על חומותיך ירושלים כו'

רמו

בס"ד ש"פ ואתחנן, ישעי' סי' נ"ב וא"ו,

ואת כל אלה ידי כו' אל עני

ואתחנן

על חומותיך ירושלים1 הפקדתי שומרים2, פי' שומרים הם בחי' או"מ ע"ד ואתה משמרה בקרבי3, וצ"ל הלא חומה היא ג"כ בחי' מקיף שמקיף את העיר ועי"ז משתמרת העיר ומהו ענין השומרים כו'. והענין דהנה פסוק זה בנחמת ירושלים וזהו בהפטרה דשוש אשיש4 נחמה הז'5 ומתחילי' נחמו נחמו6 ב"פ י"ל ע"ד ב' בחי' דח"י כמשי"ת, ומסיימי' בהפקדת שומרים שזהו בפרטיות נחמה הז' נגד כל הז' מקיפים7 שנכללים בב' בחי' דח"י כו'. ויובן בהקדים ביאור ענין מ"ש ואת כל אלה ידי עשתה כו' ויהיו8 כל אלה נאום ה' כו', דזכר כאן ב' מדרגות עשי' ודבור שהוא

רמז

ענין תשב"כ ותושבע"פ, דהנה ידוע דשרש תושב"כ הוא בחכמה9 וכתי' בחכמה עשיה כמ"ש כולם בחכ' עשית10 כו' והוא לפי שהחכ' נתלבשה דוקא באותיות שבכתב11 ודיו12 שהוא רק בחי' עשי' גשמיות וגם שיהי' הקלף מעובד13 כו', וזהו מפני מעלת ומדריגת תשב"כ שא"א לה לירד מן החכמה עליונה כ"א ע"י ההלבשה בבחי' העשי' דוקא והוא ציור אותיות בכתב כו' (וע' בפ' ויקרא בביאור ולא תשבית שמובן ענין פי' מקרא בעשיי'14 לפי שמקרא לרוב מעלתו יורד ומתלבש עד העשיי' כו', וכמו ראי' תופסת דבר גשמי דוקא ולא רוחני כשמיעה שתופסת רוחני15 דוקא כמו הקול כמ"ש אזן מילין תבחן16 ולא גשמי הנראה לעינים דוקא, ולכאורה הלא ראי' בחכ' ושמיעה בבינה17, ועמ"ש לעיל בענין שמיעה18 בהאי אתר תליא משא"כ עשיי' לעילא, אלא דהיא הנותנת שלפי שראי' בחכ' א"א לירד ולהתלבש כ"א בדבר גשמי דוקא כו'), משא"כ תושבע"פ אינה צריכה להתלבשות כ"כ בבחי' העשי' באותיות הכתב אלא שגם הלבוש יותר פנימי דילה והוא לבוש הדבור כי הרי ידוע דעיקרה הוא הדבור ולכך נק' תושבע"פ כו' [ע' זהר ויקהל דף ריש ע"א], והטעם הוא לפי שכל אור היותר עליון19 צריך הוא לבוא בהתלבשות ביותר לבוש גשמי וכל שאינו אור עליון כ"כ א"צ לבוא ללבושים חיצונים כ"כ כו' וכמ"ש במ"א [בת"א בד"ה כי אברהם לא ידענו20], (וע' בפ' לך לך בד"ה הנה21 אברם22, ובפ' וירא בד"ה פתח

רמח

אלי'23, ובפ' מקץ בד"ה ת"ר מצות נ"ח24 ב"ש25, ובכ"ד בענין ויבא משה בתוך הענן26 שהענן נעשה לבוש למשה, שנת' שם איך שאור היותר עליון מוכרח לבוא למטה בלבושי' רבים וגשמי' כו'27, וע"ד שאה"כ ותרב חכמת שלמה28 כו' ויחכם מכל האדם29 כו' וידבר שלשת אלפים משל30 שנת' בכ"ד ע' בד"ה לך לך הנ"ל, שמחכ' שלמה עד שיתגלה למטה הי' צריך ג' אלפים משל אלף משלי' נגד כל עולם (והגם שכמ"י31 הי' מרכבה לבחי' המל' עכ"ז מפני שבשלמה כתי' בחכמה שהי' לו לשון נתינה32 שזהו אינו דומה למרכבה סתם למדת המל' שבטל לגבי רוכבו משא"כ בשלמה ח"ת הי' נתון לו כו'33, ועד"ז יובן כאן). וזהו שנאמר בתושב"כ ואת כל אלה ידי עשתה בבחי' לבוש העשי' דוקא [וע"ד לחכימא ברמיזא34 מה שא"א לפרש כלל בהדבור בת"א בד"ה לכן אמור לבנ"י35, ובלק"ת פ' אמור סד"ה ביאור ע"פ והניף הכהן אותם36, וכן מבואר במד"ר פ' בראשית פי"ב37 דמ"ש ואת כל אלה ידי עשתה קאי על התורה על שם אלה החוקים והמשפטים והתורות38 ע"ש] ובתושבע"פ נאמר ויהיו כל אלה נאום ה' פי' נאום הוא בחי' הדבור כידוע בלשון תרגום נאום הוא הדבור וכמו נומינו39 לשליח במשנה ספ"ו דגיטין40. והיינו דבר ה' זו הלכה41

רמט

דתושבע"פ דוקא, וזהו בחי' התהוות נאום דהוי' כו' [ועמ"ש מזה בד"ה רני ושמחי בת42 בפירוש לי הכסף לי הזהב נאום ה'43, ומ"ש ע"פ ויאבק איש עמו44 בפירוש משם אורידך נאום ה'45].

