פי' פתחה כו' והנה ברכת יוצר האדם

קצא

לז) והנה1526 ברכת יוצר האדם הוא כנגד אדה"ר1527 ותשב"כ דהיינו שהברכה הוא כענין הידוע בפי' על שלא ברכו בתורה תחלה1528 דהכוונה כדי להמשיך אור א"ס בחכמה, כמ"ש מזה בלק"ת פ' ראה1529 ע"פ וכל בניך ובד"ה שיר

קצב

השירים1530 פ"ב בפי' הקב"ה יושב ועוסק בתורה1531 ומ"ש בד"ה נ"ח1532 כו' ומזוזה מימין, ועמ"ש בד"ה אכלוהו היום1533 בפי' נותן התורה לשון הוה1534, והמשכה זו בחכמה זהו ענין יוצר האדם וכמ"ש בד"ה זכור ושמור1535 בדבור אחד נאמרו, כי התורה נק' אדם שדרך כלל הוא ג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח ובפרטיות מתחלק לרמ"ח איברים כו' אבל אור א"ס ב"ה הוא רם ונשא כי לאו מכל אלין מדות איהו כלל ושם נאמר כי לא אדם הוא1536 כו', וכדי להמשיך מבחי' כי לא אדם לבחי' אדם להיות אנת הוא חכים1537 כו' זהו ענין ברכו בתורה והוא ענין יוצר האדם, אך פי' יוצר היינו כנודע שיש אדם דבריאה ואדם דיצירה כו' ומבואר בע"ח מהת"ז שאדם קדמון1538 נק' אדם דבריאה, וזהו <סו>

ּ דרך כלל כתר עליון1539 שנאמר בו ישת חשך סתרו1540 וכתיב ובורא חושך1541, שנק' חשך ע"ש שאין בו שום תפיסא והשגה כמ"ש בד"ה ראשי המטות1542 ובד"ה שחורה אני ונאוה1543, דרוש הראשון, וזהו בחי' אדם קדמון כמ"ש בפרדס ערך אדם1544 שנקרא כן הכתר להורות כי הוא קדמון לכל האצילות כו' וגם י"ל הטעם כי בו מלובש אור א"ס שהוא קדמון ולכן נק' ועתיק יומין1545 כי לא שיש בו ערך שנים וזמן ח"ו כי הוא קדמון שלמעלה מגדר זמן כו' אלא שלשכך האוזן במה שהיא יכולה לשמוע1546 נק' כן, לומר שהוא הפך ענין ההתחדשות שנים, וע"כ נק' עתיק יומין, לומר שהוא הפך מהמחודש ח"ו, וכמו שנק' חכם אף שהוא מרומם למעלה מגדר החכמה אלא שהכוונה לשלול ממנו הפך

