ומקנה רב כו' מרגלים כו' והארץ הדום רגלי כו'

רכח

בס"ד מו"מ ח"ל

ומקנה רב1 הי' לבני ראובן ולבני גד2 כו', יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה3 כו' ואתנו אחוזת4 כו'. והנה בפ' זו רבו הדקדוקים מאד, הא' למה חטפו

רכט

ב"ג ובני ראובן נחלתם מעבר לירדן בשביל מקניהם עד שלא ידעו עדיין תחלה טיבה של ארץ כנען כ"כ לענין המקנה, ב' למה הוכיחן משה כה עשו אבותיכם5 כו' היינו בשילוח מרגלים, ולא בכ"פ שרצו לחזור למצרים, ג' למה תלה להם אח"כ זכיית חלקם מעבר הירדן בכיבוש וחלוקת הארץ כמ"ש בפירוש בתנאי וכ"פ המפרשים ע"פ ואתנו אחוזת נחלתינו, ד' לשון אחוזת נחלתינו ולא אמר נחלתינו כמ"ש בארץ כנען תנחלו נחלה6 וכדומה רבות. והענין הוא, דהנה במד"ר ס"פ מטות דרשו על ב"ג וב"ר פסוק נחלה מבוהלת7 כו' לא תבורך, ויש בזה ב' פי' במפרשי המד"ר, הא' לא תבורך מפני כי גלו תחלה כמ"ש המד"ר מקודם8, הב' מפני כי בא"כ כתי' תמיד עיני ה' אלקיך בה9, א"כ שם הברכה יותר, ולכן מעבר לירדן לא תבורך כו'. ויובן בהקדם ענין מה שנת' בכ"ד שענין מה שלא רצו המרגלים וכל דור המדבר לעלות לא"כ מפני כי לא רצו להשפיל א"ע במצות מעשיות10, שבכלל כל המצות תלוי' בארץ כמ"ש וזאת המצוה כו' לעשות בארץ11, ונא' אח"כ שמע ישראל שהיא חובת הגוף12, אלא שכל המצות תלויות בארץ כמ"ש בד"ה וזאת המצוה שלא נדפס13, ונק' תלוי' בארץ ע"ש התלבשותם בדברים גשמי' ציצית בצמר הגשמי ותפילין כו', והם רצו שיהי' העבודה במח'14 בינה להיותם דור דיעה15 כו'. וזהו ע"ד אותם שקיצצו כו' שהפרידו הארץ בחי' מל'16, ולכן חלף הילוכם מם יום לתור נתעכבו ישראל מם שנה במדבר17 בארץ לא18 כו', ואח"כ עלו לא"כ לקיים מצות התלוי' בה ממש, וכל המצות שג"כ תלוי' בה כנ"ל, רק ב"ג וב"ר באה נחלתם מעבר לירדן שהיא בחי' אחוזת נחלתם כו'.

רל

והענין הוא דכתי' השמים כסאי והארץ הדום רגלי19, הדום20 בלשון הפסוק הוא כמו שרפרף בלשון הגמרא21 שהוא ג"כ כסא קטן והוא מה שמעמידין תחת רגלי היושב להגביה הרגל מעל הארץ וע"ז אמרו בגמ' ע"פ כרסון רמיו22 אחד לכסא ואחד לשרפרף, כסא הוא הגדול שיושבין עליו ושרפרף הוא הקטן שמעמידין תחת הרגלים. והענין כי הנה כנס"י נקרא רגל כמ"ש בנים אתם23 לה' אלקיכם וברא כרעא דאבוה24, והנה כמו עד"מ שנמצא מעלה יתירה ברגל מה שאין בראש שהרגלים הם המהלכים והם נושאים את הראש ומוליכין אותו למחוז חפצו ונמצא הראש צריך להרגל וגם גידי הראש וחיותו שהדם הוא הנפש הם ברגלים וכשמקיזין דם מהרגל25 מתרפא הראש ומתקיים, וכן כמה רפואות*26 יש שעושין ברגלים ומתרפא הראש, ובבחינה זו נק' הרגל ראש26 והראש רגל שהוא למטה מהרגל במדרגה זו, וכך הוא למעלה ע"י התכללות המשכות המדרגות נעוץ תחלתן בסופן27 וסוב"ת אור ישר ואור חוזר, אור ישר נק' מלמעלמ"ט כל מה שלמעלה הוא העליון ואור חוזר ממטלמ"ע כל מה שלמטה הוא העליון, וזהו נעוץ תחלתן בסופן שסופן הוא תחלתן שבחי' הרגל נק' ראש, וישראל נקראו ראשית28 וכתי' וירא ראשית לו29 וע"י אתעדל"ת נעשה למעלה תיקון אורות עליונים [ועמ"ש בד"ה צאינה וראינה30 בפי' שאו ידיכם קדש31 וברכו את הוי', וזהו ג"כ מארז"ל לא זז מחבבה32 עד שקראה אמי, וא"ח עטרת בעלה33 עטרה על הראש, וז"ש בזכרי' סי' ד' ז' את האבן הראשה, שהיא בחי' אבן מאסו הבונים34 היתה לראש פינה, וכתי' כי מראש צורים אראנו35 תשורי מראש אמנה36, ועיין37 בפ' תשא דקפ"ט ב' ע"פ נכון יהי' הר בית ה'38 בראש ההרים, ועמ"ש במ"א ע"פ מגיד מראשית39 אחרית ומקדם כו', ועד"ז י"ל ג"כ מה שהיו"ט נק' רגל ע'

רלא

בלק"ת40 ס"פ משפטים גבי מצות ראיה בג' רגלים, וזהו ג"כ ענין בנהר יעברו ברגל41 היינו למעלה מבחי' הנהר היוצא מעדן42 כמ"ש במ"א] (ועכ"ז אינו דומה לבחי' עגולים שבבחי' עגולים לא יש כלל ראש וסוף כמ"ש באריכות במ"א בענין האופן בתוך האופן43 וע' בד"ה לעומת המסגרת44, ובמ"א בענין ומתחת זרועות עולם45, אבל כאן הכוונה דיש ראש וסוף רק שמלמעלמ"ט החכ' ראש והמל' סוף, ומלמטלמ"ע בהיפוך אבל עכ"ז הנה יש ראש וסוף, וצ"ע אם בגבולי אלכסוני' דז"א46 ג"כ כן הוא וגם מצד התכללות המדות דתיקון אם גם בהם ההתכללות עד"ז שהסוף הוא ג"כ ראש, וע' בביאור והניף בפ' אמור47 ענין היותם רך כקנה מצ"ע זהו ענין בחי' ריכוך, וגם התכללותם מצד הארת א"ס בהם ז"ע ביטולם ע"ד המשל ופחד עמו כו', א"כ א"ז שייך לענין הנ"ל, רק בגבולי אלכסונים ענין היותם י"ב מורה שיש בהם ראש וסוף, והסוף הוא ג"כ ראש דאל"כ אינם י"ב כ"א ששה, אבל חיבור מוחין ומדות נראה שבהם אינו שייך כ"א התכללות לבד ולא ע"ד ראש וסוף ושהסוף הוא ג"כ ראש, כ"א עם מדת המל' דנתב"ס וסוב"ת כו', ומ"מ אינם כמו עיגולים כנ"ל כו').

