ספריית חב"ד ליובאוויטש
פי' פתחה כו' וידבר ה' כו'
ביאור שני לתו' דהשמי' כסאי
בס"ד ש"פ תבא ל"ח לפ"ק
ישיבה כסא
תבוא
פיה פתחה בחכ'1 ותו' חסד על לשונה2, וצ"ל אם התו' היא תורת חסד, ומה שפתחה בחכ'3, הלא מוחין ומדות רחוקי' במעלה מאד כו'. ויובן בהקדם מארז"ל במד"ר4 בא ר"פ י"ז, כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו ולעשות בהם רצונו שנא' כל פעל ה' למענהו5, מה ברא ביום ראשון שמי' וארץ אף הם לא נבראו אלא לכבודו שנא' השמים כסאי6 כו' ואומר השמים מספרים7 כו'. נשמע שמה שהשמים כסאו זהו לכבודו כו' ושהוא ענין א' עם השמים מספרים, וצ"ל שייכותם זל"ז.
ויובן בהקדם עוד ענין8 השמים כסאי שנת"ל9 שהוא תשב"כ [שהיא כסא לאור א"ס ב"ה לבחי' רצונו וחכמתו ובינתו כו']. (ולכאורה צ"ל ענין בחי' התו' ה"ה
בחי' גילוי אור כמ"ש ותורה אור10, ושם כסא הוא לשון כיסוי כמ"ש במ"א בענין כסא כס אלף11, אך הענין הוא דהנה התו' נק' משל הקדמוני12, שהיא בחי'*13 משל להבין בה בחי' אוא"ס קדמונו ש"ע13 ). ויובן ע"פ הקדמה הידוע בכתבי האריז"ל בספר לק"ת בפי' כל פ' בהתחלתה וידבר14 ה' אל משה דבר אל בנ"י15 [שמשה הוא יסוד אבא16, וענין וידבר הוי' אל משה היינו ההמשכה מאור א"ס ב"ה ליסוד אבא, דבר אל בני ישראל הם נצח והוד17], דהנה ידוע דאורייתא מחכמה נפקת18 היינו שיצאת שרשה מחכמה (ולכאו' צ"ל הלא נת' בכ"ד פי' אורייתא מחכ' נפקת, נפקת דוקא אבל שרשה בבחי' הכתר19, ואיך אמר20 כאן שרשה מחכ', אמנם באמת דקדק לומר שיצאת שרשה מחכ', פי' הדברים ששרש יציאתה היינו תחילת גילויה לנו היא יצאת מחכ', אבל שרשה העצמי ע"ז נא' לא ידע אנוש ערכה21 רק אלקי' הבין דרכה22 ובידיעת עצמותו יודע את התורה כו', וא"כ פי' שיצאת שרשה, ה"ה כמו מחכ' נפקת שא' שם כו') ונתפשטה ונתלבשה למטה. והענין הוא דשרשה בבחי' אור אבא ומשם יציאתה למטה ונתלבשה בז"א.
וביאור הדברים, הנה ידוע דשרש רמ"ח מ"ע הן ה"ח דז"א24 ושרש השס"ה ל"ת23 הן בחי' ה"ג25 ועד"מ באדם במדות26 שבלב הן שולטין במעשיהו
אם לעשות כך ולא לעשות כך כו', כמ"כ למעלה שרשי המ"ע ול"ת נמשכים מבחי' המדות דאצי' מחו"ג, מבחי' החסדים נמשך שרש מעשה המ"ע27 דהיינו שכך וכך יוכשר לעשות ויהי' בו גילוי אלקות (וה"ז תכלית הטוב והחסד כו') ולא באופן אחר (ומה שלכאורה ע"פ החסד לא הי' צריך להיות בו דקדוקי' שכך דוקא ולא כך, כמו שהמוותר אינו מדקדק כלל ליתן למי שראוי דוקא, וכמו אברהם שא' לו ישמעאל יחי' לפניך28. אך הענין הוא דהנה בתיקון הוא בחי' התכללות, וא"כ גם החסד כלול מגבורה, וע' בפ' שלח29 בביאור ועתה יגדל נא בענין המדידה שבכל מצוה כמו סוכה ז"ט ומשהו30 שרשו מבחי' גבו' דע"י שמלובש במו"ס31 כו' ששם32 לית שמאלא33 כו' (ועמ"ש במ"א בענין גבורות גשמים34, שהם חיים לעולם, ומענין כי הדם הוא הנפש35 כו', ומענין איזהו גבור36 כו' שנא' טוב א"א מגבור37 כו'). ונמצא מובן ענין הדקדוק שכזה דוקא יוכשר ולא בא"א, ומה שאברהם אם38 היותו מרכבה לחסד דאצי'39 ועכ"ז א' לו ישמעאל כו' אפ"ל שדקדק לומר לפניך40 שלכאו' ה"ז מיותר, אלא שהכוונה שיחי' בחיים האמיתי' להיות דבוק בחיי החיים כמ"ש בנש"י ואתם הדבקים41 כו' חיים שנת' במ"א פי' פסוק זה להיות דבוק