והנה ידוע דשרש תשב"כ ותושבע"פ הוא בחי' ז"א ונוק' כי תושבע"פ מל' קרינן לה46 ואוריי' מחכ' נפקת היינו בחי' ז"א שהוא תושב"כ47 כו', וא"כ הרי על בנין דזו"נ דאצי' הוא שאומר כאן ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאום ה' כו'. וביאור הדברים להיות ידוע בדרך כלל בכל ההשתלשלו' הנה הוא בחי' נרנח"י48, ולנר"נ יש כלים49 ולחי' יחידה אין להם כלים50 כלל, דהיינו דנר"נ הם אורות פנימים בכלים ונק' מוחא ולבא וכבדא51 כידוע, וגם יש להם אורות מקיפים, אבל חי' יחידה הן רק בחי' אורות מקיפים עליונים שאין להם בחי' כלים לפי שלא יצאו להיות בבחי' צמצום דאור פנימי כו' [ועמ"ש מזה בסדור סד"ה ועשו להם ציצית52 ובלק"ת בהביאור ע"פ השמים כסאי שבסוף שה"ש53, ונת' מזה ג"כ בהביאור ע"פ בעצם היום הזה54 נמול אברהם ובהביאור ע"פ וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר פ"א55]. והענין הוא בכלל דבחי' הכתר הוא הכולל אורות מקיפים הללו דבחי' יחידה לפי שהיא ממוצע בין המאציל לנאצלים56 ומחמת בחי' יחידה שבו הוא מבחי' התחתונה שבמאציל כו' [וכ"כ במאו"א אות יו"ד סל"ט יחידה בכתר וע' בזח"א פ' בראשית דכ"ב סע"ב גבי אבל איהו חד ולא בחושבן57, וע' בתו"א פ' וירא גבי וזהו אנת58 הוא חד ולא בחושבן ובפ' וארא בד"ה וארא אל אברהם59 גבי אך הענין שבאמת לגבי

רנ

קוב"ה מצד עצמותו ומהותו ית' לא שייך עליו מלת אחד שהרי*60 הוא יחיד כו' ובפ' מקץ60 בהביאור ע"פ כי אתה נרי בענין מלך יחיד חי העולמים, ובלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש ושם פ"ב גבי וזהו חד ולא בחושבן כו', וכשישים האדם כו' בבחי' יחידה שבנפש כו'].

והנה מבואר זה במ"א עד"מ שהשכל במוח הוא בבחי' או"פ וכלי61 שהרי קלקול המוח גורם קלקול השכל כמבואר בספרי הרפואה מזה מוכח שהוא בחי' כלי לאור פנימי המצומצם בו שהוא השכל כו', ועד"ז מדות בלב ונפש בכבד כו', משא"כ בחי' הכתר שהוא הרצון אין לו כלי שיגבילנו והוא אינו נתפס בכל חלקי אברי הגוף*62 וגם הנה הוא מושל ושליט בכל חלקי הקטנים שבאברי הגוף כו' [וע' מזה ג"כ בלק"ת פ' צו בד"ה להבין מפני מה יו"ט דפסח ובד"ה ויקח קרח ושם ספ"א ובד"ה נשא את ראש בני גרשון דרוש השני פ"ב]. וזהו שאמר בכתר עליון דאיהו תפיס בכולהו עלמין62 ולית מאן דתפיס בי' כו'. ואמנם הנה מזה הטעם שאין בחי' כלי הגבלה כלל לבחי'63 יחידה אלא הן אורות מקיפים בלבד מבלתי הגבלה כלל לכך אין מן ההכרח שיתגלו ושיתפשטו למטה ע"י התעוררות מלמטה אלא הן באין ונמשכין להתגלות למטה מאליהם, כי היא הנותנת דלפי שאין להם אחיזה ושייכות למטה בכלים ואורות אין להם ערך עמהם עד שיהיו הם מעוררים אותם אלא לאחר שנשלם תיקון דכלי באים ממילא ושורים עליו כו', משא"כ בחי' אור פנימי דלפי שהוא יש לו שייכות וקשר וחיבור עם הכלי שהרי הוא מוגבל בכלי לכך יש לו ערך ג"כ עמו עד שלא ישרה בו רק לפי ערך ההכנה והוא לפי ערך ההעלאת מ"ן כידוע. והיינו הטעם שאנו אומרים ברוך אתה כו' ממילא יתברך כי מעצמות יבוא אור המקיפים מטעם זה אך הנה לא יבוא ממילא רק אחר שיש בחי' שלימות בתיקון הכלי דוקא [(וכענין יריעות המשכן וכל כליו לאחר שהוכנו בשלימות אז ירד כבוד ה' בענן המקיף ממילא כו' וכמ"ש במ"א באריכות)] [וע' בלק"ת בשה"ש64 בד"ה להבין ביאור הדברים ע"פ אני ישינה ולבי ער ושם פ"ב בענין פתחי לי כחודה של מחט ואני אפתח לך כפתחו של אולם יעו"ש]. (ויובן זה עוד מההיפך ממ"ש בלעם את שבעת המזבחות65 ערכתי ואעל כו' והיינו שעשה הכנה שישרה עליו דבר הנבואה, וע' בלק"ת מהאריז"ל פ' בלק66 ענין בלעם שהי' מהמקיף, וי"ל שלפי שבלעם ראה שהקב"ה אוהב א"י וע"י בחי' הפנימי' בודאי לא יוכל להם שהגם שהזכיר חטאותם למקומותם67 עכ"ז כו', ולכן ניסה א"ע אולי