וזהו שמצינו במשה שבחטא העגל נטלו ממנו אלף אורות49 [ובשבת חוזרין ונותנין אליו במתנה וזהו ישמח משה במתנת חלקו50]51 וע"ז רמזו רז"ל במ"ש ע"פ לך רד רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל52, והיינו לפי

רלב

שהיו ישראל בבחי' הרגל שלו וכמ"ש שש מאות אלף רגלי53 העם אשר אנכי בקרבו והם היו לו בחי' מקיף ובחי' ראש אף שהם היו לו בבחי' רגל ודאי [ועמ"ש מזה בד"ה מי שם פה לאדם54], (ועמ"ש בד"ה ועמדו רגליו ביום ההוא55 על הר הזתים מענין ישכר וזבולון, בענין בחי' תמכין דאורייתא*56 כו', ושם נת' ג"כ שיש כוונת נעיצת התחילה בסוף יותר מבבחי' ראש המתפשט, ולכאורה זהו יתרון המעלה מלבד מה שרגל הוא ג"כ ראש, שזהו כמו שמפרשים נעתב"ס וסוב"ת בכ"מ, אבל שם פי' שכוונת נעיצת התחילה הוא בסוף דוקא יותר מבראש המתפשט כו', ונת' מזה במ"א בד"ה המגיד מראשית אחרית56 באורך), וכך הוא בכל ישראל ע"י שמתקן מעשיו שהם בכח המעשה בעשי' גשמיות בבחי' רגלים נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה57 [ועמ"ש בדרוש המרגלים בפ' שלח58, והנה מרגלים י"ל ג"כ קרוב ללשון רגל59 והיינו כי נשתלחו לתור את הארץ60 שהיא בחי' מצות מעשיות שהם בחי' רגל אלא שהם לא רצו בהשפלה זו כו'. והנה מש"כ אלף פעמים ככה י"ל שהוא ע"ד אלף אורות דמשה שנמשך לו ע"י נש"י שהם בחי' רגל כו', וכך הוא לפי ערך זה בכל א' מישראל כו'. וענין אלף י"ל שהוא בחי' אאלפך חכמה וכנ"ל61 ועמ"ש בד"ה ויקרא אל משה62 מענין א' זעירא וא' רברבא ע"ש. ויובן ג"כ ע"ד משנ"ת בד"ה מי מנה63 בענין אף עשיתיו אף מרבה בחי' רביעית היינו גילוי רצון העליון שלמעלה מחב"ד חג"ת כו' והוא נמשך ומתגלה ע"י העשייה דוקא ע"ש]. (ויובן עוד ע"פ מארז"ל במשנה ט'*64 פ"ג דאבות, כל שמעשיו מרובי' מחכמתו חכמתו מתקיימת, שקיום החכ' הוא ע"י המעשה דוקא, וי"ל דהנה ארז"ל במד"ר אלף נכנסי' למקרא64 יוצא ממנו מאה למשנה, מאה למשנה עשרה לתלמוד, מיו"ד שלתלמוד אחד להוראה, וזהו דכתי' אדם אחד מאלף מצאתי65, ונודע כי מקרא בעשיי' והיינו שנשפל עד העשי' כמ"ש בביאור

רלג

ולא תשבית66 בפ' ויקרא, וע' בבה"ז67 במאמר לא טוב כו' עזר כנגדו אתתא דההוא נער, וכ"מ מהביאור דלקמן על מא"ז68, ומשנה ביצי' ותלמוד בבריאה, ונמצא שמאלף דעשיי' יכולים לבוא מאה להשגה שביצי' וממאה דיצי' יו"ד להשגת הבריאה, ומיו"ד דבריאה אחד לגילוי האצי' כו', ולפ"ז י"ל שאם האחד שבא לגילוי השגת האצי' זהו דוקא ע"י שמעשיו מרובי' מחכמתו שעי"ז חכמתו מתקיימת, פי' עומדת חזק עד שבא לתכלית השלימות להכלל ע"י לימוד תורתו באצי' העליון כו', וכשיוצא לידי פועל שמורה הוראות בישראל מובן שבא לכלל שרי אלפי'*69 כו' שיש להם כח מאלף כו', שהרי אמר שמאלף יוצא אחד להוראה, ולכן כשנתמנה להורות הרי נשלם פעולת כח המעשה שלו עד שהגיע לשלימות, ונמצא כי ע"י מעשה נעשה מוחו ולבו היינו לב שומע להבין כמ"ש בשלמה69 כו' עד שיוכל להורות לעמו כו' א"כ ה"ז נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה כו', ועוי"ל קיום ל' חיזוק ע"ד הבנין כשעומד על יסוד טוב ה"ה חזק לבלי יתמוטט, ונודע כי למעלה היסוד הוא למעלה70 כו' וקיום ויסוד הבי"ע היא הארת האצי' המהוה ומחי' אותם תמיד כו', וא"כ פי' חכ' מתקיימת כשמעשיו מרובי' עד שבא להארת האצי', וגם י"ל שיורה הלכה למעשה דוקא וזהו להוראה כו'. ועפ"ז יובן ג"כ ענין עשי' לעילא71 שלהיות כח העשיי' הוא גבוה מאד רק שנשפל למטה לכן יכולה לפעול עד שמוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

אך עדיין צ"ל שבמאה"ז עשי' לעילא פי' שמיעה בהאי אתר תלי' בחי' מל', עשי' לעילא בינה, והבינה היא בחי' בריאה שבאצי', וכאן נת' שזהו הארת האצי', וי"ל דפי' מוחו ולבו קאי על האדם המתעסק בעשיית המצות, וכשמאיר בו הארת האצי' הגם שזהו מבריאה שבאצי' עכ"ז להיותה מבחי' האצי' בכלל עכ"פ נעשו מוחו ולבו זכים א"פ ככה כו', וגם י"ל כי חו"ב הם תרדל"מ72 ולכן הגם כי הבינה מצ"ע ה"ה בריאה שבאצי' מ"מ ע"י היותם תרדל"מ ה"ז אצי' ממש כו'. וענין אומרו ככה יובן ג"כ שנגד המעשה הוא שנק' ככה, דהנה יש ג' בחי' זה, כה, ככה73, ונת' במ"א בענין משה נתנבא בזה74 שזהו באספקלרי' המאירה דאצי' כו' בחי' בצלמנו כו'