באוא"ס חיי החיים42 האמיתי' כו'. וזהו שא' לו ישמעאל יחי' בבחי' לפניך כו'. ונמצא כי מזה יובן עוד יותר בחי' ריבוי חסד דאברהם שאם היותו יודע טיב מהות ישמעאל, עכ"ז מצד ריבוי חסדו ביקש וא' לו פי' לואי שיחי' ישמעאל בבחי' לפניך כנ"ל), ובהיפך בל"ת שע"י מעשה זרה לא יהי' בו גילוי אלקות אדרבה יצמצם האור ויסתיר על אור האלקי ויפגום בנפש ובשרשה שבע"ס43 (ובבחי' גבורה זו ג"כ מלובש חסד, שה"ז הוא תכלית הטוב והחסד שלא יאיר אור האלקי בבחי' זו, בכדי שלא יומשך תוס' יניקה לסט"א כו') ולכן אסור44 לעשותו כמו לא תלבש שעטנז45 וכיוצא כ"ז נמשכו מבחי' המדות ושרשם למעלה בבחי' נה"י דאבא שמהם נעשו בחי' מוחין למדות46 כידוע.
וזהו וידבר ה' אל משה שהוא בחי' יסוד אבא, דבר אל בנ"י פי' שתתפשט מבחי' החכמה שבתורה להיות מסתעפים מזה המוחין למדות להיות התחלקות מ"ע ול"ת ולבא לבחי' המעשה ממש תפילין גשמיי' וכו', וזהו לבנ"י שהן בחי' נה"י דז"א כי ז"א נק' ישראל48 ונו"ה דז"א נק' בני47 ישראל [ועמ"ש בד"ה ואלה שמות בנ"י49 הבאים מצרימה כו'] לאמר פי' משם יתפשט עוד בכנ"י הנק' נוק' דז"א50 כידוע [וזהו שרש ענין ועשיתם אותם אתם כתיב51 שהאדם הוא העושה את התורה דהיינו שהוא הגורם המשכה זו שיומשך אור א"ס בחכמה דהיינו וידבר ה' אל משה כו' ושיומשך מהחכמה אל בנ"י נו"ה כו' אשר כל זה הוא ע"י ואהבת בכל לבבך52 כו' אם ישים אליו לבו53, רוח אמשיך רוח54 ואייתי רוח וכמ"ש מזה בד"ה בכ"ה בכסלו55 גבי דם התמיד קודם להטבת שתי נרות וסד"ה מזוזה מימין56 כו'].
ועד"ז יובן ג"כ פי' ענין השמים כסאי פי' שמים היינו מאש ומים57 (והיינו כמארז"ל נטל אש ומים58 ופתכן59 זב"ז ומהם נעשו שמים) ועיקרו תיבת מים והשין מתיבת אש הוא טפל60 להיות כי עיקר התורה שנלבשה62 בז"א61 הוא63 מבחי' החסדים והן המ"ע והגבורות דל"ת מעורבים בחסדים הללו [(כי גם הן אינן אלא לתועלת גילוי אור החסדים64 שע"י מ"ע ולא שהן בבחי' גבורות ממש כו' וכמ"ש במ"א)], ופי' השמים כסאי היינו שתשב"כ דנקראת שמים מאש ומים היא נק' כסאי, והטעם לזה יובן תחלה עד"מ בישיבה של אדם התחתון על הכסא דאנו רואים בזה כמה מדרגות ירידה הא' מה שנכפף קומתו לישב על הכסא שהושפל בזה חב"ד שבראשו למטה כו', והב' גם כאשר כבר ישב הנה איננו יושב עליה ממש רק בבחי' נה"י שבו שהן תרין שוקין וכו' ולא בחג"ת שבו שהרי תרין דרועין ולבו מוגבהים ממעל לכסא [ועמ"ש מזה בד"ה ותחת רגליו65 כמעשה לבנת הספיר], וכמו"כ66 יובן הנמשל67 למעלה הנה אור אבא כלול מי"ס כידוע ובחי' נה"י שבו ירדו להתלבש בז"א כנ"ל, והרי בחי' ז"א [שהוא בחי' תורה כי רמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברים דמלכא68 שהוא ז"א כמ"ש בד"ה משה ידבר69 ושאר דוכתי] הוא בחי'70 כסא [לבחי' חכמה עילאה] בהיות שמלובש בו בחי' נה"י דאבא כנ"ל, וזהו השמים כסאי כו', וגם שלא נתלבש בנה"י דאבא71 רק בחי' האחוריים דח"ע72 ולא בחי' פנימית [חכמה עילאה וכמ"ש באגה"ק ד"ה עוטה אור כשלמה73 בענין וראית את אחורי ופני לא יראו], דהנה74 באמת על75 כ"ד ספרים דאורייתא עליהם נא' ותמלא כדה ותעל76 דהיינו עד"מ הכד