רנא

בבחי' המקיף ששם אם חטאת68 כו' אם צדקת69 כו', ומה גם כי אתם המעט70 כו', שהגם שלגבי המקיף אינו תופס מקום המספר עכ"ז כו', ולכן עשה הכנה כנ"ל וילך שפי71 שזהו לעו"ז דתפלה בלחש. אבל מלבד שלא אבה כו' לשמוע72 משמע שהי' מקום לשמוע שזהו מצד בחי' האו"פ סדר השתלשלות, אלא שגם ויהפוך ה' אלקיך ע"ס שבמאציל לך את הקללה לברכה זדונות נעשו כזכיות כמ"ש בפ' תצא בד"ה ולא אבה73, ולכן כתי' אח"כ וירא בלעם74 כי טוב בעיני ה' לברך, פי' שגם בעיני ה' שהוא בחי' ההבטה שהוא בחי' או"מ כמשי"ת ג"כ טוב הוא לברך את ישראל, ולכן לא הלך כפעם בפעם לעשות הכנה כנ"ל. ועכ"פ מובן מזה איך שבקדושה צ"ל ג"כ הכנה, וכאשר יש הכנה ממילא שורים המקיפים שלא לפי ערך ההכנה כלל שאינו בדרך אתעדל"ת כנ"ל כו').

וזהו שאומר גם כאן לאחר שנעשה שרש תיקון הפרצופים דזו"נ דאצי' ע"י תושב"כ ותושבע"פ כנ"ל דהיינו ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאום ה' ואל זה אביט כו', פי' אביט הוא בחי' הארות אור המקיפים דבחי'75 יחידה שבא ומאיר ממילא אחר שיש תיקון שלם באורות וכלים דנר"נ ע"י העשי' ובפרט ע"י הדבור שהוא עיקר תיקון הנוק'76, וזהו פי' נאום ה' שהוא בחי' תיקון הנוק' כו' [(לפי שכל המקיפים נמשכים למל'77 יותר מטעם שהיא סופא דכל דרגין78 צריכה שמירה ביותר וכמ"ש על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כו' וכמ"ש במ"א הטעם שהמל' יש לה ז' מקיפים79 )], [ועיין מזה בבה"ז ר"פ בראשית80 במאמר כשושנה בין החוחים בפי' אלקי' יחננו ויברכנו יאר פניו, ומזה יובן מ"ש תילים סי' מ"ב81 צמאה נפשי כו' מתי אבוא ואראה פני אלקים, ועיין זח"ב פ' תרומה קנ"ח ב' ע"פ בזאת אני בוטח, כ"א בזאת יתהלל82, וזאת הברכה]. וזהו אל זה אביט בבחי' ההסתכלות דראי' דוקא והוא ע"פ הידוע בכתבי האריז"ל83 בעליית ז"א בא"א כשמסתכל ז"א בא"א במצחא דא"א מקבל שע"ה נהורין84 כו'

רנב

וכשמסתכל בפנים דא"א מקבל ק"נ נהורין כו' [וכמ"ש מזה בפ' ויחי בהביאור ע"פ חכלילי עינים85].

וביאור הדברים לפי שבחי' א"א הוא בחי' הכתר עליון, והנה ידוע ע"פ והחכמה מאין תמצא86 שהכתר נק' בחי' אין87 להיותו ממוצע כנ"ל ולכך נחשב הוא עדיין מעולם הא"ס כי מבחי' מל' דא"ס נעשה בחי' הכתר לכל ההשתלשלו' ע"ד כלל כידוע88, וע"כ כאשר המדות דאצי' הנק' ז"א עם המל'89 שעולה עמו ואינה יורדת כו' מסתכלים במצחא דא"א דהיינו לקבל מהארת המצח שבכתר ששם הוא בחי' אור הא"ס מתבטלים זו"נ דאצי' ממציאות הגבלתם באור וכלי כנ"ל ונעשים גם הם למעלה מגדר כלי כמו אור המקיפים דחיה יחידה מפני בחי' ההתכללות שלהם שמתכללים בבחי' הכתר בהסתכלות הזאת וזהו כמ"ש עיניך יונים90 כו' עיניו כיונים91 כו' כמשל היונה שהזכר מביט92 כו' וכמ"ש במ"א והוא לפי שא"א שיקבלו זו"נ ההארה בבחי' הכלי כמו שהן למטה לפי שבחי' יחידה אין שם בחי' הכלי כלל כנ"ל לכך אין היחוד אלא בבחי' הסתכלות בלבד וכמשל ההסתכלות שהמביט מקיף אותו הדבר שהוא מביט עליו מכל צדדיו וכו' [ועמ"ש מזה בלק"ת ע"פ ואתחנן אל ה' ושם ספ"ד93 ובהביאור פ"א ובפ' ראה ע"פ כי תשמע בקול בד"ה ביאור הדברים גבי דפי' עיני ה' שהוא התחברות ויחוד ב' השגחות]. וכ"ז אינו אלא לאחר התיקון דזו"נ94 באורות וכלים שאז ממילא באה בחי' ההבטה מא"א למטה בזו"נ להעלותם בעילוי הכתר עי"ז כו' [ועמ"ש בת"א פ' תצוה סד"ה ועשית בגדי קדש גבי במקום שיש משפיע ומקבל כו' וכמ"ש זכר ונקבה בראם ויברך אותם95].

