וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה

קמז

ךג) וזהו851 שאמר דהע"ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך853 שלכאו' צ"ל מה"ע שביקש שיגול ה' עיניו ויביט נפלאות מתורה, מהו כוונתו, אם הכוונה הוא שיבין פי' הפשוט בטוב טעם ודעת יותר כו'852, אין זה בכלל נפלאות כלל, שפי' הפשוט הכוונה שיבין854 כאו"א לאשורו, כמו כל מי שאומר סברא רצונו שזולתו יבין בטוב מה שהוא אומר, וא"כ כל תושבע"פ הכוונה שיבין זולתו א"כ אין זה בכלל נפלאות כלל, והרי כל ענין תושבע"פ היא לפרש ולבאר מצותיה שנא' בתושב"כ בקצרה א"כ בהכרח שכאו"א ידע איך ומה לעשות המצוה כו', אלא הענין ע"ד דכתי' כימי צאתך855 מאמ"צ אראנו נפלאות, דהנה התורה נק' אדם כמ"ש זאת

קמח

התורה אדם856, והנה כמו באדם יש גוף ונפש כן בתורה יש בחי' גופא דאורייתא ויש בחי' נפש, ע' בזהר בהעלותך דקנ"ב ע"א857, והנפש יש לה ה' שמות נרנח"י כמ"ש במד"ר858 ה' שמות נקראו לה859, כן ג' בחי' אור מים רקיע כוללים ה' בחי' נרנח"י, רקיע הוא בחי' נר"ן, מים חיה, אור הוא בחי' יחידה, ויש לבושי דאורייתא וכמו שפי' רש"י בפ' בראשית860 אר"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם861 שהיא מצוה ראשונה שנאמרה לכלליות ישראל, אלא משום כח מעשיו כו'862 והיינו בחי' לבושי תורה שנתלבש בעת מעשה בסיפור ההוא כמו כל ענין תהו ותיקון שהוא סיפור זמ"ק דתהו863 וכשמתו864 היו כלא היו ומלך השמיני הדר הוא בחי' התיקון865 שמתקן שבה"כ דתהו וכמוהו רבות בסיפור המתנה דיעקב שהוא העלאת מ"ן לעולם התהו שיעקב ידע ענינם כמ"ש בת"א בפ' וישלח866, ויש בחי' גופי תורה כמ"ש במשנה ספ"ק דחגיגה הן הן גופי תורה*867, ויש בחי' נשמתא דאורייתא שהוא בחי' סתים רזין דאורייתא ויש נשמתא לנשמתא867 (שבזהר כולל ה' שמות דנשמה בד') והוא בחי' סתימא דכל סתימין או רזי דרזין, וע"ז הוא שביקש דהע"ה גל עיני ואביטה נפלאות שיביט בחי' נפלאות שבתורה868 הוא בחי' סתים וסדכ"ס <מ>

ּ וג"ז הוא מתורתך869 הוא בחי' תורה הנגלית870 וז"ע ארון אור נו"ן שבחי' נפלאות הוא בחי' נו"ן פלאות871 אפשר להתגלות ע"י הארון הוא נו"ן אור כו', וענין אומרו גל עיני הוא כמארז"ל במד"ר פ' וירא הכל בחזקת סומין872 עד שהקב"ה מאיר את עיניהם, והראי' מהגר דכתי' ויפקח אלקים את עיני'873 משמע שהבאר הי'

קמט

קודם לכן רק שלא ראתה וע"י שנפקחו עיני' ותרא באר מים כו' ועד"ז ביקש דוד גל עיני.

קיצור. גל עיני, הכל בחזקת סומי' עד שהקב"ה מאיר א"ע874, תורה אדם גוף ונפש ולבוש, סתים וסדכ"ס ח"י, וזהו שביקש דוד מתורתך נו"ן פלאות ע"י אורך אור נו"ן כו'.

