ספריית חב"ד ליובאוויטש
חייב אדם לברך ק' ברכות
בס"ד
<א>
ּחייב אדם לברך1 מאה ברכות בכ"י2, שנאמר ועתה ישראל3 מה ה' אלקיך שואל, א"ת מ"ה אלא מאה4, ולכאורה צ"ל הלא כתיב מ"ה ולא מאה והאיך אומר5 א"ת מה אלא מאה כו'. הנה במספר ברכות אלו נכללים ברכת הנהנין וברכת המצות וברכת התפילה, ולכן בשבת שאין מתפללים שמונה עשרה כ"א ז' ברכות
מצוה להרבות בשארי ברכות כמו באכילת פירות6 בכדי להשלים מספר מאה ברכות, ולהבין זה צ"ל שרש ענין הברכות, הנה בזח"ג עקב דר"ע סע"א7 פי' בגין8 דברכתא9 דבריך ב"נ לקוב"ה אתא לאמשכא חיין ממקורא דחיי'10 לשמי' דקוב"ה קדישא, פי' מקורא דחיין היינו בחי' אור הכתר דאצי' שהוא נק' בחי' מקור ושרש לכל הנאצלים ולכל המשכת המוחין שבאצי' להביא ולהמשיך בהן תמיד בחי' אור חדש שזהו דוקא הנק' ברכה, והטעם שבבחי' הכתר דוקא ידוע להיותו בחי' הממוצע בין המאציל לנאצלים כמ"ש בע"ח11 וע"כ גם בחי' תוס' אור חדש הנק' ברכה צריך ג"כ לבוא ע"י בחי' הכתר, להיותו בחי' ממוצע לעורר ג"כ בחי' המשכה חדשה מעצמיות המאציל כו' (ועכ"ז הברכה אינה כמו תפילה שע"י התפילה נמשך אור חדש לגמרי12 כמשי"ת אי"ה משא"כ ע"י הברכה נמשך רק ממקור לבד כו'), והגם שאמרו בזהר שאו"א דאצי' נקראו תרין ריעין13 דלא מתפרשין וזיווגייהו תדיר14 כו', וא"כ בהכרח יש אור שפע תמידית מאור הכתר לחו"ב וכמ"ש והחכ' מאין תמצא15, אך הנה מ"מ ענין הברכה במצות ברכת המזון להיותו בחי' אור חדש דוקא צריך לעורר ולהביא אור המשכה חדשה ע"י בחי' הכתר דוקא כדי שיבא אור חדש מעצמיות המאציל (הכוונה מבחי' עתיק שהוא מחצה העליון דכתר בחי' התחתונה שבמאציל, שגם בחי' זו בכלל מקור יחשב, ואינו דבר חדש לגמרי כמו ההמשכה שע"י התפילה רק לגבי בחי' זיווג דאו"א שית' נחשב אור חדש להיותו מלמעלה מאצי' שכבר נאצל כו'), משא"כ בבחי' זיווג דאו"א אינו מאיר רק מה שכבר נאצל ולא אור חדש, וכמ"ש בע"ח דיחוד או"א16 אינו אלא לצורך קיום
העולמות דהיינו לחדש הישנות בלבד (וא"כ כוונתינו בזה על בחי' יחוד חיצוני דחו"ב, אבל בחי' יחוד הפנימי דחו"ב ממשיך אור חדש לגמרי, ובאמת זהו ע"י מס"נ דק"ש והמשכת או"ח דתפילה17 שזהו למעלה מבחי' ברכה וכמשי"ת אי"ה), וזהו שאמר בזהר דברכתא דבריך ב"נ לקוב"ה שהוא בחי' ז"א אתא לאמשכא חיין ממקורא דחיי18 פי' בחי' אור חדש ע"י אמצעית אור הכתר וזהו דכתיב וברכת את ה' אלקיך19 דקאי על בחי' או"א שנק' הוי' אלקיך ועליהם ג"כ יאיר אור חדש הנק' ברכה, ופי' לשמיא20 דקוב"ה קדישא תי' קדישא זה קאי אתיבת שמיא, והיינו כאילו אמר לשמיא קדישא דקוב"ה, ור"ל בחי' המל' שנק' שמי' דקוב"ה כידוע בפי' ויעש דוד שם21 נק' שמי' קדישא להיותה מקבלת משרשה מבחי' אור אבא שנק' קדש22 כידוע משום דאבא יסד ברתא23, וכידוע ששרש הדבור נמשך <ב>