רלד

משא"כ כל הנביאים נתנבאו בכה כדמותנו75, שביד הנביאים אדמה76, כי נבואתם הי' מבי"ע שישעי' ראה מרכבת הבריאה77 ויחזקאל ביצי'78 וזכרי' בעשי'79, וזהו הנק' כה, אבל ככה נא' במג"א שהי' ההתלבשות בשושן אשר בעילם המדינה81 נא' שם מה ראו על ככה82 שגם בבחי' ככה מ"מ הגיע להם בחי' מה כמשנ"ת במ"א83, ולפ"ז יובן גם כאן שהגם שהמעשה נתלבש בדברים גשמי' ציצית מצמר הגשמי דנוגה וכן כולם, עכ"ז כשעושה אותם בבחי' קבעומ"ש שקדם כמ"ש במ"א ובכוונת הלב כמ"ש בש"ע גבי תפילין84 לשעבד הלב והמוח, ובכלל כוונה זו היא כל כוונות הנא' בכהאריז"ל, ע' בביאור ועתה יגדל נא85 בפ' שלח, נעשה מוחו ולבו זכים להורות אלף פעמים מכמו היותו ככה כשנכנס ללימוד המלובש בעשי' כו').

והנה להיות הדום לבחי' רגל שהוא בחי' כנסת ישראל דהיינו להגביה' ולהעלותה ממטה למעלה הוא ע"י בחי' הארץ שהם מצות מעשיות וכללותן היא הצדקה וע"ז נא' צדקה תרומם גוי86 תרומם ממטה למעלה [ועמ"ש מזה בד"ה המגביהי לשבת87 ובד"ה כי ביום הזה יכפר88 גבי אני כברוש רענן כו'], והגבהה והעלאה זו היא בבחי' גוי שהם אותיות גו"י דהיינו העלא' המדות שנחלקין דרך כלל לג' בחינות חסד דין רחמים [כי נה"י אינו אלא התפשטות חג"ת וענפיהן89 ועמ"ש מזה בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא90], והתעלותן היא לבחי' יו"ד שהיא בחי' החכ' ע"י הוא"ו שהוא הממשיך ומחבר המחשבה כו' [ויובן זה עפמ"ש בפ' בלק דר"ג ע"ב ציורא ודיוקנא דאבוי אתרשים בי' ממש וכמ"ש במ"א91, ועמ"ש בד"ה ראה אנכי92 בענין נחל איתן כו', וע' באגה"ק בסופו ע"פ וצדקה כנחל איתן, וזהו ג"כ מ"ש וצדקתך

רלה

אלקים עד מרום93]. ככה ממש נעשה למטה בנפש האדם העלאת המדות בשכלו ובינתו כי כשהמדות נפרדות מהשכל הם נחשבות לדבר בפני עצמו ולכן יש לך אדם שמתעורר לבו בשעת התפלה וכיוצא בה שאז היא שעת גדלות המוחין94 ואח"כ חולפת ועוברת האהבה ופונה לדרכו מהיפך להיפך באין מבין כי הם שני הפכים והיינו מפני שהמדות נפרדים מהשכל, משא"כ בהתכללותן כו', והרי אז הוא עילוי המדות ביתר שאת שנעשו בחי' מוחין (וצ"ל שכמו בירידת השפע מלמעלמ"ט יש בחי' מעבר והתלבשות כמשנ"ל95 ענין ההפרש ביניהם שבהתלבשות נק' ע"ש כו' כן דוגמת זה יש בעלי' מלמטלמ"ע ג"כ ב' בחי' אלו, וכן העלי' היא ע"ד הירידה בבחי' ההתלבשות כו' ולכן אמר שנעשו בחי' מוחין. ועוי"ל ע"פ מ"ש במ"א בש' הבעש"ט ז"ל96 בתי' הקושי' על שרפי' עומדי' ממעל לו97 היתכן שיעמדו למעלה מש' אד' המהוום, אלא מפני שרצונם בקריאתם ובאמירת קדוש ליכלל וליבטל באוא"ס הסוכ"ע שלמעלה מש' אד' לשון אדון כו'98 וה"ה כאלו עומדי' שם וכ"ש בעליית המדות למוחין שיקראו ע"ש בחי' המוחין כו') וזהו בכל נפשך99 דהיינו בכל כחות הנפש אפי' בבחי' רגל שגם בחי' הרגל תרום ותגביה [וזהו נר לרגלי דבריך100, וע'101 בפ' פקודי דרמ"א א' והארץ הדום רגלי דא רקיעא דדוד מלכא שריא ביה כו', ובגין דבעי לאתפשטא יתיר לתתא אמר הדום רגלי, וענין דבעי לאתפשטא יתיר י"ל ע"ד רגליה יורדות102 כו', ועוד יובן ע"ד מ"ש103 בפ' קרח דקע"ח סע"א בההיא שעתא דבעא יומא לאתקדשא הוו נפקי רוחיהון כו' ואתקדש יומא ולא אתבריאו ועמש"ש ע"ז בבה"ז104 וזהו אם תשיב משבת רגליך105, ועמ"ש במ"א ע"פ אז ישיר106 בענין מלך עומד על הלוח אגוסטוס יושב כו', ומשם יובן מעלת השמים כסאי שעי"ז והארץ הדום כו' ולא יומשך ויתפשט למקום שא"צ].