ךד) ובכ"ז875 יובן שרש ענין ההפרש בין אירוסין לנשואין שבתורה דהנה כל מה שנדרש בתושבע"פ הוא רק מבחי' אותיות התורה לבד כנודע עד"מ מדרש876 דברים הדברים אלה הדברים877 או וא"ו דוכי ישאל878 וכמוהם, אבל ענין הנשואין שיומשך המשכה עצמיות מפנימיות אור אבא ולמעלה יותר להוליד בדומה לו זהו בחי' נשואין, וזהו שכל התורה היא רק כד מים כנודע מענין וכדה על שכמה879 שזהו ך"ד ספרין דאורייתא שנתנו לדרוש בחי' גופי תורה, אבל הנשואין הוא ע"ד והאדם ידע880 שיומשך דעת מפנימיות התורה בבחי' ידיעה גמורה על אמתתן מה שעכשיו הוא רק הידוע מציאותו יהי' מושג בבחי' ידיעה והכרה שהמקבל יהי' כלי לזה, כי יש הפרש גדול בין ידוע ליודע, וכנודע ממ"ש במ"א בענין גלוי וידוע881 שלכן הידיעה אינה מכרחת הבחירה, אבל יודע הוא בבחי' התלבשות כו', וכמשנ"ת882 בענין אור מים רקיע שמבחי' האור נמשך הרקיע בבינה ועוד יותר שהרי בענין ג' בחי' דאור מים רקיע משתנה להיות בחי' רקיע ולא אור, אבל בכאן הכוונה שיומשך הדעת ע"ד מ"ש ומלאה הארץ דעה883 כמים לים, והענין דהנה שמים וארץ הם תושב"כ ותושבע"פ884 שמים הוא בחי'

קנ

שם מים885 בחי' תושב"כ וארץ היא בחי' תושבע"פ וע"י המשכת הדעת יומשך גם בארץ שימלא הארץ דעת כמים היינו כמו בשמים שם מים כו' וז"ע כשתגיעו לאבני שיש טהור א"ת מים מים886 פי' להפריד בין מ"ע שמעל לשמים ובין המים שמתחת השמים, דהנה כתיב יהי רקיע ויהי מבדיל שהרקיע מבדיל בין מ"ע למ"ת ע"ד הקרומא דפסיק במעי דב"נ888, ע' מזה בד"ה ולקחתם לכם אגודת אזוב889, עד שעי"ז מ"ע הם בתכלית הדקות והרוחני' להיות נמשך תענוג הנשמות בג"ע, אבל כשתגיע לאבני שיש ב"פ יש890, והיינו קנה חכ' קנה בינה זהו יש891 המתהוה מאין דכתר892, וכשתגיע לבחי' שיש ב"פ יש היינו גם מחצה העליון דכתר אז א"ת ב"פ מים הם כ"א כולא חד887, כי באמת יכול להיות שגם בארץ יהי' מלא דיעה כמים כו' וצ"ל יחוד והתחברות שמו"א להיות מלאה הארץ דיעה כו'.

<מא>

ּ

קיצור. אירוסין ונשואין גלי' וסתים, שמי' וארץ, ומלאה הארץ דיעה, שגם בארץ יהי' התקשרות ע"י הדעת המשכה פנימית עד שתהי' את הוי' כו'893.

ךה) והנה894 כדי895 לייסד הארץ שתהי' בה הדעת כמים לים מכסים זהו ע"י והאתנים כנ"ל896 בענין והאתנים מוסדי ארץ897, ולהבין בחי' זו בעבודה בנפש האדם, הנה898 איתן כמשמעו קשה899 והוא בחי' הביטול שלמעלה מן השכל ועז"נ כי עם קשה עורף900 הוא וסלחת דלשבח קאמר901 שלכן וסלחת

קנא

כו', והענין הוא דכתי' כי חלק ה' עמו, וכתי' פב"פ דיבר ה' עמכם902 ודבורו של הקב"ה חשיב מעשה903 שעי"ז נעשה הוי' עמכם בכאו"א מישראל, ונודע כי יו"ד דש' הוי' וקוש"י הם בחי' שלמעלה מן השכל904 ולכן כאו"א מישראל יכול לבא לבחי' זו ולכן אפי' נשים וע"ה יכולים לבוא לקדה"ש כמ"ש בסש"ב906, ואמנם לא כ"א זוכה וכמאמר ר"ע מתי יבוא לידי ואקיימנה907, ולכן בכדי לבוא בעבודה לבחי' זו זהו905 ע"י שיתבונן תחלה בבחי' התבוננות שע"פ השכל היינו שהוי' אלקינו הוא הוי' אחד פי' דגם כי נתהוו ז' רקיעים וארץ וד' רוחות עכ"ז כולם בטלים לאלף הוא בחי' אלופו ש"ע908 בתכלית הביטול כמ"ש ביאור ד"ז במ"א בכ"ד, ע' בד"ה מי כמוכה910 באלים הוי'909, ואח"כ יוכל לבוא לבחי' הביטול שלמעלה מן השכל לגמרי שזהו בחי' איתן ועי"ז מוסדי ארץ שיומשך הדעת גם בארץ כמים לים כו'911. רק כי לע"ל נא' כי בועליך עושייך912 להיות כי אז תקראי אישי913, והיינו כי לע"ל יהי' כל עיקר העסק בתורה לבד914 כי להשפעות גשמיות לא יצטרכו כלל כי הרי ארז"ל עתידה ארץ להוציא915 גלוסקאות וכלי מילת כו' ולכן כל עסקיו לא יהי' כ"א בעסק התורה לבד, ועכשיו מוכרח לעסוק בדברים הכרחי' עכ"פ, והיינו כי לע"ל יהי' גילוי בחי' נשמתא לנשמתא, ועכשיו הוא רק היחוד בבחי' נשמתא לנשמתא כו'.