ּ מבחי' חכמה, ועד"מ התינוק קודם שיגיע לעת החכמה לא יוכל לצרף אותיות הדבור, וכמו שמתרגמינן ויהי האדם לנפש חי' לרוח ממללא24, ובכאן שממשיכין או"ח מבחי' הכתר שנק' מקור, אמר להיכן באה עיקר סיום שפע זאת לזה אמר לשמי' דקוב"ה קדישא, לפי שנעוץ סופן בתחילתן25, ותחילתן בסופן דהיינו מכתר למל', וזהו פי' וברכת את הוי' פי' את היינו את הטפל26 דהיינו בחי' המל' שעולה למעלה לקבל ברכת הארה המשכה חדשה מעצמיות המאציל, וזהו ג"כ ענין כוס של ברכה, כוס בגימ' אלקי'27 בחי' מל'28 כו' וע"י הברכה נמשך עד בחי' הכוס בחי' מל', וא"כ הכוס הוא המקבל הברכה וזהו כוס של ברכה כו'.
קיצור. שרש ענין הברכות לאמשכא חיין ממקורא דחיי שהוא בחי' אור הכתר, בחי' או"ח, והגם שגם או"א זיווגייהו תדיר זהו ממה שכבר נאצל, אבל ע"י הברכה ממשיכים מהמקור, וההמשכה היא לשמא דקדב"ה קדישא היינו בחי' המל' שנק' שמא קדישא ששרשה מהחכ', וזהו וברכת את, נסוב"ת ותחב"ס.
ב) ועפ"ז יובן מארז"ל בפ"ו דברכות דל"ה ע"ב כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה ולכנס"י, שנאמר גוזל אביו ואמו29, ואומר אין פשע חבר לאיש30 משחית, פי' גוזל אביו ואמו היינו בחי' או"א עילאין, ובגמ' לשון הקב"ה וכנס"י היינו כנ"ל שע"י הברכה ממשיכים באו"א וקוב"ה ושמא קדישא וכשנהנה בלא ברכה, מונע אור חדש לבוא אליהם מאור הכתר ע"י ברכה זאת כנ"ל, וממילא בהעדר אור חדש נשפע תוס' יניקה לחיצונים מאכילה זאת מבחי' הרע שבמאכל, וזהו חבר הוא לאיש משחית, ולכן מקדים בזהר ג"כ פקודא דא לברכא לי' לקוב"ה על מה דאכיל ושתי דכתיב ואכלת כו'31 וברכת את כו' ואי לא בריך אקרי גזלן לגבי קוב"ה דכתיב גוזל אביו ואמו, בגין דברכתא דבריך ב"נ לקוב"ה אתי לאמשכה חיין ממקורא דחיי כו' משום דהא בהא תליא שע"י הברכה נמשך אור חדש ע"י אמצעות אור הכתר, ע"כ כשלא מברך ממקורו אקרי גזלן לאביו ולאמו שהם בחי' או"א כו', דהיינו ג"כ מה שגוזל להקב"ה וכנס"י שהם בחי' זו"נ דהרי בחי' מוחין דאו"א נמשכים לזו"נ לצורך קיום העולמות תמיד32, ושרש ענין הברכה להמשיך או"ח באו"א ממקורא דחיין הוא בחי' הכתר ושיומשך גם לבחי' המל' כנס"י כו', וכ"מ33 בהרמ"ז עקב דר"ע ע"ב34 בד"ה ולנחתא35 אחרנין מלעילא, והשפע האמיתי הוא מהפנימיות כו', שגם או"א מקבלין36 אותו מאריך ואריך מעתיק כו'37, ויש ראי' לזה ממ"ש בזח"ב פ' בשלח דס"ג ע"ב כד עתיקא סדכ"ס בעי לזמנא ברכאן לעלמא אשרי כולא ואכליל כולא בהאי עמיקא עילאה, מבואר משם אשר מקור הברכה נמשך מע"ק סדכ"ס שהוא הכתר אלא שנמשך ע"י או"א, כי א"א לקבל <ג>
