ספריית חב"ד ליובאוויטש
צור תעודה כו' וביאור ענין שצ"ל חותם
לח) וזהו1615 ג"כ ענין כי הנה יוצר הרים1616, פי' כמ"ש בזהר שיש טורי נהורא והם חג"ת דאצילות, ויש טורי חשוכא1617 חג"ת שבכתר, והרים הגבהה1618 בחי' רצוא ושוב, אברהם קראו הר1619 כו' כמ"ש בד"ה כי ההרים ימושו1620 כו' וטורי חשוכא הם בחי' מטי ולא <סט>
ּ מטי, כי ההשפעה מאוא"ס באצי' צ"ל ג"כ ע"י צמצום והתפשטות1621 שאל"כ לא יוכלו לקבל, וזהו ענין מטולמ"ט והם הנק' טורי חשוכא ועמ"ש בפי' ושקל בפלס הרים1622 בד"ה אתם נצבים1623, וגילוי ע"ס דאצי' מבחי' טורי חשוכא וע"ס הגנוזות נק' כי הנה יוצר הרים ועמ"ש בד"ה קול דודי1624
בפי' מדלג על ההרים, וזהו ע"ד הנ"ל בפי' יוצר האדם, ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו שיהי' שיחו בבחי' מה וביטול והוא ע"י עסק התורה וכמ"ש ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון1625 כו'. ושם מענין מה אהבתי תורתך1627 כל היום היא שיחתי, קווצותיו תלתלי'1628 כו' ע"ש. והמורם שפי' וענין מותרי מוחין שיוצא מהשערות, הנה זהו שלא כדרך מה שבא בהשגה, וא"כ זהו מה שלמעלה מהשגה, וכן צ"ל בענין שערות דדיקנא שבאים לאחר השלמת מוחין דגדלות דוקא כנודע, שג"כ מה שלא בא בהשגת השכל בא בהשערות היינו מה שלמעלה מהשגה, שגם בלמעלה מהשגה יש מדריגות, שמה שבמוחין דקטנות הוא למעלה מהשגה זהו במוחין דגדלות בבחי' השגה כו', ומקור לזה י"ל שפי' מותרי מוחין הוא ע"ד שפי' בלק"ת בדרושי ר"ה בד"ה אתם נצבי'1629, מי אל1631 כמוך1630 כשיריים הוא בחי' המקיף שנשאר בבחי' שיריים שא"א להאיר בפנימי1626.
והנה ידוע בענין אשה כי תזריע1632 וילדה זכר שתלה הכתוב נקבות בזכרים כו' ואת דינה בתו1633, ע"ד אבא יסד ברתא וזהו בחכמה יסד ארץ1634 שהיא מ' משא"כ כונן שמים ז"א הוא בתבונה וכמ"ש בד"ה וייצר ה' אלקים1635 את האדם, והנה שמים וארץ הם ג"כ תשב"כ ותשבע"פ, נמצא תשב"כ הנק' דכר ז"א ושמים וה"ע יוצר האדם נמשך מהתבונה ותשבע"פ נוק' וארץ שרשה מהחכמה שלמעלה מהבינה, ולכן ברכת יוצר האדם רק פותח בברוך והיינו מה שנמשך מהבינה בז"א כי כל ברכה היא מבינה דהיינו מעלמא דאתכסי' כו', אך בברכת אשר יצר את האדם בצלמו שכנגד נוק' הוא ג"כ חותם בברוך לפי ששרשה מהחכמה, ויסוד אבא ארוך ונמשך ומתפשט ג"כ למטה להיות חותם בברוך, ומצינו מעלת חותם בברוך גבי אברהם שנאמר והיה ברכה1636 וארז"ל יכול יהא1638 חותם1639 בכולן1637 ת"ל והיה ברכה בך חותמין, ואפ"ל כי פי' חותם בברוך זהו ענין המבורך שהוא ביסוד הנק' חותם כנודע מענין חותמך פתילך ומטך1640 וזהו ענין בן פורת
יוסף1641 ל' פריה ורביה שהוא רבוי הברכה וכמ"ש בזח"ב תרומה קל"ה ב', וזהו ענין ברכות לראש צדיק1642 בזח"א ויצא קס"ב1643, ונק' חותם כמ"ש חתום תורה בלמודי1644 שהם נו"ה הנק' למודי הוי' המריקים השפע אל היסוד כו' כמ"ש בזהר ס"פ צו דל"ה ע"א, והנה חסד אתגלי בפומא דאמה1645 וזה"ע בקר דאברהם ובקר דיוסף1646, וע"כ בך חותמין, וגם החתימה מגן אברהם בחי' מגין1647 זהו כענין חותם <ע>
ּ מגן הוא לכל החוסים בו1648 כמ"ש בת"א בד"ה בכ"ה בכסלו1649, ועמ"ש מענין מגן אברהם בת"א פ' לך1650 ע"פ אנכי מגן לך, וגם אברהם אבר מ"ה1651 היינו יסוד אבא שמסתיים ביסוד ז"א כו', גם כמ"ש השקיפה ממעון כו' וברך1652 כו' וארז"ל כל השקפה1653 כו'1654 והיינו שאפי' מדה"ד תתהפך לרחמים, ויהי' מזה הברכה1655, והיינו ע"י המשכה מבחי' כתר דלית שמאלא כו', וארז"ל ברבות שמות ספ"ב1656 בענין והגעתם אל המשקוף1657 זה אברהם כו' ויצחק ויעקב ב' מזוזות הפתח ולכן בך חותמין שיהי' השקיפה כו' וברך כו' ועמ"ש בד"ה יפה שיחתן1658 של עבדי אבות כו', ועמש"ל1659 פי' וחותם בברוך כדי שלא יהי' יניקה מצד מדה"ד וכנ"ל1660 שמבחי' הגבורות והדין משתלשל יניקתם כו', והחותם לזה היינו ענין השקיפה כו' וברך כי השקפה1661 בכ"מ היא מדה"ד וישקף אל מחנה מצרים1662 כו' ושיהי' מתהפך מדה"ד
למדה"ר1663 זהו ענין השקיפה כו' וברך כו' ואזי ממילא אין נמשך יניקה לחיצוני' כו'1664.
