ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע > תורת שמואל > תרל"ח > מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז...

מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן

יח) ועפ"ז644 יובן מה שיש ברכות שחותמי' בברוך שלכאורה מה"ע החתימה עוד בברוך הלא לצורך ההמשכה די במה שפותחת בברוך ולמה עוד

לחתום בברוך לאיזה צורך הוא, אך ע"פ משנת"ל*645 ענין הגזילה אשר גזלו עבדי אבימלך, ולכן צ"ל חותם, שכמו עד"מ חתימת המכתב הוא בכדי שלא ישלטו בו ידי זרים לקרותו כו' כן ענין החתימה הוא שלא יגזלו עבדי אבימלך את בחי' נביעת באר המים בחי' מקור מים חיים את הוי' ששם אם צדקת כו' עכ"ז לא יוכלו לשלוט ולקבל מאחר שכבר נמשך ע"י בחי' יסו"א שזהו בחי' ברוך ראשית הברכה שפותחת בברוך, וגם חותמת בברוך בכדי שלא יקבלו יניקה מבחי' הצמצום ג"כ כמשי"ת לקמן בס"ד.

ולהבין זה הנה ארז"ל בירושלמי פ"ק דברכות645 אמתניתין מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר כו' לחתום אינו רשאי שלא לחתום כו' א"ר יודן מטבע קצר פותח בהם בברוך, ואינו חותם בהם בברוך, מטבע ארוך פותח בהם בברוך וחותם בהם646 בברוך, ולהבין זה, וגם צ"ל מהו לשון חותם דהל"ל ומסיים. והענין יובן ע"פ משנת"ל647 בשם הזהר בפי' הפסוק ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם שיש ב' בחי' עולם עלמא עילאה ועלמא תתאה, והיינו בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, ונודע כי מ"ש ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים קאי על בחי' עלמא דאתגלי' כו' ארבעה נהרות כנגד ד' מחנות שכינה שהיא מתלבשת בבי"ע, שז"ע לשון שכינה מל' ושכנתי648 בתוכם649, והיינו מה שמתלבשת בבי"ע שהם עולמות נבראים נפרדים כו' ובהשתלשלות וירידות המדריגות מדריגה אחר מדריגה בהתלבשותה בש"ש650 כו' נעשה עלמא דפרודא, ושם יש אחיזה ויניקה לקליפות וסט"א לינק מהקדושה כביכול, אך אין יניקתם אלא מותרי השפע והפסולת כו' ולא מעיקר הקדושה ח"ו, ע' בזח"א ויחי דרמ"ז651 ע"פ בנות צעדה עלי שור652 שבחי' מל' צועדת להשפיע בבי"ע <כט>

ּ ע"י בנות שהם י"ב מלאכים הנק' י"ב בקר, והם ג"כ ד' מחנות שכינה, והיינו שכדי שיומשך מבחי' מל' הוא הדבור653 עליון בחי' ריבוי התחלקות רבבות מדריגות כמו מחנה מיכאל קפ"ה אלף654 כו' וכמ"ש אלף אלפים ישמשוני655 כו', היש מספר לגדודיו, צריך שיבא אור השפע מבחי' מל' תחילה

