ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע > תורת שמואל > תרל"ח > ומעתה כו' כל הנהנה מעוה"ז בלא...

ומעתה כו' כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה

טז) ומעתה562 יובן מארז"ל כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה563 כאילו גוזל להקב"ה וכנס"י, שנאמר גוזל אביו ואמו564 ואומר חבר565 הוא לאיש משחית, דהנה בזח"ב566 ס"פ תשא דקצ"ג ע"ב פי' גוזל אביו ואמו על ירבעם שהשני עגלים שעשה הם <כה>

ּ דו"נ דקליפה, ופי' במק"מ דו"נ דק"נ, ורצה למנוע השפע מאביו ואמו שהם זו"נ דקדושה, ולהמשיך השפע בקליפה. וכ"ה עוד באריכות בזהר פקודי דר"נ ע"א מאן איש משחית דא איהו האי567 איש דפגים לסיהרא, ואיקרי איש תהפוכות568 איש לשון569, ע' מזה ברבות פ' בראשית פ"ך570 איש תהפוכות זה הנחש כו' מפריד אלוף שהפריד אלופו של עולם כו', וע' מענין איש תהפוכות בהרמ"ז פ' ויקרא בדף י"ו ע"ב, וז"ש הזהר כאן571 ומנע ברכאן מעלמא אוף הכי מאן דמנע ברכאן מעלמא חבר הוא להאי איש משחית כו' ע"ש, ואפ"ל שכוונת איש תהפוכות הנ"ל וכן ירבעם ע"ד אם תגביהי כנשר572 שנת' בד"ה ויאבק איש עמו573, והיינו איש תהפוכות הנ"ל, דהנה כתי' עם זו יצרתי לי575, שבחי' זו שהם מקבלים מבחי' זה אלי576 היינו שיהי' גילוי אלקות, והוא בחי' ברוך כו', משא"כ מאמר577 למה לי זה578 שאינו רוצה כלל הגילוי, וכן המן אמר וכל זה איננו שוה לי579, וז"ש ויאהב קללה כו' ולא חפץ בברכה תילי' סי'580 ק"ט574, וכן איש תהפוכות זה וירבעם ג"כ אינם חפצים בבחי'581 שאינו חפץ שיהי' גילוי אלקות בבחי' זה, שא"כ יהי' צ"ל בבחי' ביטול והוא חפץ בקללה לילך בשרירות לבו, וכמ"ש בת"א ס"פ נח בד"ה הן עם אחד בענין המגדל כו' ובמד"ר פ' תולדות ס"פ

ס"ג פי' ויאהב קללה שחפצתו ותאותו הוא הרציחה, וז"ל שנאת דמו של אדם בגופו, והמכון כדפרי'582 בלק"ת בביאור ע"פ בשעה שהקדימו583 ענין שופך דם האדם באדם584 להמשיך חיות ויניקה מאדם דקדושה באדם בליעל, וזהו ויאהב קללה שהיא נוק' דקליפה כמ"ש במא"א אות ק' סעי' מ"ח, ובזח"א פ' תולדות דקמ"ג א' פי' ויאהב קללה קאי על הנחש שהביא קללה לעולם, וע' זהר ר"פ יתרו דס"ז ע"א, ובפ' פקודי דרנ"ב סע"ב ודרס"ה סע"ב דקאי על מי שאינו מקיים כבוד ועונג שבת כו', והנה יש ברוך ויש ארור, ואמר בזהר ר"פ ויגש דר"ה ע"ב שלכן נברא העולם בבית שיש בו סימן ברכה, ולא נברא באלף בגין דלא למיהב דוכתא לסט"א דאקרי ארור, ולכאו' אינו מובן הלא האלף בכתר585 והבית בחכ'586, וא"כ איך ארור יש לו יניקה כו' אלא שזהו ע"ד דקמי' כחשיכה כאורה587 וזהו אף חובב עמים588, ע' בי"נ אות קוף סמ"ח ואפ"ל שהוא ע"ד מאריך אף, והנה אף מתחיל ג"כ באלף, ולכן אריכות הז'589 נמשך מחמת דקוב"ה ז"א590 סליק לעילא ולעילא591 בבחי' כתר כמ"ש הפי' בד"ה וארא אל אברהם592, ואזי אין שום גילוי אלקות למטה, ולכן עיקר הברכה זהו ע"י אות ב' בחי' חכ', שע"י התלבשות אוא"ס מהכתר בחו"ב נמשך ההשפעה רק למקום הראוי כנודע מענין ויוציאנו ה' אלקינו או"א שהלבישו לזרועות דא"א593, והיינו ע"י שנמשך ג"כ להאיר בבחי' גילוי עד שאמרו זה היינו בחי' זה אלי ואנוהו, וזהו בעבור זה עשה הוי' לי594 שכשנמשך בחי' זה <כו>