קיצור. ענין כי הנה יוצר הרים טורי נהורא הנמשכים מטורי חשוכא, עוד יאמר כי פותח בברוך זהו ע"ד כונן שמים בתבונה, אך בחכמה יסד ארץ זהו חותם בברוך, וזהו ענין המבורך, ברכות לראש צדיק, ונק' חתום תורה בלמודי, בך יהיו חותמין וענין מגן אברהם, וענין אברהם אבר מ"ה יס"א ארוך כו' לכן ממנו בא החותם, עוי"ל פותח בברוך שלא יהי' יניקה מרבוי החסד, וחותם בברוך זהו שלא יהי' יניקה מחמת מדה"ד כנז"ל1665 וזהו השקיפה כו' וברך, וזהו בך חותמין כי המשקוף זהו אברהם כו' האדם הגדול1666 כו'.
לט) וביאור ענין1667 שצ"ל חותם בברוך בבחינת חוה ותשבע"פ היינו כמארז"ל פ"ז דיומא דע"ב סע"ב ע"פ וזאת התורה אשר שם משה1668 זכה נעשית לו סם חיים לא זכה כו' וזהו ע"ד משארז"ל ע"פ אעשה לו עזר כנגדו1669, זכה עוזרתו לא זכה כנגדו ביבמות פרק הבע"י דס"ג ע"א, וקאי על חוה שהיא ג"כ תשבע"פ שעז"נ ראה חיים עם אשה1670 אשר אהבת כמ"ש בלק"ת פ' פנחס1671 בד"ה קדש ישראל, והיינו לפי כי תשבע"פ היא ח"ת שירדה לעלמא דפרודא ונתלבשה בדברים גשמיים כו', וכמ"ש בת"א פ' שמות1672 בד"ה קול דודי, שלכן נאמר על תשבע"פ שחורה אני1673, שאין נראה בה שום אור כלל, אבל באמת ונאוה כו', וזהו לבון הלכתא כו' ללבנם בלובן העליון כו' יעו"ש, ולכן נק' תשבע"פ עה"ד טו"ר וכמ"ש בזח"א בראשית דכ"ז סע"ב ובבה"ז שם, ובאג"ה1674 בד"ה והמשכילים יזהירו, לכך זכה כשעוסק לשמה ולקיימה נעשית לו סם חיים כי מברר עה"ד טו"ר ומחברו עם עץ החיים ונק' וזאת שממשיך הוא"ו לבחי' זאת התורה כמ"ש בזח"ג ר"פ חקת דקע"ט ע"ב, וע"י שעה"ד נתברר הרי
<עא>
ּ מתגלה אורות דתהו שלמעלה מהתיקון והיינו כמ"ש היש בה עץ אם אין1675 דבחי' עץ היינו עה"ח אבל אין הוא מה שלמעלה מעה"ח והוא נמשך ע"י בירור עה"ד שמהפך היש לאין כו' וזהו ענין סם חיים ועמ"ש בפי' ממעל לעצים1676, וע' בזח"ג ר"פ תזריע דמ"ב ע"ב ע"פ גמלתהו טוב1677 ולא רע כל ימי חייה בגין דכתיב ועץ הדעת טוב ורע1678, טוב אימתי בזמנא דאינון ימי השמים נהרין עלה ומזדווגן1679 עמה כדקא יאות, דאינון ימי חייה בגין דעץ החיים שדר לה חיים ונהרין1680 לה, ובההוא זמנא גמלתהו טוב ולא רע, ופי' המק"מ כי עה"ד טו"ר היא המ' שרגליה יורדות מות1681 הנקרא רע, אך ע"י דאינון ימי השמים שהם ו"ק דז"א נהרין עלה, עי"ז היא בחי' טוב ולא רע ונותנת לתחתונים שפע טוב וכאלו נותנת לז"א ולכן אמר גמלתהו טוב, והרמ"ז פי' שע"י שנמשך לה מעץ החיים נמשך לה כח לעשות הבירור לברר הטוב מק"נ שהיא עה"ד טו"ר באמת, והיינו משום כי בחכמה אתברירו1682 והאיש דרכו לכבש1683 ע"כ צ"ל נמשך לה הכח לברר מבחי' חכמה וז"א כו', ולכן כשעוסק בתשבע"פ לשמה שעי"ז ממשיך בה מבחי' עץ החיים, כי הנה בחי' חיים היינו אמונה ואהבה ויראה כמ"ש צדיק באמונתו יחיה1684, וביראה כתיב יראת ה' לחיים1685, ובאהבה כתי' כי טוב חסדך מחיים1686, וכתיב ובחרת בחיים