ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע > תורת שמואל > תרל"ח > כי ממך הכל כו' ואמנם עדיין...

כי ממך הכל כו' ואמנם עדיין צ"ל צפי משנת"ל

ךט) ואמנם1125 עדיין צ"ל1126 לפי משנת"ל ענין רקיע, ובחי' מתיבתא דרקיע כו' איך יתפרשו דברי הפרד"ס1127 ובבחי' רקיע מתהוה הפסולת, שלכאו' מוזר לומר בבחי' רקיע זו ענין הפסולת כו', אך הענין יובן עפמשנת"ל בענין אור וגשם שכל אורה האמור באלי' בירידת גשמי' כו' שנת' שכאשר ירד האור מלמעלמ"ט בא מעט מעט בהתעבות והגשמה עד שמתהוה ממנו הגשם גשמי שאינו בערך בחי' אור כלל, ועד"ז נבין שכאשר ירד הגשם1128 כו' והרוה את הארץ והולידה והצמיחה כל ענינים הגשמי' העריבים לחיך אשר ע"י שחיך אוכל יטעם1129 יתענג אדם האוכלו כו' וכנודע שמים מצמיחים כל מיני תענוג1130, וכנ"ל בענין מ"ע ומ"ת1131 כו', והנה בענין הענג אשר יענג האדם אם יאכל לש"ש1132 היינו בכדי שיוכל ללמוד ולהתפלל אזי גם הענג הגשמי נכלל באלקות וזהו תכלית בירורו כו', אך הנה אם יאכל למלאות תאותו ויצרו הרע המסיתו ומדיחו מדרך הטוב והישר שתמורת מה שירדה נשמתו לברר בירורים כו' כמ"ש במ"א בענין הירידה צורך עלי'1133 וכנ"ל1134, הנה עוד תוסיף סרה לצייר ציור רע בכח המתאוה אשר במאכל שטועם ע"י החיך כנ"ל1135, ואשר עי"ז לא די שאינו מברר הניצוץ אשר בו אלא שמעמיקו עוד בעומק יותר ע"י אכילתו, וי"ל שזהו ג"כ כוונת הכתוב ובטן רשעים תחסר1136 שעושה עוד

חסרון בניצוץ אשר נפל בשה"כ במאכל שאוכל כו', וע' בד"ה ראשי המטות שלא נדפס1137 בענין צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר כו'. ונמצא לפ"ז יובן איך שנמצא מציאות הרע למטה הגם כי בשרשו כולו טוב ולא יגורך רע מ"מ בהשתלשלות למטה נעשה מאור גשם המצמיח תענוגים כו', <מט>

ּ ובתענוג זה יכול להיות ציור רע שנמצא מציאות הרע הוא למטה דוקא כו', ולפ"ז יובן ג"כ דברי הפרדס שאו' שבבחי' רקיע מתהוה הפסולת כי בבחי' אור ומים עדיין הם בדקות הרוחניות משא"כ כשאגלידו מי' להיות בחי' מציאות מוקרש ועומד מתהוה הפסולת בבחי' ירידתו למטה כו' (משא"כ אור ומים ה"ז אינו מקור עדיין לההשפעה למטה כ"א מקור למקור כו', ויותר כו').

ועוי"ל בהבנת דברי הפרד"ס הנ"ל ע"פ מ"ש בזהר ע"פ יהי רקיע ויהי מבדיל, כהדין קרומא1138 דפסיק במעי דב"נ, והיינו בחי' חצר הכבד המפסיק בין איברי הנשימה לאיברי המזון שאיברי הנשימה הם בתכלית הדקות והרוחניות, משא"כ איברי המזון הרי בהם הוא כל הפסולת כו' שכ"ז בא ע"י חצר הכבד המפסיק, שהרי בעצם גם הבני מעים בהם תלוי כל החיות שהרי נקבו הדקין1139 כו' ועכ"ז בהם באה פסולת דוקא וכנ"ל אלא שזהו מטעם הנ"ל וכמ"ש ביאור ד"ז בד"ה ולקחתם אגודת אזוב כו', ולפי הזהר במשל הנ"ל הרקיע המבדיל הוא ג"כ כן, וא"כ יובן דברי הפרדס כפשוטו רקיע, שברקיע מתהוה הפסולת כו' וא"כ לפ"ז פי' מתהוה שהרקיע הוא הפועל שיהי' למטה הימנו בחי' פסולת ג"כ כו'.