קצג

החכמה וכו' וכן בענין חי, כמבואר בספרי המחקר, ועד"ז הוא ענין ועתיק יומין ולפי שבחי' זו שהיא הארת אור א"ס מלובש בכתר נק' הכתר ג"כ אדם קדמון, שעם היותו בחי' אדם דבריאה מלובש בו הארת אור א"ס שהוא קדמון כו', וכמבואר בע"ח שבחי' ע"י מלובש ומאיר בא"א1548, ומ"מ נק' אדם דבריאה, שהרי הוא נאצל ונתהוה וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג1549 שיש בכתר ב' בחי' הא' מה שאינו במנין ע"ס והוא בחי' ע"י והב' מה שהוא בחשבון ע"ס וזהו ענין א"א וע"כ מצד בחי' זו השנית נק' אדם דבריאה כו', ואף שבע"ח פי' שא"ק שהוא אדם דבריאה הוא למעלה1550 מהכתר1551 מ"מ הרי א"ק הוא כתר דכללות העולמות, וכמ"ש במ"ח מסכת כללות העולמות רפ"ב1552 שאדם קדמון הוא סוד האריך של הארבע1553 עולמות אבי"ע, ואצילות הוא חכמה דכללות, בריאה הוא בינה דכללות כו' ע"ש, ולכן בחי' כתר ואריך אנפין נק' אדם דבריאה, וחכמה שהיא בכלל אצילות נק' יוצר האדם אדם דיצירה, בחי' יוצר אור1554, וכן החכמה הוא אור וגילוי כו', ובזה יובן הפסוק בישעי' סי' מ"ג לפני לא נוצר1555 אל ואחרי לא יהיה שהקשו הראב"ע והרד"ק איך שייך לשון נוצר באלקות, שהוא קדמון וכן לשון לפני כו', אך התירוץ כי שם אל נק' בו הבורא ית' ע"י התלבשות בספירת החכמה1556 והחסד1557, וכן אלקים נק' ע"י התלבשותו במדת הגבורה1558 וכמשנ"ת מזה באריכות בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח1559 בתחלתו שם פ"א ועפמ"ש ברבות סדר1561 שמות פ"ג1560 שמי אתה מבקש לידע לפי מעשי אני נקרא כו' ע"ש, ובת"א פ' בא בד"ה בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה', ובד"ה משה ידבר1562 ובד"ה אשירה להוי'1563 כי גאה גאה בפי' ושמרו דרך הוי'1564, משא"כ מצד

קצד

מהותו ועצמותו אינו נתפס בשם וכמ"ש ג"כ בלק"ת פ' אחרי סד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון, וכיון שכן נמצא שם אל הגם דקאי על הבורא ית' ממש ולא על ספירת החסד והחכמה עצמן ח"ו, אך כיון ששם זה אינו שייך במהותו ועצמותו מצד עצמו אלא ע"י התלבשותו במדת החכמה והחסד וכמאמר לפי מעשי אני נקרא, אז <סז>

ּ דוקא יתכן לו' שם זה, לכך שייך לקרוא על שם זה לשון נוצר אל, כי לשון נוצר הוא ענין הגלוי הנמשך מן ההעלם כמו חומר וצורה1565, שהצורה הוא הגילוי מן החומר ההיולי כמ"ש הרמב"ן בפי' החומש ר"פ בראשית, ובע"ח שמ"א פ"ג פי' הכתר הוא דוגמת החומר ההיולי, וממנו נמשכו ד' צורות ד' יסודות חו"ב תו"מ כו' ע"ש, ולכן נק' זה יוצר אור, שממשיך גלוי האור מבחי' ישת חשך סתרו כו' ועמ"ש סד"ה כי ביום הזה יכפר הנ"ל בפי' ושמתיך בנקרת הצור1566 כו', וזהו פי' לפני לא נוצר אל, כי אל היינו הארה ע"ד מ"ש אל ה' ויאר לנו1567, והיינו גלוי החכמה שהיא1568 הנק' ראשית הגלוי הנמשך מהעלם הכתר הנק' ישת חשך סתרו, וזהו לפני לא נוצר אל פי' לפני החכמה דאצילות שהיא ראשית הגלוי וראשית מנין העשר ספירות1569 לא נוצר אל דהיינו שלא נתגלה בבחי' צורה וגילוי בחי' אל כו' שהוא ענין חכים ולא בחכמה ידיעא כו' וגם בחכמה יש ל"ב נתיבות פליאות חכמה1570, והנתיב הראשון נק' נתיב לא ידעו עיט1571, רק ל"א נתיבות הם נמשכים בבחי' גילוי ומהם נמשך לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות1572 כי כל נתיב כלול מיו"ד לכן מבחי' ל"א נתיבות נמשך ש"י1573 עולמות והם ג"כ קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה גימטריא ש"י, וזהו ג"כ ענין יקר, מ"ש1574 כל הון יקר ונעים1575, יקרה היא מפנינים1576, ובמדרש רבה ויקרא רפ"ב עשרה דברים נקראו יקר1577 כו' ע"ש, וזהו ענין נוצר אל גלוי ל"א נתיבות