רנג

וזהו ואל זה אביט עני96 ונכה רוח וחרד כו', פי' עני דלית לי' מגרמי' כלום הוא בחי' נוק' דז"א*97 דסיהרא97 לית לה מגרמה כלום*98 כידוע וכמ"ש תפלה לעני98 כו' כידוע בזהר99 ובע"ח, ונכה רוח הוא בחי' ז"א שנק' רוח בכלל לגבי המל' שנק' נפש100 כידוע. ולהיות שהן באים לקבל ההארה מבחי' הכתר כנ"ל א"א כ"א שיתבטלו ויופשט מכל בחי' כלי והוא להיות בתכלית הביטול במציאות וזהו כמו ונכה רוח ועני דלית לי' מגרמי' כלום כו' אז אל זה אביט בבחי' ההסתכלות דאור המקיף להקיף מכל צד כו'101. וזהו ג"כ ענין כריעות והשתחוואות דשמו"ע102 ולזקוף בשם ולכרוע בברוך103 דוקא כידוע לפי שפי' הוי' אלקינו ידוע דהיינו בחי' זו"נ104 דאצי' ובתיבת ברוך שמוריד המשכות אור המקיף שיבוא ממילא ומעצמו דוקא כנ"ל הטעם צריך לכרוע בבחי' הביטול הגדול לפי שלא יוכלו לקבל האור המקיף כ"א ע"י בחי' הביטול בלבד ולא בשום דבר זולתו מפני טעם הנ"ל דבחי' המקיפים אין בחי' כלי תופס מקום כלל וכלל (וחרד על דברי י"ל שזהו כמ"ש בחבירי דניאל, אבל חרדה גדולה נפלה עליהם105 וכמ"ש בכ"ד וע' בפ' במדבר בביאור וידבר דעה"ד106 בענין מזלייהו חזי).

וזהו ג"כ שרש הדברים במה שמצד בחי' זו דאל זה אביט כנ"ל נאמר לא הביט און ביעקב107 ולא ראה עמל כנ"ל108, כי הנה ידוע בפי' י"ג מדה"ר אל109 רחום וחנון כו' ששרשם הוא בבחי' אורות המקיפי' דחי' יחידה הנ"ל שלפני כל האצי'110, אך שם הן בבחי' ההעלם הגדול והיינו בבחי' האין דכתר דא"א כו' וצריך שיבאו

רנד

לידי גילוי מן ההעלם דהיינו שיומשכו מאין ליש והוא ע"ד שיהי' נמצאים ממש בבחי' גילוי גם למטה בעולם האצי' כו'. וזהו ענין ב' שמות הוי' שלפני הזכרת י"ג מדה"ר באמרו ויעבור ה' על פניו111 ויקרא הוי' הוי' אל רחום כו' וידוע דפסיק טעמא בין הוי' להוי'112 כי הוי' הראשונה הוא הויות י"ג מדה"ר כמו שהן לפני האצי' בבחי' העלם*113 והאין כנ"ל, והוי' הב' הוא הויות הי"ג מדה"ר גם למטה באצי' להיות נק' אל רחום ממש [ע' בד"ה והי' ביום ההוא113 יתקע בשופר גדול ושם פ"ד] כי הנה ידוע דאית חסד ואית חסד114 כו', דחסד שבאצי' הוא חסד סתם אבל חסד שבי"ג מדה"ר שנק' ורב חסד כשנמשכים מאין ליש בבחי' האצי' הנה אז הוא מוחל וסולח לעוונות וכמ"ש נושא עון ועובר על פשע115 כו', שמפני מצד החסד הגדול שלפני ההשתלשלות אין כל ההשתל' דאבי"ע תופסים מקום כלל ואם צדקת מה תתן לו כו' לכך נושא עון כו' וכמ"ש במ"א116, ולכך כשמאיר הארה זו דרב חסד באצי' ג"כ בבחי' גילוי אז*117 גם שנעשה פגם וחסרון ע"י העון שם נתמלא ואינו פוגם כלל ולכך נא' אז דוקא לא הביט און ביעקב ולא ראה כו', ג"כ שאינו רואה את העון להיות תופס מקום כלל מטעם הזה כו', כי ה' אלקיו עמו פי' עמו כי ממילא בא מלמעלה כנ"ל ולכך הוא עמו ממילא והוא ע"י בחי' הביטול דוקא והיינו דוקא ע"י בחי' הסתכלות דז"א בא"א כנ"ל דע"ז נא' ואל זה אביט אל עני כו' לכך לא הביט און ביעקב להיות כי ההבטה זו באה בבחי' מקיף מלמעלה להקיף מכל צד ופינה כנ"ל ואז ממילא לא הביט האון כו' כי אינו תופס מקום כלל כנ"ל [ועמ"ש ג"כ בלק"ת בשה"ש בהביאור ע"פ לבבתיני אחותי כלה ושם פ"ב].

קיצור ואת כל אלה ידי עשתה זהו תשב"כ ע"ש אלה החוקים ויהיו כל אלה נאום ה' זהו תשבע"פ ושורשם זו"נ דאצי', והנה יש נרנח"י יחידה בכתר חד ולא בחושבן הרצון אור מקיף ולפי שאין להם כלים א"א להמשיך בחי' זו ע"י אתעדל"ת ואעפ"כ נמשך מאליו כאשר יש שלימות למטה באתעדל"ת ואתעדל"ע, ועמ"ש במ"א בענין מתנה טובה117 יש לי בבית גנזי ושבת שמה, מתנה דוקא, ומ"מ אין נותנים המתנה אלא למי שטרח118 בע"ש119, והמשכה זו זהו ענין ואל זה אביט

רנה

הסתכלות דע"ק בז"א120 ועי"ז נמשך לו ש"ע נהורין והבטה זו אל עני סיהרא, ונכה רוח שם מ"ה ביטול, וזהו ענין הכריעות דשמו"ע כורע בברוך ועי"ז זוקף בשם שמחבר ב' השמות הוי' דע"ק וז"א ומזה נמשך לא הביט און ביעקב ע"י המשכת י"ג מדה"ר ויקרא הוי' הוי' אל רחום וחנון כו'.