ּ מהכתר בעצמו כ"א ע"י התלבשותו בחכ', וגם לא מהחכ' עצמה כ"א ע"י הבינה כו'. ובמהרש"א38 כ' על מארז"ל דל"ה ע"ב פ"ו דברכות ע"ד מה שאמרו במשנה פב"ת דסוטה משנה י"ב משחרב בהמק"ד כו' ולא ירד הטל לברכה ונוטל39 טעם הפירות, כמ"כ כשאינו מברך על המזון והפירות אינו נמשך הטל של ברכה, ועיקר ענין הברכה הוא המשכת גילוי אלקות כמו ברוך ה' אלקי ישראל40 מן העולם ועד העולם דהיינו מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגלייא41 כמ"ש בזהר ויצא דף קנ"ח42, ולכן נק'
ה' אלקי ישראל שע"י ישראל נמצא ריבוי גילוי אלקותו למטה כמו למעלה, כמ"ש מזה בת"א בד"ה ויהי בשלח פרעה43, וע' בד"ה אז ישיר משה ובנ"י44. וביאור הענין45 דהנה כל ישראל הם מאמינים בני מאמינים46, מה שנלאו חכמי הפיליסופי'47 והמחקרים להבין בשכלם כי האמונה היא למעלה מהשגה ושכל, ואפי' מהשגה שבשרש נפש האלקית שבישראל דמזלייהו חזי48 כו', שהרי לית מחשבה תפיסא49 בי' כלל והוא רם ונשא למעלה ממזלייהו50, והנה בזמן בית ראשון היו נש"י במעלה העליונה, והי' אוא"ס שורה ומתגלה בנפשם להיות אצלם גילוי אמונה זו כאילו רואה כו', אך בזמן ב"ש לא היו הנשמות במעלה עליונה כ"כ תקנו אנשי כנסת הגדולה הברכות52 להמשיך גילוי אמונה זו להיות ברוך ונמשך הוי' אוא"ס ב"ה בגילוי למטה51, וסדר ההשתלשלות המשכת הגילוי הוא מתחילה להיות ה' אלקינו הוא גילוי אוא"ס ב"ה בנש"י להיות אלקינו ממש בבחי' ביטול לפי שהם מפנימיות העולמות, משא"כ המלאכים הם מחיצוניות העולמות53 שעליהם נאמר ומשם יפרד54 והי' לארבעה ראשים, ארבע נהרות הנ"ל56 הם ארבע מחנות שכינה55 מחנה מיכאל כו', וזש"א רז"ל (ברכות ד' ע"ב57 מיכאל באחת כו', ולא אמרו איזהו שיעור על נש"י, לפי שענין טיסה שטסים את העולם לא שייך גבי נשמות כלל שהעולם ומלואה אינם תופסים מקום כלל נגדם, משא"כ לגבי המלאכים59 תופס העולם איזה מקום,
אלא שמיכאל די לו בטיסה אחת וגבריאל בשתים58 כו', ואלי' בארבע60 עם גופו שהי' תחילה גשמי ונהפך כו', ואח"כ מלך העולם שעל העולם הוא גילוי מלכותו ית' לבד שאין מלך בלא עם61 כו', והנה ע"י הברכה ממשיך ברכה והמשכה להיות גילוי אוא"ס בנפש כלל ישראל שתחזק אמונת ה' בלבם בבחי' גילוי כאילו רואה כו', אך כל המוקדם מוקדם לברכה62, והמשכת הגילוי השראת אור זה, הוא המברך שהוא הוא העושה המצוה שהם כלים להשראת אוא"ס ממש והוא המברך הברכה, שבהם וע"י ממשיך אוא"ס למטה, וזהו אשר קדשנו במצותיו, אשר הוא מלשון דהא שהוא נתינת טעם לדבר כלומר לפי שקדשנו במצותיו, וציונו מלשון צותא והתקשרות63 באור א"ס ב"ה שרש המצות למעלה, לכך יש לנו כח להמשיך גילוי אור א"ס ב"ה בברכה זו64, וההמשכה היא מעלמא דאתכסי' בבחי' עלמא דאתגלייא, שיהי' נמשך <ד>
ּ גילוי אמונה זו להיות ברוך ונמשך גילוי אור א"ס ב"ה למטה כאילו רואה כו'.