קצה

החכמה*1578 מבחי' ההעלם של נתיב לא ידעו עיט בחי' ישת חשך סתרו כו', ואין זה תימא אם שם אל, לא קאי אלא על האור והזיו ממנו ית' המלובש בחכמה וחסד, ולא על מהותו ועצמותו מצד עצמו, שהרי מצינו שאפילו יעקב אבינו קראו הקב"ה אל כמשארז"ל פ"ב דמגילה די"ח ע"א ע"פ ויקרא לו אל אלקי ישראל1578, דפירשו1579 אשר אלקי ישראל קרא ליעקב אל, להיותו מרכבה1580 לתפארת דאצילות, וקרוב לזה מצאתי אשר פי' בכלי פז בישעי' סי' מ"ג גבי והדרך השני ותוכן כוונתו כי הארתו ית' לברוא העולמות כולן ולהחיותן ולקיימן, זהו רק הארה מעצמותו אבל מהותו ועצמותו נשגב לבדו, וכל השמות מה שנקרא בורא ויוצר זהו בבחי' הארה זו ובבחי' זו נק' אל היינו בעל היכולת להוות כל נמצא ושליט עליהן ושאר השמות, וגילוי הארה זו מעצמותו שייך לקרוא לשון יצירה ע"ד יוצר אור, ועז"נ לפני לא נוצר אל, זהו תוכן הענין אע"פ שאין לשונו כן1581, וזהו ענין יוצר האדם שהיא חכמה עילאה, שזהו בחי' אדם הראשון וברכה שניה אשר יצר את האדם בצלמו הוא נגד תשבע"פ חכמה תתאה בחי' חוה1582, ע' מענין ח"ע וח"ת בד"ה כי אברהם1884 לא ידענו1583, ומענין את בד"ה ואתחנן אל ה'1585, ובענין אותיות בד"ה מזוזה מימין1586, ומענין ב"פ בצלמו בצלם בד"ה כי תצא1587, ומענין עדי עד בד"ה שובה ישראל <סח>

ּ עד1588 ע"ש בפי' עד, וע' בזח"ג שלח דקנ"ט ע"א בענין תלת עלמין אית ליה לקודב"ה ובפי' הרמ"ז שם שנגד זה ג"פ קדוש והם עולם הא"ס שלפני1589 האצי', ואצילות, ובריאה כו', וזהו ענין ג' ברכות אלו דנשואין שהכל ברא לכבודו בחי' ולכבודי בראתיו1590 בחי' א"ק שנק' אדם דבריאה אח"כ יוצר האדם בחי' יצרתיו והוא חכמה עילאה שהיא בחי' אצילות בכלל, אח"כ אשר יצר כו' דמות תבניתו הוא ח"ת מקור דבי"ע בחי' אף עשיתיו כו', ועמ"ש עוד מענין יוצר אור בד"ה הבאים ישרש1591 בפי' יעקב בראך ישראל

קצו

יצרך1592 כו', וענין והתקין לו ממנו בנין עדי עד פי' בהפלאה1593 ע"ד ותבואי בעדי עדיים1594 ועמ"ש מזה ע"פ אלה פקודי המשכן1595 משכן העדות כו', והיינו כמ"ש ע"פ כ"א בזאת יתהלל1596 כו' שעיקר המכוון הוא להיות בי"ע וזהו וייצר בשני יודין, ואמרו שב' יודין הרומזים לשני יצירות הם כנגד יצ"ט ויצה"ר1597, והם שייכי ג"כ לאדם וחוה כי אתערותא דדכורא לגבי נוק' הוא ע"י יצה"ר אלא שבשרשו אינו רע1599 ממש אלא ע"ד שמאלו1598 תחת לראשי1600 כו', וידוע כי טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר כשנהפך לטוב, וזהו ע"י הבירור מבחי' ח"ת בירור עה"ד טו"ר כו', וזהו והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים1601 כו' וכן נאמר באברהם לך לך מארצך כו' אל הארץ אשר אראך שהיא בחי' מ'1602 שעי"ז דוקא אשר אראך בחי' עין בעין יראו1603, ולכן והתקין לו ממנו בנין עדי עד שהוא ענין בעדי עדיים, ועמ"ש עוד בלק"ת בשה"ש סד"ה קול דודי1604 גבי ומקפץ על הגבעות כו', ובביאור ע"פ עלי באר1605 שהמ' היא כתר בע"ס דאור חוזר ממטה למעלה, ולכן ממנה נמשך העדי עדיים שהם הכתרים כו' ועיין באג"ה סי' כ"ט בד"ה אשת חיל עטרת בעלה1606.

