"ב דף רי"ב ע"ב הנ"ל214 משלן לכוכבים כו' וחפרה הלבנה ובושה החמה כו' והכוכבים אינם בושים כו', והיינו לפי שהכוכבים נראים קטנים ביותר והוא ענין קטנתי מכל החסדים215 כו' כי כל הקרוב יותר קמי' הוא יותר כלא חשיב, ולכן הכוכבים שהם ברקיע תמינאה שהוא בינה216 עלמא דאתכסיא217 הנה שם היש ולמטה אין ע"כ הם קטנים, משא"כ חמה ולבנה זו"נ218 המתלבשים ביצי' ועשי' נראים גדולים, והו"ע ריבוי הכלים ומזה נמשך להיות נראה למטה היש ולמעלה אין כו', נמשך לבחי'219 בנה הגדול220, וע' זח"ב פקודי רל"ג ב' בענין כל המוסיף גורע כו' וע' בת"א פ' נח221 בענין אחות לנו קטנה222 ולכן לע"ל אשר יגלה כבוד ה' אזי החמה ולבנה בושים מה שמהם נשתלשל היש ודבר נפרד משא"כ הכוכבים כו', ולכן בכוכבים נז' מונה מספר לכוכבים שמספר הוא בחי' חשיבות כמשי"ת לקמן אי"ה בענין את שדרכו למנות223 כו' שהוא דבר החשוב מאד, שעי"ז איש מהם לא נעדר224 כו', וכמו"כ נמשלו225 לכוכבים וזהו ומצדיקי הרבים ככוכבים226 כו' וע' ברבות סדר בא ס"פ ט"ו אבל לע"ל מוסר להם הכל שנאמר והמשכילים יזהרו228 ככוכבים229227 דקל"ג ג'230, ומ"ש במאו"א מספר הוא הדעת231, זהו לפי שהדעת כולל ה"ח וה"ג232, וא"כ הוא שרש לחו"ג שמהם נמשך המספר וההתחלקות לכמה מדרגות, ועיקר המספר במל' שהוא הדבור כו'.

קיצור. שסיבת ההתחלקות וריבוי הנבראים מא"ס ב"ה הפשוט לפי שנמשכו ע"י ע"ס שהם בחי' שונות חו"ג והתכללות י"ב ג"א ומזה נמשך י"ב מזלות, ו"ק מתחלקים לס"ר ומכל א' מהס"ר הנ"ל נמשך ע"י הדבור גדוד א' אלף אלפים מספר גדוד א', וזהו מונה מספר שהוא ז"א הוא מונה לכוכבים, ולגדודיו אין מספר ע"ד ולתבונתו אין מספר כו'.