כו' לאהבה את ה' אלקיך1688 ס"פ נצבים1687, וכן בחכמה נאמר והחכ' תחי', לכן ע"י בחי' אלו בעסק התורה ממשיך בתשבע"פ מבחי' עץ החיים ואזי גמלתהו טוב ע"י שמבררת הטוב מעה"ד טו"ר, וזהו שנעשית לו סם חיים, משא"כ לא זכה שאין לבו זך, ועוסק בה שלא לשמה כ"א להיות יש ודבר שעי"ז מפריד תשבע"פ מבחי' חכמה כח מה שהיא בחי' עץ החיים, ששם הוא הביטול האמיתי1689, ולכן אומרי' ונפשי כעפר לכל תהי' ועי"ז פתח לבי בתורתיך1690, משא"כ בבחי' גאות ויש, וע"י שנמשך אחר הישות ומפריד
ח"ת מח"ע בחי' ונרגן מפריד אלוף1691, וגורם בחי' רגליה יורדות כו', ולא נעשה הבירור מעה"ד טו"ר שעיקר הכח לברר הוא ע"י כח מה וביטול בחכמה אתברירו כנ"ל ולכן נעשית לו כו'1692 ע"ד שנהפך המטה לנחש, ואז נק' חוה לשון חויא כפשוטו כמשארז"ל ברבות בראשית ספ"ך בפי' חוה, חוייא1693 חיוך1694 ואת חוייא דאדם כו' ע"ש1695 כי הנחש הוא ג"ק הטמאות1696 היונקי' מק"נ1697, וק"נ יונקת מהמ' הנק' חוה1698 כו', וזהו ע"ד הנחש השיאני1699, בא נחש על חוה1700, ומזה נמשך הזוהמא, כמ"כ שייך בחי' זו בעוסק בתשבע"פ הנק' חוה בדרך לא זכה שאמרו פ"ז דיומא1701 שנעשית לו סם מות מפני שממשיך בא1702 נחש כו', ועמ"ש בבה"ז פ' וישלח1703 בענין ופושעים יכשלו בם1704 דקאי על לא זכה כו', ועמ"ש מענין תשב"כ ותשבע"פ שהם עה"ח ועה"ד בלק"ת בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה1705, ובאג"ה בד"ה והמשכילים יזהירו1706 כו' ועמ"ש ע"פ וברך את לחמך ואת מימיך1707 <עב>
ּ דקאי על תשב"כ ותשבע"פ, וזהו ענין דואג ואחיתופל כו' שנטרדו1708 כו', וע"כ כדי להיות זכה נעשית לו סם חיים לזה צ"ל חותם בברוך, וע' בבה"ז ר"פ בראשית במאמר כשושנה1709 בין החוחים, שלפי שהיא בין החוחים נמשך בה י"ג מדה"ר מא"א לנטרא לה, וברבות ס"פ במדבר פ"ה1710 ע"פ למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך1711, דורש אחטם לשון חותם כו' שימני כחותם כו' והיא גרמה להם שלא נכרתו בגלות הוי לבלתי הכריתך עכ"ל.
והנה אחטם לשון חוטם שהוא בחי' ריח, וכמ"ש בלק"ת ס"פ שלח1712 בד"ה וישלח יהושע כו' בענין לבעל החוטם אני מתפלל והיינו דכתיב ותהלתי אחטם לך בזח"ג נשא דק"ל סע"ב, ומשם מקור הברכה כמ"ש וירח את ריח בגדיו ויברכהו1713 כו' ומשם נמשך לבלתי אכריתך כי כרת נמשך מכתר דקליפה כרתיאל במא"א כ' ט"ו, והוא נמשך ע"י ביטול תורה שע"ז נאמר הכרת תכרת1714 כו'1715, אבל ע"י ותהלתי אחטם לך מבחי' כתר עליון דקדושה, עי"ז נופלים הקליפות ונמשך לבלתי אכריתך כו' וזהו עצמו ענין החותם, וכנ"ל בענין השקיפה כו' וברך כו' היינו ביטול כוחות הדין שנמשך ע"י ההמשכה מא"א כו', ועמ"ש בלק"ת פ' נשא1716 בד"ה הוי' יחתו מריביו1717 ועיין ברבות וישב פרשה פ"ה1718 ע"פ חותמך פתילך ומטך, חותמך זו מ' המד"א שימני כחותם, היינו שבמ' נמשך מבחי' ותהלתי אחטם לך כמ"ש תהלה1719 לדוד1720.