והנה זהו דרך כלל שנק' שמים וארץ תורה ומצות ודרך פרט בתורה עצמה שמים זו תושב"כ שמים שם מים108 דאורייתא מחכ' נפקת109 וארץ נקרא

רלו

תושבע"פ107 כי ארץ מלשון רצון כמארז"ל למה נקרא שמה ארץ שרצתה110 כו' וארץ אותיות א' רץ111 כו'. והענין כי תורה שבע"פ היא השגת תכלית הרצון לידע איך ומה כגון סוכה שהיא גבוה112 כו' שאין זה מבואר בתושב"כ ותושב"כ היא רק בחי' אותיות להיות כדמותן בצלמן שהן שמותיו של הקב"ה113 ולכן נק' קורא בתורה114 כמו שקורא בשם [ועמ"ש מזה בד"ה לכן אמור לבנ"י115] והיינו מלמעלה למטה אבל תושבע"פ עיקרה ממטה למעלה ע"י השגת הרצון בנפש תכלל הנפש במקורה למעלה [וזהו ענין סלסלה ותרוממך116 ועמ"ש מזה בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר117]. (וכן י"ל שיש ב' בחי' אלו דשמים וארץ במעהמ"צ ג"כ, דהנה נת' בד"ה ועתה יגדל נא118 בפ' שלח שיש ב' בחי' במצות בעשייתם, הא' שע"י עשייתם מקיים מצות המלך ע"ד ותגזור אומר ויקם119, והב' הוא להמשיך אוא"ס ורצה"ע ב"ה120 במצוה זו ששרשה ויסודתה בהררי קדש העליון אשר קדשנו במצותיו121, והנה תחילת עשיית המצוה122 לא תהי' בשביל להמשיך אוא"ס ב"ה ורצה"ע ב"ה לבד, שהרי זהו רק כמו שעושה בדרך סגולה או רפואה עד"מ, או מו"מ כדי להרויח שאין זו עבודה ותחת אשר לא עבדת123 כתי' שהמצות צריכים להיות דרך עבודת עבד שמקיים גזירת רבו וציויו אף124 בלי טעם ודעת ושום תשים עליך מלך125 כו', ועי"ז נמשך ממילא אוא"ס ב"ה, משא"כ בלא קבלת עול מלכותו ית' אינו ממשיך כלום כי הוא המרומם לבדו המתנשא מימות עולם126 רק המלך בלבד שבשביל שהוא מלך כו'127, עכ"ל. ובהביאור שם128 כי במצות יש ב' בחי' הא' המצוה עצמה לפי שעי"ז יומשך ונעשה יחוד למעלה ע"י אתרוג ושופר, ואין זה עבודה שהרי יש לה טעם

רלז

וה"ז דוגמת רפואה וסגולה כו', ואמנם בחי' ב' נק' מצות המלך בלי טעם גם אלו לא הי' נעשה היחוד עכ"ז כו'129 כמו אם130 אלו נצטוה לחטוב עצים131 עד"מ, וזהו132 מצות המלך שאין לבקש שום טעם כלל, רק קב"ע כי מאחר שמצד עצם מרומם הוא לבדו כו', והוא בחי' גלגלתא דחפיא על מוחא133, ועיקר צד סיבת חיבורו לנבראים הוא מצד היותו מלך כמ"ש המלך המרומם כו', וא"כ ממילא מובן שא"א להמשיכו זולת ע"י קבעמ"ש הנ"ל134, ועי"ז דוקא נמשך ונעשה ג"כ היחוד למעלה, וזהו משארז"ל מצות צריכות כוונה135 דהיינו קבלת עומ"צ שמצות מלך היא עכ"ל, וב' בחי' אלו י"ל שזהו ג"כ שמים וארץ כמו שבד"כ תו' היא שמים ומצות ארץ, כן בד"פ בתו' תושב"כ שמים ותושבע"פ ארץ כנ"ל, וכן במצות טעם המצוה זהו שמים, וקבעמ"צ זהו ארץ כו').

ושלשה נקראו ארץ כנס"י ותו' שבע"פ ומצות וכולן נרמזין במקרא אחד ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' בירמי' כ"ב ך"ט136 [וע' בשל"ה פ' ויחי137 מ"ש בענין ג"פ ארץ וג"פ היכל ה' המה בירמי' ז' ד' וע' ברע"מ פ' עקב דער"ב סע"ב מענין ג"פ היכל, והנה ענין תושבע"פ שנק' ארץ והמצות שנק' ארץ יובן עפמ"ש בד"ה וישב יעקב138 ענין בארץ מגורי אביו היא עסק התשבע"פ, וענין בארץ כנען הוא מעשה המצות ועמ"ש בד"ה וללבן שתי בנות139 בענין בארצות החיים ב' ארצות כו', ועמ"ש בביאור ענין המרגלים140 בפ' שלח שהם ב' בחי' דבור ומעשה, ועמ"ש בד"ה לכן אמור לבנ"י141 בענין אל הארץ אשר נשאתי את ידי כו', וענין בחי' כנס"י שנק' ארץ עמ"ש בביאור ע"פ ששים המה מלכות142 כו' אחת היא יונתי ע"ש בשם המ"ח143 ועמ"ש בד"ה הבאים ישרש144 בענין כי תהיו כו' ארץ חפץ, ועמ"ש בד"ה לך לך145 מארצך אל הארץ כו' ועמ"ש בד"ה ויגש אליו יהודה146, וע' מענין השמים כסאי כו' ברבות בא ר"פ י"ז משפטי' תוך פל"א147 בחקתי ר"פ ל"ו

רלח

נשא ר"פ י"ב148 ובגמרא פ"ט דברכות נ"ט א', פ"ב דחגיגה די"ב סע"א, י"ד א' י"ו149 א', קדושין ל"א א', פ"ק דסנהדרין ז' א', אבות ס"פ שנו חכמים].

ועפ"ז יובן ענין ב"ג וב"ר שאמרו ואתנו אחוזת נחלתינו כו', דהנה נת' שענין הארץ הוא בחי' מעהמ"צ בגשמיות וזהו הדום רגלי, וז"ע מצות התלוי' בארץ להיות כי ארץ היא בחי' מל'150 יורדת לברר בירורי' דבי"ע וכמ"ש רגלי' יורדות, וכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף151 בכדי להעלות רפ"ח ניצוצין152, וכן כל המצות שהם ג"כ שלוחים מלאכי אלקים כמ"ש בדרושי יוהכ"פ בד"ה לבאר ענין יוהכ"פ153 פ"ב, שהם עולים ויורדי' בסולם בכדי להעלות הניצוצות, וכמארז"ל לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות154 שנת' מזה בכ"ד, והבירור שבא"כ155 הוא הבירור היותר מהיר להיות כי שם הי' ז' אומות הכנעני שרש זמה"ר156 שבאדם כו' כמ"ש במ"א, משא"כ בעבר הירדן שזהו רק פרטים כו', אבל ב"ג וב"ר חשבו שבעבר הירדן הוא בירור יותר חשוב להיותם רחוקים יותר מקדושה, שהרי בא"כ עכ"פ דורש אותה, ותמיד עיני ה' אלקיך בה, ולכן גלו תחילה שבירור זה הרחוק אינו ע"י קרבת אלקים שטוב לי157 ע"ד קרבנות וכדומה כ"א ע"ד ג'158 כענין לא זרועה דמדבר, כן כתי' לא מאסתים ולא159 כו' ג"כ בחי' לא, ולכן הזכיר להם משה חטא המרגלי', שלפי שחשב משה שרצו לישאר ולא לילך בכבישת א"כ ה"ז דומה למרגלים, אבל כשהתנצלו שרצונם להמתין גם אחר החלוקה, נתרצה, ומשה א' רק לאחר הכיבוש