והנה916 נת' בסידור בשער917 הל"ג בעומר918 שהרמז בתו' על ל"ג בעומר הוא בפסוק עד הגל הזה919, ונת' שם שהגל זהו הפרסה המפסיק בין אצי' לבי"ע920, וכן מלמעלה מאצי' לאצי'921, ול"ג בעומר הוד שבהוד סיום הקדושה

קנב

ע"ש, ובהביאור922 והגהות לשם923, מענין הסתלקות דרשב"י בהוד שבהוד924, ואמנם לפי משנ"ת בדרוש זה ענין ב' הפרסות שנת' שם צ"ל שזהו ע"ד ב' בחי' ברוך, היינו מה שפותח בברוך וחותם בברוך, בכדי למנוע ב' מקומות שיונקי', ולפ"ז גם פסוק גל עיני יתבאר על ל"ג בעומר, דהנה נת"ל925 שענין חותם בברוך זהו בכדי שלא יומשך תוס' יניקה מצד ריבוי הצמצום, ולכן זהו בתושבע"פ שיש בה חומרות גדרי' וסייגים ע' בלק"ת בד"ה ושמע אבי' את נדרה926, והמכוון לענינינו הוא כנ"ל כו', ואמנם הנה נת"ל927 שע"י שהחבירים מקשיבים לקולך קול התורה עי"ז לא נמשך תוס' כו' ויש ראי' לזה מהמד"ר928 ע"פ הקל קול יעקב929, אימתי הידי' כו' שולטות כשאין הקול קול יעקב אבל כשהקול קול היינו לימוד התו' בבתי כנסיות <מב>

ּ ובתי מדרשות כו' אין הידי' ע"ש, וזהו מכוון למ"ש כאן, ונת"ל930 ג"כ שעיקר יתרון האור הוא מהחשך דוקא ולכן ע"י לימוד התו' לשמה, באתכפי' לחזור מ"פ ואחד931, ובבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא932 שזהו ממש ענין כשתגיעו לאבני שיש א"ת מים מים כי באמת אינם נפרדים כלל, כ"א זהו מבחי' ההסתר שאתה אל מסתתר933 כמ"ש בד"ה מי כמוכה הנ"ל934 ובד"ה ואולם חי אני935 בענין אוכם הוא כו' ע"ש, והוא בענין המתחיל והי' שארית יעקב936, ולכן רשב"י מקור גילוי רזין דאורייתא937 נסתלק בל"ג בעומר938 להיותו הממשיך מסדכ"ס ע"י בירור המחיצה הנ"ל, ועיקר הגילוי זהו לע"ל, ועפ"ז יובן מה שתלמידי ר"ע פסקו למות בל"ג בעומר939 דהנה כתיב מחצתי ואני ארפא940 וארז"ל מחיצה שעשיתי941 בין העליונים לתחתונים, שהעליונים חיים וקיימים והתחתונים מתים לע"ל אני מרפא מחיצה זו, והענין

קנג

הוא דהנה בריאת האדם הי' שיחי' לעולם942 רק ע"י חטא עה"ד נקנסה מיתה, וכמ"ש בפי' ואכל וחי לעולם943 ולכאורה מאי אכפת לי' הלא מתחילה רצה כן אלא שלאחר חטא עה"ד כשיחי' לעולם יהי' קיום הרע ג"כ לעולם, כ"א לע"ל כשיבורר הטוב אז יהי' וחי לעולם, ונמצא כי מחיצה דעד הגל ג"כ לא תצטרך כלל כו', ואמנם ע"י מה הוא הבירור זהו ע"י לימוד התו' והעיקר תושבע"פ להפריד ולהבדיל בין הטמא לטהור, כשר פסול חייב זכאי כו', וכמו ר"י דכולא תנוי' בנזיקין הוי944 מטעם הנ"ל כמ"ש בהגהות לד"ה אשירה להוי' שבת"א945, ועי"ז נמשך ג"כ להיות גל עיני ואביטה, שיפקח עיניו, וכנ"ל946 עד שהקב"ה מאיר כו', וכ"ז תהי' מתורתך דוקא, כי התו' שלנו היא תורת הבריאה947 כמ"ש האריז"ל בפי' ונתן לנו תורת אמת948 וחיי עולם נטע בתוכינו ועמ"ש בלק"ת בפי' ועל תורתך שלמדתנו950, בדרוש ברית ותו' בפ' עקב949 ובהגהות לשם951, וזהו מתורתך ע"ד דוד הי' מחבר תושמ"ע בהקב"ה952 כו', וזהו נפלאות מתורתך, ושיהי' גל עיני עד שאביט בהם ע"ד הראי' במשה שראה את מרחוק953 שג"ז פעל ביחידי סגולה עכ"פ כמ"ש בלק"ת בד"ה ואתחנן954, אך מ"מ עיקר הגילוי