קיצור. יוצר האדם הוא תשב"כ וצ"ל פותח בברוך כידוע מענין על שלא ברכו בתורה תחלה, להמשיך מבחי' כי לא אדם בבחי' אדם1607 ג' קווין, ופי' יוצר היינו גילוי מההעלם מבחי' א"ק, ע"ד יוצר אור ובורא חושך, ישת חשך סתרו, וזהו ועתיק יומין יתיב, כי א"ק הוא כתר דכללות וזהו ענין לפני לא נוצר אל, אל היינו נהירא דחכמתא, אל1608 ה' ויאר לנו, גם המשכת ל"א נתיבות מבחי' נתיב לא ידעו עיט, ונק' להנחיל אוהבי יש, יקר, וקרוב לזה פי' בכלי פז, וברכת אשר יצר היא1609 תשבע"פ, נמצא ג' ברכות שהכל ברא בבחי' א"ק יוצר1610 האדם אדם דיצי'

קצז

ואשר יצר בחי' אף עשיתיו, תלת עלמין, אמת1611 ג"פ קדוש, והתקין לו ממנו בנין עדי עד, ותבואי בעדי עדיים כי אחעט"ב1612, וייצר ב' יצרים וטוב מאד זה יצה"ר כשנהפך לטוב, יצאו מ"ח מירושלים, וזהו לך לך כו' אל הארץ1613 כו'1614.


1526) והנה: ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (י"ז מההמשך והוא) ד"ה: פיה פתחה בחכ' (פרק ל"ז). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם גם פתיחה זו נרשמה בפ"ע ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

ברשימת המאמרים שבס' התולדות אדמו"ר מהר"ש (ע' 19 וכן במפתח להמשך זה הנדפס) נרשם ד"ה: ”פיה פתחה כו' והנה ברכת יוצר האדם (לז-לח)". ובהערה לשם: ”מסופקני קצת אם פל"ח מקומו בדרוש זה או בד"ה צור תעודה". הנה עפ"י הנרשם במפתח שבריש בוך 1089 רק פל"ז נכלל במאמר זה.

מאמר זה פל"ז — הוא לשון אוה"ת בראשית כאן כרך ג ע' תקסח ואילך. והקיצור שם ע' 1138.

המאמר נכתב בכת"י הר"ש סופר. פרט לציון הפרק ועוד תיקון שנרשם בגוכתי"ק.

1527) ברכת יוצר האדם. . אדה"ר: ראה רש"י כתובות ח, א.

1528) שלא ברכו בתורה תחלה: ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך וש"נ.

1529) בלק"ת פ' ראה: כט, א. ראה אוה"ת ואתחנן ס"ע רנב ואילך.

1530) ובד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש א, ב.

1531) הקב"ה יושב ועוסק בתורה: ע"ז ג, ב.

1532) בד"ה נ"ח: תו"א מב, ג [סוד"ה והנה התורה]. הובא בלקו"ת ראה שם.

1533) בד"ה אכלוהו היום: תו"א בשלח סה, ב. ראה אוה"ת בשלח ע' תקצז.