רלט

להיות כי אחר שיתחילו ישראל לברר א"כ יוקל להם הבירור בעבר הירדן, ע"ד התפלה בבית בשעה שהצבור מתפללין160, והם הוסיפו עוד ז' שנים דחלוקה שזהו גמר התחלת הבירור כל אחד חלקו, ותלוי בפלוגתא חז"ל אם יש ברירה א"ל161, ולכן גם קודם שידעו טיבה של א"כ עכ"ז רצו בעבר הירדן שלפי סברתם זהו בירור יותר גדול, ולכן אמרו אחוזת נחלתינו ולא נחלה להיות כי זהו בח"ל162 אמרו לשון אחוזה ע"ד דכתי' בגשן ויאחזו בה163, שא"ז כ"א אחיזה לבד ולא השייך באמת ולכן ביחזקאל164 נחלקו א"כ לכולם כו', וכ"ז מפני ומקנה רב, מקנה זהו בחי' צאן אדם165 כו' רב ע"ד שארז"ל כל רב מבבל בחי' טורי דפרודא167 לכן בררו אחוזת נחלתם בעבר הירדן ולא בא"כ שכל רבי מא"כ166 כו' ששם מאיר יו"ד חכ' ביטול בעצם כו'.


1) ומקנה רב: דרוש השלישי (לאחר ד"ה ואשא אתכם וד"ה ואהי' אצלו אמון) מההמשך המבאר ד"ה השמים כסאי שבתו"א בראשית א, א (וביאוריו) כמצויין לעיל ברד"ה ואשא אתכם.

מאמר זה מבאר פסקאות והארץ הדום רגלי־ והנה זהו שבתו"א שם א, ב. ג.

הכותרת שבריש המאמר נעתקה מבוך 1162 ואינה מופיעה בבוך זה 1089. אודות ביכלאך אלו ראה המצויין בריש ד"ה ואשא אתכם.

המאמר (מלבד הפתיחה והסיום שנכתבו בגוכתי"ק) הוא לשון התו"א עם הגהות הצ"צ שבאים בתוך חצאי ריבוע, וההגהות שבהחצע"ג הם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש כמצויין בפרטיות בריש ההמשך (ד"ה ואשא אתכם).

המאמר מלבד הפתיחה והסיום נדפס גם בלקו"ת לג"פ ב, ג. אוה"ת בראשית כרך ו ע' תתרכו.

הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות.

מאמר זה נזכר לקמן במאמר ד"ה גדול יהי' על יד הערות 8־ 52. ד"ה על חומותיך על יד הערה 18. ד"ה ישמח משה על יד הערה *72. ד"ה בנים אתם על יד הערות 4־ 109-110.

2) ומקנה רב. . ולבני גד: מטות לב, א.

3) יותן. . לעבדיך: מטות שם, ה.

4) ואתנו אחוזת: שם לב, לב.

5) כה עשו אבותיכם: מטות שם ח.

6) כמ"ש בארץ כנען תנחלו נחלה: ראה מטות לב, יח: התנחל. . נחלתו. מסעי לה, ח: נחלתו אשר ינחלו. פ' שופטים יט, יד: בנחלתך אשר תנחל. וראה קרח יח, כג-כד. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 13.

7) נחלה מבוהלת: משלי כ, כא. ראה רש"י שם. ידי משה במדרש כאן. וראה גם חדושי הרד"ל שם.

8) כמ"ש המד"ר מקודם: פכ"ב, ז.

9) תמיד עיני ה' אלקיך בה: עקב יא, יב. ראה ידי משה לבמדב"ר שם.

10) שלא רצו המרגלים. . במצות מעשיות: ראה לקו"ת שלח לז, ב ובהנסמן במ"מ לשם. לו סע"ד ואילך. לח, ג. מא, ב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'כא.

11) וזאת המצוה. . בארץ: ואתחנן ו, א.

12) שמע ישראל שהיא חובת הגוף: ואתחנן שם, ד. ראה קדושין לז, א וברש"י שם. וראה גם לקו"ש עקב כרך ט ע' 80 ואילך ובהערות שם. אחרי כרך יז ע' 190.

13) בד"ה וזאת המצוה שלא נדפס: ראה גם מאמר ד"ה זה בבוך 1135 מא, סע"א.

14) והם רצו. . במח': ראה לקו"ת שלח לז, ב ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א במדבר שם.

15) להיותם דור דעה: ראה זהר בשלח סב, ב. פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' עו. וש"נ.

16) אותם שקיצצו. . שהפרידו. . מל': ראה גם ת"ז תס"ט קיז, סע"ב (ובניצוצי זהר שם). וראה גם רבינו בחיי נח יא, ד. ס' מאירת עינים — לר"י דמן עכו ירושלים תשל"ה — פ' בראשית ד, א (מד, ב ואילך) והערה עא. וראה גם פי' הראב"ד לס"י פ"א, סמי"א. וראה גם אוה"ת בראשית כרך ז ע' תתשסו. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 28 ואילך ובהערה 30.

17) מם יום. . מם שנה במדבר: שלח יד, לד. רש"י שם לג.

18) בארץ לא: ירמי' ב, ב.

19) השמים כסאי והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

20) הדום: מכאן הוא לשון התו"א כאן א, ב.

21) שרפרף בלשון הגמרא: נסמן בהערה הבאה.

22) כרסון רמיו: דניאל ז, ט. חגיגה יד, א.

23) בנים אתם: פ' ראה יד, א.

24) וברא כרעא דאבוה: ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"א בשם רז"ל. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שלט. וש"נ. תו"ח ויקהל ח"ב שצו, א הערה 118.

25) וכשמקיזין דם מהרגל: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' לז. שער האמונה סג, ב ובהערה 9. תו"ח תצוה ח"ב שלה, סע"א. סה"מ תרכ"ז ע' שנ. עטר"ת ע' תי. לקמן מאמר ד"ה מה יפו על יד הערה 39. בראשית על יד הערה 100 (ובהנסמן בהערה 1 שם). ד"ה שלש רגלים (בהוספה) על יד הערה 43.

*26) כמה רפואות: ראה גם לקו"ת מסעי צ, ג.