ועפ"ז יובן ענין השומרים שע"ג החומה דירושלים, דהנה ירושלים הוא כמ"ש כי מציון תצא תורה121 ודבר ה' מירושלים שזהו ב' בחי' דתושב"כ ושבע"פ, ב' הבחי' דידי עשתה ונאום הוי', והחומה זהו ענין השתחוואות דשמו"ע בחי' הכנה לקבל המקיף, דהגם שהחומה שומר עכ"ז אם ה' לא ישמור שוא122 כו', או י"ל שזהו מהמקיפי' דנר"נ שיש להם או"מ ג"כ כנ"ל, והשומרים זהו בחי' המקיף דאו"מ דח"י כו' ולכן אמר זה בנחמה הז' שזהו בהפטרה דשוש אשיש, כי ז' דנחמתא י"ל זהו נגד ז' מקיפי' שבמל', ומתחילי' נחמו כו' ומסיימי' שגם על החומה יומשך המקיף דיחידה עד אשר יכונן למטה כו'. ובעבודה י"ל שכסדר המדרגו' צ"ל ידי עשתה לימוד תושב"כ שנק' עשי' מל' גט מעושה124 מל' כפי'123 והכרח שלכאו' נדמה לו הלא יודע הנא' בתושב"כ ול"ל ללמוד אבל באמת אינו כן שצריכים125 ללמוד בכ"י תושב"כ עפ"י רש"י126 שזהו127 תרומות מדרשי רז"ל, ונאום הוי' תושבע"פ כמ"ש בה' ת"ת128 ובאגה"ק129 שלכה"פ צריך כ"א ללמוד מס' גמרא בשנה, ואם גם העביר את הדרך ולא למד עכ"ז לא יאמר נואש שאין לך דבר שעומד בפני התשובה130, בכל מאדך131 בחילא יתיר132, שלמעלה מהגבלת הכלי וה"ז הכנה שישרה עליו אור המקיף דח"י בחי' שומרים הנ"ל כו'.


1) על חומותיך ירושלים: מאמר זה הוא דרוש הראשון (מהמשך הדרושים הבאים לקמן) שמבאר פיסקא ראשונה מביאור הראשון (על מאמר ד"ה השמים כסאי) ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל שנדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ע' תשטו — תשיח (עד ד"ה והנה שרש ענין). והוא דרוש החמישי מההמשך שבו נתבארו הדרושים דהשמים כסאי וביאוריו שנאמרו בשנת תקס"ה כמצויין לעיל ברד"ה ואשא אתכם.

הכותרת שבריש המאמר: נעתקה מבוך 1162 ואינה מופיעה בבוך זה 1089. אודות ביכלאך אלו ראה המצויין לעיל בריש ד"ה ואשא אתכם.

המאמר (מלבד הפתיחה, וכן הערות שבתוך ההחצע"ג שנכתבו בגוכתי"ק) הוא לשון מאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל עם הגהות הצ"צ שבאים בתוך חצאי ריבוע, והדברים המובאים בתוך חצאי עיגול שהם בתוך חצאי מרובע [( )] הם מכ"ק אדמו"ר האמצעי שנכתבו במאמרי אדה"ז הנ"ל בין חצאי עיגול. וההגהות שבהחצע"ג הם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש.

המאמר מלבד הפתיחה והסיום נדפס גם בלקו"ת לג"פ ה, ב. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2060 פ"א.

הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות.

מאמר זה נזכר לקמן בד"ה ישמח משה על יד הערה 54. ד"ה אני לדודי על יד הערות 29-27.

2) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים: ישעי' סב, ו ואוצ"ל כן בהכותרת.

3) ואתה משמרה בקרבי: ברכת אלקי נשמה מברכות ס, ב.

4) בהפטרה דשוש אשיש: דפ' נצבים — ישעי' סא, י ואילך.

5) בהפטרה דשוש אשיש נחמה הז': ראה תוס' מגילה לא, ב ד"ה ר"ח. רמב"ם הל' תפלה פי"ג, הי"ט. וראה גם בסדר ההפטורות בסיומם. טושו"ע או"ח סתכ"ח, ס"ח.

6) נחמו נחמו: ישעי' מ, א.

7) הז' מקיפים: ראה בסיום המאמר.

8) ואת כל אלה ידי עשתה כו' ויהיו: ישעי' סו, ב [בהוספת תיבת: כו' — וכ"ה במאמרי אדה"ז תקס"ה ואוה"ת כאן].

9) דשרש תושב"כ הוא בחכמה: זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.

10) כולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.

11) באותיות שבכתב: ראה גם פרדס שער האותיות שכ"ז, פ"ב. תו"ח וארא ח"א ע, א ובהנסמן לשם.

12) ודיו: ראה גם שו"ע אדה"ז הל' תפילין סל"ב, ס"ד.

13) שיהי' הקלף מעובד: ראה שו"ע יו"ד הל' ס"ת סרע"א, ס"א — ס"ג. שו"ע אדה"ז הל' תפילין סל"ב, ס"י.

14) בפ' ויקרא בביאור ולא תשבית. . מקרא בעשיי': לקו"ת שם ה, סע"א ואילך.