אך הדרך שיזכה האדם לחותם זה י"ל בהקדים הפסוק צור תעודה חתום תורה בלמודי בישעי' סי' ח' ט"ז, ופרש"י צור תעודה לשון העדותי בכם היום1722 לשון התראה קשור התראתי, וחתום התורה על לב לימודי, תלמידך יראי1723 שמים הנקראים למודי הוי', ואם תאמר אין לשון קשירה נופל בלימוד התורה שנאמר1724 קשרם על לוח לבך1725 עכ"ל1721, ויש1726 לפרש לפ"ז צור תעודה קשור התעודה היינו ע"ד בחי' משכן העדות, שהוא יחוד חו"ב, והם מוחא ולבא, לשעבד המוח והלב, וענין צור וקשירה אפ"ל בחי' קטרת לשון קשר1727, בחד קטירא אתקטרנא ביה, והקשורים ליעקב1728, עמ"ש מזה בביאור ע"פ נשא1729,
ומענין קטרת בד"ה ושאבתם מים, דרוש הראשון1730, וענין למודי הוי' נתבאר בד"ה וכל בניך1731 למודי הוי' שיהי' התורה חתום בלבם, ע"ד כחותם על לבך, דפי' בזח"ב משפטים קיד"א אורחא1732 דחותם כיון דאתדבק באתר1733 דאתדבק שביק ביה כל דיוקניה אע"ג דההוא חותם אזיל הכא והכא ולא קיימא תמן והא אתעבר מיניה כל דיוקניה שביק תמן, ותמן קיימא, אוף הכא אמרה כנ"י כיון דאתדבקנא בך כל דיוקני להוי חקיק בך, דאע"ג דאיזיל הכא או הכא תשכח דיוקני חקיק בך ותדכר לי עכ"ל. ומבואר במ"א דיוקני הוא שרש ומקור הנשמה שהיא קשורה ודבוקה בה', ועל הארת הנשמה1734 המלובשת בגוף אמר אע"ג דאיזיל הכא או הכא כו', ולפ"ז כמ"כ <עג>
ּ ענין חתום תורה בלב למודי הוי', היינו התורה שלומד תהי' חקוקה בלבו ממש, עד שאפילו בשעה שאין עוסק בה, עכ"ז היא חקוקה בלבו וכמו מי שיודע המשנה בע"פ ודמי כמונח ליה בקופסא1735, הרי אף בשעה שעוסק בשארי ענינים המשנה קבועה וחקוקה במוחו ולבו, וזה נק' זקן שקנה חכמה1736, שהיא קנויה בו ממש, וכמ"ש מזה בלק"ת פ' קדושי'1737 ע"פ והדרת פני זקן, וע"י שהתורה חתום בלבו מעורר בחי' שימני כחותם על לבך, דיוקני חקיק בך, ועמ"ש ע"פ אם בחקתי תלכו1738 מענין אותיות החקיקה שהם גבוהים מאד בחי' גליף גליפו בטהירו עילאה1739, ושכמ"כ בנשמות יש בחי' זו בעה"נ ישבו אבותיכם בחי' ישראל עלו במחשבה, וזהו כי חק לישראל הוא1740 שיומשך בו מבחי' אותיות החקיקה כמ"ש בלק"ת סד"ה תקעו בחדש1741, דרוש הראשון, ועמ"ש בת"א פ' תצוה בד"ה ועשית ציץ בפי' ופתחת עליו פתוחי חותם, וז"ע מ"ש1742 ברבות ס"פ במדבר פ"ה הנ"ל1743 ע"פ למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך, דורש אחטם לשון חותם קץ הגאולה החתום (כמו חתום הוא באוצרתי בפ' האזינו1744 ) גם חותמה לטובה כמ"ש שימני כחותם כו' והיא גרמה להם שלא נכרתו
בגלות הוי לבלתי הכריתך עכ"ל, וכ' המ"כ פי' אחטם אפתח החותם, גם אחטם ל' ריח והוא מכתר וזהו הגורם לבלתי הכריתך שהכרת נמשך מכתר דקליפה וע"י אחטם גורם לבלתי הכריתך, שע"י הארת כתר עליון מתבטל ואתכפיא הכתר דקליפה, גם מבחי' אחטם לך יומשך והריחו ביראת ה'1745, וכ"ז י"ל שנמשך ע"י חתום תורה בלמודי שכמ"כ ממשיך מלמעלה שימני כחותם, כמו שאמרו נרך בידי ונרי בידך1746, היינו נר ה' נשמת אדם1747 היא בידו של הקב"ה, ונרי היינו נר מצוה ותורה אור1748 היא בידך אם אתה משמר נרי1749 אני משמר נרך, לכן ע"י חתום תורה בלמודי, גורם ותהלתי אחטם לך ובחי' שימני כחותם1750 כו', גם י"ל צור תעודה זהו ע"י התפלה וידעת היום1751 כו', וזהו כענין פותח1752 בברוך דהמכוון להמשיך גלוי אוא"ס בהתורה והיינו ע"י וכל בניך למודי הוי' בינה בן י"ה1753 רצוא ושוב שבתפלה, וזהו צור תעודה אשר תעודה הוא ענין עדות1754 לישראל וידעת כו' והשבות כו' ואתם עדי1755 וכן שמע ישראל1756 ע' רבתי ד' רבתי בחי' עד1757 והוא הדעת בסוכ"ע ושיהי' בבחי' ריעים תרין ריעין כו', אח"כ חתום תורה זהו חותם בברוך וכנ"ל דהיינו ע"י שיהי' התורה קשור וחתום1758 וחקוק בלבו עי"ז ממשיך חותם בברוך.
