ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע > תורת שמואל > תרל"ח > כל העובר כו' ונתנו איש כופר...

כל העובר כו' ונתנו איש כופר כו'

טו) וזהו370 שארז"ל בירושלמי פ"ק דשקלים ה"ו371 ע"פ כל העובר על הפקודים372 מאן דעבר על ימא כו', כי בעברם בים זכו לבחי' ייראו373 את כו' כנ"ל, והנה בנשמה יש ג"כ ב' בחי' חלק המלובש בגוף הוא מעלמא דאתגליא, והמקיף מעלמא דאתכסיא וזהו כי תשא את ראש כו' להעלות לקשרם בבחי' מזליה כמ"ש בקרי"ס עד יעבור עמך ה'374, ואזי הם בבחי' התכללות כו' והמספר דבוק בבחי' חד ולא בחושבן כו', והנה כדי להעלות הנשמה שבגוף צריך לשית כופר נפשו, לפדות נפשו האלקית מתוך מאסר הגוף ונפשו הבהמית והפדיון הוא ע"י צדקה כר"א דיהיב פרוטי לעני375 והדר מצלי כו' כמ"ש בלק"ת סד"ה וארשתיך כו' בצדק376. וכמ"ש באגה"ק בד"ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקה377 ע"ש באריכות. וכתיב וצדקה תרומם גוי378 כמ"ש בת"א ר"פ בראשית בענין והארץ הדום רגלי379.

ועוד זאת דעיקר הטעם שבדבר המנוי אינו שורה הברכה מחמת ששם יש יניקה לבחי' רע עין כו' שהוא הס"ם כמ"ש במאו"א אות ע' ססעי'380 י"ד, ועיין ברבות באסתר ע"פ וירא המן381 כו' ויראו בני האלקים382 את בנות האדם כו' וירא חם אבי כנען383 כו', ועז"נ תחשכנה עיניהם מראות384 לפי שמראות עיניהם מורידות אותם לגיהנם, ושרש בחי' ראי' זו ז"ע רע עין הנ"ל, וז"ס היזק ראי', והרמ"ז ס"פ385 פקודי דף רך"ה ע"ב פי' שב' סגולות הן אל העינים א' הוא386

הראי' וההכרה387 שהדבר הנראה388 מצטייר באשון בת עין של הרואה והמביט390, ב' היא שהרואה שולח391 ניצוצי אורו שיש בהם עצמיות גמור כמ"ש הרב ממשל בת היענה כו', וע' מענין רע עין בזהר פ' אחרי דס"ג ע"ב, ובמד"ש פ"ה דאבות במשנה עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של א"א פי' כי עין טובה נמשך מבחי' ואהבת לרעיך כמוך392, ועין רעה בהיפך זה, והרי ואהבת לרעיך כמוך זהו כלל התורה כולה כו' ואידך פירושא היא393, ולכן איתא פ"ב דאבות394 איזהו דרך ישרה שידבק בה האדם ר' אליעזר אומר עין טוב, וכן אמרו395 עין הרע ויצה"ר מוציאין את האדם מן העולם, וז"ש בגמ' פ"ט דב"מ דק"ז ע"ב ע"פ והסיר ה' ממך כל חולי396 אמר רב זו עין כו' צ"ט בעין הרע כו', דיש לפרש היינו קטרוג הס"מ שנק' עין הרע כנ"ל, ובלעם נק' עין רעה י"ל עין זהו הנבואה כמ"ש במד"ר תצוה פל"ח397 ע"פ בדד עין יעקב398, וכתיב ולא קם עוד בישראל נביא כמשה399 וארז"ל במד"ר נשא ס"פ י"ד400 בישראל לא קם אבל באומות קם ומנו זה בלעם, א"כ לכן נק' עין המורה על הנבואה, אבל עכ"ז כיון שהי' רשע ואע"פ שראה מה שראה לא נתבטל מהיש והתאוה שלו ע"כ נק' עין רעה כו'.

והנה איתא בזרעא דיוסף לא שלטי בהו עינא בישא401 שנמשלו לדגים שבים, ופי' הטעם בזח"ג נשא דק"ל ע"ב402 מפני שזכה לאשתגחא בעינא עילאה דע"ק עינא פקיחא דלא נאים כו' וזהו בן פורת עלי עין403 המאיר בעלמא דאתכסיא בחי' ים וביוסף הי' מאיר בחי' זו גם בעלמא דאתגליא וזהו עיני הוי' אל צדיקים כמ"ש סד"ה כי תשמע בקול בפי' לעשות הישר בעיני ה'404, וכיון שמאיר עליו עיני ה' בב' סגולות שכ' הרמ"ז כו', ממילא לא יוכל כלל הראי' של עין הרע לנגוע בו כלל, כי האור ההוא מסמא עיניו, במכ"ש מאור השמש שמכהה הראות כו', והנה יוסף זכה לזה ע"י הצדקה, וזהו ג"כ ונתנו איש כופר נפשו כו' שע"י

מחצית השקל ימשיך בחי' עיני הוי' אל צדיקים וממילא לא ישלוט בהם עינא בישא ח"ו, וזהו והסיר ה' ממך כל חולי זו עין, והיינו ע"י השגחתו ית' בבחי' עיני הוי' אל צדיקים, ועמך כולם צדיקים405, ועמ"ש מזה ע"פ יונתי בחגוי הסלע כו' הראיני406 כו'.

קיצור. כל העובר, בים, ויראו407 את, עד יעבור עמך ה', וצדקה תרומם גוי, ענין טוב עין, ורע עין, הנבואה נק' ראי' ועין, וביוסף עלי עין, ע"כ וידגו לרוב בקרב הארץ408, ועמ"ש ע"פ עין בעין409 נראה אתה ה' ושזה יש בתפלה ב' בחי' עין המתחברים יחד ע' סידור בד"ה ששת ימים410 תאכל מצות דרוש הראשון ובהביאורים.