ועוי"ל בפי' דבריו גם ע"פ משנת"ל1140 רקיע על בחי' מתיבתא דרקיע שלומדים שם רוחניות ההלכה כנ"ל באורך, ונודע כי כל התו' היא להבדיל בין הטמא ובין הטהר1141 כמ"ש בכמה מקומות בתורה כו', וא"כ ה"ה בחי' בירורים לברר הטוב מן הרע את זה תאכלו1142 כו' וזה יהי' לכם הטמא1143 כו', וכן כל הדברים בכל מצותי' של תורה סוכה לולב ציצית ותפילין כמ"ש במ"א1144 כו', ורוחניות דבר הלכה זו שלמד בגשמיות דוקא לומדים שם לפי שעיקר בחי' התו' ניתנה למטה דוקא ולכן אמרו מאן נוכח רבה ב"נ1145 כו' וכן אין משגיחין בב"ק1146 לפי שהגם שישנה גם בשמים כמ"ש בהגהות לד"ה השמים כסאי שבת"א1147 מ"מ

עיקרה ניתנה למטה דוקא, ונודע כי עליית כ"ד הוא בדרך ירידתו ממש, וא"כ בהכרח יש גם בבחי' רקיע ג"כ בחי' הפסולת עד שמצטרך להבדיל, והגם כי אין שם בחי' פסולת כמו שהוא למטה ח"ו מ"מ קריאת שמו ישנו שם, שם טמא שם רע כו', ולכן אמר בפרדס שבבחי' רקיע מתהוה הפסולת, וא"ת שלפ"ז יש ג"כ בבחי' אור ומים ג"כ כו' שהרי גם במשכיל עד"מ יש כח שכל שם דבר טמא או רע, מ"מ אין זה מקור מה שנמשך למטה כ"א מקור למקור ויותר כנ"ל1148, רק בבחי' רקיע שאגלידו מי' שזהו כמו הבנת השכל באותיות רבים כו' שזהו כמו בחי' רקיע שאגלידו מי' כנ"ל1149 זהו מקור המשכת למטה כו', והגם שנת"ל1150 בענין התו' דכתיב ויהי קול מעל לרקיע כו' לק"מ דכתיב קול ולא דבור, ובדבור כתיב כי מן השמים דברתי עמהם1151 שמזה הוכיח בת"א ד"ה השמים כסאי1152 שהתו' היא בחי' שמים כו' ע"ש.

<נ>

ּוכפשוטו י"ל מ"ש הפרד"ס שברקיע מתהוה הפסולת, הכוונה על בחי' רקיע שע"ג החיות כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע, ובבי"ע נמצא בחי' הרע כמ"ש במ"א באורך מכתהאריז"ל שבעשי' רובו רע וביצי' מחצה כו' ובבריאה מיעוטו רע1153, ועכ"ז סובר הפרדס שהגם שבבריאה מיעוטה רע זהו בבחי' רקיע משא"כ בבחי' מים, שהם בחי' מי החכ' דבריאה שם ג"כ כמו באצי' שלא יגורך רע כו', וצ"ע ענין מיעוטו אם זהו בכל בחי' או שבסופו יש מיעוט רע, וכ"נ ממ"ש במ"א1154 כו', וכמשית"ל1155 וע' בביאור וכל העם רואים את הקולות המתחיל מן המיצר1156 כו'.

קיצור. מ"ש הפרדס שברקיע מתהוה פסולת זהו שכמו מגשם צומח, והתענוג יכול להיות בסט"א, ב' ע"ד רקיע המבדיל, ג' מתיבתא דרקיע שכשם שעליתה לשם כן ירידתם משם, שם דבר רע כו', ד' כפשוטו ברקיע בבי"ע כו', משא"כ במים וכ"ש באור כו'.

למ"ד) ועוי"ל1157 לתרץ בענין שרש התהוות הרע מהיכן נמצא, דהנה אור א"ס הוא בלתי בע"ג ובלתי בעל תכלית כו', וא"כ צ"ל מאין נמצא

ונתהוה בחי' הגבול, וכעין החקירה בדבר מציאות הרע שנת"ל צ"ל ג"כ מאין נתהוה בחי' המספר מאא"ס בבע"ג ובלי מספר, ומספר לגבי בלי מספר1158 אינו בערך כלל שהרי לגבי בלי מספר שוה אלף אלפים עם אחד ששניהם אינם בערך כלל, וכן גבול לגבי בלתי בע"ג1159 כו', אך הענין הוא דהנה אמרו המקובלים והחוקרים שמאחר שהוא ית' שלם1161 בתכלית השלימות וכמאמר אנת הוא שלימותא דכולהו1162, א"כ בהכרח לומר שיש בו ית' כח הגבול, שאם נא' שאא"ס הוא בחי' בלתי בע"ג ואין לו כח בגבול הרי אתה מחסר שלימותו1160, אלא שכשם שהוא בלתי בע"ג כ"ה ג"כ כח בגבול, וז"ע השלימות כו', וכח ההשפעה בבחי' גבול הנמצא ונשפע ממנו תחילה ז"ע כלים דע"ס דאצי'1163 כו'.