26) ובבחינה זו נק' הרגל ראש: ראה לקו"ש עקב כרך ט ע' 75 הערה 30.

27) נעוץ תחלתן בסופן: ראה ס"י פ"א, מ"ז. סידור שער הת"ת צח, ג ואילך. סה"מ תר"ל ע' שכ.

28) וישראל נקראו ראשית: תנחומא — באבער — בראשית ג. וש"נ. אלפא ביתא דר"ע אות ב (ד"א בי"ת) (אוצר המדרשים אייזענשטיין כרך ב ע' 411). רש"י ולק"ט ר"פ בראשית. רש"י סנהדרין צא, ב ד"ה מששת. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב כאן ע' תשי.

29) וירא ראשית לו: ברכה לג, כא.

30) בד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כא, סע"ב ואילך.

31) שאו ידיכם קדש: תהלים קלד, ב.

32) לא זז מחבבה: פדר"כ פסקא א.

33) וא"ח עטרת בעלה: משלי יב, ד.

34) אבן מאסו הבונים: תהלים קיח, כב.

35) כי מראש צורים אראנו: בלק כג, ט.

36) תשורי מראש אמנה: שה"ש ד, ח.

37) ועיין: בזהר.

38) נכון יהי' הר בית ה': ישעי' ב, ב.

39) ע"פ מגיד מראשית: ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רכג ואילך. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קז ואילך [ובהנסמן בריש המאמר שם].

40) בלק"ת: מהאריז"ל.

41) בנהר יעברו ברגל: תהלים סו, ו. ראה לקו"ת שמ"ע פח, ד ואילך. צו יא, ד. טו, ד. לקמן מאמר ד"ה מה יפו על יד הערות 62-3.

42) הנהר היוצא מעדן: בראשית ב, י.

43) האופן בתוך האופן: יחזקאל א, טז. י, י. ראה תו"א יתרו סט, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ריב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תכז.

44) בד"ה לעומת המסגרת: ראה אוה"ת תרומה ע' א'תסד ואילך.

45) ומתחת זרועות עולם: ברכה לג, כז. ראה גם לקו"ת בהר מב, רע"א. שה"ש יח, ד. מא, א. שע"ת כג, א ובהערה 9. תו"ח וארא ח"א נה, ד. וש"נ.

46) בגבולי אלכסוני' דז"א: ראה ס"י פ"ה, מ"א. לעיל המשך כי תשא פ"ח בהערה 196.

47) בביאור והניף בפ' אמור: לקו"ת שם לז, ד ואילך.

48)המשל ופחד עמו: איוב כה, ב. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה מקום שאמרו ובהערה 31.

49) במשה. . אלף אורות: לקמן במאמר ד"ה ישמח משה בתחילתו מציין לסידוד האריז"ל — בתפלת העמידה לשבת במקומו (ר"ש רשקוב (ד"ה משה). קול יעקב). ראה גם לקו"ת ברכה צג, ג (אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשסב־ סה"מ תרנ"ג ע' קפג־ עזר"ת ע' לא־ תרע"ח ע' רלח) ושם: פע"ח שער השבת פ"ח. אוה"ת תשא ע' ב'נז־ סה"מ תרל"ב ח"א ע' פב (וע' רמד)־ תרל"ד ע' קמ־ תרנ"ג ע' קפג־ תרס"ב ע' תיב (ובמהדורת תנש"א ע' תכא)־ תרס"ו ע' פז ושם: לק"ת מהאריז"ל ס"פ תשא. אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשכו ושם: לק"ת — להאריז"ל פ' ויקרא. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ישמח משה־ סה"מ תרפ"ט ע' 58־ תש"ו ע' 36 ושם: בכהאר"י ז"ל. תש"ג ע' 89 בהערה. לקו"ש שמות כרך ו ע' 245. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב כאן ס"ע תשי ואילך. ס"ע תשכ ואילך. לקמן מאמר ד"ה ישמח משה הנ"ל (ד"ה והנה טעם הדבר). ובההנחה הנ"ל שם (סוד"ה וזהו ואהבת). וראה זהר בשלח נח, א.

50) [ובשבת. . חלקו]: הובא בתו"א כאן.

51) ישמח משה במתנת חלקו: תפלת העמידה לשבת.

52) לך רד. . בשביל ישראל: תשא לב, ז. ברכות לב, א. רש"י תשא שם.

53) שש מאות אלף רגלי: בהעלותך יא, כא. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ישמח משה על יד הערה 90. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 105. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תיז. וש"נ.

54) בד"ה מי שם פה לאדם: תו"א שמות נב, ב.

55) בד"ה ועמדו רגליו ביום ההוא: סה"מ תר"ל ע' שכ ואילך.

*56) ישכר. . תמכין דאורייתא: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערות 74-75.

56) שכוונת נעיצת התחילה. . המגיד מראשית אחרית: סה"מ תרל"ב ח"א ע' קז. ראה גם שם בח"ב ע' שסז ובהנסמן שם בפנים. ס"ע תקכט. תרל"ג ח"א ע' קטז. וש"נ.

57) נעשה מוחו ולבו. . ככה: בנוסף להבא לקמן בפנים ראה גם הנסמן בסה"מ תרל"ד ע' קמ. תרל"ב ח"א ע' פג.

58) בדרוש המרגלים בפ' שלח: לקו"ת שם לז, א.

59) מרגלים. . ללשון רגל: ראה גם אוה"ת בראשית כרך ג ע' תעה. הובא לקמן במאמר ד"ה מה יפו על יד הערה 82. ד"ה בראשית על יד הערה 57.

60) לתור את הארץ: שלח יג, טז.

61) אאלפך חכמה וכנ"ל: לעיל ד"ה ואשא אתכם על יד הערה 124.

62) בד"ה ויקרא אל משה: לקו"ת ר"פ ויקרא א, (א) ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקה ואילך.

63) בד"ה מי מנה: לקו"ת בלק סז, ד.

*64) ט': ולגי' אדה"ז בסידורו מ"י.

64) אלף נכנסי' למקרא: ראה ויק"ר רפ"ב. קה"ר פ"ז, כח. ראה גם אוה"ת ירמי' ע' שפ ס"ו. (יהל אור) תהלים ע' שכא ס"ה. המשך תרס"ו ע' תכ ואילך.

65) אדם אחד מאלף מצאתי: קהלת ז, כח.

66) מקרא בעשי'. . בביאור ולא תשבית: לקו"ת ויקרא ה, סע"א ואילך.

67) בבה"ז: בראשית ב, ד. ולהצ"צ כרך ב ע' תרכ ואילך.

68) מהביאור דלקמן על מא"ז: בפיסקא הבאה.