קיצור. הנהנה מעוה"ז בלא ברכה גוזל להקב"ה וכנס"י שנאמר גוזל אביו ואמו היינו או"א וזו"נ ומל', וזהו וברכת את כנ"ל שהברכה שיומשך באו"א מהמקור, וז"ע ולא ירד הטל לברכה, וענין הברכה היא ההמשכה מעלמא דאתכסי' בעלמא דאתגלייא והברכות תקנו בב"ש בכדי שיומשך גילוי אור האמונה כאילו רואה כו'.
ג) והנה מלבד כל הנ"ל יש עוד מעלה בברכות, שהברכות65 שמברכין על המצוות הם מד"ס66, והם למעלה מקיום המצוות עצמן כמ"ש בע"ח שע"י עצם המצוה נמשך בחי' האו"פ המתלבש בתוך הכלים ממש, וע"י הברכה שעל המצוה ממשיכים בחי' האו"מ67 שהוא למעלה מבחי' האו"פ שלכך א"י להתלבש בתוך הכלי, וכמשנ"ת במ"א באריכות שענין בחי' אור מקיף הוא מפני
שלעוצם מעלתו א"י להתלבש בתוך הכלי68 כו', ולכן נשאר בבחי' מקיף כו', וזשארז"ל כל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן69 לשון עובר הוא ענין בחי' מקיף כמו עובר לסוחר70 שענין עובר הוא מה שעובר עליו בבחי' מקיף, וזהו שאמרו עריבי' עלי ד"ס71 אמרו לשון עלי ולא לי כי פי' עלי היינו לומר שההמשכה שע"י הברכה היא בבחי' מקיף וזהו עלי, ולכך ערבים יותר מיינה של תורה72 שהם רק בחי' או"פ כו', ונועם ה' והעריבות הנמשך ע"י הברכה שהוא מד"ס הוא מבחי' מקיף, וזהו ערבים עלי73. וביאור הענין דהנה כתי' ועל דמות הכסא74 דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ולכאורה צ"ל הלא אין לו דמות הגוף75 ולא גוף, והאיך נא' כמראה אדם עליו מלמעלה, אך הענין יובן ע"פ מארז"ל ע"פ ועשיתם אתם76 אתם כתיב מעלה אני עליכם כאילו עשאוני77, והיינו שע"י קיום המצות ממשיכים להיות כבי' בחי' אדם עליו מלמעלה, כי רמ"ח פקודין הם בחי' רמ"ח איברין78, והיינו כמו בציור אדם הנה האדם הוא כלול מרמ"ח איברין ושס"ה גידים79 כן למעלה בחי' רמ"ח פקודי' הם הם בחי' האיברים דמלכא שנעשה בחי' ציור אדם מבחי' ט"ס דז"א, והיינו כי טפ"ט הם פ"א ורת"ס הם רמ"ג וה"ח80 המגדילים זהו מספר רמ"ח, שע"י קיום התומ"צ בגשמי' דוקא עי"ז נעשה בחי' אדם למעלה, וזהו כאילו עשאוני, היינו לפי שע"י העבודה ממשיכים המשכת אורות בכלים שהוא בחי' ההיא נביעא דאיהי נשמתא לגופא81 היינו בחי' מה שגופין תקינת לון82 חג"ת, דרועא ימינא, דרועא שמאלא וגופא כו', ועכ"ז אמר כמראה אדם מפני כי באמת הוא רק כאילו עשאוני, שהרי באמת אין לו דמות הגוף ולא גוף, רק ע"י שמקיימים רצונו עי"ז כאילו עשאוני להיות בבחי' כמראה אדם, וזהו ע"י המצות עצמם שזהו בחי' או"פ אורות בכלים, וע"י הברכה ממשיכים עלי בחי' מקיף כו' כנ"ל ולכן עריבים עלי דוקא, ולכן חייב אדם לברך מאה ברכות בכדי להמשיך בחי' המקיפים כו'.