וז"ע ש' שדי שארז"ל שאמר לעולמו די1164 היינו בחי' הגבלה עד פה תבוא ולא יותר, ונמצא לפ"ז ב' בחי' אלו ז"ע ע"ק וז"א שבחי' ע"ק זהו מה שמאיר הא"ס בבחי' בלי גבול, וז"א זהו בחי' הארתו ית' בבחי' גבול כו' ולהיות כי זהו ע"י צמצום כמ"ש במ"א לכן נק' זעיר1165 פי' קטן היינו מצומצם כו', וזהו עצמו הטעם שבז"א יש מדת הדין הוא מדת הגבורה, משא"כ בע"ק שם לית שמאלא בהאי עתיקא פי' לית שמאלא הגם כי גם שם יש בחי' גבורה דעתיק מ"מ שם גם הגבורה היא ימין וחסד כמ"ש ב"פ ימינך1166 כו' והיינו להיות כי בחי' ז"א הוא בחי' גבול ומדה כנ"ל לכן נמשך ממנו בחי' מדה"ד, היינו בבחי' דין וגבורה על מי שעובר על הגבול של רצונו ית' כו', אמנם הנה כ"ז הוא בבחי' רצון התחתון דז"א כו', אבל בבחי' ע"ק שהוא מה שמאיר הא"ס בבחי' בבע"ג הנה הוא נושא עון ועובר על פשע בחי' ורב חסד כו'.

והנה החו"ג הם שרש הטו"ר וכמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה בפ' נסכים פ"ג וז"ל כי בכל <נא>

ּ עולם ועולם יש בחי' טו"ר, ואין ר"ל רע ממש1168 אלא רע מלשון כעס וחימה והו"ע חו"ג שבכל העולמות עכ"ל, וכנ"ל, ולכן מגבורות ומדה"ד הוא שרש התהוות הרע, ולכן נק' בזהר סטרא דשמאלא1169, וגם נק' סוספיתא דדהבא1170, סיגי הזהב כו', וע' בזהר פקודי דרכ"ד ע"ב.

אך הנה סדר התהוות זו הוא ע"ד הנ"ל שכל מה שמשתלשל1171 למטה יותר מתהוה יותר בחי' התגברות הרע על הטוב כו', וזהו דכתיב והנה אופן אחד בארץ ת"י מלרע1172, וכן מתחת לרקיע1173 מתורגם מלרע, ופי' בלק"ת סד"ה האזינו השלישי1174 וז"ל, והענין כמ"ש בשם הה"מ1176 דהנה בפ' בראשת כתיב את כל אשר עשה1177 והנה טוב מאד וא"כ מהיכן נתהוה הרע שהרי נאמר ראה נתתי לפניך היום1178 את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע, אך הענין שהרע בשרשו אינו רע כלל ואדרבה שרשו ומקורו המחיה אותו הוא טוב ע"ד שארז"ל שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו1179, וכמשל הזונה עם בן המלך1180 המבואר בזח"ב (פ' תרומה דקס"ג ע"א) שכל רצונה וחפצה שלא ישמע אליה הבן כו' וזהו שארז"ל ע"פ טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר אך כשיורד למטה ע"י השתלשלות נעשה למטה רע גמור והוא כמשל המכבד שמכבדין בו הבית שהרי הוא טוב שעל ידו מבערים הקיסמים והפסולת מן הבית אך כשלוקחים ממנו שבט להכות בו התינוק נעשה רע כו' וזהו לשון מלעיל ומלרע, דהוא תרגום של מעלה ומטה שמה שהוא בחי' למטה נק' מלרע שאינו רע ח"ו כ"א שורש ומקור שיתהוה ממנו ע"י רבוי השתלשלות בחי' רע כו' משא"כ בבחי' שהוא מלעיל אין שם שורש להתהוות רע כלל1175, רק שם ביאר שבבריאה עדיין לא יש שרש לרע כלל, רק בעשי' שעליו נאמר אף עשיתיו1181 יש שם שרש לרע ע"ד ג' פתחו באף1182 כו',