15) ראי'. . גשמי. . כשמיעה. . רוחני: ראה תו"א וירא טו, ד. מקץ מ, א. לקו"ת [בהוספות ל] ויקרא נד, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' רו. תקס"ט ע' פט ואילך. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רלח. שער האמונה מג, ב ואילך. אוה"ת תצוה ע' א'תשנח. סה"מ תרכ"ח ע' יד. תרכ"ט ע' ק. ע' קפג. ע' ריד. תרל"ב ח"א ע' פ וע' רלט.

16) אזן מילין תבחן: איוב יב, יא.

17) ראי' בחכ' ושמיעה בבינה: ראה לעיל המשך חייב אדם לברך פ"ח ובהערה 235.

18) ועמ"ש לעיל בענין שמיעה: במאמר ד"ה ומקנה רב על יד הערה 71 ואילך. וש"נ.

19) שכל אור היותר עליון: ראה (בנוסף להמצויין בסמוך בפנים) לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ביום ההוא יהי' ובהערה 47.

20) בת"א בד"ה כי אברהם לא ידענו: ראה שם מג"א צג, ג.

21) בפ' לך לך בד"ה הנה אברם: תו"א שם יא, ג. ראה גם לקו"ת אחרי כח, ד. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שנו.

22) בד"ה הנה אברם: כן צויין גם בלקו"ת ואתחנן י, ג. ברכה צג, ג. בסמוך בפנים ובסה"מ תרל"ו שם מציין: בד"ה לך לך.

23) ובפ' וירא בד"ה פתח אלי': תו"א שם יד, ב ד"ה אך.

24) ובפ' מקץ בד"ה ת"ר מצות נ"ח ב"ש: תו"א שם לב, ד ואילך.

25) בד"ה ת"ר מצות נ"ח ב"ש: בתו"א שם הד"ה: ת"ר מצות נ"ח כו' בש"א. בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' שא מציין: ת"ר נ"ח מצות נ"ח.

26) ויבא משה בתוך הענן: משפטים כד, יח. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 25 כותב: ”וכמ"ש בת"א באריכות בכמה מקומות" — ראה גם אגה"ק סכ"ט (קמח, א). תו"א ח"ש טז, א. ביאוה"ז בשלח מג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'רעז. מאמרי אדמו"ר הצ"צ תרט"ו ע' נב. ע' רז. סה"מ תרכ"ח ע' נד ואילך. תרל"ב ח"א ע' צח. ע' קפז ואילך. תרל"ה ח"א ע' צ.

27) כו': כנראה מגוכתי"ק הנה כאן הי' סיום ההגה, אלא שאח"כ מחק סיום הסוגר והתיבה שלאח"ז והמשיך כבפנים. וראה לקמן בהערה 33.

28) ותרב חכמת שלמה: מל"א ה, י.

29) ויחכם מכל האדם: מל"א ה, יא.

30) וידבר שלשת אלפים משל: מל"א ה, יב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם ובהערה 183.

31) שכמ"י: אוצ"ל: שדמ"י ( שדוד מלך ישראל — ראה לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ד ובהערה 306). לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן כתוב: וההפרש בין שלמה לשאר אותן שהיו מרכבה לבחי' המל' הוא.

32) שבשלמה כתי' בחכמה. . לשון נתינה: מל"א ג, יב. ה, ט. כו. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 30 מביא: החכ' נתון לך — דהי"ב א, יב [בדילוג].

33) כו': באוה"ת כאן ר"ע תתרלא: כו'). אבל בבוך 1162 כתב כאן סיום הסוגר ואח"כ מחקו. וכן סיום הסוגר אינה מופיע בבוך זה 1089 (אודות ביכלאך אלו ראה הערה 1). ראה גם לעיל בהערה 27.

34) לחכימא ברמיזא: ראה מדרש משלי כב, טו. לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ה ובהערה 105.

35) בת"א בד"ה לכן אמור לבנ"י: וארא נז, סע"ד.

36) ובלק"ת פ' אמור. . אותם: לט, ג. נעתק בשינויים לעיל בהמשך וידבר וגו' ויצוום שם.

37) במד"ר פ' בראשית פי"ב: ס"ב.

38) אלה החוקים והמשפטים והתורות: בחוקותי כו, מו.

39) נאום. . נומינו: ראה גם מלאכת שלמה־ תויו"ט־ ותוספות רע"ק סוף יבמות.

40) וכמו. . דגיטין: תיקון הצ"צ. במאמרי אדה"ז כאן ע' תשטו: כמו נומית לבן עזאי כו'.

41) דבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב. עמוס ח, יב.

42) בד"ה רני ושמחי בת: תו"א מקץ לו, ב.

43) לי הכסף ולי הזהב נאום ה': חגי ב, ח.

44) ע"פ ויאבק איש עמו: וישלח לב, כב. ראה תו"א וישלח כו, ב.

45) משם אורידך נאום ה': עובדי' א, ד.

46) תושבע"פ מל' קרינן לה: ראה ת"ז בהקדמה יז, א.

47) ז"א שהוא תושב"כ: ראה גם ע"ח שער יעקב ולאה של"ז, פ"א. שע"ת קה, ג הערה 21.

48) נרנח"י: ראה ב"ר פי"ד, ט. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכח.

49) ולנר"נ יש כלים: בהנחה כאן על יד הערה 38: ”כ"ה בזהר ובס"י" (ראה בהערה שם). ראה אבן עזרא משפטים כג, כה. יסוד מורא — להנ"ל — ש"ז. ע"ח שער אח"פ ש"ד, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקיז־ בראשית ע' שסה־ קונטרסים ע' שכא־ אמ"ב שער התפילין קכד, א.

50) ולחי' יחידה אין להם כלים: ראה שעה"י קכח, ב ובהערה 51. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רנג. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה זה עני על יד הערה 57.