ּ היינו בחי' גילוי אזי עשה הוי' לי, לי ולא לו595, והיינו שהגילוי שבבחי' זה הוא דוקא בבחי' עם זו קנית596 כו', והיא הנק' ברכה ע"ד איהו ברוך ואיהי ברכה וע' במא"א אות ב' סל"ז597 ובזהר תרומה קס"ב ואתחנן דרס"ד598. ואח"כ כשמשיבין אמן זהו דורנא דקיומא599, גדול העונה אמן כי אמן מתחיל באלף שגם מבחי' האלף יומשך בבחי' הברכה כו' כמו עשה"ד התחיל באלף מהאי טעמא לאחר שכבר נברה"ע

בבית, וע"כ איש משחית רוצה למנוע הברכה הנ"ל בכדי שיהי' יניקה גם לארור מבחי' דכחשוכה600 כאורה, ושיהי' העלם ולא גילוי, והמונע מלברך חבר הוא לאיש משחית.

קיצור. הברכה המשכה מהכתר כמ"ש ג"כ בזח"ב בשלח ס"ג ב'601, ולכן המונע מלברך נק' גוזל או"א, ולכן חבר הוא לאיש משחית, ע"ד ויאבק איש, שלא יומשך השפע ע"י ע"ס דקדושה שהוא ענין ע"ס דמ"ה ביטול, כ"א מבחי' דקמי' כחשוכה כאורה, אם תגביהי כנשר, ועמ"ש מזה בד"ה בשלח פרעה602, ובזהר ויגש דר"ה ע"ב שלכן נבה"ע בבית שהוא סימן ברכה ולא נברא באלף לפי שמאלף יש יניקה לבחי' ארור ע"ד כחשוכה כאורה, ושם הוא בחי' עד דלא ידעי603 בין ארור המן לברוך מרדכי, וז"ע אף חובב עמים, אבל ע"י בית בחכ' יבנה בית604 נמשך הברכה וההמשכה בסט' דקדושה, והנה הברכה גילוי, ברוך חכ' ראי' שיהי' האמונה בבחי' ראי' כאילו רואה ע"ד פוקח עוורים, ענין ברוך ה' מן העולם ועד העולם ברכה למעלה מהודאה605 וראי' ע"ד משה נתנבא בזה606, והיינו בחי' עם זו משא"כ למה לי זה ולא חפץ בברכה, וענין ויאהב קללה שופך כו', וענין נחש הקדמוני שהביא קללה, וזהו בעבור זה עשה ה' לי, וכשמשיבין אמן ממשיך עוד תוקף מבחי' א' הנק' ראש אמנה607, וז"ע א"ב התחברות א' ב' נק' אב והוא הנק' אביהם שבשמים608, ומי שאינו מברך נק' גוזל או"א דאצי' וחבר לאיש משחית מטעם הנ"ל.

יז) וע'609 במאו"א אות גימל סי"ב וז"ל גזל נק' כשיונקים החיצוני' ח"ו משליש א' שבת"ת, ונוק' דס"מ נק' גזילת, גזילת*610 השפע מהקדושה, וע' ע"ח שער האונאה פ"ה610, גזילה611 גימ' מ"ה כי הגזילה של הס"מ612 גזלן אדם עשוק והוא הגוזל עכ"ל, ושליש ת"ת זהו בחי' כתר לנוקבא כו' וע' ברבות פ' לך פמ"ד613

ע"פ ותור וגוזל614 כו' שהוא גזלן ע"ש דקאי על איש משחית, ויש להעיר לענין גזילה מפסוק על אודות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך בפ' וירא ך"א ך"ה, ובמד"ר שם פנ"ד615 איזהו גזלן בר קפרא אומר זה שהוא גוזל בפרהסיא כו' ושם לעיל מיני'616 ע"פ עני ואביון מגוזלו617 דקאי על יצה"ר וכי יש גזלן גדול מזה כו' ובאר המים היא מ'618 דאצי' הנק' באר שבע619, וכן <כז>

ּ בינה620 נק' כן כו' וז"ע לנו המים621 שרוצים לינק מבחי' עליונה כמ"ש בת"א פ' תולדות622 בד"ה ראה ריח בני.