הקטן ששואבין בו מים הגדול וידוע דים הגדול הוא בחי' אור אבא77 והכד שנשאב ממנו הוא בחי' נה"י78 שבו שיוצאים ומתלבשים בז"א וזהו אורייתא מחכ' נפקת כו', ומה שהתורה נק' שמים כסאי הוא למטה מבחי' הכד הזה כי המשכת המצות (היינו גשם דבר הציווים דכתי' בכל התורה כו'79 ) ממש הוא ע"י המדות דז"א כנ"ל והוא שנק' כסא לגבי כ"ד ספרים דאורייתא כו' שהן בחי' מוחין לז"א כו', ועל בחי' הכד הזה נאמר למשה וראית את אחורי80 כו' והפנימית לא השיג משה וכנראה בתוך כתבי האריז"ל בסיפור מעשה שהאריז"ל ראה והשיג רזין דאורייתא בפ' בלק ובלעם שלא הי' יכול לגלותם בס' שנים81 כו' כי אין ערך מה שלמעלה מן ההשגה למה שבא ונמשך לבחי' השגה ממש, ולפי ערך זה יובן גם אפילו במשה, ומשארז"ל נובלות חש"מ תורה82 יש לפרשו בב' אופנים א' כנ"ל דבחי' כ"ד ספרים דאורייתא הוא בחי' אחוריי' דנה"י דאבא והן מלובשי' במדות כו', והב' עוד למעלה גם מאור אבא כי חכ' שלמעלה הוא בחי' ח"ס דא"א כידוע ובחי' הנובלות והאחוריי' משם הוא בחי' הים הגדול דאור אבא הנ"ל וכמאמר אנת חכים ולא בחכ' ידיעא83 דהים הרי נק' חכמה כידוע84 ונמשכת בבחי' נובלות מלמעלה מן החכמה והוא מבחי' חכ' דלא ידיעא כו' [(וע"ד85 ב' האופנים הללו ג"כ יובן במשל ענין כפיפת הקומה לישב שבחי' חב"ד יורדי' למטה, הא' מבחי' ח"ע באבא והב' מאבא לז"א כו')].
(וע"פ86 כ"ז יובן ג"כ מה שנק' התורה בשם כסא כס לשון כיסוי, דהנה נת"ל שהתו' נק' משל הקדמוני שהיא בחי' משל להבין בחי' אוא"ס קדמונו של עולם, ונודע כי המשל תחלה ה"ה מכסה על הנמשל, שהרי המשל הוא מדבר זר, וכמו משלי שלמה שהמשיל ד"ת באמרו ראה חיים עם אשה87 אשר אהבת וכדומה, ועכ"ז אחרי שיבין כל דברי המשל היטב יובן הנמשל בטוב טעם ודעת מה שא"א להבין בלתי המשל, שהרי כל ענין המשל הוא בכדי שיובן גם שכל העמוק עמוק מאד
ג"כ כמו שכל הגלוי כו'. ועד"ז יובן בבחי' התו' שאם היותה בחי' אור כמ"ש ותורה אור, עכ"ז הנה גשם דבר ההלכות וכל הדברים אשר נצטוינו בתו' נתלבשו בדברים גשמיי' וה"ז כמו המשל שהוא מדבר זר ובו מלובש שכל עמוק, רק שגשם דבר ההלכה שבתו' ה"ז עצמו ג"כ מכוון עמוק שהוא בירור דברים שבנוגה, או הפרדת הסכסוכי' והפירודי' שבין אדם לחבירו כו', משא"כ משלי' סתם ה"ה דברים פשוטי' לגמרי כו', ואמנם גם דברי' הגשמי' שבתו' ה"ה רק כמו המשל בדבר זה88 שהמשל מכסה על הנמשל עד שיבוא על אמתתן ואז יהי' מובנים הנמשל כו' ומה גם כי לא כל אדם זוכה לזה שיש כו"כ שלומדי' דברי תו' ואינם מביני' כ"א פשט דבר ההלכה ולא הנמשל הגנוז בה, וכ"ש בחי' אור הגנוז שבה שהוא בחי' אור תורה ויש בחי' טל תורה כמ"ש מזה במ"א בענין מארז"ל כל המשתמש באור תו'89, ובילקוט טל91 תורה90, וע' בסש"ב פל"ז92, ונמצא מובן מה שהתו' נק' כסא לשון מכסה כי פשט הדברים מכסים על הגנוז בה, ועוי"ל שנק' משל הקדמוני לפי שגם התו' כמו שהיא ברוחניות עד"מ כמו מה שלומדי' בג"ע93 כו' ה"ה רק בחי' משל להבין בחי' אור א"ס קדמונו של עולם כו', כמ"ש מזה במ"א ע' בד"ה אם כסף תלוה94, ונמצא שגם מזה יובן מה שנק' כסא שמכסה כו' עד שנק' רק בשם משל כו') [ועמ"ש מזה בביאור ע"פ תורה95 צוה96.