בבחי' הכלליות בלבד שהם ד' משריין656 ד' מחנות שכינה הנק' ד' נהרות, והם המרכבה דפני ארי' פני שור כו', ומהם מסתעפים אח"כ פרטי המשכות עד אין שיעור, והיינו כמו מספירת חסד שבמל' שמשם שרש פני ארי' שהוא בחי' א' הנה אח"כ מתחלק ליו"ד, ויו"ד ליו"ד כו', וכן עד"ז עד אין מספר כו', וכן עד"מ הדבור שבאדם הנה ראשית התחלקותו הוא בה' מוצאות הפה שזהו ראשית המשכתו, ואח"כ מתחלק עוד לצירופי אותיות רבים, וכמ"ש מכ"ז בבה"ז ר"פ במדבר ע"פ איש על דגלו כו' ובלק"ת בד"ה וספרתם לכם דגבי חה"ש בענין שעורה שעור ה'657 וגם ע"ד כמו שמביאים מים מהנהר תחילה בחביות גדולה, ואח"כ ממנה שופכים לכלים קטנים כו', ועמ"ש בד"ה חרבות צורים658 בענין הוי' הוא האלקים כמו שממשיכים מים בצינורות, וכך להיות ההמשכה מבחי' מל' ריבוי הנבראים בבי"ע מתחילה נעשה ומשם יפרד והי' לד' ראשים ד' מחנות שכינה כנ"ל, וע' מזה בבה"ז פ' בשלח דמ"ח659 במאמר ת"ח כל משריין דלעילא כו', וכה"ג נת' פי' מה רבו מעשיך ה'660 שהריבוי התחלקות המדריגות נמשך ע"י כי כולם בחכ' עשית, ומהחכ' נתהוה הדבור, ושם נעשה התחלקות צירופים רבים, וראשית הדיבור661 הוא לחמשה מוצאות שמהם שרש ד' מחנות שכינה, ומוצא החמישי גיכ"ק מהחיך ממשיך בהם התכללות והביטול שיהי' היש בטל ולא יהי' נפרד לגמרי כו', ועמ"ש מענין התחלקות המדריגות בביאור ע"פ ויקהל משה662 כו'.

קיצור. ענין מטבע קצר ומטבע ארוך, נודע שיש ב' בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגליא, ובעלמא דאתגלי' נא' ומשם יפרד, ד' נהרות נגד ד' מחנות שכינה, ובהשתלשלות יש אחיזה לסט"א, אך ורק מותרי השפע, וענין ההתחלקות לד' נהרות כדי שיבא ריבוי התחלקות מדריגות, וכמו מהדבור מתחלק תחילה לה' מוצאות, וכמו שמביאים מהנהר בכלים גדולים, ואח"כ מתחלקים לכמה כלים קטנים כו'.

יט) וז"ע מאי דכתיב ומשם663 יפרד והי' לד' ראשים, הם ד' נהרות כי נהר הוא לשון המשכה664 ומרוצה, מל' ונהרו אליו כל הגוים (ישעי' ב' ב'), כדפי' בקורק' בשרש נהר, ובמאו"א אות ד' סכ"ה פי' ד' נהרות הם או"א זו"נ, ולכאו' צ"ל שכוונתו על או"א זו"נ דבריאה שהם ג"כ ד' מחנות שכינה של מל' דאצי', וכ"כ שם

סמ"ה ד' <ל>

ּ חיות אריה אבא שור אימא כו', והיינו מאחר דכתיב ומשם יפרד בהכרח לומר שהכוונה הוא על או"א וזו"נ דבריאה כו', או י"ל שכוונתו על או"א זו"נ דאצי', וכ"מ בי"נ שם665 מהת"ז תיקון נ"ד דצ"א ע"א666 שהם ד' אותיות הוי', והענין הוא דהנה לגבי אוא"ס שלמעלה מאצי', הנה גם ע"ס דאצי' נק' ומשם יפרד, כי גם באצי' הנה המדות נק' ענפין מתפרדין בזח"א פ' חיי דקך"ג א', שהרי הם כמו אש ומים, ולכן צ"ל עושה שלום במרומיו667, כו', וכן אפי' או"א שהם תרדל"מ ה"ה עכ"פ דו"נ שהם ב' בחי', וגם נק' אין ויש668, וחכ' מקור החסדים669 ובינה מקור הגבורה670, ולכן צ"ל עושה שלום במרומיו היינו בפמלי' של מעלה671 שהם חו"ב כמ"ש בד"ה החלצו672, וזהו דכתי' הא לכם זרע674 כו' והי' בתבואות ונתתם החמישי' לפרעה675 וארבע הידות כו', וצ"ל מהו הא לכם זרע, וגם יש ה' במילוי יוד676 ובמילוי ה'677 ובמילוי א'678, וכאן אמר במילוי אלף*679 דוקא, אך הענין הוא שזה הי' בז' שני הרעב, רק בשביל יעקב בא להם הברכה על שנה הג'679 שנצטרכו לזרע, וזהו שא' הא לכם היינו בחי' ה' שרומז על המל'680 כמו שהיא באלף הוא בחי' הכתר מקור הברכה כנ"ל681, אשר משם יומשך הזרע שתזרע ותוציא צמחה ברכת יעקב כו', והי' בתבואות ונתתם החמישי' לפרעה, וארבע הידות יהי' לכם, שד' הידות זהו כלל,