קנד

להיות ומלאה הארץ דיעה עד שתהי' את בטל וטפל ממש לשם הוי' זהו לע"ל, ובזה יתפרש ג"כ פסוק הנער בן מאה שנים ימות955 שפי' הפשוט יהי' בר עונשין ולפי הנ"ל י"ל נער הוא בחי' כי נער ישראל ואהבהו, ע"י היותו נער בחי' לכתך אחרי במדבר שזהו חסד נעורייך956 כו', ופי' בן מאה שנה957, דהנה בתורה כתי' ושמתם958 וארז"ל זכה נעשית לו סם חיים959 פי' זכה היינו כשלמד תורה לשמה960 נעשית לו סם חיים, חיים היינו בחי' חי' רזין דאורייתא כנ"ל961 וכמ"ש והחכ' תחי'962, ס"ם י"ל מה שעולה מספרו מאה963 רמז לבחי' הכתר וכמ"ש חיי964 דף קך"ג קוב"ה דאתכליל מאתר עילא965 סדכ"ס, ובתו' זהו רזי דרזין סדכ"ס <מג>

ּ בחי' יחידה שבתו' כו', וזהו סם חיים ולע"ל שהנער יהי' בן מאה שנים היינו בחי' יחידי966 שבתו' סדכ"ס רזי דרזין ימות ע"ד שנת' בזהר בענין נפ"א כמאן דמית967 וכמ"ש בסידור בסד"ה אחרי ה' אלקי' בענין969 ובו תדבקון968 כמו וטח את הבית970 וזהו ואתם הדבקים971 בה' חיים כולכם מבחי' חיי החיים972 כו', ומ"מ גם עכשיו יכול להיות בחי' היחוד בזה וכנ"ל.

קיצור. והאתני' מוסדי ארץ תושבע"פ איתן ביטול שלמעלה מהשכל, ולע"ל תקראי אישי, ועכשיו יחוד, עד הגל פרסות, פותח וחותם בברוך, תושבע"פ וכשהקול קול יעקב אין הידים, יתרון האור מתוך החשך כשתגיע לאבני שיש ב"פ יש, הוד סיום הקדושה מקום הפרסה, בירור הפרסה, לכן רשב"י נסתלק אז, ותלמידי ר"ע ז"ל פסקו מלמות כי מחצתי מחיצה כו' אני מרפא לע"ל והוא ע"י התו' גל עיני, ואביטה ע"ד ואראה את הארץ973, הנער בן מאה ע"ד ושמתם ס"ם חיים ימות ע"ד בחד קטירא אתקטרנא דרשב"י כו', ואתם הדבקים כו' חיים כו'.


851) וזהו: ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (י"א מההמשך והוא) ד"ה: גל עיני ואביטה נפלאות — ל"ג בעומר (הכולל פרקים כ"ג — כ"ה). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו. [ראה סה"מ מלוקט (דלקמן) ע' רעא בשולי היריעה: ”ולהעיר, שלכאורה, התחלת המאמר הוא ”גל עיני", אלא שניתוסף בתחלתו ”וזהו שאמר דהע"ה" בכדי לקשרו עם המאמרים שלפניו"]. ראה לקמן בחלק ההנחות הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.

מאמר זה פכ"ג — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ס"ע תנו ואילך בשינוים קלים. ראה אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע תנט ואילך. ד"ה גל עיני ש"פ אמור י"ט אייר תשל"ז פ"ג ואילך [קונ' ל"ג בעומר תנש"א — סה"מ מלוקט ה' ע' ערב ואילך]. פכ"ד — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנח עם הוספות. ראה אוה"ת שם ר"ע תסא. פכ"ה עד ד"ה והנה נת' — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנח — תס בהשמטה והוספות. ראה סה"מ מלוקט שם ע' רעא ואילך.

853) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך: תהלים קיט, יח.