קיצור. ענין וידבר ה' עצמות אור א"ס אל משה יסוד אבא דבר אל בנ"י נו"ה לאמר מ', וזהו השמים ז"א תורה כי מ"ע ה"ח ול"ת ה"ג הן כסא לחכמה שנה"י דאבא מתלבשים בז"א, וזהו כד ספרי דאורייתא כד מים החכמה.
ועפ"ז יובן מ"ש97 ברבות בא ר"פ י"ז הה"ד כל פעל ה' למענהו כו' לכבודו ולעשות בהם רצונו כו' שנא' כה אמר ה' השמים כסאי ואומר השמים
מספרים כבוד אל, ובזח"ב תרומה קלו"ב מאן שמים כו' ובמק"מ98 היינו ז"א שביום השבת מאירים בו מוחין דגדלות מאו"א משא"כ בחול מאיר רק מוחין דיניקה99, וזהו מספרים לשון בהירות100 כמראה אבן ספיר101, וגם מספרים שמאיר בו מבחי' סופר וספר וסיפור שהם חב"ד102 וכמשנ"ת בסדור ע"פ השמים מספרים103 כו', ועיין מענין מוחין דיניקה ומוחין דגדלות בד"ה ביאור ע"פ משה ידבר104 כו' יעו"ש ובסדור ע"פ השמים מספרים105, ועפ"ז יובן שע"י עסק התורה הנק' ספר וע"י תשבע"פ שהיא נק' דברי סופרים בחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר כמ"ש בד"ה ולא אבה106 בפ' תצא ובד"ה שחורה אני ונאוה107 עי"ז ממשיכים מוחין דגדלות לז"א מלמעלה מבחי' נה"י דאבא רק שעוברים דרך נה"י וזהו ג"כ ענין השמים כסאי כו' שנמשך על זה מבחי' ועתיק יומין יתיב108 כמ"ש בגמרא פ"ב דחגיגה דף י"ד ע"א, וזהו מספרים כבוד אל כבוד הוא ל"ב נתיבות החכמה109 כו', וזהו לכבודו ולעשות בהם רצונו כו', ועמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרוש השני110 בפירוש העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ (וזהו111 פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה, פי' שאם היות שעיקר בבחי' החסד, שנק' שמים בחי' אש ומים כו' עכ"ז פי' פתחה בחכמה, פי' פיה היינו גילויה כי פה המדבר הוא המגלה העלם שבו לבוא לידי גילוי זולתו כו', ופיה היינו גילוי' פתיחתה היינו ראשיתה היא בחכ' כנ"ל שתחילת גילוי' הי' מחכ', או י"ל פי' המדבר ולומד ד"ת פתחה בחכ' עושה פתח ומבוא גילוי בחי' חכים ולא בחכ' ידיעה בחכ' ידיעה שהוא בחי' אבא דאצי' כו'112.
קיצור. וברבות דהשמים כסאי והשמים מספרים ענין א' והיינו שמאירים מבחי' סופר ספר וסיפור ע"י עסק התורה שנק' ספר וערבים עלי דברי סופרים113, והיינו המשכת מוחין דגדלות לז"א, וזהו וע"י יתיב, עכ"ה114.