51) מוחא ולבא וכבדא: ראה לעיל הערה 49.

52) בסדור סד"ה ועשו להם ציצית: שער הציצית ד, ג ואילך.

53) ובלק"ת. . שה"ש: באוה"ת שבהערה הבאה מציין: ביאור כי כאשר השמים החדשים שבלק"ת סוף שה"ש — נא, א.

54) בהביאור ע"פ בעצם היום הזה: אוה"ת לך כרך ג ע' תשכה.

55) ובהביאור ע"פ וידבר. . פ"א: לקו"ת במדבר יז, א.

56) הכתר הוא. . ממוצע. . לנאצלים: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תס. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יא, ג. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' שמח.

57) ולא בחושבן: בזהר: בלא חושבן.

58) בתו"א פ' וירא גבי וזהו אנת: יד, א.

59) ובפ' וארא בד"ה וארא אל אברהם: נה, סע"ב.

*60) אחד שהרי: בתו"א: אחד כלל שהרי.

60) ובפ' מקץ: מא, ב.

61) שהשכל במוח. . או"פ וכלי: בהבא לקמן ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"א ס"ע קפג ואילך.

*62) הרצון. . בכל חלקי אברי הגוף: ראה גם (בנוסף להמצויין בפנים) לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 50-51.

62) דאיהו תפיס בכולהו עלמין: ראה זהר רע"מ פינחס רכה, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קפב. תו"ח נח סו, ג הערה 30.

63) לבחי': במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשטז כאן: לחי'. ראה גם לקמן הערה 75.

64) בלק"ת בשה"ש: לה, ג.

65) את שבעת המזבחות: בלק כג, ד.

66) בלק"ת מהאריז"ל פ' בלק: ד"ה ענין בלק ובלעם הא'.

67) שהזכיר חטאותם למקומותם: ראה רש"י בלק כד, א. לקו"ת נשא כה, ג. תצא לח, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרמג ובהנסמן שם [אוה"ת תצא ע' תתקפא ואילך — ראה הערה במאמרי אדה"א שם ע' תרמב].

68) אם חטאת: איוב לה, ו.

69) אם צדקת: איוב שם, ז.

70) כי אתם המעט: ואתחנן ז, ז.

71) וילך שפי: בלק כג, ג.

72) שלא אבה כו' לשמוע: תצא כג, ו. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ס"ע תרמג ואילך.

73) ויהפוך. . ע"ס שבמאציל. . הקללה. . כזכיות כמ"ש בפ' תצא בד"ה ולא אבה: תצא שם. לקו"ת שם לט, סע"ג ואילך.

74) וירא בלעם: בלק כד, א.

75) דבחי': במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשטז כאן: דחי'. ראה גם לעיל הערה 63.

76) הנוק': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: הגוף.

77) למל': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: לנוק'.

78) למל'. . סופא דכל דרגין: ראה זהר בשלח נו, א. פקודי רכו, סע"א.

79) שהמל' יש לה ז' מקיפים: ראה גם לקמן בסיום מאמר זה. (ובחלק ההנחות) בסיום ההנחה. מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן. תקס"ו ע' שפו בשם הע"ח.

80) בבה"ז ר"פ בראשית: א, ב.

81) תילים סי' מ"ב: פסוק ג.

82) בזאת אני בוטח, כ"א בזאת יתהלל: בזהר שם: כ"א בזאת יתהלל. . בזאת אני בוטח.

83) בכתבי האריז"ל: ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פי"ד.

84) שע"ה נהורין: בע"ח [שבהערה שלפנ"ז]־ זהר־ תו"א ולקו"ת [שבהערה שלאח"ז]: ש"ע. וראה גם לקמן בהקיצור. אבל כ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשיז כאן. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רצז.

ראה לקמן (בהחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 77: פי' שנמשך ש"ע וה' נמשכים ממילא. וראה גם ש"א יד, א הערות 12-14. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' שנב. וישלח כרך ז ע' 2462. בלק כרך ו ע' א'תתקטז [ובמהדורת תשנ"ח ע' א'יד].

85) בפ' ויחי בהביאור ע"פ חכלילי עינים: תו"א שם מח, ב ושם מציין: לאד"ר — ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב [וכן צ"ל בפלח הרמון דבסמוך]. לקו"ת מסעי צג, סע"ג. וש"נ. פלח הרמון שמות ע' שסב בהערה. המשך תער"ב ח"ב ע' א'רה.

86) והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשעט. וש"נ. תו"ח בראשית ז, ד ובהערה 49. בא ח"א קא, ג. וש"נ.

87) שהכתר נק' בחי' אין: ראה זהר שלח קנח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנח. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ב. וש"נ.

88) ע"ד כלל כידוע: אולי הכוונה שמל' שבעליון נעשה כתר לתחתון — ראה שעה"י קטז, ב ובהערה 25.

89) המל': במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשיז כאן: הנוק'.

90) עיניך יונים: שה"ש א, טו. ד, א. ראה גם לקו"ת שה"ש מ, א.

91) עיניו כיונים: שה"ש ה, יב.

92) כמשל היונה שהזכר מביט: ראה גם לקמן מאמר ד"ה אני לדודי על יד הערה 99. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קלז. לקו"ת שה"ש יד, ב. תו"ח ח"ש קלב, סע"א ואילך ובהנסמן לשם. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקפז.

93) ספ"ד: אוצ"ל: רפ"ד.

94) דזו"נ: במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשיז כאן: דנוק'.

95) זכר ונקבה בראם ויברך אותם: בראשית ה, ב.