ויש להעיר עוד מפסוק והשיב את הגזילה ס"ה623 ויקרא ה' ך"ג וברבות פ' עקב624 ע"פ פסל לך שני לוחות625 דרשו זה על משה ששיבר לוחות הראשונים שזהו כענין שולח יד בפקדון ע"כ והשיב את הגזילה זהו פסל לך כו', וכמ"כ יש לפרש כן על כל אדם שביוהכ"פ נתנו לוחות האחרונות626, והיינו ע"י התשובה דיוהכ"פ שמשיבים את הגזילה.

והנה בזח"ב פ' ויקהל דר"ז ע"ב פירשו על פסוק והשיב את הגזילה דקאי על המבטל ענג שבת, אף ע"י תענית חלום שיתענה ביום א' כו' ע"ש הטעם ובזהר ויקרא דט"ו ע"ב ודט"ז ע"א בגין דיתיב מבועי מי' לאתרייהו כו', ופי' המק"מ דט"ו ע"ב והשיב את הגזילה דהיינו אותם הארות של החסדים שהיו נמשכים לספירות וע"י חטאו נמנעו עתה כל אחת תשוב למקומה וכמ"ש בדף שאחר זה דאמר בגין דיתי' מבועי627 לאתרייהו עכ"ל, ומזה יובן ענין באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך כו' כנ"ל, ובהרמ"ז שם עיקר השבה זו המשכת אור אימא בזו"נ כו', ובאימא הנק' באר מים חיים מלובש אור עתיק כמש"ש וכמש"ל בשם הזח"ב בשלח סג"ב628, וז"ע ישוב ירחמינו629 כו' וע' בד"ה כנשר יעיר קינו בלק"ת פ' האזינו630 בפי' חיל בלע ויקיאנו631

כו', ומ"ש ע"פ לרחוק ולקרוב632 לרחוק שנעשה קרוב ע"ד מי יתן טהור מטמא633, וע' בס"ח סי' תקצ"ח תרי"ג מענין והשיב את הגזילה כו', ובעה"מ שער או"א פל"ה דע"ה ע"ב פי' והשיב את הגזילה בענין הגלגול שישיב אותו הצינור שקלקל כו'.

ומכ"ז יובן ענין והשיב את הגזילה שזהו ע"י תשובה, שי"ל שגם עונג שבת נכלל ג"כ בזה כי שבת אותיות תשב634, והוא ענין תשובה החזרת המוחין כו', וע"י התשובה כששב אל ה' בכל לבו כו' עי"ז ממשיך הברכה, וזהו שאמר בזהר שם635 ולארקא עלי' מההוא משחא, י"ל לשון ולארקא הוא כמ"ש שמן תורק שמך636 וכתיב והריקותי לכם ברכה637 כמו שמריק מכלי אל כלי שנמשך כל העצם הדבר כו', כך הוא המשכת שמן ששון ולא הארה לבד, ע' במא"א אות שין ס"פ, ששון הוא היסוד ושפע היוצא ממנו שמן ששון, ושם סמ"ח שמן נק' חכ' וכן כל טיפה היוצא638 מן המוח נק' שמן כו', וע' זח"א ויקרא ד"ז ע"ב מאן שמן הטוב, ובפ' שמיני דל"ט ע"א ושמן יתיר מכולא, ובפ' אמור דפ"ח פ"ט, וע' בלק"ת בד"ה בהעלותך639 את הנרות דרוש הראשון בפי' כשמן הטוב כו' ובהביאור בפי' שמן משחת קדש, ובד"ה מנורת זהב640 <כח>

ּ כולה מענין שמן ובת"א פ' מקץ641 ד"ה כי אתה נרי.

קיצור. ויובן ענין גזילה ע"ד על דבר באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך, שהוא ית' נק' מקור מים חיים, והם גזלו הבאר הנובע כו' מטענה הנ"ל, כי אם צדקת642 כו', ובפרט כשטוענים דלא אכשיר דרי643 כו', וצ"ל והשיב את הגזילה, והיינו ע"י התשובה, עמ"ש בד"ה כנשר יעיר בפי' חיל בלע ויקאנו, ואזי ממשיך הברכה, לארקא עלי' מההוא משחא ע"ד והריקותי לכם ברכה, שמן תורק שמך.