1) פיה פתחה בחכ': מאמר זה הוא דרוש הראשון — מההמשך — שמבאר פיסקא ראשונה שבביאור השני (על מאמר ד"ה השמים כסאי) ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל שנדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ע' תשנט — תשס. והוא דרוש התשיעי מההמשך שבו נתבארו הדרושים דהשמים כסאי ושני ביאוריו שנאמרו בשנת תקס"ה כמצויין לעיל ברד"ה ואשא אתכם.
המאמר (מלבד הפתיחה וכן הערות שבתוך ההחצע"ג שנכתבו בגוכתי"ק) הוא לשון מאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל עם הגהות הצ"צ שבאים בתוך חצאי ריבוע. וההגהות שבהחצע"ג הם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. והדברים המובאים בתוך חצאי עיגול שהם בתוך חצאי מרובע [( )] הם מכ"ק אדמו"ר האמצעי שנכתבו במאמרי אדה"ז הנ"ל בין חצאי עיגול.
דרוש זה פרט להפתיחה נדפס גם בלקו"ת לג"פ בראשית יא, א ואילך. ובאוה"ת בראשית כרך ג ע' 940 ואילך [ושם א) הגהות הצ"צ לא ניתנו בין שני חצאי ריבוע. ב) חסירים הגהות כ"ק אדמו"ר מהר"ש].
הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות.
הכותרת שבריש המאמר: ”ביאור שני לתו' דהשמי' כסאי" נכתבה בגוכתי"ק בבוך זה 1089. ועד"ז נכתבה הכותרת במאמר אדה"ז (עם הגהות הצ"צ) שנמצא בבוך 1162 ושם: ”ש"פ עקב ביאור שני לתו' דהשמי' כסאי". וכן נכתבה כותרת זו בבוך 1162 על ההגהות למאמר זה ושם: ”הגהות על ביאור שני דתו' השמי' כסאי, שבת"א," ובמפתח המאמרים שבריש בוך זה 1089 גוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש: ”פי' פתחה בחכמה (והוא שייך לביאור שני דהשמי' כסאי)". ובמאמרי אדה"ז תקס"ה כאן הכותרת היא: בעז"ה שבת פ' עקב (ביאור שני לתורה דהשמים כסאי כו' דשבת פ' ואתחנן). והכותרת השני' שבריש המאמר כאן: ”בס"ד ש"פ תבא ל"ח לפ"ק" נעתקה (פרט לתיבת בס"ד שנכתבה בגוכתי"ק) מהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
הפתיחה וכן כמה מהגהות נכתבו בבוך זה 1089. וחלק ההגהות נכתבו בבוך 1162. אודות ביכלאך אלו ראה המצויין לעיל בריש מאמר ד"ה ואשא אתכם. מתחילה כתב כ"ק אדמו"ר מהר"ש פתיחא אחרת למאמר זה: השמי' מספרי' כבוד אל, ופי' בזהר ח"ב תרומה קלו"ב, מאן שמי' כו' וע' בסידור שפי' דברי הזהר, והעביר קו ע"ז.
2) פיה פתחה בחכ' ותו' חסד על לשונה: משלי לא, כו.
3) וצ"ל. . בחכ': ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.
4) במד"ר: בשינוי.
5) כל פעל ה' למענהו: משלי טז, ד.
6) השמים כסאי: ישעי' סו, א.
7) השמים מספרים: תהלים יט, ב.
8) ענין: מכאן לערך הוא לשון מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן.
9) השמים כסאי שנת"ל: מאמר ד"ה ואשא אתכם ובהערה 20.
10) ותורה אור: משלי ו, כג.
11) כסא. . כיסוי. . כסא כס אלף: ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קמו. סה"מ תרכ"ז ע' קנז וע' קפג. המשך מים רבים תרל"ו פקט"ז ע' קכא. תו"ח ח"ש קל, ב ובהערה 28. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 9.
12) התו' נק' משל הקדמוני: שמו"א כד, כג וברש"י שם. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תב. שמות ח"ב ע' שפג. סה"מ תרכ"ז ע' פז. לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ט ובהערה *176.
*13) בחי': בלקו"ת לג"פ כאן יא, ב ליתא. אבל כ"ה בגוכתי"ק.
13) קדמונו ש"ע: ב"ר פל"ח, ז. זהר לך פד, א.
14) כל פ' בהתחלתה וידבר: השווה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 14.
15) וידבר ה' אל משה דבר אל בנ"י. . לאמר: ראה המשך תער"ב ח"א ע' שדמ שברוב הפרשיות נא' — צו ז, כב. כג. כח. כט. תזריע יב, ב. אמור כג, כג. כד. לג. לד. ועוד (בהוספת תיבת לאמר אחרי תיבת משה). ראה גם לקו"ת שה"ש טז, ב. המשך תער"ב שם. ח"ב ע' א'פד.