ופרט אח"כ לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם כו', שזהו ריבוי פרטים, והיינו כמו שפי' בכ"ד שהם חו"ב זו"נ682 דאצי', אבל בחי' החמישי' לפרעה היא העושה שלום ביניהם, כי לית שמאלא בהאי עתיקא, כ"א ב"פ ימין כו' כמ"ש במ"א, והיינו ע"ד גיכ"ק במוצאות, וכ"ז הוא שכדי673 שיהי' נמשך ההשפעה בבי"ע צ"ל התחלקות ד' בחי' אלו ד' נהרות גם באצי' כו', ולפ"ז פי' יפרד ע"ד כמו פשט רמז דרוש, והיו"ד י"ל שהוא סוד בחי' נקודא חדא, וע"ד ד' מינים שבלולב, שהם ד' מינים ועכ"ז הם אחדות683 כמ"ש ביאור ענינם במ"א כו' שמלבד אחדותם אוגדים אותם יחד ג"כ, ומה שאין אוגדין האתרוג כ"א מחברים זהו מרמז עוד על משפיע ומקבל כו', כמ"ש ביאור ד"ז במ"א כו'.

ויובן זה עוד עפמ"ש בלק"ת684 בביאור ע"פ את שבתותי תשמורו בענין שאדם דאצי' נק' אדם דעשיי'685 לפי שהכלים דאצי' הם שרש להתהוות בי"ע ולכן שייך ע"ז ומשם יפרד, והיינו לגבי ע"ס דעקודים שהם עקודים בכלי אחד686 (כמ"ש מזה במ"א שמלבד שהם עקודים כו' גם הכלי שלהם הוא אחד687 כו'), ואין שייך שם התחלקות כלל, וכמ"ש מזה בת"א פ' נח688 בד"ה הן עם אחד, ועמ"ש בביאור ע"פ מים רבים בפ' תולדות689 ובד"ה וקבל היהודים690, וקבל לשון יחיד*691, ובמ"ת ויחן כאיש אחד691 כו' ועמ"ש בד"ה וכל העם רואים את הקולות ך"ט692.

אמנם הנה כתי' אזלע"ז עשה האלקים693 וכמו שיש ד' נהרות דקדושה כן בלעו"ז יש <לא>

ּ ג"כ ד' נהרות, (וי"ל פי' לעו"ז היינו היפך בחי' זה גילוי כנ"ל694 כ"א למה לי זה, וכ"ז איננו שוה לי כו' לכן אמר לעו"ז כו'), וכמארז"ל במד"ר בראשית פט"ז695 שפי' ד"נ על מצרים בבל כו' ע"ש. ויובן בהקדם איסור בשר בחלב, שלכאו' למה גדלה איסורן כ"כ הלא כל אחד בפ"ע הוא היתר697, ותערובתן אסורה

