וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו

קנה

ךו) וזהו974 דכתיב אם בחוקתי תלכו975 ואת מצותיו976 כו' ונתתי גשמיכם977, ונתנה הארץ כו' ועץ השדה, ולכאו' יפלא מהו שמבטיח יעודי' הגשמי' ולא אמר שנזכה להתענג ולחזות בנועם ה'978 שהתענוג הזה אין ערוך נגד בחי' תענוג הגשמי וכנודע ממ"ש במ"א בענין מוטב דלידייני'979 כו', וגם צ"ל מה שפי' רש"י ז"ל980 אם בחוקתי תלכו כו' קיום המצות אמור, אלא אם תהיו עמלים בתו', שצ"ל לימוד התו' בעמל ויגיעה דוקא, וצ"ל מהו מעלת העמל הלזה, הנה כתיב תורה ציוה לנו משה מורשה981 כו', וארז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה982, שהתו' היא מאורסה לאיש היינו נש"י, שנמצא נש"י הם בחי' חתן והתו' היא בחי' מאורסה983 בבחי' אירוסין עדיין כו', והענין הוא דהנה בתורה עצמה יש ג"כ ב' בחי' אלו דחתן וכלה והיינו בחי' תושב"כ984 ותושבע"פ נק' חתן וכלה985, תושב"כ היא בחי' חתן ותורה שבע"פ היא בחי' כלה986, ויובן זה מענין אדם וחוה שנק' ג"כ בחי' תושב"כ ותושבע"פ987, כי אדם הוא בחי' תושב"כ וכמ"ש זאת התורה אדם וכמו האדם הוא


974) וזהו: ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (י"ב מההמשך והוא) ד"ה: אם בחוקותי תלכו — ש"פ בחוקותי (הכולל פרקים כ"ו — כ"ח). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו. אלא שניתוסף בתחלתו ”וזהו דכתיב" בכדי לקשרו עם המאמרים שלפניו. וראה לקמן בחלק ההנחות הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב.

למאמר זה פכ"ו לאחר הפתיחא — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ס"ע תמז ואילך בשינוים קלים ועם הוספה. ראה מאמר ד"ה תורה צוה תשי"ט [סה"מ תשי"ט ע' 557). לסיום הפרק ראה אוה"ת ישעי' ע' תתלז. פרק זה נכתב חלקו בגוכתי"ק וחלק בכת"י ר"ש סופר עם הוספות בגוכתי"ק כמצויין להלן. פכ"ז — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תמט ואילך בשינוים קלים ועם הוספה. פרק זה נכתב סיומו בגוכתי"ק והשאר בכת"י ר"ש סופר עם הוספות בגוכתי"ק כמצויין להלן. ראה סה"מ תשי"ט ע' 558-9. פכ"ח — לשון סה"מ תרל"ה ע' תנא ואילך בשינויים והוספות. ראה סה"מ תשי"ט ע' 560 ואילך. פרק זה נכתב סיומו בגוכתי"ק והשאר בכת"י ר"ש סופר עם הוספות בגוכתי"ק כמצויין להלן.

975) אם בחוקתי תלכו: בחוקותי כו, ג.

976) מצותיו: ב: מצותי.

977) ונתתי גשמיכם: בחוקותי כו, ד.

978) ולחזות בנועם ה': ע"פ תהלים כז, ד.

979) מוטב דלידייני': חגיגה טו, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תערב ובהנסמן במ"מ לשם. תקס"ז ע' שכ. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שטז. דברים ח"א ע' נט.

980) שפי' רש"י ז"ל: בשינוי לשון.

981) תורה ציוה. . מורשה: ברכה לג, ד.

982) א"ת מורשה אלא מאורסה: ברכות נז, א.

983) והתורה. . מאורסה: ראה גם לקמן מאמר ד"ה גדול יהי' ובהערה 81. שער האמונה סט, א הערה 12.

984) תושב"כ : מכאן ועד לקמן על יד הערה 1066 הוא כת"י ר"ש סופר, והוא העתק מסה"מ תרל"ה ח"ב ס"ע תמז ואילך.

985) תושב"כ ותושבע"פ נק' חתן וכלה: ראה ערכי הכנויים לבעל סדה"ד מערכת חתן. לקו"ת ברכה צד, ג. צה, ד. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' טו ובהערה לשם. המשך מצה זו תר"ם ע' ב: תושבע"פ. . כן פי' רבינו בד"ה ומשוש חתן על כלה, ויצא תקס"ח. לקמן ד"ה גדול יהי' על יד הערה 80. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 130.

986) תושב"כ היא. . כלה: ניתוסף בין השיטין בגוכתי"ק.

987) אדם וחוה. . תושב"כ ותושבע"פ: ראה תו"א בראשית כאן ו, ג. אוה"ת בראשית כרך ג ע' תעד. כאן ע' תקסז ואילך. לקמן פל"ו. מאמר ד"ה ישמח משה על יד הערה 102. ד"ה מה יפו על יד הערה 44. ו(בחלק ההנחות) הנחה ד"ה אם בחוקותי על יד הערה 15. הנחה ד"ה ישמח משה על יד הערה 93.