16) שמשה הוא יסוד אבא: ראה גם לקו"ש שמות כרך ו ע' 244 ואילך.
17) בני ישראל הם נצח והוד: ראה ת"ז רתמ"ח. טעמי המצות וספר הליקוטים להאריז"ל ר"פ תשא. מאו"א מערכת בנ"י אות נב [וכן צ"ל באוה"ת שמות ע' לו] וביאיר נתיב שם. לקמן מאמר ד"ה וידבר אלה הם מועדי על יד הערה 81 ואילך (ובהנסמן בהערה 1 שם). ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 21. וראה מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן (הובא בסמוך בפנים) על יד הערה 47: נה"י דז"א.
18) דאורייתא מחכמה נפקת: זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
19) נפקת. . שרשה בבחי' הכתר: ראה גם לעיל המשך כי תשא פ"ז הערה 171.
20) אמר: בלקו"ת לג"פ כאן: אומר. אבל כ"ה בגוכתי"ק.
21) לא ידע אנוש ערכה: איוב כח, יג.
22) אלקי' הבין דרכה: איוב שם, כג.
24) רמ"ח מ"ע הן ה"ח דז"א: ראה קו"א לתניא (ד"ה להבין מ"ש בפע"ח) קנח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' רלה.
23) רמ"ח מ"ע. . השס"ה ל"ת: מכות כג, סע"ב.
25) השס"ה ל"ת הן בחי' ה"ג: ראה קו"א לתניא שם.
26) במדות: וכ"ה באוה"ת כאן ע' תעא. במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: המדות. בלקו"ת לג"פ כאן: בעדות!
27) החסדים. . המ"ע: ראה זח"ב תוספות רעו, א. ת"ז בהקדמה ה, א. ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"ד.
28) לו ישמעאל יחי' לפניך: לך יז, יח. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 29 ואילך.
29) וע' בפ' שלח: ראה לקו"ת שם לט, ד. וראה גם לקו"ת במדבר יד, ג.
30) סוכה ז"ט ומשהו: ראה גם סה"מ תרל"ב ח"א ע' פד ובהערה שם.
31) גבו' דע"י שמלובש במו"ס: ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ו-ז.
32) ששם. . כו'): כ"ז נכתב בגוכתי"ק בעט אחר בבוך 1162 בצד ימיני של הגליון מלמעלמ"ט. וכן ניתוספה הגה"ה זו בגוכתי"ק בבוך זה 1089 בצד הימיני של העמוד. ומזה משמע שהגה"ה זו ניתוספה לאחר זמן.
33) לית שמאלא: ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. ע"ח שער עתיק שי"ב, פ"ב. שער הארת המוחין של"ב, פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעא.
34) גבורות גשמים: תענית ב, א. ראה סידור שחרית סא, ד. שער הסוכות רנז, ד. שער הלולב רסד, ב. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' נו. תקס"ב ח"א ע' לב. ענינים ע' שפ. אמרי בינה שער הק"ש נא, א ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א' תכח ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רמט ואילך. וש"נ.
35) כי הדם הוא הנפש: פ' ראה יב, כג. ראה גם תו"א נח ט, ג. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תצט. סה"מ תרכ"ז ר"ע רנ. ע' רסג.
36) איזהו גבור: אבות רפ"ד. ראה לקו"ת במדבר יד, ב. אוה"ת משלי כרך א ר"ע תריד. סה"מ תרכ"ט ע' קיז. תרל"ב ח"א ע' קסד. ע' שח. ע' שיז.
37) טוב א"א מגבור: משלי טז, לב. ראה גם שע"ת יא, ג. שערי אורה ע' מט. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ריט. אוה"ת שבועות ע' קצא בשולי היריעה [ובמהדורת תשנ"ה ע' קצ בפנים].
38) אם: כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.
39) מרכבה לחסד דאצי': ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.
40) לומר לפניך: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 38. תו"ח תולדות קמד, ד. שמות ח"א לא, סע"א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ריז. לקו"ש ח"ש כרך ה ע' 340 ובהנסמן שם.
41) ואתם הדבקים: ואתחנן ד, ד. ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' נג ואילך. ר"ע קלח. ע' קסא. שע"ת ב. א (בהקדמה). ג, ג. מז, ב. פ, ד. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שלט ואילך. לעיל המשך חייב אדם לברך ספכ"ה. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 40. ד"ה גדול יהי' על יד הערה 63.
42) חיי החיים: יומא עא, א.
43) ויסתיר על. . שבע"ס: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ליתא.