852) וזהו שאמר. . יותר כו': נכתב בגוכתי"ק. וההמשך נכתב בכת"י הר"ש סופר.

854) שיבין: וכ"ה בסה"מ תרל"ה. ב: שמבין.

855) כימי צאתך: מיכה ז, טו.

856) זאת התורה אדם: חוקת יט, יד. ראה זהר רע"מ משפטים קיז, ב. צו כט, ב. לקמן פל"ז.

857) ע'. . ע"א: ניתוסף בגוכתי"ק בצד ימין של הגליון.

858) נרנח"י כמ"ש במד"ר: ב"ר פי"ד, ט. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכח.

859) כמ"ש. . לה: ניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין.

860) רש"י בפ' בראשית: א, א (בשינוי לשון).

861) מהחודש הזה לכם: בא יב, ב.

862) כח מעשיו כו': תהלים קיא, ו.

863) סיפור זמ"ק [ ז' מלכין קדמאין] דתהו: ראה רמ"ז לזהר בהעלותך קנב, א הובא בתו"א וארא נט, א.

864) זמ"ק דתהו וכשמתו: ראה וישלח לו, לא ואילך. זהר אד"ר נשא קכח, א. קלה, א. ע"ח שער הכללים פ"א. שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ד. שער שבה"כ ש"ט, פ"א ואילך.

865) ומלך השמיני הדר. . התיקון: וישלח לו, לט. ראה ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"ב. שער שבה"כ ש"ט, פ"ח. שער התיקון ש"י, פ"ג. תו"א ויחי קג, ב.

866) בת"א בפ' וישלח: כד, ד ואילך.

*867) במשנה ספ"ק דחגיגה הן הן גופי תורה: י, א [ושם: והן הן. אבל במשניות הגי' הן. וראה שנויי נוסחאות שם].

867) נשמתא לנשמתא: ראה זהר ס"ת לך עט, ב. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 13. ד"ה אני לדודי על יד הערה 20. סה"מ (תרכ"ז ע' תעב. תרל"ב ח"א ע' רלו). תרל"ג ח"א ע' קצה. וש"נ. ח"ב ע' שכח. וש"נ.

868) נפלאות שבתורה: ראה גם רד"ק הארוך לתהלים כאן. סה"מ מלוקט כאן הערה 5 ובשולי היריעה שם.

869) מתורתך: ראה גם בענין תורתיך אוה"ת נשא ע' עדר. ע' 91 [במהדורת תשנ"ה. ובהוצאה הקודמת מטו"מ ע' א'תמח].

870) תורה הנגלית: ראה גם דרך חיים סח, ד. סה"מ מלוקט כאן ע' עדר.

871) נפלאות. . נו"ן פלאות: זח"א בהשמטות רסא, ב. ז"ח ס"ת בראשית א, ב.

872) במד"ר פ' וירא הכל בחזקת סומין: פנ"ג, יד.

873) ויפקח אלקי' את עיני': וירא כא, יט.

874) א"ע: את עיניהם.

875) ובכ"ז: לפרק זה ראה סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנח (ד"ה זה) בהוספות. אוה"ת (יהל אור) תהלים ר"ע תסא. נכתב בכת"י הר"ש סופר וגוכתי"ק כמצויין להלן.

876) כנודע עד"מ מדרש: בסה"מ תרל"ה כאן: כנ"ל בענין, ומחק תיבות אלו ובמקומו נכתב בגוכתי"ק בין השיטין: כנודע עד"מ מדרש.

877) דברים הדברים אלה הדברים: ויקהל לה, א. שבת צז, רע"ב וברש"י שם. וש"נ. תו"ח ויקהל ח"ב תיא, ג ובהערה 770. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תמט הובא לקמן פכ"ז (ובהנחה שם).

878) וא"ו דוכי ישאל: משפטים כב, יג. ב"מ צה, א. ראה גם סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תמח וע' תמט נעתק לקמן פכ"ו (ובהנסמן שם) ופכ"ז. מאמרי אה"א דברים ח"ד ע' א'תכז.

879) וכדה על שכמה: ח"ש כד, טו. ראה ת"ז תכ"א (מו, ב). ביאוה"ז וישב כה, א. תו"ח וארא ח"א פ, א. וש"נ. לקמן פכ"ז. לקמן מאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 76. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 57. ד"ה אם בחוקותי על יד הערה 61.

880) והאדם ידע: בראשית ד, א.

881) גלוי וידוע: שבת נה, א. ראה תו"א וירא יד, ד. תו"ח משפטים ח"ב רעט, ג. וש"נ. סהמ"צ לצ"צ פא, ב. סה"מ תרכ"ז ע' שכב. וש"נ.