96) ואל זה אביט עני: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשיז ולקמן ע' תשכה: אל זה אביט אל עני. ראה גם שע"ת בהקדמה ב, א. ד"ח ו, א.

*97) עני. . נוק' דז"א: ראה גם לקמן (בהחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 88.

97) עני. . דסיהרא: ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ד ובהערה 299.

*98) דסיהרא לית לה מגרמה כלום: ראה זהר בראשית לג, ב. תולדות קלה, סע"ב. ויחי רלו, ב. רמט, ב. ויקהל רטו, א. בחוקותי קיג, ב. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שפג.

98) תפלה לעני: תהלים קב, א.

99) בזהר: ראה זהר וישלח קסח, ב. אוה"ת ר"ה ס"ע א'שצא ואילך.

100) רוח. . ז"א. . המל' שנק' נפש: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"ז. פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פי"ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקעב. וש"נ. דברים ח"ג ע' תתעא. אוה"ת בלק ע' א'לג.

101) כו': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ניתוסף: (ומ"ש חרד על דברי הוא לאחר התיקון דנוק' ע"י הדבור ובבחי' הביטול דוקא וזהו חרד כי חרדה מסלק הדמים כידוע) וד"ל.

102) דשמו"ע: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: שבכל ברכה. ולהעיר מש"א כד, רע"א ובהנסמן במ"מ לשם.

103) ולזקוף בשם ולכרוע בברוך: ראה ברכות יב, סע"א.

104) הוי' אלקינו. . זו"נ: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן.

105) אבל חרדה גדולה נפלה עליהם: דניאל י, ז.

106) בפ' במדבר בביאור וידבר דעה"ד: לקו"ת שם יז, א.

107) לא הביט און ביעקב: בלק כג, כא.

108) כנ"ל: במאמר שלפנ"ז ד"ה גדול יהי' על יד הערה 57.

109) י"ג מדה"ר אל: תשא לד, ו. ראה לקו"ש אלול כרך ד ע' 1348 ואילך. ובאג"ק שלו ח"ב ע' שסט ואילך. לקמן מאמר ד"ה אני לדודי ובהערה 6.

110) י"ג מדה"ר. . שלפני כל האצי': ראה גם אגה"ת פ"ח. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' שצב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשטו. קונטרסים ע' של. בהערות הבאות.

111) ויעבור ה' על פניו: תשא לד, ו.

112) דפסיק טעמא בין הוי' להוי': זהר אד"ר נשא קלח, רע"א. ראה לעיל המשך אם כסף תלוה ספי"ד ובהערה 320.

*113) העלם: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ההעלם.

113) הוי' הראשונה. . והוי' הב'. . בד"ה והי' ביום ההוא: לקו"ת ר"ה נט, סע"א ואילך.

114) דאית חסד ואית חסד: זהר ויחי ריט, א. ראה אגה"ק ס"י. סי"ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשעז. וש"נ.

115) נושא עון ועובר על פשע: מיכה ז, יח. ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פ"ל על יד הערה 1167.

116) וכמ"ש במ"א: ראה גם לקמן מאמר ד"ה זה עני על יד הערה 113 (ובהנסמן בריש המאמר שם). לקו"ת שהובא בסמוך בפנים. וראה סה"מ תרכ"ז ע' תמג. תרל"ב ח"ב ע' תז ואילך.

*117) אז: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשיח: גמור.

117) מתנה טובה: שבת י, ב. ראה לקו"ת שה"ש כד, ב. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שסד. לקמן מאמר ד"ה אני לדודי על יד הערה 121.

118) אין נותנים המתנה אלא למי שטרח: ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.

119) למי שטרח בע"ש: ע"ז ג, א.

120) הסתכלות דע"ק בז"א: ראה זהר ויקרא טו, סע"א. לקו"ת ראה כד, א-ב.

121) כי מציון תצא תורה: ישעי' ב, ג. ראה גם לקלו"י הערות לתניא ע' יט.

122) אם ה' לא ישמור שוא: תהלים קכז, א [בדילוג].

124) גט מעושה: גיטין פח, ב (במשנה).

123) עשי'. . כפי': ראה גם לקמן מאמר ד"ה בראשית על יד הערה 17. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ח. וש"נ. אוה"ת בחוקותי כרך ד ע' א'קסט. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רפט. תער"ב ח"ב ס"ע תתקטז. תרע"ח ע' קכא. ע' קצב. תרצ"ט ע' 191. ע' 197. (תש"ח ע' 227). לקו"ש שופטים כרך כט ע' 100 הערה 42.

125) שצריכים. . בשנה: נעתק ב”היום יום" יח אדר שני. לקו"ד ח"ד ע' תקצח. סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 476. רשימות חוב' קפד ע' 5.

126) עפ"י רש"י: ב”היום יום" וברשימות: עם פירש"י. בלקו"ד ובסה"ש: עם פרש"י.

127) שזהו: בלקו"ד ובסה"ש: שהוא.

128) בה' ת"ת: בסה"ש מציין: רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א-יב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ו ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו שבכל יום ויום שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו' וראה תוד"ה לא — קידושין ל, א.

129) ובאגה"ק: קו"א ד"ה הוכח תוכיח (תניא ע' קסג).

130) שאין לך דבר שעומד בפני התשובה: ראה תניא פכ"ה. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ג, מי"א. סה"מ תש"ט ע' 42 (הא') בהערה. לקו"ש בא כרך ו ע' 66 הערה 54.

131) בכל מאדך: ואתחנן ו, ה.

132) בחילא יתיר: לשון תו"א בראשית ח, א. ועוד. זהר שמות ג, ב.