<ה>
ּ
קיצור. שע"י עצם המצוה עצמה ממשיכים רק בחי' או"פ, וע"י הברכה ממשיכים בחי' או"מ כמ"ש בע"ח, ולכן עריבים עלי דוקא בחי' ד"ס הם גם הברכות שתקנו רבנן כמראה אדם, כאילו עשאוני ע"י רמ"ח מצות רמ"ח איברין ושס"ה ל"ת שס"ה גידים וזהו או"פ, וע"י הברכה נמשך או"מ ולכן חייב אדם לברך מאה כו'.
1) חייב אדם לברך: ”מכאן ועד סד"ה הי' ר"מ אומר הוא המשך הנודע בשם ”חייב אדם לברך תרל"ח" ונדפס בשם: לקו"ת תורת שמואל ש"ה. ובו מתבארים בארוכה עניני ד"ה להבין ענין הברכות שבתו"א ובלקו"ת לג"פ (לקו"ת תורת שמואל ש"א)" — רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' 46 הערה 5.
ההמשך כולל י"ט מאמרים (מ"ב פרקים), להלן באים שמות הדרושים כפי שנרשמו במפתח הבוך 1089 שכולל דרושים של שנה זו תרל"ח (כשלידם נרשם הדף מקומו של המאמר בהבוך). והתאריכים שנסמנו לקמן הם (פרט במקום שנרשם אחרת) כפי שהם מופיעים בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב. לע"ע לא נתברר אם רשימה זו היא גוכתי"ק של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, או שזהו כת"י של המעתיק (הפרקים שצויינו לקמן לא נרשמו במפתח הבוך).
א) חייב אדם לברך — ש"פ תזריע (פרקים א-ג).
ב) ברוך ה' אלקי ישראל — ש"פ מצורע (פרקים ד-ה). ברשימה דלקמן: שה"ג — פ' מצורע חל בשה"ג.
ג) להבין ענין אכילת מצה — ליל ב' של חה"פ (פרקים ו-ח).
ד) ביום ההוא יהי' הוי' א' — ש' חוה"פ (פ"ט).
ה) אז ישיר משה ובנ"י — אחרון ש"פ (פרקים י-יא). ברשימה דלקמן: שש"פ.
ו) אר"א אר"ח ת"ח מרבי' שלום (פי"ב). ברשימת כת"י מבוך מאסקבא מס' 248: אחרון ש"פ.
ז) ושמרתם את חוקותי ואת משפטי — ש"פ אחרי (פרקים יג-טו).
ח) כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה — ש"פ קדושים (פרקים טז-יז).
ט) מקום שאמרו להאריך — ש"פ אמור (פרקים יח-יט).
י) היושבת בגנים (פרקים כ-כב).
יא) גל עיני ואביטה נפלאות — ל"ג בעומר (פרקים כג-כה).
יב) אם בחוקותי תלכו — ש"פ בחוקותי (פרקים כו-כח).
יג) כי ממך הכל (פרקים כט-ל). ברשימה הנ"ל: במדבר.
יד) בשחר מברך שתים (פרקים לא-לב).
טו) גדול העונה אמן (פרקים לג-לד). ברשימה הנ"ל: בהעלותך.
טז) שלח לך אנשים (פרקים לה-לו).
יז) פיה פתחה בחכ' (פרק לז). ברשימה הנ"ל: קרח.
יח) צור תעודה חתום תו' — פ' חו"ב ע"פ בוך 145 ע' מא — (פרקים לח-לט).
יט) הי' רמ"א חייב אדם לברך מ"ב — פ' פינחס ע"פ בוך 145 ע' מה — (פרקים מ-מב). ברשימה הנ"ל: חקת — ראה הנרשם במאמר שלפנ"ז.
למאמר זה לפ"א — ראה ביאוה"ז עקב קיח, א-ב. לפ"ב — ראה ביאוה"ז שם קיח, ב. ולהצ"צ כרך א ע' תקעא [נדפס גם באוה"ת עקב ע' תקמח]. תו"א בראשית ו, א-ב. לפ"ג — ראה תו"א שמות נג, ריש ע"ב.
הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות.
ההמשך נדפס מבוך 1089 גוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש־ ומפכ"א ואילך כת"י מעתיק וגוכתי"ק כמצויין לקמן במקומו. המשך זה הנדפס (כנ"ל) נסמן לקמן בהערות: ב.