ולכן אופן דאופנים דעשי'1183 הם מלרע כו', אמנם באמת אינו מובן שהרי נת' בכתהאריז"ל שבבריאה מיעוטו רע, הנה עכ"פ מיעוט רע יש שם והאיך מפרש שבבריאה עדיין גם שרש הרע לא יש, ואולי כוונתו בענין שרפים שמדבר שם שבזה שעומדים ממעל לו1184 בהם עדיין לא יש שרש לרע, והיינו שהגם שבעולם הבריאה מיעוטה רע עכ"ז מעמידת השרפים לא יש כו' משא"כ האופנים כו', ונודע כי בינה דינין מתערי' מינה בסופה1185 דוקא, ובבריאה אימא עילאה מקננא1186 כו' לכן בחי' מיעוטה רע דבריאה זהו בסופה דוקא, היינו בסוף עולם הבריאה, אבל לא באופנים1187 שעומדים ממעל לבחי' לו1188 כו' כמ"ש במ"א, וקצת הוכחה י"ל לזה ממארז"ל מזיעתן של חיות הקדש נהר דינור יוצא וכנ"ל ולא אמרו משרפים לפי שבשרפים עדיין לא יש שרש לרע כלל הגם כי כוונתו לטוב וכמשנ"ת כו', משא"כ מחיוה"ק, וכ"ש מאופנים, ומה שלכאו' משמע מגמ' חולין דצ"ו1189 שיש מעלה באופנים שאמרו שאני אופנים כו' נת' שם בלק"ת1190 שהרעש גדול זהו כענין תשובה שגדול כוחה גם למעלה מצ"ג כמארז"ל מקום1191 כו'.

<נב>

ּובזה א"ש מארז"ל בחגיגה די"ב1192 ע"ב שברקיע השני מלמעלמ"ט הנק' מכון שהוא אחר רקיע הנק' ערבות שהוא הראשון מלמעלמ"ט, שם היו מונחים כל דברים הרעים עד שבא דוד וביקש רחמים והורידן לארץ כו', וע' מזה בספר רצוף אהבה ס"פ ל"ה1193, ולכאו' לפי חשבון ז' רקיעים ערבות הוא חסד1194, וע' במ"א1195 שוכן בערבות בי"ה שמו1196, ומכון גבורה1197 כו', לכן בו מונחים כל עניני הנ"ל, ואם כי בו מונחים נמצא אינם ממנו עצמו רק מ"מ מדוע מונחים בו היינו לפי ששרשם בגבורה העליונה, וזהו נגד דברי הפרד"ס, (ולכאורה נראה ששרשם הוא עוד יותר למעלה מבחי' הגבורה אלא שמונחים שם שזהו צ"ע

לכאורה, רק לפי מ"ש בהשמטות זח"א ססי' ך"ט1198 שהרע נמשך מהתהו, שי"ל שזהו ג"כ מבחי' הגבורה, ורק שגבורה זו היא ע"ד תגבורת1199 כו', וזהו גבוה יותר, ומ"מ בתיקון מקומם הי' במכון שהוא בחי' גבורה כו'1200, וע' בדרשות הר"ן1201 שהאריך בענין ובורא רע בישעי' מ"ה נו"ן1202, וכתי' כי ירד רע מאת ה' מיכה א' י"ב, וכן ממאמר המינים מי שברא טוב1203 לא ברא רע, משא"כ לפי האמת כו', ובמד"ר בראשית פ"ג1204 אמרו שלעולם אין הקב"ה מייחד שמו על הרע, אינו מייחד דוקא כו' אבל בראן כמ"ש ובורא רע, ולפמשנ"ת1205 דכיון שהוא ית' עם היותו א"ס יש בו ג"כ כח זה להאיר ולהשפיע בבחי' גבול שמזה נמשך מדה"ד, א"כ מזה נמשך ג"כ בחי' ובורא רע כו', וזהו דכתי' כי ממך הכל1206, ונת"ל שבנוסח ברכת יוצ"א א"א ובורא הכל במקום ובורא רע1207, ונמצא כי הכל כשם שכולל כל הטוב כן כולל גם בחי' הרע, שהכל ממך כו', רק נרמז בתי' הכל להיות כי גם הרע בשרשו הוא טוב כו'.

קיצור. עוי"ל כי אמרו המקובלים והחוקרים כי בא"ס הכל יכול יש בו ג"כ הכח להאיר בבחי' גבול ומדה, ומבחי' הארה שבבחי' גבול נמשך ג"כ מדה"ד, כי בהארה זו הנק' ז"א שייך חו"ג משא"כ בע"ק דלית שמאלא בהאי עתיקא, וחו"ג נק' טו"ר יען כי ממה"ד בהכרח משתלשל שלוחי הדין, וכמו מזיעתן של חיות נהר דינור יוצא ולכן ארז"ל שכל דברים הרעים מונחים במכון, וזהו כי ממך הכל, נרמז גם רע, עכ"ז זהו בלשון הכל שגם הרע בשרשו טוב הוא כו'.