קיצור. מה שצ"ל חותם בברוך, כי אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים שעה"ד טו"ר נתברר ומתחבר1759 בעה"ח וממשיך מבחי' אין שלמעלה מבחי' עץ והיינו ע"י שממשיך תחלה מעה"ח חיים אמונה אהוי"ר, משא"כ לא זכה ונמשך אחר היש וכענין המטה שנהפך כו', ושיהי' זכה זהו ע"י חותם בברוך שהחותם נמשך ממקום <עד>
ּ עליון יסוד אבא ומשם כח בירור עה"ד כי בחכמה לא הי' שבה"כ, גם חותם ותהלתי אחטם.
1615) וזהו: ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (י"ח מההמשך והוא) ד"ה: צור תעודה חתום תו' — פ' חו"ב (הכולל פרקים ל"ח — ל"ט). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם גם פתיחה זו נרשמה בפ"ע ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
ברשימת המאמרים שבס' התולדות אדמו"ר מהר"ש ע' 19 (וכן במפתח להמשך זה הנדפס) נרשם ד"ה: ”פיה פתחה כו' והנה ברכת יוצר האדם (לז-לח)". ובהערה לשם: ”מסופקני קצת אם פל"ח מקומו בדרוש זה או בד"ה צור תעודה". הנה עפ"י הנרשם במפתח שבריש בוך 1089 שייך פל"ח למאמר זה. בבוך 145 ע' מא (חסר כל ההמשך ומתחיל מאמצע פל"ח בהתיבות: והנה ידוע בענין אשה כי תזריע) ובראשו נרשם: פ' חו"ב שנת תרל"ח.
מאמר זה פל"ח — הוא לשון אוה"ת בראשית כאן כרך ג ע' 1138 ואילך בשינויים קלים. והקיצור שם ע' תקע. פל"ט הוא לשון אוה"ת בראשית כאן כרך ג ע' תקע ואילך. ישעי כרך א ע' קעח ואילך. ע' קפ. והקיצור שם ע' תקעא.
מאמר זה נכתב בכת"י הר"ש סופר. פרט לציוני הפרקים והערה אחת ועוד איזה תיקונים שנרשמו בגוכתי"ק כמצויין להלן.
1616) כי הנה יוצר הרים: עמוס ד, יג.
1617) טורי נהורא. . טורי חשוכא: ראה זהר פינחס רמט, ב. ראה גם בענין טורי נהורא וחשוכא ביאוה"ז קרח צג, ג. פינחס קטז, א ואילך. קיז, ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע שכח. תקס"ט ע' טז ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' פח. וש"נ. דברים ח"ג ע' תתקצה. וש"נ. שע"ת קלט, ג ובהנסמן במ"מ לשם. שעה"י קכז, ב ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח לך צ, ד. וירא קיב, ב. שמות ח"א טז, א. וש"נ. אוה"ת ר"ה ע' א'שצ. עמוס ע' תסט. שופטים כרך ג' ע' א'קסא. תהלים ע' רכה.
1618) הגבהה: וכ"ה באוה"ת כאן (וההערה שבשולי היריעה שם מיותרת) ובהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ.
1619) אברהם קראו הר: ראה רש"י ויצא כח, יז. שוח"ט פא, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרסו. וש"נ. שה"א קה, א ובהערה 2. ש"א צח, א. תו"ח וארא ח"א עז, סע"ג ואילך.
1620) בד"ה כי ההרים ימושו: ראה לקו"ת תצא מ, א. אוה"ת תצא ע' תתרכה. ישעי' כרך ב ע' תתכז.
1621) והתפשטות: וכ"ה בהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ.
1622) ושקל בפלס הרים: ישעי' מ, יב.
1623) בד"ה אתם נצבים: לקו"ת נצבים מה, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקצח. וש"נ.
1624) בד"ה קול דודי: לקו"ת שה"ש טו, ג.
1625) תבנה ותכונן עיר סיחון: חוקת כא, כז. לקו"ת חוקת סו, א.
1627) מה אהבתי תורתך: תהלים קיט, צז.
1628) קווצותיו תלתלי': שה"ש ה, יא.