44) ולכן אסור: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ואסור.
45) לא תלבש שעטנז: תצא כב, יא.
46) נה"י דאבא. . מוחין למדות: ראה ע"ח שער דרושי הנקודות ש"ח, פ"ב. מבוא שערים ש"ב ח"א ספ"ג. המשך תער"ב ח"א ע' רסז. ח"ב ע' תתקעט. ח"ג ע' א'רנא (ושם: נו"ה דאבא). תו"א שבהערה 49.
48) ז"א נק' ישראל: ראה ע"ח שער פרטי עי"מ שכ"ז, ספ"ד. שער הקליפות שמ"ח, פ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצב. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה וידבר כו' אלה הם מועדי על יד הערה 81. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 57.
47) כי ז"א. . בני: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: שנק'.
49) בד"ה ואלה שמות בנ"י: תו"א שמות נ, ד.
50) בכנ"י הנק' נוק' דז"א: ראה ע"ח שער תיקון הנוקבא של"ד, פ"ב כלל יט.
51) ועשיתם אותם אתם כתיב: בחוקותי כו, ג. ראה זהר בחוקותי קיג, סע"א. ויק"ר פל"ה, ז. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם ובהערות 55-6.
52) ואהבת בכל לבבך: ואתחנן ו, ה [בדילוג].
53) אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.
54) רוח אמשיך רוח: ראה זהר תרומה קסב, רע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשג. מאמרי אדה"א בראשית ע' רל. וש"נ.
55) בד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א וישב כט, ג.
56) וסד"ה מזוזה מימין: תו"א מקץ מב, ג.
57) שמים היינו מאש ומים: ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח. לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם הערה 19.
58) נטל אש ומים: ראה ב"ר פ"ד, ז. לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם הערה 39.
59) ופתכן: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ב"ה אלקי ישראל על יד הערה 41. וש"נ.
60) ועיקרו תיבת מים והשין. . טפל: ראה גם לעיל מאמר ד"ה ישמח משה ובהערה 60.
62) שנלבשה: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ובאוה"ת בראשית כאן שנתלבשה.
61) התורה שנלבשה בז"א: ראה ע"ח שער דרושי הצלם שכ"ה, דרוש ח. לעיל מאמר ד"ה על חומותיך ובהערה 47. לקמן על יד הערה 68.
63) הוא: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: שנק' אורייתא הוא. וכן העתיק הר"ש סופר כאן. ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
64) והגבורות דל"ת. . לתועלת גילוי אור החסדים: ראה גם סידור שער התפילין טז, ב. יז, סע"א ואילך. ד"ח עא, א ואילך. שה"א ד, ב ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע צג ואילך.
65) בד"ה ותחת רגליו: תו"א משפטים עח, ב. ג.
66) וכמו"כ: במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשס כאן ישנו קטע נוסף שלא הועתק כאן.
67) יובן הנמשל: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ליתא.
68) רמ"ח מ"ע. . דמלכא: ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
69) בד"ה משה ידבר: ראה תו"א יתרו סז, ד ואילך. סח, ג ואילך.
70) הוא בחי': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: נק'.
71) שלא נתלבש בנה"י דאבא: שם: מבחי' נה"י דאור אבא לא נתלבש בז"א.
72) דח"ע: שם: ליתא.
73) באגה"ק ד"ה עוטה אור כשלמה: סי"ט.
74) דהנה: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ישנו קטע נוסף שלא הועתק כאן.
75) על: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן וכן העתיק הר"ש סופר כאן: הנה. ותוקן בגוכתי"ק על.
76) ותמלא כדה ותעל: ח"ש כד, טז. ראה ת"ז תכ"א (מו, ב). ביאוה"ז וישב כה, א. לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ד ובהערה 879.
77) דים הגדול. . אור אבא: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ר"ע שח. ח"ב כאן ע' תשס. תקס"ו ר"ע קיג. תקס"ט ע' ב וע' ד. לקו"ת ברכה צד, סע"א ואילך. וראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן הערה 58.
78) והכד. . נה"י: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן.
79) (היינו. . כו'): כ"ז נכתב בגוכתי"ק בעט אחר בבוך 1162 בצד ימיני של הגליון מלמעלמ"ט. וכן ניתוספה הגה"ה זו בגוכתי"ק בבוך זה 1089 בצד השמאלי של העמוד מלמטלמ"ע. ומזה משמע שהגה"ה זו ניתוספה לאחר זמן.
80) וראית את אחורי: תשא לג, כג.
