ספריית חב"ד ליובאוויטש
ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'
בס"ד א' דחה"ש לח, אהת"פ
אלפי שנאן ג' פי' כו' השמים כסאי כו' דבר מתוך דבר
[חה"ש]
ואשא אתכם על כנפי נשרים1 ואביא אתכם אלי2, ות' לפולחני, וכ"פ רש"י. וצ"ל היכן מצינו שנשא אותם על כנפי נשרים, ומה שפי'3 כמו על כנפי נשרים, אינו על כנפי נשרים, וגם צ"ל לאיזה צורך הי' לשאת על כנפי נשרים בשביל לקבל
1) ואשא אתכם על כנפי נשרים: מכאן מתחיל סדרה של י"ב מאמרים (שנאמרו בהפסקות דרושים אחרים), שחלק מהם נאמרו בש. ז. (תרל"ח), וחלק מהם נאמרו בשנה שלאח"ז (שנת תרל"ט), כמו שיצויין לקמן במקומם. במאמרים אלו נתבארו הדרושים דהשמים כסאי וביאוריו שנאמרו בשנת תקס"ה. דרושים אלו נכתבו בבוך 1162* ומשם הועתקו בבוך זה (1089 שהוא הכולל מאמרי תרל"ח) בכת"י הר"ש סופר ומעט מזעיר בגוכתי"ק כמצויין להלן בריש כל מאמר ובמקומו.
מאמר זה מבאר פסקא ראשונה מד"ה השמים כסאי שבתו"א בראשית א, א. ונדפס גם (מלבד הפתיחה והסיום) בלקו"ת לג"פ א, א. אוה"ת בראשית כרך ו ס"ע תתרכג ואילך.
כאמור לעיל הנה כאן (ובלקו"ת לג"פ) באו דרושי אדה"ז (הן ההנחה שבתו"א והן הנחותיו של כ"ק אדמו"ר האמצעי) עם הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש, וכדי להפריד ביניהם, היינו לידע איזה חצאי עיגול הם מאדמו"ר האמצעי שבאה בתוך הנחותיו, ואיזה היא הגהת הצ"צ, ואיזה היא הגהת אדמו"ר מהר"ש, לזה באים ג' סימנים והם: כל הבא בתוך חצאי עיגול ( ) הם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. הבא בחצאי ריבוע [] הם מכ"ק אדמו"ר הצ"צ. ודברים המובאים בתוך חצאי עיגול שהם בתוך חצאי מרובע [( )] הם מכ"ק אדמו"ר האמצעי.
המאמר שלפנינו נעתק מבוך 1089 שהוא משנת תרל"ח כנ"ל, הוא כת"י ר"ש סופר. התאריך שבראשיתו: ”בס"ד א' דחה"ש לח, אהת"פ" [ אחר התפלה]. לא העתיקה הנ"ל, ונעתק כאן מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש שנמצא בבוך 1162.
דרוש זה שנרשם כמאמר אחד ולא צויין (במפתח של בוך 1089) שהי' עוד פתיחה, הנה מהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב [שנדפס לקמן בחלק ההנחות] אנו יודעים שנאמר בשני פעמים, היינו פעם הראשון בפתיחה זו עד להלן ד"ה וכיצד שעל יד הערה *81 שנאמר ביום א' דחה"ש. ובפעם השני מד"ה וכיצד (שעל יד הערה *81) ובפתיחה ואהי' אצלו אמון ונאמר ביום השבת ב' דחה"ש.
לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה ד"ה ומקנה רב על יד הערה 136 מציין למאמר דידן בשם: ”משנת"ל בד"ה השמים כסאי". בסה"מ תרמ"ג ע' כב מציין למאמר זה: ובד"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים (ל"ח שהוא השמים כסאי שבתו"א). ושם ע' לא בשולי הגליון: ואשא, השמים, ומקנה רב (ל"ח). ונזכר גם לקמן במאמר ד"ה פי' פתחה בחכ' על יד הערה 9.
בבוך 701 ע' תקג נמצא המאמר ובתוכו רשום הגהות (ששילב ממה ששמע בשעת מעשה — מוסגרים בשני חצאי לבנה) מא' השומעים בכותרת: בס"ד חגה"ש תרל"ח כפי מה ששמעתי רשמתי בזכרוני הגהות וח"ו להשען ע"ז. ונמצא רק ארבעה עמודים. הגהות אלו נעתקו כאן בשולי היריעה בסימון א ב וכו'.
*) בבוך 1162 בתחלתו באה רשימה בגוכתי"ק של כ"ק אדמו"ר מהר"ש איך לסדר ספר לקו"ת לג"פ [ לג' פרשיות, בראשית נח לך לך]. בסוף הספר מונח דרוש השמים כסאי כת"י הר"ש סופר [שבראשיתו נרשם בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש: ”שר"ח מנ"א תקס"ה"], ונעתקה ההנחה שנדפסה בתו"א בתחילתו, ושני ביאוריו שנדפסו במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב (שהם הנחותיו של כ"ק אדמו"ר האמצעי) ע' תשטו ואילך, ע' תשנט ואילך מש"פ עקב וניתוספו בה הגהות הצ"צ. בראשית הבוך באים הגהות־ הפתיחות־ וסיומים של כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
דרושים הנ"ל בבוך 1162 נכתבו בגוכתי"ק בנייר גודל שונה (מוקטן) מהדרושים שנכתבו בבוך זה 1089. מתחלה נרשמו ההגהות על המאמר (ואולי נכתבו שני פעמים, היינו שבפעם השני באו הוספות וכו' בעט אחר) ובראשו בצד השמאלי שבע' נרשם: ”בס"ד בל"ח ג' מלב"י" [ פ' במדבר תרל"ח יום ג' מ' לספירה למנין בני ישראל] ובשורה שלאח"ז באמצע העמוד נרשם: ”הגהות לד"ה השמי' כסאי," ואחר ההגהות נרשם הפתיחה והסיום (דהמאמר דתרל"ח, וכן לאח"ז על ביאוריו). אמנם בבוך זה 1089 בחלק המאמרים באו הפתיחה־ הסיום־ הגהות כנרשם להלן בריש כל מאמר במקומו. וכנראה שכוונתו הק' היתה שדרושים אלו הנה חלק הפתיחות וכו' יועתקו בבוך זה 1089, ואילו חלק ההגהות ישמשו לשני המקומות היינו הן להדרושים שיבואו בבוך זה דשנת תרל"ח. וכן בספר לקו"ת לג"פ כשיבא זמנו להדפיסו, ולא יצטרך לערכו עוה"פ.