*69) שרי אלפי': יתרו יח, כא.

69) לב שומע להבין כמ"ש בשלמה: מל"א ג, ט.

70) למעלה היסוד הוא למעלה: ראה גם פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"י מערכת יסוד. אוה"ת בראשית כרך ג ס"ע 1122 ואילך. המשך והחרים תרל"א ע' מח. ד"ה באתי לגני תשי"ט פ"ב ואילך [סה"מ מלוקט א ע' סז ואילך. סה"מ באתי לגני ח"א ע' קיד ואילך].

71) עשי' לעילא: ראה זהר בהר קח, ב. ביאוה"ז בהר פב, סע"ב ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תעא ואילך. סה"מ תרע"ח ע' שצו ואילך.

72) חו"ב הם תרדל"מ: ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.

73) ג' בחי' זה כה ככה: ראה תו"א מג"א קיח, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' צח.

74) משה נתנבא בזה: ראה ספרי ר"פ מטות הובא ברש"י שם. תו"ח בשלח ח"א קמד, ב הערה 29.

75) בצלמנו. . כדמותנו: בראשית א, כו. ראה אוה"ת ואתחנן ע' פו. וראה גם לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם על יד הערה 31.

76) שביד הנביאים אדמה: הושע יב, יא.

77) שישעי' ראה מרכבת הבריאה: ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ.

78) ויחזקאל ביצי': ראה ע"ח שער ק"נ שמ"ט, פ"ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קמא. וש"נ. תו"ח שם ובהערה 194. ולהעיר מויקהל משה [זאלקווא תקל"ה ו, א — ראה אודותיו אוה"ת בלק ע' תתקפה —]. תו"א משפטים עח, ב : בריאה.

79) וזכרי' בעשי': ראה גם פיה"מ מ, ג. מא, א. נז, רע"א [ושם: דעשי' ויצי']. שעה"י קמו, ב. אוה"ת מג"א ע' קפב. המשך וככה תרל"ז פנ"ו ע' פד. סה"מ תרמ"ז ע' קכה. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה ד"ה ואשא אתכם על יד הערה 64.

80)ככה נאמר במג"א: נסמן בהערה 82.

81) בשושן אשר בעילם המדינה: דניאל ח, ב [בדילוג].

82) מה ראו על ככה: אסתר ט, כו [ושם ומה — אבל ראה תו"א מג"א צט, סע"ב. שה"א י, א. סה"מ תרכ"ו ע' יא. המשך מצה זו תר"ם ע' לח. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 109].

83) כמשנ"ת במ"א: ראה הערה 73.

84) בש"ע גבי תפילין: ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סכ"ה, סי"א.

85) בביאור ועתה יגדל נא: לקו"ת שלח מ, א.

86) צדקה תרומם גוי: משלי יד, לד. ראה גם להבא לקמן מאמר ד"ה בנים אתם על יד הערה 71 ואילך (ובהנסמן בריש המאמר שם).

87) בד"ה המגביהי לשבת: תו"א מקץ לח, ג.

88) כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כו, ב.

89) [כי. . וענפיהן: הובא בתו"א כאן.

90) בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא: תו"א מג"א צה, ב.

91) עפמ"ש. . וכמ"ש במ"א: בזהר. . ראה ביאוה"ז לשם קג, א ואילך. ולהצ"צ ביאוה"ז ח"ב ע' תתקצג ואילך.

92) בד"ה ראה אנכי: לקו"ת ראה יח, ב.

93) וצדקתך אלקים עד מרום: תהלים עא, יט.

94) התפלה. . גדלות המוחין: ראה תניא פי"ב. מ"מ הגהות והע"ק לשם.

95) מעבר והתלבשות כמשנ"ל: במאמר ד"ה ואשא אתכם (ד"ה וצריך להבין).

96) בש' הבעש"ט ז"ל: ראה גם לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ח ובהערה 136.

97) שרפי' עומדי' ממעל לו: ישעי' ו, ב.

98) אד' לשון אדון כו': ראה זהר בראשית טז, סע"ב. שמות יג, א. שער היחוד והאמונה רפ"ז. ברכות ז, רע"ב. אוה"ת ש"ש ע' א'תפז ואילך.

99) בכל נפשך: ואתחנן ו ה [ושם: ובכל].

100) נר לרגלי דבריך: תהלים קיט, קה.

101) וע': בזהר.

102) רגליה יורדות: משלי ה, ה. ראה גם לקו"ת שה"ש נא, ב. לקמן מאמר ד"ה בנים אתם על יד הערה 15 ואילך.

103) מ"ש: בזהר.

104) בבה"ז: צה, א.

105) אם תשיב משבת רגליך: ישעי' נח, יג.

106) ע"פ אז ישיר: מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רלט ואילך. אוה"ת בשלח ע' תצה ואילך.

108) שמים. . שם מים: ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח. לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם על יד הערות 40-41.

109) דאורייתא מחכ' נפקת: זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.

107) שמים זו תושב"כ. . וארץ נקרא תושבע"פ: ראה ערה"כ לבעל סדה"ד מערכת שמים. לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ד ובהערה 884.

110) למה נק' שמה ארץ שרצתה: ב"ר פ"ה, ח. ראה גם שה"א נד, א ובהערה 5. סה"מ תרכ"ט ע' רפא.

111) וארץ אותיות א' רץ: ראה (בנוסף להנחה כאן — לקמן בחלק ההנחות — על יד הערה 153. תו"א כאן א, ג). מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רלג. ח"ב כאן (ע' תשיב). אוה"ת בלק ע' תתקמג.

112) סוכה שהיא גבוה: משנה סוכה ב, א [ושם גבוהה — ראה שנויי נוסחאות במשניות שם. תו"א כאן א, ג. ח"ש יז, ב. יתרו עד, א. לקו"ת פינחס עו, ב. ראה עו, ב. שה"ש מא, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ס"ע קמה. המשך תער"ב ח"א ע' סג. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 150].

113) ותושב"כ. . שמותיו של הקב"ה: ראה זהר יתרו פז, א. פתיחת הרמב"ן עה"ת. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' נב.

114) קורא בתורה: ברכות י, ב. יג, א (במשנה). ועוד.

115) בד"ה לכן אמור לבנ"י: תו"א וארא נח, א.

116) סלסלה ותרוממך: משלי ד, ח.

117) בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כז, ד.

118) בד"ה ועתה יגדל נא: לקו"ת שלח לט, א (ומעתיק לשונו).

119) ותגזור אומר ויקם: ראה איוב כב, כח.