2) חייב. . מאה ברכות בכ"י: מנחות מג, ב.
3) ועתה ישראל: עקב י, יב.
4) א"ת מה אלא מאה: ראה לקמן פמ"ב. שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכז.
5) והאיך אומר: ראה גם לקמן פמ"ב. המשך מים רבים תרל"ו פקצ"ח ע' רכח. מאמר ד"ה ועתה ישראל תשכ"ח בתחלתו [קונט' כ' מנ"א תנש"א — סה"מ מלוקט ח"ה ע' שמא].
6) בשבת. . באכילת פירות: ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הל' שבת סרפ"ד, ס"ז. רסר"צ.
7) בזח"ג עקב דר"ע סע"א: וכ"ה גם בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'ת [ששם הועתק קטע זה בשינוי קל]. ובביאוה"ז שבהערה הבאה: [ס]ע"ב.
8) בגין: מכאן ועד לקמן פ"ב על יד הערה 32 הוא לשון הביאורי זהר עקב קיח, א ואילך בשינויים והוספות.
9) דברכתא: וכ"ה גם בביאוה"ז שם. המשך תער"ב שם. ובהנחה מדרוש זה — שנדפס לקמן בחלק ההנחות — על יד הערה 8. אבל במאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שלו [שהוא הנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז מדרוש זה] ובזהר: דברכאן.
10) דחיי': וכ"ה גם בביאוה"ז ובהמשך תער"ב שם. ב־ תקס"ז ובזהר: דחיי. וכ"ה בסמוך בפנים על יד הערה 18. ועוד.
11) הכתר. . הממוצע. . בע"ח: ראה שם שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תס. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יא, ג. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' שמח.
12) התפילה נמשך אור חדש לגמרי: ראה לקמן פמ"א ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שצד. וש"נ. תרכ"ט ע' ב. וש"נ.
13) שאו"א. . תרין ריעין: ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
14) שאו"א. . וזיווגייהו תדיר: ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. ע"ח שער הכללים פי"ג. לקו"ת שה"ש כ, ב ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' שנו ואילך. דברים ח"ג ס"ע תתפט ואילך. הנחות תקע"ז ע' קיז ואילך. תו"ח נח מו, ג הערה 25. יתרו ח"ב עדר, רע"ד. סה"מ תרכ"ט ע' רפח. תרל"ד ע' עג ובהנסמן בהנ"ל. לקמן מאמר ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי על יד הערה 104 ואילך. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 82. בסמוך בהערה 16. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשסא הובא לקמן במאמר ד"ה ישמח משה על יד הערה 99־ ד"ה מה יפו על יד הערה 40 [ושם: בפע"ח בהקדמה].
15) והחכ' מאין תמצא: איוב כח, יב.
16) בע"ח דיחוד או"א: ראה שם שער הכללים ספ"ה. פי"ג. שער הזיווגים שט"ו, פ"א. שער הנסירה שכ"ט, רפ"ב. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי ובהערה 82 [ושם: פע"ח]. פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פי"ד. לעיל הערה 14.
17) יחוד הפנימי. . מס"נ דק"ש. . דתפלה: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.
18) דחיי: ראה לעיל הערה 10.
19) וברכת את ה' אלקיך: נסמן לקמן בהערה 31.
20) לשמיא: ב וכן לקמן בפנים: לשמי'.
21) ויעש דוד שם: שמו"ב ח, יג. ראה זהר בחוקותי קיג, סע"א ואילך ובמפרשים שם. ש"א לו, ב ובהערה 40.
22) אור אבא שנק' קדש: ראה זהר רע"מ בא מג, רע"ב. אמור צד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א נח, ב. וש"נ.
23) דאבא יסד ברתא: ראה זהר רע"מ פינחס רנו, ב. רמח, א. רנח, א. אגה"ק ס"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפ הערה ד"ה מצירופי. קונטרסים ס"ע תקמז ואילך. תו"ח שמות ח"א יב, א.
24) ויהי. . לרוח ממללא: בראשית ב, ז ובתרגום אונקלוס שם.
