וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה

קמז

ךג) וזהו851 שאמר דהע"ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך853 שלכאו' צ"ל מה"ע שביקש שיגול ה' עיניו ויביט נפלאות מתורה, מהו כוונתו, אם הכוונה הוא שיבין פי' הפשוט בטוב טעם ודעת יותר כו'852, אין זה בכלל נפלאות כלל, שפי' הפשוט הכוונה שיבין854 כאו"א לאשורו, כמו כל מי שאומר סברא רצונו שזולתו יבין בטוב מה שהוא אומר, וא"כ כל תושבע"פ הכוונה שיבין זולתו א"כ אין זה בכלל נפלאות כלל, והרי כל ענין תושבע"פ היא לפרש ולבאר מצותיה שנא' בתושב"כ בקצרה א"כ בהכרח שכאו"א ידע איך ומה לעשות המצוה כו', אלא הענין ע"ד דכתי' כימי צאתך855 מאמ"צ אראנו נפלאות, דהנה התורה נק' אדם כמ"ש זאת


851) וזהו: ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (י"א מההמשך והוא) ד"ה: גל עיני ואביטה נפלאות — ל"ג בעומר (הכולל פרקים כ"ג — כ"ה). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו. [ראה סה"מ מלוקט (דלקמן) ע' רעא בשולי היריעה: ”ולהעיר, שלכאורה, התחלת המאמר הוא ”גל עיני", אלא שניתוסף בתחלתו ”וזהו שאמר דהע"ה" בכדי לקשרו עם המאמרים שלפניו"]. ראה לקמן בחלק ההנחות הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.

מאמר זה פכ"ג — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ס"ע תנו ואילך בשינוים קלים. ראה אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע תנט ואילך. ד"ה גל עיני ש"פ אמור י"ט אייר תשל"ז פ"ג ואילך [קונ' ל"ג בעומר תנש"א — סה"מ מלוקט ה' ע' ערב ואילך]. פכ"ד — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנח עם הוספות. ראה אוה"ת שם ר"ע תסא. פכ"ה עד ד"ה והנה נת' — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנח — תס בהשמטה והוספות. ראה סה"מ מלוקט שם ע' רעא ואילך.

853) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך: תהלים קיט, יח.

852) וזהו שאמר. . יותר כו': נכתב בגוכתי"ק. וההמשך נכתב בכת"י הר"ש סופר.

854) שיבין: וכ"ה בסה"מ תרל"ה. ב: שמבין.

855) כימי צאתך: מיכה ז, טו.