882) וכמשנ"ת: בסה"מ תרל"ה כאן: כנ"ל, וכן הועתק כאן ומחקו ובמקומו נכתב בגכתי"ק בין השיטין: וכמשנ"ת — ראה לעיל ספכ"א ד"ה וביאור ואילך. לקמן פכ"ח.

883) ומלאה הארץ דעה: ישעי' יא, ט [ושם כי מלאה — אבל כ"ה גם בסה"מ תרל"ה כאן. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רסט. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קס, ד הערה 552].

884) שמים וארץ הם תושב"כ ותושבע"פ: ראה ערה"כ לבעל סדה"ד מערכת שמים. תו"א בראשית א, ג. לקמן מאמר ד"ה ומקנה רב על יד הערה 107. ד"ה אני לדודי על יד הערה 129. ו(בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ומקנה רב על יד הערה 149. ד"ה גדול יהי' על יד הערה 129. ד"ה אני לדודי על יד הערה 30. לקו"ת האזינו עג, ב. ד. ברכה צד, א.

885) שמים. . שם מים: ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח. לקמן מאמר ד"ה ואשא אתכם על יד הערות 40-41.

886) כשתגיעו. . מים מים: חגיגה יד, א.

888) הקרומא דפסיק במעי דב"נ: ראה זהר בראשית לב, ב.

889) בד"ה ולקחתם לכם אגודת אזוב: סה"מ תרכ"ז ע' רטז. וש"נ. ראה גם אמרי בינה שער הק"ש טו, ד. מאמרי אדה"א בראשית ע' קיג ואילך. לקמן פכ"ט.

890) לאבני שיש ב"פ יש: כ"ה בכ"מ ומהם: אוה"ת ואתחנן ע' ריח. הוספה לתהלים יהל אור (קה"ת תשט"ו) ע' 8. (ובמהדורת תשד"מ ע' תשכב). סה"מ תרל"ו ח"ב ר"ע שמז. תער"ב ח"ב ע' תתקסד. ופי' בסה"מ תרל"ו ח"ב ס"ע רמב ואילך: שיש הוא ש"י י"ש שעולה מספרו תר"ך ב"פ יש.

891) קנה חכ' קנה בינה. . יש: משלי ל, ד. ראה פע"ח שער תפילות ר"ה שכ"ה, פ"ג [ירושלים תש"מ תקעא סע"א]. תו"ח שמות ח"א לג, סע"ג ובהערה 324.

892) יש. . דכתר: ראה גם שע"ת יב, א ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת ואתחנן שם.

887) דהנה. . חד: נכתב בגוכתי"ק בצד הימיני של העמוד.

893) קיצור. . כו': נכתב בגוכתי"ק.

894) והנה: מכאן עד פסקא והנה נת' — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנח — תס בהשמטה והוספות.

895) והנה כדי: פסקא ראשונה נכתבה ע"י הר"ש סופר. וההמשך נכתב בגוכתי"ק.

896) כנ"ל: כנזכר לקמן פכ"ו.

897) והאתנים מוסדי ארץ: מיכה ו, ב.

898) הנה: להבא להלן ראה הנסמן בסה"מ תרל"ה כאן ע' תנט הערה 124.

899) איתן כמשמעו קשה: סוטה מו, סע"א.

900) כי עם קשה עורף: תשא לד, ט.

901) קשה עורף. . דלשבח קאמר: ראה שמו"ר פמ"ב, ט. תו"ח תצוה ח"ב שעט, ד. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ס"ע עד ואילך. וש"נ.

902) פב"ב דיבר ה' עמכם: ואתחנן ה, ד. ראה גם לקמן מאמר ד"ה מה יפו על יד הערה 25. ד"ה שלש רגלים (בהוספה) על יד הערה 30.

903) ודבורו. . חשיב מעשה: ראה ב"ר פמ"ד, כב. רש"י לך טו, יח.

904) יו"ד דש' הוי' וקוש"י. . השכל: ראה אגה"ת פ"ד (צד, ב).

906) נשים וע"ה. . בסש"ב: פי"ח.

907) מתי יבא לידי ואקיימנה: ברכות סא, ב.

905) ולכן. . זהו: ניתוסף בגוכתי"ק בצד השמאלי של העמוד.

908) אלופו ש"ע: לשון ב"ר פ"כ, ב.

910) בד"ה מי כמוכה: סה"מ תרכ"ט ע' קסד. וראה אודות מאמר ד"ה זה בסה"מ תרכ"ו מהדורת תשמ"ט ע' בהערה. תרכ"ז ע' שפג.