1534) נותן התורה לשון הוה: ראה גם ס' החיים — לר' חיים בר' בצלאל אחי המהר"ל — ס' זכיות ספ"א (סע"ד). של"ה כה, א. קצב, א. ט"ז לשו"ע או"ח סמ"ז. ס"ה. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שז. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לב, ד ובהערה 270. סה"מ תרכ"ט ר"ע קיז. וש"נ. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה רד"ה ואהי' אצלו אמון.

1535) בד"ה זכור ושמור: תו"א יתרו עא, סע"ב.

1536) כי לא אדם הוא: שמו"א טו, כט.

1537) אנת הוא חכים: וכ"ה בלקו"ת לג"פ כאן [ובסידור אדה"ז סדר מנחת ערב שבת — לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 62. ד"ה שיר המעלות ממעמעקים על יד הערה 19]. באוה"ת כאן (ע' תקסח) תיבת: הוא ליתא. [וכן ב] ת"ז בהקדמה יז, ב.

1538) אדם דבריאה ואדם דיצירה. . שאדם קדמון: ראה ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"א. ת"ז תי"ט מב, א. מאמרי אדה"ז על ענינים בתחילתן ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת על ענינים ע' עז. סה"מ תש"ח ע' 113 בהערה. הנסמן בסה"מ תרל"ב ח"א ע' ד.

1539) שאדם קדמון. . כתר עליון: ראה גם בסמוך בפנים. לקו"ת שמ"ע פט, ג. שה"ש יח, ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' פב. תקס"ה ח"ב ס"ע תרסא.

1540) כתר. . ישת חשך סתרו: זהר רע"מ פינחס רכה, א. לקו"ת ויקרא א, א.

1541) ובורא חושך: ישעי מה, ז.

1542) בד"ה ראשי המטות: לקו"ת מטות פא, ב.

1543) ובד"ה שחורה אני ונאוה: לקו"ת שה"ש ד, ג.

1544) בפרדס ערך אדם: שעה"כ שכ"ג, פ"א בערכו.

1545) ועתיק יומין: דניאל ז, ט. ראה גם עט"ר ע' ח.

1546) שלשכך האוזן. . לשמוע: מכילתא יתרו יט, יח. תנחומא שם יג.

1547)חכם. . חי כמבואר בספרי המחקר: ראה מו"נ ח"א פנ"ח. ס' העקרים מאמר ב פ"ז. פכ"א. לקו"ת פקודי ו, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ס"ע ח ואילך.

1548) בע"ח שבחי' ע"י. . בא"א: ראה ע"ח שער המלכים שי"א, פ"ד. שער א"א שי"ג, פ"א.

1549) בע"ח שער מ"א פ"ג: במהדורת שקלב תק"ס. ובהוצאות אחרות שמ"ב, פ"א.

1550) שבע"ח פי' שא"ק. . למעלה מהכתר: לדוגמא ראה דרוש עגויו"ש ש"א, ענף ד.

1551) מהכתר: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן ניתוסף: דאצי'.

1552) במ"ח. . רפ"ב: בסדר נזיקין. ראה גם המשך תער"ב ח"א ע' ב. ע' שלו. ח"ג ע' א'שצא. ע' א'תו [ושם: שער כללות]. ע' א'תלט. בהערה הבאה.

1553) הארבע: כ"ה גם בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת. במ"ח ובלקו"ת מסעי צה, ב: ארבע.

1554) דיצירה בחי' יוצר אור: ישעי מה, ז. ראה גם הנסמן בתו"ח בשלח ח"א קמד, ג הערה 41. סה"מ תרכ"ז ע' רפו. וש"נ.

1555) בישעי' סי' מ"ג לפני לא נוצר: פסוק י. ראה גם אוה"ת שמות ע' לט וע' מה ואילך. ד"ה אשר ברא שו"ש תשל"ט פ"ג. וש"נ (קונט' י"ד כסלו תש"נ — סה"מ מלוקט ד ע' פב).