25) שנעוץ סופן בתחילתן: ראה ס"י פ"א, מ"ז.
26) את הטפל: ראה ברכות לו, ב.
27) כוס בגימ' אלקי': זהר רע"מ פינחס רמה, סע"א. עקב רעג, סע"א. חידושי אגדות מהרש"א ברכות נא, ב ד"ה: עשרה.
28) אלקי' בחי' מל': ראה זהר בראשית כב, א. אחרי סה, א. תו"ח וארא ח"א עה, ב הערה 202.
29) גוזל אביו ואמו: משלי כח, כד.
30) לאיש: וכ"ה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 27־ ד"ה כל הנהנה על יד הערה 4. ב: הוא לאיש. וכן הובא בסמוך בפנים. לקמן רפט"ז.
31) דכתיב ואכלת כו': עקב ח, י. כ"ה גם בביאוה"ז כאן. והוא לשון הזהר לפנ"ז.
32) תמיד: ע"כ לשון הביאוה"ז. ראה לעיל הערה 8.
33) וכ"מ: מכאן ועד לקמן על יד הערה 42 הוא לשון ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקעא [נדפס גם באוה"ת עקב ע' תקמח] בהוספות ושינויים.
34) דר"ע ע"ב: בביאוה"ז שם: שם, ולפנ"ז שם: ”דרע"א א'".
35) ולנחתא: כ"ה גם בביאוה"ז כאן. וברמ"ז: לנחתא.
36) מקבלין: שם: מקבלים. ב: מקבלי'.
37) כו': שם: וכו'.
38) ובמהרש"א: ברכות לה, א ד"ה ל"ק.
39) ונוטל: ב־ ובביאוה"ז: וניטל. וראה שינויי נוסחאות במשנה שם.
40) ברוך ה' אלקי ישראל: תהלים קו, מח־ דהי"א טז, לו [בדילוג].
41) מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגלייא: ראה גם בנוסף להמצויין בפנים תו"ח שמות ח"א יח, ג. וש"נ.
42) דף קנ"ח: ע"ב — ע"כ מביאוה"ז להצ"צ שבהערה 33.
43) בת"א בד"ה ויהי בשלח פרעה: סא, א.
44) בד"ה אז ישיר משה ובנ"י: תו"א בשלח סב, ב.
45) הענין: מכאן ועד לקמן על יד הערה 64 הוא לשון התו"א בראשית ו, א-ב בשינויים והוספות. מובא גם לקמן רפי"א.
46) מאמינים בני מאמינים: שבת צז, א. וראה לקמן רפ"ז [והוא מאוה"ת בראשית כרך ג כאן ע' 1104 רפ"ב בהג"ה]. תשא ע' א'תתעט.
47) הפיליסופי': בתו"א כאן: הפילוסופים.
48) דמזלייהו חזי: מגילה ג, א. באוה"ת כאן (ע' 1104) מציין: ”עמ"ש סד"ה כיצד מרקדין" ואולי צ"ל: רד"ה — ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' קפז. לקו"ת שה"ש מח, סע"ב. וראה גם שם טז, ד.
49) לית מחשבה תפיסא: ת"ז בהקדמה יז, א.
50) ונשא למעלה ממזלייהו: ראה אוה"ת כאן ע' 1104 בהג"ה.
52) בזמן ב"ש. . תקנו. . הברכות: ראה יראים ס"י. שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר סנ"א, ס"ה מראה מקום סד. תו"א כאן בהתחלת המאמר. סידור דרושים לחתונה קלג, ב. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 36. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ס"ע קפא ואילך וע' רצו. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קכד. תו"ח וארא ח"א עד, א. ולהעיר מאוה"ת (כאן) ע' תקנב. (לקמן) רפ"ד. ופ"ה. ספ"ו. שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. פע"ח שער הברכות בתחילתו [ובמהדורת תקמ"ב: מרע"ה]. שו"ת תירוש ויצהר לרצ"י מיכלזון סצ"ח.
51) בית ראשון. . ב"ש. . למטה: ראה אוה"ת כאן ע' תקנג בהג"ה.