909) ע'. . הוי': ניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין.

911) כו': בסה"מ תרל"ה ישנו קטע נוסף וכן העתיקו הר"ש סופר כאן, אמנם נמחק בגוכתי"ק.

912) כי בועליך עושייך: ישעי' נד, ה.

913) תקראי אישי: הושע ב, ח.

914) לע"ל. . העסק בתורה לבד: ראה גם רמב"ם הל' תשובה ספ"ט. סוף הל' מלכים.

915) עתידה ארץ להוציא: שבת ל, ב [ושם: א"י שתוציא — אבל כ"ה גם בסה"מ תרל"ה כאן. לקמן ספכ"ח]. ראה גם תו"ח שמות ח"א כג, ב. וש"נ.

916) והנה: מכאן עד סיום הקיצור נכתב בגוכתי"ק.

917) בסידור בשער הל"ג בעומר: דש, ג ואילך. ראה סה"מ מלוקט ה' ע' רעא ואילך.

918) הל"ג בעומר: ראה לקו"ש ל"ג בעומר כרך ג ע' 1002 הערה 3. כרך ז ע' 337. כרך יז ע' 511.

919) עד הגל הזה: ויצא לא, נב.

920) הפרסה. . אצי' לבי"ע: ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.

921) הפרסה. . מלמעלה מאצי' לאצי': באוה"ת ואתחנן שם: ”פרסא זו שלמע' מאצי' נת' בע"ח של"ז פל"ב". וכנראה שהכוונה לע"ח שבהערה שלפנ"ז.

922) ובהביאור: סידור שם שז, ב.

923) והגהות לשם: אוה"ת תהלים כרך ב' ע' תתקנד ואילך. ע' תתקסז ואילך.

924) הסתלקות דרשב"י בהוד שבהוד: ראה גם לקמן הערה 938.

925) נת"ל: פי"ח.

926) בלקו"ת בד"ה ושמע אבי' את נדרה: מטות פד, סע"ד ואילך.

927) נת"ל: ספכ"ב.

928) מהמד"ר: ראה ב"ר פס"ה, כ.

929) הקל קול יעקב: תולדות כז, כב.

930) ונת"ל: פי"ט.

931) לחזור מ"פ ואחד: ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו. לקו"ש וארא ח"א ע' 117 ואילך.

932) אתהפכא חשוכא לנהורא: ראה זהר בהקדמה ד, א. סה"מ תרכ"ט ע' פח ואילך. וש"נ. מאמר ד"ה זאת חוקת התורה ש"פ פרה תשכ"ו.

933) שאתה אל מסתתר: ישעי' מה, טו.

934) מי כמוכה הנ"ל: שבהערה 910 ראה שם ע' קסג.

935) ובד"ה ואולם חי אני: ראה סה"מ תרל"ד ע' רמז.

936) והי' שארית יעקב: מיכה ה, ו. ראה סה"מ שם ע' רסה.

937) רשב"י מקור גילוי רזין דאורייתא: ראה גם סה"מ מלוקט כאן ע' רעא. וש"נ.

938) רשב"י. . נסתלק בל"ג בעומר: ראה פע"ח שער ספה"ע שכ"ב, פ"ז. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסו. וש"נ.

939) שתלמידי ר"ע פסקו למות בל"ג בעומר: ראה שו"ע אדה"ז דינים הנוהגים בימי העומר סתצ"ג, ס"ה. לקו"ש ל"ג בעומר כרך לב ע' 149 הערה 4.

940) מחצתי ואני ארפא: האזינו לב, לט.

941) מחיצה שעשיתי: ראה קה"ר פ"א ד, ג. ראה גם המשך תער"ב ח"ב ע' תתנא. ע' א'רב.

942) בריאת האדם הי' שיחי' לעולם: ראה רמב"ן בראשית ב, יז.

943) ואכל וחי לעולם: בראשית ג, כב. ראה תו"א בראשית ה, ג.

944) ר"י דכולא תנוי' בנזיקין הוי: ראה ברכות כ, א. ראה גם אוה"ת משפטים ע' א'צג ואילך. המשך מים רבים תרל"ו פר"ב ע' רלו. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעד. וש"נ. תו"ח יתרו ח"ב רנו, ב הערה 334.

945) בהגהות לד"ה אשירה להוי' שבת"א: אינם תח"י.

946) וכנ"ל: ספכ"ג.