1629) בלק"ת בדרושי ר"ה בד"ה אתם נצבי': הכותרת בלקו"ת היא פרשת נצבים.
1631) בד"ה. . מי אל כמוך: לקו"ת ר"ה סב, ב.
1630) בד"ה אתם נצבי' מי אל כמוך: תיבות אלו ניתוספו בין השיטין.
1626) ושם. . בפנימי: נרשם בגוכתי"ק בצד הימני של העמוד בשני טורים.
1632) אשה כי תזריע: תזריע יב, ב. נדה לא, א.
1633) ואת דינה בתו: ויגש מו, טו.
1634) בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.
1635) בד"ה וייצר ה' אלקים: מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' כ ואילך. ע' לג ואילך. תו"א בראשית ד, א. ג.
1636) והיה ברכה: לך יב, ב.
1638) יהא: בפסחים שם: יהו. בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: יהיו. באוה"ת לך כרך ד ע' 1390: יהי'.
1639) חותם: בפסחים שם חותמין. וכ"ה בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת.
1637) יכול יהא חותם בכולן: פסחים קיז, ב.
1640) חותמך פתילך ומטך: וישב לח, יח [ושם: ופתילך (וכ"ה בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת). אבל כ"ה גם לקמן פל"ט]. ראה זהר אחרי עב, א ובהגהות מהרח"ו שם. ראה גם אוה"ת לך כרך ג ע' תרצו. בא ע' שיא. שה"ש ח"ב ע' תשמא.
1641) בן פורת יוסף: ויחי מט, כב. ראה גם [בנוסף להמצויין בפנים] תו"ח ויחי רמד, ב הערה 23.
1642) ברכות לראש צדיק: משלי י, ו.
1643) קס"ב: ע"א.
1644) חתום תורה בלימודי: ישעי' ח, טז.
1645) חסד אתגלי בפומא דאמה: ראה זהר בא לו, א. אד"ר נשא קמב, א. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' פג.
1646) בקר דאברהם ובקר דיוסף: זהר בלק רד, א ואילך. ראה גם ביאוה"ז בלק קט, א. סידור שחרית לשבת קפט, א. אוה"ת ויצא כרך ה ע' 1738. בהעלותך ע' שמג, ואילך. תצוה ע' א'תשסג ואילך.
1647) מגין: וכ"ה בלקו"ת לג"פ. ובאוה"ת: מגן.
1648) מגן הוא לכל החוסים בו: שמו"ב כב, לא. תהלים יח, לא.
1649) בת"א בד"ה בכ"ה בכסלו: כט, ג סוד"ה והנה.
1650) בת"א פ' לך: יב, א.
1651) אברהם אבר מ"ה: ראה זהר בהקדמה ד, א. לקו"ת להאריז"ל ר"פ לך.
1652) השקיפה. . וברך: תבוא כו, טו.
1653) כל השקפה: ראה ירושלמי ספ"ה דמעשר שני. תנחומא תשא יד. שמו"ר ר"פ מא. רש"י וירא יח, טז.
1654) כל השקפה כו': בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת באים כאן הוספות.
1655) הברכה: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת נמצא כאן ציון למדרש.
1656) ברבות שמות ספ"ב: וכ"ה בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן. בא ס"ע שיז: ”וכן אמרו במדרש פ' בא פי"ז [, ג] ובפ' שמות ספ"ב". ע' שיג. ע' שכה. אבל באוה"ת חנוכה ח"ב ע' שכח־ ואתחנן כרך ו' ע' ב'רעט: ”וברבות סדר שמות ס"פ א'". וכ"ה לפנינו.
1657) והגעתם אל המשקוף: בא יב, כב.
1658) בד"ה יפה שיחתן: ראה אוה"ת ח"ש ע' 260.
1659) ועמש"ל: ראה לעיל ספל"ד. בכת"י הר"ש סופר וכן בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף: סוף אות יו"ד די"ל. ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
1660) וכנ"ל: ראה לעיל פ"ל־ פל"א. בכת"י הר"ש סופר וכן בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף: סעי' ח. ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
1661) השקפה: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: השקיפה.
1662) וישקף אל מחנה מצרים: בשלח יד, כד [בדילוג השם].
1663) למדה"ר: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת נמצא כאן הוספה.
1664) כו': בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת נמצא כאן הוספה.
1665) כנז"ל: ראה לעיל ספל"ד. בכת"י הר"ש סופר וכן בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף: סעי' יו"ד. ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
1666) אברהם. . האדם הגדול: יהושע יד, טו וברש"י (בשם מדרש אגדה). איוב לב, ב. ב"ר פי"ד, ו. במדב"ר פי"ג, ג. אוה"ת יהושע ע' ד. וש"נ. בראשית כאן ע' תקע. ח"ש ח"א ע' קכ (ח"ב ע' תמב). חנוכה ח"ב ע' שכח. במדבר ע' נא ואילך. ר"ה ע' א'רפז. המשך מים רבים תרל"ו פקי"ד. ח"ב ע' רנ. לקו"ש לך כרך כ ע' 307.