81) בתוך כתבי האריז"ל. . בס' שנים: ראה גם לקו"ת אמור לט, סע"ג מובא לעיל בהמשך וידבר וגו' ויצוום פ"ה ובהערה 104 [ושם: בשמונים שנה. ע' שנה].
82) נובלות חש"מ תורה: ב"ר פי"ז, ה. פמ"ד, יז.
83) אנת חכים ולא בחכ' ידיעא: ת"ז בהקדמה יז, ב.
84) כידוע: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ידיעא.
85) וע"ד: שם: ועד"ז. במאמר אדה"ז עם הגהות הצ"צ שבבוך 1162 לא הועתק החצע"ג הזה. והוסיפו כ"ק אדמו"ר מהר"ש בגוכתי"ק.
86) (וע"פ: הוספת החצע"ג הוא ע"פ בוך 1162. וכ"ה בלקו"ת לג"פ כאן. ובבוך 1089 כאן: וע"פ.
87) ראה חיים עם אשה: קהלת ט, ט.
88) זה: בלקו"ת לג"פ: זר.
89) כל המשתמש באור תו': כתובות קיא, ב. ראה סה"מ תרכ"ז ע' תסד. תרכ"ח ע' קפו. תרכ"ט ע' כו. ע' רצ. ע' תז ואילך. תר"ל ס"ע פח ואילך. המשך וככה תרל"ז פס"ח ע' קז.
91) טל: בלקו"ת לג"פ נדפס: של. ותיקן הר"ש סופר עה"ג: טל.
90) ובילקוט טל תורה: בסה"מ תרכ"ז ע' רצו־ תרל"ב ח"א ע' קעא־ ע' שכג־ המשך מים רבים תרל"ו פקע"ה (ס"ע קצג ואילך) מציין: ובילקוט ישעי' ברמז רצ"ח [והוא ע"פ דפוס וויניציאה שכ"ו וההולכים בעקבותיו]. ראה יל"ש ישעי' כו, יט (רמז תלא).
92) בסש"ב פל"ז: בהמשך מים רבים תרל"ו פקע"ד (ופקע"ה)־ וככה שבהערה 89: ספל"ו.
93) התו'. . ברוחניות. . בג"ע: ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ח. וש"נ.
94) בד"ה אם כסף תלוה: לע"ע לא נתברר לאיזה דרוש מתכוין. ראה גם לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ט ובהערה *176.
95) ע"פ תורה צוה: ראה לקו"ת ברכה צה, סע"א ואילך.
96) צוה: בלקו"ת לג"פ כאן: צוה].
97) ועפ"ז יובן מ"ש: באוה"ת בראשית כאן ע' 942 ובלקו"ת לג"פ: הג"ה. והנה ברבות [וסיום ההג"ה הוא לקמן בסיום הקיצור]. וכן העתיק הר"ש סופר בבוך 1089 כאן. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.
98) ובזח"ב תרומה. . ובמק"מ: ראה אוה"ת תהלים כרך ב ע' תתקכז.
99) מוחין דגדלות. . דיניקה: נסמן בסמוך בפנים.
100) מספרים לשון בהירות: ראה גם סידור שחרית לשבת קעח, סע"ד. פיה"מ פ"י ו, ב.
101) כמראה אבן ספיר: יחזקאל א, כו.
102) סופר וספר וסיפור שהם חב"ד: ראה גם לעיל המשך כי תשא פ"ו על יד הערה *123 בשם הפרדס.
103) בסדור ע"פ השמים מספרים: שחרית לשבת קעט, א.
104) בד"ה ביאור ע"פ משה ידבר: תו"א יתרו סח, ג.
105) ובסדור ע"פ השמים מספרים: שחרית לשבת קעח, ג.
106) בד"ה ולא אבה: לקו"ת תצא לח, ג.
107) ובד"ה שחורה אני ונאוה: לקו"ת שה"ש ז, א.
108) ועתיק יומין יתיב: דניאל ז, ט.
109) כבוד הוא ל"ב נתיבות החכמה: ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"א מערכת כבוד. מאמרי אדה"א בראשית ע' ג ואילך. דברים ח"ב ע' שפ. וש"נ.
110) בלק"ת בד"ה האזינו. . השני: עג, ד.
111) (וזהו: הגה"ה זו בגוכתי"ק ניתוספה בבוך זה 1089 בשולי היריעה.
112) כו': כנצ"ל: כו').
113) וערבים עלי דברי סופרים: ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
114) עכ"ה: כ"ה גם באוה"ת בראשית ובלקו"ת לג"פ כאן. אבל לכאורה היא מיותרת ראה לעיל הערה 97.