947) התו' שלנו היא תורת הבריאה: ראה גם לקו"ת סוכות פא, ד: בלק"ת [להאריז"ל] בתחלת פ' בראשית שהתורה שלפניו [אוצ"ל: שלפנינו. תיבה זו ליתא בלקו"ת] נקרא תורת הבריאה. אוה"ת שבועות ר"ע קצג. וראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסו. וש"נ. אוה"ת שלח ר"ע תרלז בשם הע"ח.

948) ונתן לנו תורת אמת: נוסח ובא לציון. לקמן מאמר ד"ה ואשא אתכם [נדפס גם באוה"ת בראשית כרך ו' ע' 2046] על יד הערה 43 מציין: מפי' האריז"ל בסידור (וכן בההנחה מד"ה זה — נדפס לקמן בחלק ההנחות). ראה גם פע"ח שם. אוה"ת תשא ס"ע א'תתקסט ואילך. סה"מ תרל"ד ע' רעח [באוה"ת שם מציין: ”הרמ"ז פ' וארא קג"ב" ובתרל"ד מציין: ”קכ"ב" אמנם באוה"ת ראה ע' תשסא וסה"מ תרכ"ז ע' קסו [שהוא אותו המאמר] מציין: ”כ"ג ב'"].

950) ועל תורתך שלמדתנו: נוסח ברכת המזון. לקמן בחלק ההנחות ד"ה ואשא אתכם אומר: ”ורבינו מפרש" — ראה סה"מ ה' ש"ת ע' 68 הערה ואי' בכתהאריז"ל. ראה גם אוה"ת דברים ע' ד. המשך תער"ב ח"א ס"ע שיב. ח"ב ע' א'פד. לקו"ש בראשית כרך טו ע' 1 ואילך.

949) בלק"ת. . בפ' עקב: יז, ב. השווה ד"ה ואשא אתכם שם.

951) ובהגהות לשם: אינו תח"י.

952) דוד. . תושמ"ע בהקב"ה: בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' רסד: בס' מעין החכמה מדרש רז"ל. . וכ"ה ברע"מ פ' פנחס דף רכ"ב ע"ב. שם ע' שכז: בס' הבהיר או בס' מעין החכ'. תרכ"ז ע' כד וע' לא במעיין החכ' או בס' הבהיר. ראה ס' הבהיר סקצ"ו ובאור בהיר לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשפג. וש"נ. ח"ד ע' א'רכא. וש"נ. דרושי חתונה ח"ב ע' תרכח בשם מדרש.

953) את מרחוק: ב: את הארץ מרחוק.

954) בלק"ת בד"ה ואתחנן: ועד"ז בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתקכא (נדפס גם באוה"ת ויקרא כרך א ע' רנד). סה"מ תרכ"ז ע' רצב. אבל בסה"מ תרכ"ט ע' רלא: ”בד"ה ואתחנן שלא נדפס ובחינוך" ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תרסט. הנסמן בסה"מ תרכ"ט שם. לקו"ש ויחי כרך י ע' 233 הערה 49.

955) הנער בן מאה שנה ימות: ישעי' סה, כ. ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' שיב. סה"מ תרכ"ו ע' קכג ואילך. וראה גם אגה"ק סו"ס כו.

956) לכתך אחרי במדבר. . חסד נעורייך: ירמי' ב, ב [בהיפך הסדר].

957) בן מאה שנה: ראה גם לקו"ת צו י, א. המשך תער"ב ע' נח.

958) ושמתם: עקב יא, יח. קדושין ל, ב.

959) זכה נעשית לו סם חיים: יומא עב, ב. מובא לקמן רפל"ט.

960) כשלמד תורה לשמה: ראה פרש"י שם לעיל ד"ה זכה.

961) כנ"ל: פכ"ג.

962) והחכ' תחי': קהלת ז, יב [ושם: החכמה — ראה לקמן בפנים על יד הערות 1688 — 1689. לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ד הערה 292].

963) ס"ם. . מספרו מאה: ראה גם זהר תרומה קכז, ב הובא בלקו"ת פ' ראה כב, ג.

964) וכמ"ש חיי: ב: וכמ"ש בזהר חיי.

965) עילא: שם: עילאה.

966) יחידי: שם: יחידה.

967) בזהר בענין נפ"א כמאן דמית: ראה לעיל המשך אם כסף תלוה פי"א הערות 216 ו217.

969) אלקי' בענין: ב: אלקי' תלכו בענין.

968) בסידור. . ובו תדבקון: שער התפלה כו, א-ב

970) וטח את הבית: מצורע יד, מב.

971) ואתם הדבקים: ואתחנן ד, ד. ראה גם לקמן מאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה ובהערה 41.

972) חיי החיים: יומא עא, א.

973) ואראה את הארץ: ואתחנן ג, כה.