1667) וביאור ענין: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: וביאור הענין.
הבא להלן הוא לשון אוה"ת בראשית כאן כרך ג ע' תקע ואילך. ישעי' ע' קעח ואילך. ע' קפ. בשינויים קלים. והקיצור שם ע' תקעא.
1668) וזאת התורה אשר שם משה: ואתחנן ד, מה.
1669) אעשה לו עזר כנגדו: בראשית ב, יח.
1670) ראה חיים עם אשה: קהלת ט, ט.
1671) בלק"ת פ' פנחס: פ, ב.
1672) בת"א פ' שמות: נא, סע"ב ואילך.
1673) שחורה אני: שה"ש א, ה.
1674) ובאג"ה: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף: סי' כ"ו.
1675) היש בה עץ אם אין: שלח יג, כ.
1676) בפי' ממעל לעצים: לקו"ת שלח מב, סע"ד ואילך.
1677) גמלתהו טוב: משלי לא, יב. ראה גם לקו"ת עקב טו, רע"ד.
1678) ועץ הדעת טוב ורע: בראשית ב, ט.
1679) ומזדווגן: בלקו"ת לג"פ־ אוה"ת כאן־ משלי ע' תקסח: מזדווגין. בזהר כבפנים.
1680) ונהרין: וכ"ה בלקו"ת לג"פ־ אוה"ת כאן־ לקו"ת עקב טו, רע"ד. בזהר ואוה"ת משלי שם: ונהיר.
1681) שרגליה יורדות מות: משלי ה, ה. ראה זהר ויחי רכא, ב. אוה"ת משלי כרך א ע' תקסד ואילך. לקמן מאמר ד"ה בנים אתם על יד הערה 15. קונט' עה"ח ע' 27 אילך.
1682) בחכמה אתברירו: ראה זהר היכלות פקודי רנד, סע"ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצה. שמות ח"ב ע' שכא. תו"ח תשא ח"ב שפד, ד ואילך.
1683) והאיש דרכו לכבש: יבמות סה, ב.
1684) צדיק באמונתו יחיה: חבקוק ב, ד [ושם: וצדיק — ראה שה"א ח, ב ובהערה 3. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה לה"ע אכילת מצה ובהערה 32].
1685) יראת ה' לחיים: משלי יט, כג. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלט. וש"נ. תו"ח בא ח"א ק, א. וש"נ.
1686) כי טוב חסדך מחיים: תהלים סג, ד.
1688) אלקיך: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף: כו'.
1687) ובחרת בחיים. . לאהבה. . ס"פ נצבים: ל, יט. כ.
1689) האמיתי: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: אמיתי.
1690) ונפשי כעפר. . בתורתיך: ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור). ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קכח. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. שערי אורה ע' לו ובהערה 3.
1691) ונרגן מפריד אלוף: משלי טז, כח.
1692) כו': בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת נמצא כאן הוספה.
1693) חוייא: בלקו"ת לג"פ ובב"ר דפוס אמשטרדם שנת ת"א-ב: חיויא. באוה"ת ובב"ר: חויא.
1694) חיוך: וכ"ה בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת. בב"ר: חוויך. ובב"ר דפוס אמשטרדם שנת ת"א-ב: חויך.
1695) ע"ש: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף: דהיינו.
1696) הנחש הוא ג"ק הטמאות: ראה גם אוה"ת בראשית כרך ג ע' 1152. ע' תקעז ס"ד. תו"ח בשלח ח"א קלז, ד ובהערה 264.
1697) ג"ק הטמאות היונקי' מק"נ: ראה גם אוה"ת עקב ע' תקנט ס"ח.
1698) מהמ' הנק' חוה: ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' סד. וש"נ. תו"ח וירא צח, ד.
1699) הנחש השיאני: בראשית ג, יג.
1700) בא נחש על חוה: שבת קמו, רע"א.
1701) פ"ז דיומא: נסמן בפנים בריש הפרק.
1702) בא: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: בה.
1703) בבה"ז פ' וישלח: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף: דף קע"ה (והוא ציון מקומו בזהר). ראה ביאוה"ז שם כ, ד.
1704) ופושעים יכשלו בם: הושע יד, י.
1705) בלק"ת. . נעשה: במדבר יג, ג.
1706) ובאגה"ק בד"ה והמשכילים יזהירו: סכ"ו ע' קמד ואילך. הובא בלקו"ת שם.
1707) וברך את לחמך ואת מימיך: משפטים כג, כה. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תיא.
1708) דואג ואחיתופל כו' שנטרדו: ראה סנהדרין צ, א (במשנה).
1709) בבה"ז. . כשושנה: ראה ד"ה ר' חזקי' פתח תקס"ז נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שפו. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תקצא ס"ו.
1710) וברבות ס"פ במדבר פ"ה: ס"ו.
1711) למען שמי. . אחטם לך: ישעי' מח, ט. ראה גם בפיסקא הבאה. אוה"ת ר"ה ע' א'תג.