1556) אל. . החכמה: ראה פרדס שער השמות ש"כ, פ"ה. מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע רטז. וש"נ.

1557) אל. . והחסד: ראה זהר אחרי סה, א. תו"ח נח סד, ג הערה 39.

1558) אלקים. . הגבורה: ראה זהר יתרו פג, ב. הנסמן בתו"ח שם הערה 41.

1559) בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח: לקו"ת ויקרא בהוספות נא, ג.

1561) סדר: וכ"ה בתיקונים והשמטות בלקו"ת לג"פ.

1560) ברבות סדר שמות פ"ג: ס"ו.

1562) ובד"ה משה ידבר: תו"א יתרו סז, ג.

1563) ובד"ה אשירה להוי': תו"א בשלח סג, ב.

1564) ושמרו דרך הוי': וירא יח, יט.

1565) חומר וצורה: ראה מו"נ ח"א פי"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' קעו. שמות ח"א ע' כג. סה"מ תרכ"ט ע' יז. וש"נ.

1566) ושמתיך בנקרת הצור: תשא לג, כב. וכן הוא בלקו"ת. בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: ונצבת על הצור — תשא שם כא, וכן העתיק הר"ש סופר כאן. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כנ"ל.

1567) אל ה' ויאר לנו: תהלים קיח, כז. ראה אגה"ק ס"ז (קיב, א). אוה"ת בהר כרך ד ע' א'קמד. סה"מ תרכ"ז ע' רסא.

1568) שהיא: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: שהוא.

1569) החכמה. . וראשית מנין העשר ספירות: ראה רמ"ז לזהר ואתחנן רסה, ב (קצד, א (ד"ה לארקא). סע"ב).

1570) ל"ב נתיבות פליאות חכמה: ס"י פ"א, מ"א. ראה הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' ג.

1571) נתיב לא ידעו עיט: איוב כח, ז. ת"ז ת"ל עג, ב. פרדס שער הנתיבות שי"ב, פ"ג נתיב הא'.

1572) לכל צדיק. . ש"י עולמות: עוקצי' בסופה.

1573) כל נתיב כלול מיו"ד. . ל"א. . ש"י: ראה גם אוה"ת בהעלותך ס"ע תיט. המשך והחרים תרל"א ע' עה. סה"מ תרכ"ט ע' רלד. תרל"ב ח"א ע' קנט. המשך וככה תרל"ז פ"י ע' יג. מאמר ד"ה מאימתי קוראי' את שמע תרמ"ב ע' 5.

1574) מ"ש: כ"ה גם בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן.

1575) כל הון יקר ונעים: משלי כד, ב.

1576) יקרה היא מפנינים: משלי ג, טו.

1577) עשרה דברים נקראו יקר: בויק"ר שם: ”עשרה נקראו יקרים". וכ"ה בלקו"ת נשא כג, ג. אוה"ת ויצא ח"א ע' קעד. ויקרא כרך א ע' רלד. במדרש שמואל פ"ח. שוח"ט וילקוט המכירי תהלים קטז, טו. ילקוט שמעוני שמו"א ג, א (רמז צז) הובא: ”עשרה דברים נקראו יקרים". באוה"ת וישב ח"ב ס"ע רס ובכרך ה ע' תתצב: ”עשרה דברים יקרים נבראו בעולם". כהלשון בפנים מובא גם בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן־ ירמי' ע' שעט־ מג"א ע' קנג.

*1578) אל. . ל"א נתיבות החכמה: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 73. אוה"ת בראשית כאן ע' 1136. מיכה ע' תצא. סה"מ תרכ"ט ע' רלד. המשך וככה תרל"ז פ"י.