120) אוא"ס ורצה"ע ב"ה: תיבת ב"ה ניתוספה בין השיטין. בלקו"ת: אור א"ס ב"ה ורצון העליון.

121) אשר קדשנו במצותיו: נוסח ברכת המצות.

122) המצוה: בלקו"ת: המצות.

123) ותחת אשר לא עבדת: תבוא כח, מז.

124) אף: בלקו"ת ניתוסף: גם.

125) ושום תשים עליך מלך: פ' שופטים יז, טו.

126) המרומם. . מימות עולם: ע"פ ברכת יוצר.

127) רק המלך. . כו': בלקו"ת כאן: כנ"ל — תיבות אלו מובאים בלקו"ת לעיל לח, ד.

128) ובהביאור שם: לקו"ת שלח מ, א (ומעתיק לשונו).

129) עכ"ז כו': בלקו"ת: ועכ"ז.

130) אם: בלקו"ת כאן ליתא.

131) אלו נצטוה לחטוב עצים: ראה מו"נ ח"ג פנ"א (ד"ה הערה). לקו"ש שמות כרך כא ע' 17 הערה 51. וראה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 157 שמוסיף: או לשאוב.

132) וזהו: בלקו"ת ניתוסף: נק'.

133) גלגלתא דחפיא על מוחא: ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב.

134) הנ"ל: בלקו"ת: כנ"ל.

135) מצות צריכות כוונה: ערובין צה, סע"ב.

136) בירמי' כ"ב ך"ט: תיבות אלו אינם בתו"א.

137) בשל"ה פ' ויחי: דש, א.

138) בד"ה וישב יעקב: אוה"ת וישב כרך ז ע' 2472 ואילך.

139) בד"ה וללבן שתי בנות: תו"א ויצא כב, ד.

140) בביאור ענין המרגלים בפ' שלח: לקו"ת שם לו, א.

141) בד"ה לכן אמור לבנ"י: תו"א וארא נז, ד ואילך.

142) ע"פ ששים המה מלכות: לקו"ת שה"ש לט, סע"ג ואילך.

143) המ"ח: נעתק גם לעיל בהמשך וידבר וגו' ויצוום רפ"ה.

144) בד"ה הבאים ישרש: תו"א שמות נג, ד.

145) בד"ה לך לך: ראה אוה"ת לך כרך ד ע' תרעח. ר"ע 1352. ע' 1358. ע' 1362. ע' 1364. ע' 1380.

146) בד"ה ויגש אליו יהודה: תו"א מג, ג ואילך.

147) תוך פל"א: באוה"ת ישעי' כרך א ר"ע שיד: פל"א קרוב לס"פ דקמ"ט ע"ב [בדפוס אמשטרדם שנת ת"א-ב. ולפנינו סי"ג] ע"פ את העני עמך. ראה גם לקמן במאמר ד"ה אני לדודי על יד הערה 91.

148) נשא ר"פ י"ב: לקמן במאמר ד"ה אני לדודי על יד הערה 87 ובאוה"ת ישעי' שם: נשא פי"ב קרוב לר"פ דרמ"ו ג' [בדפוס אמשטרדם שנת ת"א-ב. ולפנינו ס"ג].

149) י"ו: לקמן במאמר ד"ה אני לדודי על יד הערה 85 מציין: ודט"ז. אבל כ"ה בכ"מ בכתבי הצ"צ. ומהם: לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם על יד הערה *92 ועל יד הערות 147-8. לקמן מאמר ד"ה גדול יהי' על יד הערה 76. תו"א וירא יד, ד. לקו"ת פקודי ד, ד. ז, א. ויקרא ו, ג. תזריע כא, ד. קדושים ל, ג. בהעלותך ל, ד. ועוד. שה"ש יג, ד (ב"פ). אוה"ת בא ע' שיד. בשלח ע' שנד. ישעי' ע' קפה. ע' רלו וע' שיב.

150) ארץ. . מל': ראה זהר תוספתא בראשית לא, ב.

151) ותקם בעוד לילה ותתן טרף: משלי לא, טו. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שצה ואילך. תקס"ה ח"ב ע' תתקמח (הובא לקמן במאמר ד"ה שיר המעלות ממעמעקים על יד הערה 52. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 40). ע' תתקמט בשם כהאריז"ל (הובא לקמן שם ובהערה 64). תקס"ח ח"א ס"ע תקמט ואילך. תו"ח יתרו ח"ב ערב, סע"ד ואילך. אוה"ת לך כרך ד ס"ע 1452 ואילך. משלי כרך א ס"ע תרמה ואילך.

152) רפ"ח ניצוצין: ראה ע"ח שער רפ"ח שי"ח, פ"ב. לקו"ש וישב כרך טו ע' 524 (אג"ק שלו ח"ב ע' כא). וש"נ. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעד. וש"נ.

153) בד"ה לבאר ענין יוהכ"פ: לקו"ת יוכ"פ סח, ב.

154) לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות: ראה תנחומא שמיני ז-ח. ב"ר רפמ"ד. אוה"ת שמיני ע' נב ואילך. המשך מים רבים תרל"ו ע' קטו. לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ב. לקו"ש אבות כרך יז ע' 415 הערה 53. שופטים כרך יט ע' 182 הערה 42.

155) שבא"כ: שבארץ כנען.

156) ז' אומות. . זמה"ר: ראה מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רמא. וש"נ. ש"א סא, ב ובהערה 20. סה"מ תר"ל ע' רפח.

157) קרבת אלקים שטוב לי: ע"פ תהלים עג, כ.

158) ג': גלות.

159) לא מאסתים ולא: בחוקותי כו, מד.

160) התפלה בבית בשעה שהצבור מתפללין: ראה שו"ע אדה"ז הל' תפלה ס"צ, ס"י.

161) אם יש ברירה א"ל: ראה ערובין לו, ב. לז, ב. חולין קלה, ב. ועוד.

162) בעבר הירדן. . זהו בח"ל: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן: שאינה א"י. אוה"ת מטות ע' א'שמ. סה"מ תרכ"ט ע' רפב. וש"נ.

163) ויאחזו בה: ויגש מז, כז.

164) ביחזקאל: מז, יג ואילך. מח.

165) צאן אדם: ראה יחזקאל לד, לא. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 178.

167) טורי דפרודא: זהר בראשית כט, ב. ויצא קנח, א. פקודי רלד, סע"א.

166) כל רב מבבל. . רבי מא"כ: ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'מו. וש"נ. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' צד ואילך. אוה"ת ואתחנן ע' עו. סה"מ תרכ"ז ע' ריג. תר"ל ע' לה.