כ"כ עד שלמדו רז"ל ממ"ש ג"פ לא תבשל גדי698 כו' שגם הבישול אסור משא"כ בכל האיסורים (לבד מפרטי דברים שבשא"א699 כו') וגם למה אמר לשון גדי בחלב אמו, ובאמת זהו בכל מיני בשר700, רק שבשר עוף הוא דרבנן701, ובזהר החמיר מאד בבשר עוף702 כו', הנה ארז"ל טוב זה יצ"ט, מאד זה יצה"ר703 ולכאו' אינו מובן איך אמרו על יצה"ר שהוא טוב מאד, שלכאו' הוא נגד השכל לגמרי, אך הענין הוא דהנה ארז"ל מ"ט עיזי מסגי ברישא704 והדר אימרי כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא. והענין הוא כנ"ל שזלעו"ז עשה כו'696, והיינו שבהשתלשלות וירידות המדריגות נמשך ג"כ השפעה לחיצונים, וכמו בגידול האילן יש בו ג"כ עלין וקליפות להפרי, ואם705 היות שהעיקר הוא הפרי עכ"ז יש ג"כ עלין כו', ואדרבה לא סגי בלא"ה שבלתי העלין מתקלקל הפרי מהרוח וקור וחום וכ"ש הקליפה שהיא שומר לפרי706, ועד"ז הי' הבריאה מתחילה שיהי' הקליפה שומר לפרי707, רק שע"י חטא עה"ד טו"ר נעשה מנגד להפרי, שיש קליפות שהם מנגדי' גמורים כו'. ויובן זה ע"פ מארז"ל ת"ח צ"ל בו שמיני שבשמינית708 מגס הרוח, שנא' כולו סג יחדיו709 כו' ס"ג היינו ג"ס710 גה"ר, ושמיני שבשמיני' הוא חלק פ"ד711, וא"כ אינו גס גמור ועכ"ז מאחר שהוא גה"ר הגם כי הוא רק חלק פ"ד מג"ס בהכרח שיש בו גה"ס712, ולכאו' לאיזה צורך יצטרך הת"ח לגה"ר, אך ע"ז אמר ומעטרא לי' כסאסאה לשיבולתא713 פי' כשם שהמוץ הוא השומר להחטה מריבוי הקור והחום והרוחות החזקי' הנושבים ושא"ד שהי' יכולים לגרום קלקול בהחיטה, והמוץ שומרה מכל נזק כו', כן ענין גה"ר שבת"ח, הוא בשביל ראשית עבודתו לעבוד את ה' שזהו ע"י התבוננות כו' וכשמתבונן ובא לידי אהוי"ר הרי גם אז יש מי שאוהב714 וכ"ש כשאינו

יכול לפעול בנפשו ההתפעלות באהוי"ר הרי חסר לו, וממילא כשפועל בעצמו אהוי"ר הרי חושב שממלא מה שחסר ח"ו א"כ ה"ה בבחי' היש, רק שעכ"ז בל"ז א"א, ואח"כ כשבא לידי דביקו' גמור א"צ לכ"ז כלל שהרי מי שדבוק ע"ד בחד קטירא כו' בי' אחידא715 א"צ לכ"ז כלל, וכמ"ש כ"ז באריכות בהוספות לת"א בד"ה ויקח המן את הלבוש ע"ש שז"ע ומעטרא לי' כו'. וזהו ע"ד שהקליפה שומר לפרי, ואמנם ענין מה שהקליפה מנגד זהו ע"ד מ"ש כשושנה בין החוחים716 כו', שמבואר בזהר717 בענין מה שעיקר גידול השושנה הוא בין החוחי' דוקא, שהם עוקצים אותה ומכאיבים לה שזה מנגד ממש כו', ועכ"ז הנה ע"י עקיצתם שעוקצים אותה ע"י718 סלקא ריחא כו', שמזה הוא שבחא כו', והיינו שלכן שם דוקא הוא גידולה בכדי שתהי' סלקא ריחא, ובזה יובן ענין ירידת הנשמה בגוף שע"י הגוף דוקא אם היותו מכאיב כו', עכ"ז יתרון אור מתוך החשך719 דוקא, <לב>

ּ וזהו שארז"ל מאד זה יצה"ר והיינו יצה"ר לאחר הבירור שאז הוא טוב מאד, והענין הוא דכתיב ואהבת את כו' בכל מאדך, ולכאורה איך תבוא הנפש לבחי' מאד שהיא בלי גבול721 אלא שזהו ע"י ירידתה בגוף ונה"ב וע"י בירור נה"ב שהוא היצה"ר שגדול ורב כוחה להיותה מעולם התהו722 שקדם לתיקון723 שעי"ז תבוא הנפה"א לבחי' מאד בלי גבול, וזהו דכתי' מאדך מאד שלך724 כי באמת אינו בל"ג ממש, רק שלגבי הגבלת הנפש ה"ז נחשב לבחי' בל"ג כו'.