53) בנש"י. . מפנימיות. . המלאכים הם מחיצוניות העולמות: ראה גם אוה"ת כאן ע' 1106 ואילך בהג"ה. ש"א ח, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
54) ומשם יפרד: בראשית ב, י. ראה גם לקמן פ"ט.
56) הנ"ל: בתו"א כאן ליתא.
55) ארבע נהרות. . שכינה: ראה זהר בראשית כו, ב. אוה"ת כאן ע' 1108 ואילך. לקמן פי"ח.
57) ע"ב: ב: ע"ב). וכ"ה בתו"א.
59) נש"י. . המלאכים: ראה גם אוה"ת בראשית כאן ע' תקנו ואילך. לקמן פי"א.
58) מיכאל באחת. . וגבריאל בשתים: ראה גם מאמר פסיעותיו שבהערה 60. אוה"ת כאן ע' תקנז הובא לקמן פי"ב.
60) ואלי' בארבע: ראה גם מאמר פסיעותיו של א"א נדפס בשער מאמרי רז"ל לב"ר פמ"ג (ע' מד)־ בסו"ס חסד לאברהם (קח, ד. צ"ל נו, ד)־ כתבים חדשים להרח"ו (ירושלים תשמ"ח ע' כ סע"א). לקמן פי"ב. ו(בחלק ההנחות) בהנחה כאן (על יד הערות 39-40).
61) שאין מלך בלא עם: ראה שער היחוה"א פ"ז ובמ"מ הגהות והע"ק שם. בחיי וישב לח, ל. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרלא.
62) כל המוקדם מוקדם לברכה: ע"פ ברכות מא, א.
63) וציונו מלשון צותא והתקשרות: (צותא) ראה גם תו"א כאן ו, ב (מובא לקמן פי"ד). תו"ח נח סג, ב הערה 28. סה"מ תרכ"ז ע' קעו. וש"נ. תרכ"ט ע' לח. (והתקשרות) ראה גם תו"א כאן ו, ב (מובא לקמן פי"ד). בשלח סא, סע"ד. לקו"ת מסעי צב, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קפז־ ח"ב ע' תמב. מובא לקמן פט"ו. תקס"ו ע' קמג. וראה גם לקמן פי"ד ד"ה ופי' ובהערה 502. לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום הערה 253.
64) זו: ע"כ הוא לשון התו"א. ראה לעיל הערה 45.
65) שהברכות: מכאן ועד להלן על יד הערה 73 הוא לשון התו"א שמות נג, רע"ב בשינויים והוספות.
66) שהברכות. . מד"ס: ראה ברכות טו, א. רמב"ם הל' ברכות פ"א, ה"ב-ג. שו"ת פאר הדור להרמב"ם סכ"ו. לעיל הערה 52.
67) בע"ח. . המצוה. . האו"פ. . הברכה. . האו"מ: ראה פע"ח שער ספירת העומר שכ"ב קרוב לספ"ג.
68) אור מקיף. . בתוך הכלי: ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלג ואילך.
69) כל המצות. . לעשייתן: ראה פסחים ז, ב. לקו"ת מסעי צב, ג. תו"ח שמות ח"א מח, ד. וש"נ. תצוה ח"ב שלא, א.
70) עובר לסוחר: ח"ש כג, טז.
71) עריבי' עלי ד"ס: ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. לקו"ת שם.
72) יותר מיינה של תורה: ע"ז שם.
73) עלי: עד כאן לשון התו"א. ראה לעיל הערה 65.
74) ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.
75) אין לו דמות הגוף: ע"פ פיוט יגדל. פיה"מ להרמב"ם מס' סנהדרין פ"י היסוד הג'. ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה פ"ה.
76) ועשיתם אתם: בחוקותי כו, ג.
77) אתם. . כאילו עשאוני: ראה זהר שם קיג, סע"א. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רלה.
78) רמ"ח פקודין. . איברין: ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
79) האדם. . מרמ"ח איברין ושס"ה גידים: אהלות פ"א, מ"ח. תרגום יוב"ע בראשית א, כז. זהר וישלח קע, ב.
80) טפ"ט. . וה"ח: ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"ו. שע"ת מב, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
81) ההיא נביעא דאיהי נשמתא לגופא: ראה ת"ז בהקדמה יז, א.
82) שגופין תקינת לון: ת"ז שם.