1712) בלק"ת ס"פ שלח: נא, ד ס"ב.
1713) וירח את ריח בגדיו ויברכהו: תולדות כז, כז.
1714) הכרת תכרת: שלח טו, לא. ראה גם תניא פ"א ובמ"מ, הגהות והע"ק שם.
1715) כו': וכ"ה באוה"ת כאן. ובלקו"ת לג"פ: וגו'.
1716) בלק"ת פ' נשא: כה, ג.
1717) מריביו: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף: כו'.
1718) ברבות וישב פרשה פ"ה: ס"ט.
1719) תהלה לדוד: תהלים קמה, א.
1720) לדוד: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת נמצא כאן הוספה.
1722) העדותי בכם היום: ואתחנן ד, כו. נצבים ל, יט.
1723) יראי: וכ"ה באוה"ת שבהערה 1726. ברש"י שם: ויראי [אבל בכמה הוצאות ומהם: אמשטרדם תנ"ט־ ת"ס־ תפ"ד — תפ"ח־ תקכ"ח. פראג תס"ו. זולצבאך תקכ"ט מובא כבפנים].
1724) התורה שנאמר: ועד"ז באוה"ת שבהערה 1726 [ושם: התורה נא']. ברש"י שם: תורה נופל הוא בו שנאמר.
1725) קשרם על לוח לבך: ברש"י: קשרם על לבך תמיד — משלי ו, כא. הלשון שבפנים מובא באבן עזרא בא ג, ט. אוה"ת שבהערה הבאה [וראה משלי ג, ג. ז, ג].
1721) אך הדרך. . עכ"ל: לשון אוה"ת כאן ע' תקעא רפט"ז. ושם: והנה הדרך.
1726) ויש: מכאן ואילך לשון אוה"ת ישעי' כרך א ע' קעח ס"ב. ע' קפ ס"ה.
1727) קטרת לשון קשר: ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה פי"א ובהערה 204.
1728) והקשורים ליעקב: ויצא ל, מב.
1729) בביאור ע"פ נשא: לקו"ת נשא כב, ד.
1730) בד"ה ושאבתם מים דרוש הראשון: לקו"ת סוכות עח, ג ואילך. ואולי הכוונה לד"ה זה שנדפס במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קלב שהוא נו"א מד"ה זה שבלקו"ת.
1731) בד"ה וכל בניך: לקו"ת ראה כט, א.
1732) אורחא: וכ"ה באוה"ת כאן. בזהר ובאוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקצו: ארחא.
1733) באתר: וכ"ה באוה"ת כאן. בזהר: בההוא אתר.
1734) דיוקני. . הנשמה. . הארת הנשמה: ראה אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תשלג.
1735) ודמי כמונח ליה [באוה"ת: לו] בקופסא: ראה גם לקו"ת הוספות לויקרא נב, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתקכב. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תשג.
1736) זקן שקנה חכמה: תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. תו"ח משפטים ח"ב ש, ב ואילך.
1737) בלק"ת פ' קדושי': ל, ד.
1738) אם בחקתי תלכו: לקו"ת ויקרא מו, ב.
1739) גליף גליפו בטהירו עילאה: זהר בראשית טו, א.
1740) כי חק לישראל הוא: תהלים פא, ה.
1741) בלק"ת סד"ה תקעו בחדש: ר"ה נד, ד.
1742) וז"ע מ"ש: באוה"ת כאן ע' קעט: וע'. וכן העתיק הר"ש סופר. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.
1743) הנ"ל: ניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין.
1744) חתום הוא באוצרתי [ב: באוצרותי] בפ' האזינו: לב, לד בהוספת תיבת: הוא.
1745) והריחו ביראת ה': ישעי' יא, ג.
1746) נרך בידי ונרי בידך: ראה ויק"ר פל"א ד. בסמוך בהערה 1749.
1747) נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.
1748) נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.
1749) אם אתה משמר נרי: ראה דב"ר ד, ד. מדרש תהלים יז, ח ובהנסמן לשם. בעה"ט ואתחנן ד, ט.
1750) כחותם: ע"כ לשון אוה"ת ישעי' — ראה הערה 1726.
1751) וידעת היום: ואתחנן ד, לט.
1752) וזהו כענין פותח: מכאן עד סיום הפרק לשון אוה"ת ישעי' שם ע' קפ ס"ה [ותיבת: כענין, ליתא שם].
1753) בינה בן י"ה: ראה זהר רע"מ תרומה קנח, א. נשא קכג, סע"א. אגה"ת פ"ח. תו"ח שמות ח"א מז, א. וש"נ.
1754) תעודה. . עדות: ראה אוה"ת בראשית כאן ע' 1142. וש"נ.
1755) ואתם עדי: ישעי' מג, י.
1756) שמע ישראל: ואתחנן ו, ד.
1757) ע' רבתי ד'. . עד: זהר רע"מ פינחס רלו, ב.
1758) וחתום: תוקן ע"פ ב.
1759) ומתחבר: וכ"ה בהשמטות ותיקונים בלק"ת לג"פ.