וזהו בפרט בכאו"א, ועד"ז יובן בכלליות נש"י שהם קומה שלימה725 שז"ע מה שארז"ל שיש ד' נהרות בבחי' לעו"ז, וכנ"ל, ולהיות כן ירדה שכינה ג"כ להתלבש כו' כמארז"ל גלו לבבל שכינה עמהם726 כמ"ש ושמתי כסאי בעילם727, שע"ז

נק' שכינה מל' ושכנתי בתוכם, אשר גם שוכן אתם בתוך טומאותם728 כבי', וכמארז"ל שגזרו טומאה על אוירא וגושא729 כו', וזהו דכתיב אל גינת אגוז ירדתי730, שכמו האגוז יש לו ד' קליפין731, והמוח שבו נחלק לד' מוחין732, עד"ז יובן הנמשל למעלה שד' מוחין דאגוז רומזים על ד' אותיות דש' הוי'733, וד"ק דאגוז רומזים על ק"נ וגקה"ט734 לגמרי, ושכינה עמהם השוכנת אתם כו', ולכן יחזקאל כשראה את המרכבה ראה ג"כ דרך ד' בחי' אלו735, וכמ"ש רוח סערה וענן גדול736 ואש מתלקחת ונוגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל, שמתוכה ראה הקדושה כו', וע' זח"ב יתרו דסט"ב שזהו ג"כ מ"ש וירא כו' מתוך הסנה737 דוקא, ורזא דא מי יתן טהור מטמא כו', וע' בפרדס בערך אגוז, ובשער התמורות היינו שער ך"ה פ"ז האריך, וע"ש פ"ג בענין תכלית בריאת הקליפות, ומבואר יותר בלק"ת פ' מסעי בד"ה אלה מסעי השלישי פ"ב, וזהו דכתיב על נהרות בבל738 שם ישבנו גם בכינו כו' שזהו בזמן שנהר יחרב ויבש, ואז על נהרות בבל שהוא לעו"ז דנהר דקדושה, ישבנו גם בכינו כו', ואמנם יתרון אור על ידי החשך דבכיה זו שעל נהרות בבל עי"ז לע"ל בבכי יבואו739 ובתחנונים אובילם כו', וע' במ"א בד"ה קול ברמה נשמע740 ובד"ה והפכתי אבלם לששון741 כו', וזהו ג"כ

ענין אזהרת בשר בחלב, גדי בחלב אמו ע' בזהר פ' משפטים דקך"ה ע"א, והענין דהנה ענין גדי יובן ע"פ מארז"ל מ"ט עיזי מסגי ברישא כברייתו ש"ע ברישא חשוכא, אך הנה זהו כפי שנבה"ע שהי' שומר לפרי, אמנם ע"י חטא עה"ד נעשה מנגד ולכן לא תבשל גדי בחלב בכדי שלא יקבלו מפנימיות השפע הנק' חלב אמו כמ"ש בזהר הנ"ל, וכ"ע742 איסור בשר בחלב נת' במ"א בד"ה איתא במדת"ל כשבקשו מיכאל וחביריו743, וזהו שהחמירו בתו' גם על הבישול בכדי להרחיק מחשש הנ"ל שבזה תלוי כל העלי' כו'.

קיצור. במאו"א פי' ד' נהרות גם באצי' וצ"ל מה שמשם יפרד זהו נגד עקודי' שעקוד בכלי אחד, במד"ר ד"נ בלעו"ז מצרי', שיונקי' מד' מחנות שכינה, ועמ"ש בענין ומעטרא לי' כסאסאה לשיבולתא בת"א בהוספה בד"ה ויקח המן, שומר לפרי, ויש כשושנה בין החוחים, ענין אגוז המוח וקליפותיו, רוח סערה כו' ומתוכה, נהרות בבל, לא תבשל גדי בחלב אמו עיקר השפע כו'.