הי' רמ"א חייב אדם לברך כו' ועתה יש להבין

רו

מם) ועתה1760 יש להבין ענין ברכות התפלה מ"ש בזהר שהם מתתא לעילא1761, ומתחלה1762 יש לבאר1763 שגם בברכת הנהנין והמצות יש המשכה והעלאה והמשכה, כמש"כ בבמאה"ז1764 בפי' בא"י אלקינו הוא המשכה מחו"ב הנקרא ברוך לחג"ת המרומזים בתיבות אתה הוי' אלקינו, ואחר1765 שקבלו המשכה זו עולים לבינה ואז1766 נק' הבינה מלך העולם, ואזי מקבלים שם חג"ת עיקר הברכה והשפע הפנימית, כמ"ש הרמ"ז ר"פ עקב1767 בד"ה לנחתא אחרנין מלעילא, וסד"ה ומתמן שירותא, וז"ל וכבר הזכרתי1768 למעלה כי ב' מיני שפע הם א' המשפיע כח בתחתון להתעלות אל העליון ואחר שנתעלו שם מקבלים השפע האמיתי למזון העולמות והנה בברוך שם הוא1769 כוונת קיבול שפע הראשון, ואח"כ אומרים אתה הוי' אלקינו שהם חסד ת"ת וגבורה שעולים אל הבינה שהיא מלך העולם ושם מקבלים השפע והוא גמר הברכה וכמשי"ת לקמן בפרטות עכ"ל*. ויש לבאר ע"פ מ"ש בענין מי ברא


1760) ועתה: ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (י"ט מההמשך והוא) ד"ה: הי' רמ"א חייב אדם לברך מ"ב — פ' פינחס (הכולל פרקים מ' — מ"ב). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם גם פתיחה זו נרשמה בפ"ע ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש. בבוך 145 ע' מה (ראה אודותיו לעיל בהערה 1615) בכותרת: בס"ד פ' פינחס שנת תרל"ח.

מאמר זה פ"מ — לשון ביאורי הזהר להצ"צ כרך א ע' תקעו ואילך (נדפס גם באוה"ת עקב ע' תקנא ואילך). הקיצור ביאוה"ז שם ע' תקפ (אוה"ת שם ע' תקנה). פמ"א — ראה ביאוה"ז כאן ס"ע תקעז ואילך (נדפס גם באוה"ת עקב ע' תקנג). מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תשח. פמ"ב — ראה ביאוה"ז כאן ס"ע תקעח ואילך (נדפס גם באוה"ת עקב ע' תקנג ואילך). סה"מ תרס"ט ע' צה.

המאמר נכתב בכת"י הר"ש סופר, פרט לציוני הפרקים, וכן איזה תיקונים, הקיצורים לפרקים מא. מב. והקטע האחרון ד"ה ועפ"ז שנכתבו בגוכתי"ק. כמצויין להלן במקומו.

1761) ברכות התפלה. . מתתא לעילא: זהר רע"מ עקב רעא, א.

1762) ומתחלה: בכת"י הר"ש סופר כתב: והנה מתחלה. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.

1763) ומתחלה יש לבאר: מכאן לשון ביאוה"ז שבהערה 1760.

1764) כמש"כ בבמאה"ז: בביאוה"ז כאן וכן העתיק הר"ש סופר: והנה במש"כ. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.

1765) ואחר: בביאוה"ז כאן וכן העתיק הר"ש סופר: ואזי אח"כ. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.

1766) ואז: בביאוה"ז כאן וכן העתיק הר"ש סופר: ואזי. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.

1767) ר"פ עקב: ניתוסף בין השיטין בגוכתי"ק.

1768) הזכרתי: ברמ"ז: הזכרתיו.

1769) הוא: ברמ"ז: היא.