1578) ויקרא לו אל אלקי ישראל: וישלח לג, כ. ראה גם תו"ח בשלח ח"א רמו, ד ואילך. ויקהל ח"ב שפט, ג ובהנסמן בהנ"ל. אוה"ת בהר כרך ד ע' א'קמד ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע קיג ואילך. תרל"ב ח"א ע' לז ואילך ובהנסמן שם. תרל"ג ח"א ע' מח ואילך. וש"נ. מאמר ד"ה את שבתותי תשמרו תרי"ב [ד"ה והנה ארז"ל — יודפס בעז"ה בפלח הרמון ויקרא].

1579) דפירשו: באוה"ת כאן ר"ע תקסט: ופירושו. בלקו"ת לג"פ כבפנים.

1580) ליעקב. . מרכבה: ראה זהר וישלח קעג, ב. לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פי"ג הערה 226.

1581) כן: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף עוד שורה.

1582) אשר יצר את האדם. . חוה: ראה רש"י כתובות ח, א.

1884) כי אברהם: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: כי אתה אבינו כי אברהם.

1583) ח"ע וח"ת בד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א מג"א צג, א ואילך.

1585) ומענין את בד"ה ואתחנן אל ה': לקו"ת ואתחנן ב, ג.

1586) ובענין אותיות בד"ה מזוזה מימין: תו"א מקץ מב, א ואילך.

1587) ב"פ בצלמו בצלם בד"ה כי תצא: לקו"ת תצא לו, סע"ג ואילך.

1588) בד"ה שובה ישראל עד: לקו"ת ש"ש סז, ג.

1589) שלפני: באוה"ת: לפני. ובהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ כבפנים.

1590) ולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.

1591) בד"ה הבאים ישרש: תו"א אור שמות נד, סע"א. ד.

1592) יעקב בראך ישראל יצרך: ויק"ר פל"ו, ד. יל"ש ישעי' מג, א (בין רמז תנב — תנה).

1593) פי' בהפלאה: כתובות ח, א.

1594) ותבואי בעדי עדיים: יחזקאל טז, ל.

1595) אלה פקודי המשכן: לקו"ת פקודי ד, ד ואילך.

1596) כ"א בזאת יתהלל: ירמי' ט, כג. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' מג.

1597) וייצר בשני יודין. . יצ"ט ויצה"ר: בראשית ב, ז וראה בתרגום יוב"ע שם. ברכות סא, א. אוה"ת בראשית כרך ג ע' 1046 ואילך.

1599) יצה"ר. . שבשרשו אינו רע: ראה גם אוה"ת בראשית כרך ג ע 1014. ע' תקכה. כאן ע' תקסט. לקמן ע' 1160 ואילך. שמע"צ ע' א'תשפו. יחזקאל ע' תיח. ביאוה"ז — להצ"צ תזריע כרך ב ע' תתקה. סה"מ תרלג ח"ב ע' תלט ואילך.

1598) אתערותא דדכורא לגבי נוק'. . שמאלו: זהר ח"ש קלג, א. אוה"ת שם.

1600) שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

1601) והי'. . מים חיים מירושלים: זכרי' יד, ח.

1602) לך. . אל הארץ. . מ': לך יב, א. תו"א לך יא, ב.

1603) עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

1604) בלק"ת. . קול דודי: טו, ג.

1605) ובביאור ע"פ עלי באר: לקו"ת חוקת סג, ג.

1606) בעלה: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת נמצא כאן קטע נוסף.

1607) בבחי' אדם: וכ"ה בלקו"ת לג"פ. באוה"ת: הוא.

1608) אל: וכ"ה בלקו"ת לג"פ. באוה"ת: ואל.

1609) היא: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: הוא.

1610) יוצר: וכ"ה בלקו"ת לג"פ. באוה"ת: ויוצר.

1611) תלת עלמין אמת: וכ"ה בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן. לעיל בפנים (בין הערות 1588-9): תלת עלמין אית. ואולי גם כאן צ"ל כן.

1612) אחעט"ב: משלי יב, ד.

1613) כו' אל הארץ: וכ"ה בלקו"ת לג"פ. באוה"ת: מארצך.

1614) כו': וכ"ה בהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ.